תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)

שאלה: מהי תביעה בסדר דין מהיר?
תשובה: תביעה בסדר דין מהיר היא תביעה אזרחית רגילה המוגשת לבית-המשפט השלום עד לסכום של 50,000 ₪.

שאלה: מהו מטרתו של הליך בסדר דין מהיר?
תשובה: הליך סדר דין המהיר נועד לקצר את משך ההדיינות בתובענות בסכומים שאינם גבוהים לניהולו ולהוזיל את העלויות הכרוכה בניהולם ולכן גם מחוקק-משנה קבע הוראות פרוצידורליות מתאימות להגשמת תכלית זו. כלומר, מטרתו של הדיון המהיר היא להביא להכרעה, עד כמה שניתן, של הסכסוך שנדון בסדר דין מהיר.

שאלה: האם יש תחולה לתקנות העוסקות בסדר דין מהיר על תובענות שהוגשו בסדר דין מקוצר?
תשובה: תקנה 214ב לתקסד"א קובעת כי תובענה בסדר דין מקוצר, אשר ניתנה בהן רשות להתגונן או שהוגש בהן כתב הגנה, יידונו כתובענה בסדר דין מהיר. כלומר, על הצדדים להתאים את כתבי הטענות להליך של סדר דין מהיר קרי, להמציא לבית-המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו- 214ח לתקסד"א.

שאלה: מה מיוחד בהגשת כתבי טענות בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: על-פי תקנה 214ג לתקסד"א, המיוחד בכתבי הטענות בסדר דין מהיר הוא החובה לצרף לכתב הטענות תצהיר המאמת את העובדות שבכתב הטענות.

שאלה: כיצד יערך התצהיר התומך בכתב התביעה בסדר דין מהיר?
תשובה: התצהיר התומך בכתב התביעה הנ"ל ייערך על-פי טופס 17א לפיו יש לציין אילו סעיפים בכתב התביעה הינם מידיעתו האישית של המצהיר וכן איזה סעיפים הינם לפי מיטב ידיעתו ואמונתו של המצהיר ולפרט מקור הידיעה והאמונה {בש"א (יר') 6419/02 מוריה נ' עורך-דין מנשה הס, תק-של 2002(3), 446 (2002)}.

שאלה: האם קיימת חובה לצרף מסמכים וחוות-דעת מומחה לכתב התביעה בסדר דין מהיר?
תשובה: על בעלי הדין לצרף חוות-דעת מומחה {במידת הצורך} ואת כל האסמכתאות המשפטיות וכן נדרש לגילוי מסמכים מוקדם.

שאלה: מה המשמעות בצירוף התצהיר והאסמכתאות לכתב התביעה?
תשובה: מתקין התקנות התכוון לכך כי תצהירו של התובע או אדם אחר מטעמו והמסמכים שחובה לצרפם לתביעה, הינם הראיות של התובע ומרגע שצורפו לכתב התביעה ייחשבו כאילו הוגשו כראיה מטעמו.

שאלה: כיצד ינהג בעל דין במהלך דיון ההוכחות לעניין הבאת הראיות?
תשובה: אין צורך כי התובע יגיש באופן פורמאלי במהלך הבאת הראיות מטעמו "פעם נוספת" את אותם מסמכים ויש רק להפנות את תשומת-לב בית-המשפט לקיומם לצורך סימונם כמוצגים.
שאלה: מהו המועד להגשת כתב הגנה לתביעה בסדר דין מהיר?
תשובה: 45 ימים מיום קבלת כתב התביעה {ראה תקנה 214ד לתקסד"א}.

שאלה: האם בהליך של סדר דין מהיר ניתן להגיש תביעה שכנגד? ואם כן, מיהם בעלי הדין?
תשובה: נתבע בתביעה בסדר דין מהיר רשאי להגיש תביעה שכנגד ואולם תביעה כאמור לא תכלול בעלי דין שאינם עדיין בעלי דין בתביעה המקורית ואשר נתקיים בה אחד מאלה: היא מהווה תובענה בסדר דין מהיר; נושאה ונושא התובענה המקורית הוא אחד או שהן נובעות מאותן הנסיבות, יהיה סכום התביעה שכנגד או שווי נושאה, אשר יהיה {ראה תקנה 214ה לתקסד"א}.

