botox
הספריה המשפטית
שאלות ותשובות בסדר דין אזרחי

הפרקים שבספר:

כתב הגנה וכתבי טענות אחרים (תקנה 49 עד 66 לתקנות)

1. הגשת כתב הגנה – תקנה 49 לתקסד"א
שאלה: אימתי יוגש כתב ההגנה על-ידי הנתבע?
תשובה: תקנה 49 לתקסד"א קובעת כי נתבע שנדרש להגיש כתב הגנה יגיש אותו תוך המועד הנקוב בהזמנה לדין. תקנה 49 לתקסד"א מסדירה, מבחינה נורמטיבית, עניין הגשת כתב הגנה {ראה גם בש"א (יר') 6438/09 דרעד בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (יר') 7163/04 מוחמד מוסא אבו ח'אטר נ' חאתם זכריא ברכאת, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.

2. מען להמצאה – תקנה 50 לתקסד"א
שאלה: מהם הפרטים שעל הנתבע לציין בכתב הגנתו?
תשובה: תקנה 50 לתקסד"א קובעת חד-משמעית את החובה לציין מען בכתב ההגנה כמפורט בסעיף-קטן (1) עד (3) לתקנה 50 לתקסד"א.

שאלה: מהי המשמעות לאי-ציון כתובת הנתבע בכתב ההגנה?
תשובה: יש לראות את הדבר כאילו הוא מאשר שהכתובת שבה נקב התובע בכתב תביעתו היא הכתובת הנכונה מה עוד שמטבעם של דברים התובע המציא את כתב התביעה לכתובת המצויינת בו {ת"א 719571/05 בזק ראשל"צ נ' ביטון רינה, פדאור 05(28), 230 (2005)}.
שאלה: כאשר הנתבע מיוצג וכתובת בא-כוחו הינה הכתובת להמצאת כתבי-בי-דין – האם במקרה זה, חובה על הנתבע לפרט את כתובת מגוריו?
תשובה: בהתאם לתקנה 50 לתקסד"א די בציון מען להמצאת כתבי-בי-דין ואין צורך בכתובת מגוריו של הנתבע כאשר הוא מיוצג {ת"א (יר') 2422-10 עמותת אלעד - אל עיר דוד נ' עמותת עיר עמים ליציבות, שוויון ועתיד מדיני מוסכם בירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: לפי תקנה 50 לתקסד"א – האם די לציין כי בעל הדין "גר באשדוד" למשל?
תשובה: אין להסתפק באימרה זו. בעל הדין לא מאפשר לבית-המשפט כל דרך לאתרו {בש"א (אשד') 838/08 דנינו אבי נ' א' א' שרון יבולים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.

שאלה: לפי תקנה 50 לתקסד"א – האם די לציין כי בעל הדין גר בכתובת זמנית כגון אריאל?
תשובה: לא. אין להסתפק באמרה זו. אריאל היא עיר ואם בישראל ויש לציין רחוב ומספר ולא לשגר את הדוור לעבור מבית לבית בעיר גדולה. על בעל הדין לציין איפוא את כתובתו, והכתובת שמסר היא חמקנית. בכך לא יצא ידי חובת תקנה 50(1) לתקסד"א {ת"א (ת"א) 74890/04 גרוסמן בילי נ' אריאל יפת, פורסם באתר האינטרנט נבו (2006)}.

3. הגנת מחזיק בתובענה שבמקרקעין – תקנה 51 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין באשר למחזיק בתובענה שבמקרקעין לא צויין בתובענה כנתבע?
תשובה: תקנה 51 לתקסד"א קובעת כי בתובענה שבמקרקעין יהא אדם המגיש תצהיר שהוא מחזיק באותם מקרקעין, בין בעצמו ובין על-ידי שוכרים, רשאי, ברשות בית-המשפט או הרשם, להתייצב ולהתגונן, אף אם לא צויין בתובענה כנתבע ולא הומצאה לו הזמנה. במידה וקיבל רשות להתייצב ולהתגונן, יגיש כתב הגנה בתשובה לתביעת התובע, ובכל ההליכים שלאחר מכן יצויין כנתבע {ע"א 401/69 רבי אסתר, ציון ושרה ראובני נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פ"ד כד(1), 537 (1970)}.

