הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אופיו של הסדר הטיעון
- הסדר טיעון פתוח
- הסדר טיעון סגור
- הסדר טיעון מסוג "הסדר חבילה"
- אינטרס ההסתמכות
- גמירות הדעת בעסקת טיעון
- האינטרס הציבורי בהסדרי טיעון
- חובת הגינות כללית מצד התביעה כלפי הנאשם
- סטייה מהסדר הטיעון ומהו הסדר טיעון הלוקה באי-סבירות קיצוני
- חזרה מהודייה שניתנה על-פי הסדר טיעון
- התערבות ערכאת הערעור
- הסדר טיעון מותנה
- קושי ראייתי
- תיקון לקולא של כתב האישום
- עבירות ישנות
- הודאת הנאשם וחיסכון זמן שיפוטי
- היעדר עבר פלילי
- עידוד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי
- הסדר טיעון שנדחה על-ידי הערכאה הדיונית - האם מחייב את התביעה בערכאת הערעור?
- הסדר טיעון בעקבות הליך גישור
- זכותו של מתלונן להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (סעיפים 17 ו- 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה)
- הסדר טיעון ופסילתו של המותב היושב בדין
- תכנון ובניה
- תעבורה
- הלכות בתי-המשפט
אינטרס ההסתמכות
שיקול לא פחות חשוב בכיבוד הסדרי הטיעון המובאים לפני הערכאה הדיונית הוא אינטרס ההסתמכות של הנאשם שהודה בעובדות כתב האישום מתוך ציפייה כי הודאתו זו תביא בעקבותיה השתת עונש בהתאם למוסכם בהסדר הטיעון.על-אף שכבר הודגש רבות כי בית-המשפט אינו מהווה "חותמת-גומי" להסדרי הטיעון המובאים לפניו, הרי שלאינטרס ההסתמכות של הנאשם יש משקל משמעותי ולכן על בית-המשפט לשקול בכובד ראש בטרם יחליט לדחות את העונש או את טווח הענישה שהוסכם לגביו בהסדר הטיעון.
הנימוק העיקרי לכך הוא שנאשם אשר הודה על סמך הסדר טיעון ויתר על זכותו לניהול הליך, ויתר על הזכות לחקור את עדי התביעה, ואף ויתר על הסיכוי לזיכוי ומשכך קיימת בעייתיות רבה בדחיית הסדר הטיעון מקום שאין טעם ממשי וכבד משקל לעשות כן.
ביטול הסדר טיעון לאחר שכבר נערך ונחתם עלול לשאת עמו תוצאות והשלכות לא פשוטות. מקום בו נכרת עם הנאשם הסדר טיעון, נולד לו אינטרס ציפייה והסתמכות. אינטרס זה יש להביא בחשבון ההחלטה אם להתערב בהסדר {בג"צ 103/96 פנחס כהן נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נ(4), 314 (1996)}.
יתירה מכך, נאשם שכבר הודה באשמה מסויימת, במסגרת הסדר טיעון שבוטל בדיעבד, אפשר שתפגע יכולתו להוכיח את חפותו. במיוחד כך, מקום בו ניתן פומבי להודאתו של הנאשם ובמקום בו מיוחסת נפקות רבה לדברי ההודייה בשל מעמדו של הנאשם {בג"צ 5699/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-על 2008(1), 5555 (2008)}.
שיקול ההסתמכות, ייבחן על-ידי בית-המשפט בשים-לב ליתר נתוני התיק שלפניו ובמסגרת שקילת היחס ההולם שבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם בנסיבות העניין, לבין אינטרס הציבור במובנו הצר והרחב {ע"פ 3068/10 פלונית (המערערת ב- ע"פ 3068/10) נ' מדינת ישראל, תק-על 2010(4), 1039 (2010)}.
אין הסדר הטיעון מקים לנאשם אינטרס הסתמכות מוגן במשמעותו הרגילה. הנאשם לא שינה מצבו לרעה בהסתמכו על פעולת בית-המשפט, אלא בהתבסס על הבטחת התביעה להשתדל ולסייע.
אכן, לנאשם ציפייה ותקווה שבית-המשפט יקבל את ההסדר ויפחית מעונשו, וכאמור ציפייה זו ראויה להתחשבות בעת גזירת הדין אף כאשר הסדר הטיעון נדחה, אך היא אינה ראויה למשקל מעבר לאותה התחשבות, ואין בה כשלעצמה כדי להצדיק מתן אפשרות לנאשם לחזור בו מהודייתו שעה שבית-המשפט ראה לדחות הסדר טיעון לעניין העונש.
גם בהסדר טיעון בשלב הערעורי לא משנה המערער את מצבו לרעה בהסתמך על פעולת בית-המשפט אלא בהתבסס על הבטחת התביעה להשתדל להצדיק את ההסדר בפני בית-המשפט. לכן, גם במקרה זה מערער אשר חוזר בו מהערעור בשל הסדר הטיעון, לא יוכל לשוב ולהעלות את טענותיו לערעור בעקבות דחיית הסדר הטיעון.
יתרה מכך, החששות שעולים בדחיית הסדר טיעון בשלב הדיוני נחלשים כאשר מדובר בהסדר טיעון בשלב הערעורי, שכן במקרה האחרון מדובר בנאשם אשר התנהל לגביו הליך מלא והורשע על-ידי בית-המשפט, בעוד שהסדר טיעון שנדחה בשלב הדיוני משמעו, בדרך-כלל, הינה כי לא יתנהל כל הליך של שמיעת ראיות כנגד הנאשם.
יחד-עם-זאת, הסתמכותו של מערער על הסדר הטיעון ושינוי מצבו לרעה, בדמות חזרתו מטיעוניו בערעור, יש בהם כדי להוות משקל נגד לשיקולים התומכים בדחיית הסדר הטיעון, או לחלופין יש בהם כדי להוות הצדקה להתערבות כלשהיא בעונשו של המערער {ע"פ 3193/07 פארס טבאגה נ' מדינת ישראל, תק-על 2009(2), 41, 54 (2009)}.