שאלה: מהן התקנות שלא יחולו על תקנה 214ה לתקסד"א?
תשובה: על תביעה שכנגד המוגשת לפי תקנה 214ה לתקסד"א יחולו הוראות פרק ט"ז1 לתקסד"א ואולם תקנות 54 עד 56 ו- 59 לתקסד"א לא יחולו עליה.

שאלה: האם הגשת תביעה שכנגד בהליך של סדר דין מהיר יכולה להוות נימוק לדחיית מועד הדיון בתובענה או מועדים אחרים הקבועים בפרק ט"ז1 לתקסד"א?
תשובה: לא, אלא-אם-כן הדבר הכרחי בנסיבות העניין {ראה לעניין זה תקנה 214ה(ג) לתקסד"א}.

שאלה: האם ניתן להגיש הודעת צד ג' בהליך של סדר דין מקוצר?
תשובה: תקנה 214ו(א) לתקסד"א קובעת כי נתבע בתובענה בסדר דין מהיר רשאי, עם הגשת כתב הגנה, להגיש בקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי במקרים המנויים בתקנה 216 לתקסד"א.
שאלה: מהם המסמכים שיש לצרף לבקשת רשות ליתן הודעה לצד שלישי?
תשובה: לבקשה כאמור תצורף ההודעה לצד שלישי ערוכה בהתאם לתקסד"א.

שאלה: מהם השיקולים באם להרשות את משלוח הודעת צד ג'?
תשובה: ר' כהן ו- מ' קליין בספרם {סדר דין מהיר בבית-משפט השלום (התשס"ה-2005), 70} גורסים כי "אם בית-המשפט נוכח כי התביעה שכנגד או ההודעה לצד שלישי מסרבלות את הדיון ומוסיפות עניינים שאינם נדרשים לצורך הכרעה ממצה בסכסוך, הוא רשאי, ואף חייב, לסרב לבקשה ליתן הודעה לצד ג' או להפריד את התביעה שכנגד מהתובענה כולה ולהעבירה למסלול הרגיל, כדי לשמור על מסגרת המועדים לדיון במסלול המהיר".

שאלה: כיצד יש לנהוג באם התובע מעוניין להגדיל את תביעתו?
תשובה: דינו של בעל הדין החפץ להגדיל את תביעתו, הוא להתדיין בסדר דין רגיל – תוך תיקון תביעתו.

שאלה: כיצד יתבצע הליך גילוי מסמכים בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: על-פי תקנה 214ח(א) לתקסד"א בעל דין המגיש כתב טענות נדרש לצרף לו רשימה של מסמכים הנוגעים לעניין הנדון בתובענה. על-פי תקנה 214ח(ב) לתקסד"א אם היה המסמך מצוי ברשות מגיש כתב הטענות, עליו לצרף תצלום או העתק שלו לכתב הטענות. לא היה המסמך מצוי ברשותו, יציין בתצהיר בידי מי, למיטב ידיעתו, הוא מצוי.

שאלה: האם הוראות פרק ט' לתקסד"א יחולו על הליך סדר דין מהיר?
תשובה: לא. תקנה 214ח(ג) לתקסד"א קובעת מפורשות כי הוראות פרק ט' לא יחולו על תובענות בסדר דין מהיר למעט תקנות 102, 103 ו- 119 לתקסד"א, בשינויים המחוייבים.

שאלה: כיצד על בעל הדין לנהוג בבואו לבקש גילוי מסמך ספציפי?
תשובה: על בעל דין המבקש גילוי מסמך ספציפי או המבקש לקבל לידיו מסמך שגולה ברשימת המסמכים אך העתק ממנו לא צורף לכתב הטענות, להגיש בקשה בכתב בסמוך לאחר קבלת כתב הטענות ולא להמתין לדיון המוקדם או לקביעת התיק להוכחות {בש"א 156307/03 לשם (ד.נ.) טכנולוגיות בע"מ נ' עורך-דין גיל כהן, פ"ד סב(3), 655 (2003)}.