4. רשות הנתבע לקיזוז ולתביעה שכנגד – תקנה 52 לתקסד"א
שאלה: כאשר לנתבע יש עילת תביעה כנגד התובע – כיצד יהא עליו לנהוג?
תשובה: נתבע אינו חייב להגיש תביעה שכנגד כאשר יש לו תביעה נגד תובע. הנתבע יכול לבחור בדרך של העלאת טענת קיזוז בכתב ההגנה.

שאלה: מהו הפירוש למונח "עסקה אחת"?
תשובה: עסקה מסחרית העומדת בפני עצמה והניתנת לניתוק מסחרי מעסקה אחרת שבין אותם צדדים, גם אם קיימת מסגרת עסקית רחבה יותר ביניהם {ע"א 725/87 חברת ביר טל מזון בע"מ נ' חברת אוליבקס בע"מ, פ"ד מד(1), 177 (1989); ת"א 10800/05 דניה סיבוס בע"מ נ' שפיר מבנים תעשיות 2002 בע"מ, פדאור 05(28), 752 (2005)}.

שאלה: כיצד על הנתבע להעלות בכתב טענותיו את טענת הקיזוז?
תשובה: רצוי כי טענה זו תהא מפורטת אלא אם הנתבע כבר מחזיק בידו דרישה קודמת על פיה הינו עומד על טענת קיזוז כתשובה לדרישת התובע לסילוק חוב.
טענת קיזוז יש לפרט לפרטי פרטים וסכומים, עד לרמה של כתב תביעה עצמאי. טענת קיזוז, בתחומיה של תביעה בסדר דין מקוצר, חייבת לפרט את הסכום הנתבע לפי טענת הקיזוז ואף להציג במדוייק את מערכת הנתונים אשר עליהם היא מבוססת. יש להעלות אותה בצורה מפורשת וברורה כדרך שמנסחים כתב תביעה. דרישת קיזוז בעלמא ועל דרך הסתם, אין בה כדי ליצור תשתית מספקת, שעליה ניתן לבסס תביעת קיזוז המצדיקה דיון לגופה או הענקת רשות להתגונן {ע"א 579/85 אריאן נ' לאומי, פ"ד מ(2), 765 (1986); ת"א (ת"א) 173279-09 אוטומט-טים בע"מ נ' גבריאל רוזינגר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012); ע"א 2703/98 אברהם גינדי בע"מ (בפירוק) נ' אנה שפיגלר, פ"ד נה(1), 369 (1999); ת"א (חי') 5747-09-09 אלף-ג'ני נכסים והשקעות בע"מ נ' דן עופר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם תביעה שכנגד יכולה להיות מוגשת על-ידי תובע חדש?
תשובה: לא. תביעה שכנגד יכולה להיות מוגשת רק על-ידי נתבע ולא על-ידי תובע חדש, שלא הוזמן לדין במסגרת התביעה העיקרית.
מי שבחר ליזום את ההתדיינות, בלא שנקרא קודם לכן לדין על-ידי יריבו אינו שונה מכל בעל דין אחר רק בשל כך שתביעתו מכוונת נגד אדם שהחליט להגיש תביעה באותו עניין כלפי צד שלישי. תובע כזה אינו יכול להיחשב לתובע שכנגד ואין לו פתחון פה לדרוש את היתרונות המוקנים לאותו צד שלישי, שנתבע בפועל בכל הנוגע להגשת תביעה שכנגד {ת"א (יר') 6618/04 אבו דאלו חסן נ' אבו דאלו חליל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005); ת"א (יר') 11991-09 איתן חג'בי נ' כפר תפוח ישוב של הפועל המזרחי כפר שיתופי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: האם קיזוז יכול להוות מעשה-בית-דין?
תשובה: דינה של טענת קיזוז הוא כתובענה שכנגד ועל-כן, הכרעה בטענת קיזוז יכולה להוות מעשה-בית-דין בהליך מאוחר יותר {ת"א (ת"א) 19171/06 אורבניקה חברה להשקעות בע"מ נ' בראון חיה, פורסם באתר האינטרנט נבו; ת"א (ב"ש) 15833-01-10 משמרות שירותי כוח אדם וסיעוד בע"מ נ' שמעון כהן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

5. תביעה שכנגד ותשובה שכנגד – תקנה 53 לתקסד"א
שאלה: האם נתבע, שלא הגיש כתב הגנה, רשאי להגיש תובענה שכנגד?
תשובה: לא {ת"א (חד') 29504-03-11 מחמוד אבו שאח נ' יוסרא ותד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מהו המועד להגשת כתב תביעה שכנגד?
תשובה: המועד להגשת כתב התביעה שכנגד זהה למועד הגשת כתב ההגנה {ת"א (יר') 2201-08 טופ גן ורסאי בירושלים בע"מ נ' מדינת ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם קיים שוני כלשהוא מבחינת סדרי הדין בתביעה שכנגד?
תשובה: תקנה 53(ג) לתקסד"א, מחילה על כתב תביעה שכנגד את כל ההוראות החלות על כתב תביעה בסדר דין רגיל {ת"א (יר') 15596-08 אלי חלימי נ' נבט ליונל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: היכן תתברר תביעה שכנגד?
תשובה: תקנה 53(ב) לתקסד"א קובעת כי תביעה שכנגד תתברר במסגרת התביעה המקורית. יחד-עם-זאת, בית-המשפט {או הרשם} רשאי, ביוזמתו או לבקשת בעל דין, להורות על הפרדת הדיון אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה המקורית.
אם כן, רואים אנו כי הכלל הוא שיש לברר את התביעות יחד. ברם, תקנות סדר הדין האזרחי מותירות שיקול-דעת לבית-המשפט להורות על הפרדת הדיון "אם ראה שאין זה מן הראוי לפסוק בתביעה שכנגד במאוחד עם התביעה המקורית".

שאלה: אימתי יורה בית-המשפט {או הרשם} על הפרדת הדיון?
תשובה: כאשר הוא ישוכנע כי העובדות הדרושות לצורך בירור התביעה העיקרית שונות בתכלית מאלה הדרושות לצורך בירור התביעה שכנגד {ת"א (ק"ג) 1342-08 הרב שלמה אמסלם נ' אביטן שלמה עו"ד, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: האם הוראת תקנה 53 לתקסד"א קיימת בבית-הדין לעבודה?
תשובה: הוראה זו אינה קיימת בבית-הדין לעבודה. יחד-עם-זאת העובדה כי בבית-הדין ניתן להגיש את כתב התביעה שכנגד אף לאחר שהוגש כתב ההגנה אין משמעה כי בית-הדין יתיר זאת בכל מקרה. בהחלטתו ישקול בית-הדין, בין היתר, את השלב הדיוני בו הוגשה התביעה שכנגד והאם קיימת זהות בין עילות בתביעה הראשית לעילות התביעה בתביעה שכנגד {דב"ע נז/3-58 מדינת ישראל נ' ארמוני, טרם פורסם; ס"ע (ת"א) 5380-09 רפעאת עזאם נ' גורניצקי ושות', עורכי-דין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

6. נתבעים חדשים בתביעה שכנגד; המצאת העתק לבעל דין חדש ונתבע חדש יגיש כתב הגנה – תקנות 54, 55 ו- 56 לתקסד"א
שאלה: האם תובע שכנגד {נתבע בתביעה המקורית} רשאי לצרף לכתב תביעתו נתבעים חדשים שאינם מופיעים בתביעה המקורית?
תשובה: כן. תקנה 54 לתקסד"א מאפשרת באורח גורף לנתבע בהגישו כתב הגנה לצרף בתביעה שכנגד אף צדדים נוספים בלא הצורך בקבלת רשות מבית-המשפט.
{תע"א (ת"א) 10259-09 מרים אהרונוביץ נ' שנהב קונפורטי שביט ושות', עורכי-דין, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}

שאלה: במקרה כאמור לעיל, אילו כללים יחולו על דיני ההמצאה?
תשובה: על המצאה כאמור יחולו כל הכללים בדבר המצאת כתבי-בי-דין, הגשתם-לבית-המשפט כאילו מדובר בכתב תביעה חדש.