שאלה: אימתי יוגשו תצהירי עדות ראשית מטעם בעלי הדין?
תשובה: התובע והנתבע חייבים להגיש תצהירים של העדים עם הגשת כתבי הטענות מטעמם. אם מדובר בעדים שאינם בעלי הדין, על בעלי הדין להגיש תצהירי עדות ראשית של אותם עדים, תוך 45 יום לאחר הגשת כתב ההגנה האחרון.

שאלה: האם קיימת חובת התייצבות של בעלי הדין לדיון המקדמי?
תשובה: כן, אלא-אם-כן בית-המשפט קבע אחרת.

שאלה: האם קיים הבדל בין בעל דין "פרטי" לבין בעל דין שהוא המדינה או תאגיד?
תשובה: את אלה האחרונים פוטרת תקנה 214יא לתקסד"א מחובת התייצבות ומסתפקת שבעל סמכות מטעמו יהיה זמין בטלפון.

שאלה: אימתי תועבר התובענה בסדר דין מהיר לתובענה בסדר דין רגיל?
תשובה: בית-המשפט רשאי בכל עת להורות כי תובענה בסדר דין מהיר תועבר למסלול דיון רגיל אם מצא כי אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר ולעניין זה יש להביא את מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין, מספר בעלי הדין והתועלת שבניהול התביעה בסדר דין מהיר אל מול החשש שאי-העברה תסבך את הדיון או תאריכו שלא לצורך.

שאלה: מהם השיקולים נגד העברה למסלול דיון רגיל?
תשובה: העברת התובענה למסלול של דיון רגיל עלולה לפגוע דיונית בשירותים באחד מבעלי הדין; בית-המשפט צריך לנקוט משנה-זהירות לפני שתובענה מועברת למסלול דיון רגיל על-מנת שלא לסכל את מטרת ההליך בסדר דין מהיר לפיו מחוקק-המשנה קבע מסלול של סדר דין מהיר על-מנת לייעל את מערכת המשפט באופן כללי ולאפשר בירור קצר יחסית של תביעות בסכום מוגבל, הטומונת בחובן מערכת עובדתית פשוטה {בש"א (חי') 18546/05 אריה חברה לישראלית לביטוח בע"מ נ' ליאלאוי שוקרי ואח', תק-של 2006(1), 1286 (2006)}.

שאלה: מהי הפרוצדורה להגשת בקשת ביניים בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: על בקשת ביניים להיות מוגשת בהתאם לתקנה 241(א) לתקסד"א ועליה להיות מועברת תחילה לבית-המשפט שמוסמך הוא לדחות את הבקשה על אתר; להורות למבקש להמציא לידי המשיב את הבקשה לצורך קבלת תשובה; להורות כי הבקשה תידון בעל-פה במועד הישיבה המקדמית או במועד הדיון בתובענה או במועד קרוב אחר שייקבע.

שאלה: אימתי יתקיים הדיון בתובענה לגופה?
תשובה: הדיון בתובענה ייקבע לא יאוחר מ- 6 חודשים ממועד הגשת כתב ההגנה האחרון.

שאלה: מהו אורכו של הדיון בתובענה בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: הדיון בתובענה בסדר דין מהיר יסתיים בתוך יום אחד ואולם במידה ובית-המשפט ראה כי יש צורך בכך, רשאי הוא לקבוע ימי דיונים נוספים ככל הניתן ברציפות עד גמר חקירת העדים.

שאלה: אימתי יינתן פסק-דין בתובענה בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: פסק-הדין יינתן עם תום הדיון בתובענה ולכל המאוחר תוך 14 ימים {תקנה 214טז(א) לתקסד"א}.

שאלה: מהי דרישת ההנמקה בהליך של סדר דין מהיר?
תשובה: תקנה 214טז לתקסד"א קובעת כי יש צורך לנמק את פסק-הדין ואולם הנימוק יהא בתמציתיות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענות בסדר דין מהיר (תקנות 214א עד 214טז לתקנות)