שאלה: תובע שקיבל את כתב התביעה שכנגד – כיצד עליו לנהוג?
תשובה: תקנה 56 לתקסד"א קובעת כי תובע שהוגשה נגדו תביעה שכנגד וכל אדם שהומצא לו כתב תביעה שכנגד יגיש, במועדים האמורים בתקנה 19 לתקסד"א, כתב הגנה שייקרא "כתב הגנה שכנגד".

שאלה: מהו הדין כאשר תובע שקיבל כתב תביעה שכנגד לא מגיש כתב הגנה שכנגד?
תשובה: במקרה זה, דינו כדין נתבע שלא הגיש כתב הגנה {ראה סיפא לתקנה 56 לתקסד"א}.

שאלה: האם תקנה 54 לתקסד"א מתירה לצדדים נוספים, שלא היו נתבעים בתביעה המקורית, להצטרף כתובעים שכנגד?
תשובה: תקנה 54 לתקסד"א אומנם מתירה להפנות תביעה שכנגד כלפי מי שאינו תובע בתביעה המקורית, אך אינה מתירה לצדדים נוספים, שלא היו נתבעים בתביעה המקורית, להצטרף כתובעים שכנגד {ת"א (חי') 25544-02-10 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' קשת טעמים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010); תא"מ (חי') 6070-01-09 ד. גלעד מתקני אוטומציה וחשמל (1997) בע"מ נ' קל-בניין בע"מ, טרם פורסם (2010); בש"א (צפ') 1586/04 חליחל אחמד נ' אסולין מרדכי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2005); ת"א 14151-08 קרן דניאל נ' מאיר סויסה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

7. תביעה שכנגד בתובענה שהופסקה – תקנה 57 לתקסד"א
שאלה: מהו הדין כאשר הנתבע העלה תביעה שכנגד ואולם תובענת התובע – הופסקה, נמחקה או נדחתה?
תשובה: "אם חזר בו התובע מתביעתו והפסיק את הדיון בה, או שנמחקה בלא הכרעה לגופו של עניין, יורד הקיזוז מעל הפרק, משום שהנתבע אינו זקוק להגנה עוד. ואילו הדיון בתביעה שכנגד, אם הוגשה כזו, ימשך" {י' זוסמן סדר הדין האזרחי (מהדורה רביעית), 216}.
ב- ת"ק (עכו) 16214-06-09 {אושרה שלי נ' אריה סיפסר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} קבע בית-המשפט כי "התובעים/נתבעת שכנגד הוזמנו כדין לישיבת היום לשעה 15:40 כעת השעה 16:00 ואין הופעה מטעמם. לפיכך, על-פי תקנה 57 לתקנות סדר הדין האזרחי, אני דוחה את התביעה העיקרית ומקבלת את התביעה שכנגד אשר הוכחה בעדותו של מר סיפסר ובאמצעות חוות-דעת מטעם התובעת שכנגד".

8. תביעה נגד תובע שצורף שלא כדין – תקנה 58 לתקסד"א
שאלה: מהו דין תביעה נגד תובע שצורף שלא כדין?
תשובה: תקנה 58 לתקסד"א קובע כי צורף אדם כתובע שלא כדין או שלא לצורך, ונתבע העלה תביעה שכנגד, רשאי הנתבע לקיים את התביעה שכנגד כלפי שאר בעלי הדין, חוץ מאותו תובע, על-אף הצירוף שלא כדין ועל-אף כל הליך שבא בעקבותיו.

9. פסק-דין על היתרה – תקנה 60 לתקסד"א
שאלה: כיצד על בית-המשפט לנהוג כאשר התביעה שכנגד הוכחה ונמצאה יתרה לזכות הנתבע?
תשובה: במקרה זה קובעת תקנה 60 לתקסד"א כי בית-המשפט יהא רשאי לפסוק לנתבע את היתרה או להעניק לו סעד אחר שהוא זכאי לו.

10. כתב תשובה לכתב הגנה – תקנה 61 לתקסד"א
שאלה: מהי מטרתו של כתב התשובה?
תשובה: כידוע, כל טענה המועלת בכתב ההגנה רואים אותה כמוכחשת על-ידי התובע גם אם לא הגיש כתב תשובה {ת"א 278/04 ויצמן יורם נ' ירמק גיא, פדאור 06(3), 401 (2006)}. מטרתו של כתב תשובה איננה לכפור בטענות הנזכרות בכתב ההגנה, אלא להעלות עובדות חדשות המשיבות על הגנת הנתבע "שבדרך זו יוכל התובע ליטול מטענות הנתבע את העוקץ שבהן, היינו, תוצאה משפטית העלולה לנבוע מן ההגנה, אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה" {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 281; בש"א 6190/05 נטו מ.ע. סחר מזון בע"מ נ' ברור חיל – אגודה חקלאית שיתופית בע"מ, פדאור 05(32), 48 (2005); ת"א 5628/03 פישר ויקטור נ' א.ט. שירותים משפטיים בע"מ, פדאור 05(24), 598 (2005)}.
כאמור, כתב התשובה יוגש על-ידי התובע על-מנת להגיב לטענות בלתי-צפויות שהועלו בכתב ההגנה, ולשם הבאתן של עובדות חדשות הנותנות מענה לטענות הנתבע. אולם כתב התשובה לא נועד כדי לכפור בטענות הנתבע שבכתב ההגנה, כי הן בחזקת מוכחשות {ת"א (חד') 37603-10-11 שוהר שירותי חניה בע"מ נ' שלג לבן (1986) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מהי המשמעות באי-הגשת כתב תשובה?
תשובה: ככלל, בוחר התובע שלא להגיש כתב תשובה "יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת" {ת"א 2931/03 ערבליך יהושע נ' להב שאול, פדאור 05(23), 344 (2005); בש"א 7397/05 חב' תחנת אוטובוסים מרכזית בע"מ נ' משה כהן, פדאור 06(1), 395 (2006)}.

שאלה: מי רשאי להגיש כתב תשובה?
תשובה: כתב תשובה הוא כתב טענות שהתובע רשאי להגיש כתשובה לכתב הגנה.

שאלה: האם ניתן להעלות בכתב התשובה נימוקים חדשים לתביעה?
תשובה: בכתב התשובה אין לעלות נימוק חדש לתביעה שלא היה קיים בכתב התביעה וכן ואין לכלול בו כל טענה שבעובדה, שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין. יחד-עם-זאת, כאשר בית-משפט מתיר תיקון של כתב טענות, דבר שהתקיים בענייננו, יהיה בכך משום מתן זכות, אוטומטית, גם לצד שכנגד להגיש כתב טענות מתוקן מצידו, בזכות וללא צורך ברשות {בש"א 19871/05 חב' "הרקיע" אולמות ואירועים בע"מ נ' אקו"ם אגודת קומפוזיטורים מחברים ומול"ים למוסיקה בישראל בע"מ, פדאור 05(31), 156 (2005)}.
אין כתב התשובה מהווה במה להעלאת טיעונים מהותיים חדשים אשר לא הועלו בכתב הטענות המקורי. כתב התשובה אינו יכול להרחיב את חזית ההתדיינות שהציב המבקש בבקשתו המקורית והוא בבחינת תגובה בלבד לחזית שהציב המשיב בתגובתו {בש"א 19004/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אסטוריה אינווסטמנטס לימיטד, פדאור 05(25), 846 (2005)}.
כתב התשובה לא נועד לכפור ברשלנות הנתבע אלא כדי להעלות בפני בית-המשפט עובדות חדשות המשיבות על הגנת הנתבע, בניסיון ליטול מהן את העוקץ, היינו, התוצאה המשפטית העלולה לנבוע מן ההגנה אם יישארו דברי הנתבע ללא תשובה {י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, ש' לוין עורך, 1995), 280; ע"א 1703/05 מולד יצחק נ' ברזלי בעז, פדאור 05(25), 592 (2005)}.

שאלה: האם טענת זיוף מצריכה הגשת כתב תשובה?
תשובה: טענת זיוף אינה אלא כפירה באמיתות החוזה או המסמך. המשיב-הנתבע הוא שהסתמך על החוזה בכתב ההגנה שהגיש, וממילא מוטל עליו להוכיח שהחוזה נחתם על-ידי המנוח, אחרת אין זה חוזהו של המנוח. אין זו טענת עובדה חדשה המובאת על-ידי התובע, ואין צורך בהגשת תשובה כדי שבית-המשפט ידון בה. אמיתות החוזה תבוא ממילא לדיון ועל המשיב הראיה {בר"ע 50/71 שולמית אברהם נ' שלמה מתנה, פ"ד כה(1), 481 (1971)}.

שאלה: האם על תובע להגיש כתב תשובה כאשר הנתבע העלה בכתב הגנתו טענת התיישנות?
תשובה: שהעלה נתבע בכתב ההגנה טענת התיישנות, שלא היתה אליה התייחסות מוקדמת בכתב התביעה, על התובע להגיש כתב תשובה.
ב- ע"א 7261/97 {שרבני ואח' נ' חברת אחים שבירו בע"מ ואח', פ"ד נד(4), 464, 473 (2000)} קבע בית-המשפט כי "אם רצו התובעים לפתוח פתח לדיון בטענתם כי התביעה לא התיישנה – בין מן הטעם שהליקויים נוצרו במועד מאוחר מזה שטענו המשיבים ובין מן הטעם שנעלמו מהם מסיבות שלא היו תלויות בהם, שאותן לא יכלו למנוע – היה עליהם להגיש כתב תשובה ולטעון בו את העובדות המבססות טענות אלה".
ב- בש"א 1925/05 {רול פרופיל בע"מ נ' חג'אג'רה מאזן סלימאן, פדאור 05(19), 627 (2005)}, שם קבע בית-המשפט כי "התובע לא הגיש כתב תשובה לטענת ההתיישנות שהעלתה על-ידי הנתבעות בכתב ההגנה, והיה עליו לעשות כך. אולם במקרה דנן לא היה מקום לקבל את הבקשה ולדחות את התביעה מטעם זה בלבד, שכן, כתב ההגנה בתיק דנן הוגש ביום 21.2.05 ואילו הבקשה למחיקת התביעה על-הסף מחמת התיישנות הוגשה על-ידי הנתבעות ביום 8.3.05, ממש ביום בו הסתיימו חמישה-עשר הימים הקבועים בחוק להגשת כתב תשובה, ומשכך אין לקבל את טענת בא-כוח הנתבעות, כי התובע מנוע מלהעלות בתגובתו טענות בדבר הנסיבות אשר בגינן, לטענתו, מוארכת תקופת ההתיישנות. התביעה נדחית מחמת התיישנות".

שאלה: האם קיימת חובה להגיש כתב תשובה לכתב ההגנה?
תשובה: לא. גם משהוגש כתב הגנה אין חובה להגיש כתב תשובה ובשים-לב כי תקנה 61 לתקסד"א קובעת כי התובע רשאי להגיש כתב תשובה {ע"א (ת"א) 1604/08 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אולמי שושנים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (אשד') 2237-06 אלכס ספולבדה נ' חברת מ.א.ר.מ שיווק בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

11. כתב תשובה לתביעה שכנגד – תקנה 62 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של תובע שכנגד להגיש כתב תשובה?
תשובה: כן. תקנה 62 לתקסד"א קובעת כי תובע שכנגד רשאי להגיש כתב תשובה שכנגד לכתב הגנה שכנגד. במקרה זה, יחולו הוראות תקנה 61 לתקסד"א.

12. כתבי טענות נוספים – תקנה 63 לתקסד"א
שאלה: אימתי תם שלב החלפת כתבי הטענות?
תשובה: עם הגשת כתב התשובה תם שלב החלפת כתבי הטענות.

שאלה: חרף האמור לעיל, האם ניתן בכל זאת להגיש כתבי טענות לאחר שהוגש כתב תשובה?
תשובה: כן, אלא ברשות בית-המשפט או הרשם ובתנאים שייראו לו כאמור בסיפת תקנה 63 לתקסד"א {ת"א (ב"ש) 31207-07-11 מר-טק מערכות ים בע"מ נ' נתוב מערכות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

שאלה: מה יכול להצדיק הרשאת תיקון כתבי טענות מכוח הוראת תקנה 63 לתקסד"א?
תשובה: שינוי בנסיבות יכול שיצדיק הרשאת תיקון כתבי הטענות מכוח תקנה 63 לתקסד"א, כדי שיוכל בית-המשפט להכריע בשאלות שהן באמת שנויות במחלוקת בין בעלי הדין {ע"א 121/86 עמוס פלוריאן נ' גלנוט כרמל בע"מ, פ"ד מד(1), 504 (1990)}.

13. נימוקים וטענות חדשים – תקנה 64 לתקסד"א
שאלה: האם ניתן להעלות נימוקים וטענות חדשים בכתב התשובה?
תשובה: תקנה 64 לתקסד"א קובעת מפורשות כי אין להעלות בכתב תשובה נימוק תביעה חדש ואין לכלול בו טענה שבעובדה שאינה מתיישבת עם טענותיו הקודמות של אותו בעל דין {ת"א (ת"א) 19420-12-09 ישראל הייניק נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת, כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם נענה בית-המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו במפורש או מכללא {ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואיריס נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ סניף בורסת היהלומים ואח', תק-על 2003(2), 4564, 4567 (2003); ע"א 1270/02 עיריית רמת-גן נ' מנחמי בוני מגדל, רמת גן בע"מ, תק-על 2003(4), 1021 (2003)}.

שאלה: מה באשר לטענות משפטיות נוספות על אלה שנטענו בכתב התביעה?
תשובה: מתן משמעות משפטית שונה לעובדות בכתב התביעה, אינו נכנס לגדר "נימוק תביעה חדש" בכתב התשובה, כמשמעו בתקנה 64 לתקסד"א {ת"א (ת"א) 36076-04-11 ורוניקה ויניקוב נ' אלן זר, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

14. הוספת פרטים על-פי דרישת בית-המשפט ומתן זמן לאחר פרטים נוספים – תקנות 65 ו- 66 לתקסד"א
שאלה: האם בסמכותו של בית-המשפט לדרוש פרטים נוספים ומפורטים יותר?
תשובה: כן. בנוסף, מוסמך בית-המשפט להורות כי הפרטים הנוספים יוגשו באמצעות תצהיר מאמת.

שאלה: מהי התכלית של הליך מתן פרטים נוספים?
תשובה: התכלית היא כפולה: לצמצם את גדר השאלות השנויות במחלוקת, ולהבהירן. צמצום והבהרה, כלומר, הפירוט מגדיר טענה כללית שבכתב הטענות ומצמצם בדרך זו את השאלות השנויות במחלוקת. מטרתו השניה של הפירוט היא להודיע לנתבע ברורות מה נטען נגדו כדי שיוכל להוכיח הגנתו ואם ניתנו פרטים להגנה מטרתם היא להודיע לנתבע באיזו מידה כופר הנתבע בטענות התובע שבכתב תביעתו, כדי שידע הוא מה להוכיח {ת"א 71223/04 ורד יניב נ' מוסך חוצה ישראל בע"מ, פדאור 05(20), 431 (2005); י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), 370, 372; המ' (חי') 28723/97 סטארט וול בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, תק-מח 98(2), 244, 246 (1998); בג"צ 365/86 קסטלניץ (טאוב) נ' טאוב, תק-על 86(3), 443 (1986); בש"א 2126/04 קמטק בע"מ נ' אורבוט מערכות בע"מ, פדאור 04(24), 425 (2004); ת"א (הרצ') 311-08-10 אנדרי נתן אטון נ' חברה לפיתוח יפו העתיקה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (חי') 13599-11-10 קרן קיימת לישראל נ' קיבוץ בית אורן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

שאלה: מהו המועד בו ניתן יהיה להגיש בקשה למתן פרטים נוספים?
תשובה: נכון שתקנות סדר הדין האזרחי אינן קובעות באופן מפורט, כי הגשת הבקשה אפשרית רק לאחר הגשת כתב הגנה. יחד-עם-זאת, פרשנות תכליתית של תקנה 66 לתקסד"א והעובדה כי לבעל דין, שעל-פי בקשתו נמסרו הפרטים הנוספים, הוענקה זכות לתקן את כתב טענותיו – מלמדת, כי העיתוי המקובל לבקשה מעין זו, הינו לאחר שבעל הדין הגיש את כתב טענותיו {דברי בית-המשפט ב- ת"א (ב"ש) 11797-06-10 גלית סובל נ' מעבדות ד"ר מלומד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.