הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אופיו של הסדר הטיעון
- הסדר טיעון פתוח
- הסדר טיעון סגור
- הסדר טיעון מסוג "הסדר חבילה"
- אינטרס ההסתמכות
- גמירות הדעת בעסקת טיעון
- האינטרס הציבורי בהסדרי טיעון
- חובת הגינות כללית מצד התביעה כלפי הנאשם
- סטייה מהסדר הטיעון ומהו הסדר טיעון הלוקה באי-סבירות קיצוני
- חזרה מהודייה שניתנה על-פי הסדר טיעון
- התערבות ערכאת הערעור
- הסדר טיעון מותנה
- קושי ראייתי
- תיקון לקולא של כתב האישום
- עבירות ישנות
- הודאת הנאשם וחיסכון זמן שיפוטי
- היעדר עבר פלילי
- עידוד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי
- הסדר טיעון שנדחה על-ידי הערכאה הדיונית - האם מחייב את התביעה בערכאת הערעור?
- הסדר טיעון בעקבות הליך גישור
- זכותו של מתלונן להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (סעיפים 17 ו- 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה)
- הסדר טיעון ופסילתו של המותב היושב בדין
- תכנון ובניה
- תעבורה
- הלכות בתי-המשפט
קושי ראייתי
קושי ראייתי, הינו חלק מהשיקולים ה"חיוביים" שבית-המשפט שוקל בבואו לאשר ו/או לא לאשר את הסדר הטיעון בין הצדדים.ב- תת"ע (תעבורה נת') 1471-08 {מדינת ישראל לשכת תביעות שרון - תעבורה נ' עידן ראובן, תק-של 2011(4), 33248 (2011)} קבע בית-המשפט כי למרות שההסדר הינו הסדר מקל יש מקום לכבדו. עוד נקבע כי חזקה על התביעה כי בחנה היטב את ראיותיה בטרם הגיעה להסדר הטיעון.
ב- ת"פ (שלום ק"ג) 41098-07-11 {מדינת ישראל נ' בן בדרם (עציר), תק-של 2011(4), 32438, 32439 (2011)} קבע בית-המשפט:
"הנאשם נעצר עד תום ההליכים, עצור מיום ביצוע העבירה, הסדר טיעון כאמור על רקע קשיים ראייתיים ממשיים הנובעים בעיקר מן העובדה שהמתלונן עצמו היה שיכור כלוט ולא יכול לומר מי פצע אותו.
בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו, אני מכבדת את הסדר הטיעון..."
ב- ת"פ (שלום ק"ג) 996-06 {מדינת ישראל נ' אבנר חלימי, תק-של 2011(4), 32267, 32268 (2011)} קבע בית-המשפט:
"מדובר אכן בתיק ישן ועל-פניו נראה כי ההתנהלות בתיק הביאה לדחיות מיותרות ואין צורך לשוב ולציינן. אין ספק כי מדובר בהסדר טיעון המקל עם הנאשם, אולם שמעתי כי הרקע להסדר המקל הוא קשיים ראייתיים. חזקה על התביעה ששקלה השיקולים הראויים, וכידוע על-פי פסיקת בית-המשפט העליון, ככלל הסדרי טיעון יש לכבד, אלא אם שיקולי התביעה הם שיקולים שנשקלו שלא בתום-לב ושלא במתחם הסבירות, ולא מצאתי כי זה המקרה."
ב- ת"פ (שלום ק"ג) 2524-09 {מדינת ישראל נ' דוד זהבי, תק-של 2011(4), 30942, 30943 (2011)} קבע בית-המשפט:
"מדובר בהסדר טיעון המקל עמו בהתחשב בסיוע שנתן ואפשר לו לשכפל מפתח לדירה והיקף הרכוש שנגנב. אולם, כפי שכבר צויין ההסדר הוא על רקע קשיים ראייתיים ולכן לא ניתן לומר שלא נשקלו שיקולים ראויים במקרה זה. חבל שהיה צורך להעיד שוטרים שאמורים להיות סמויים ואשר נאלצו להתחפש כדי להעיד שבסופו-של-דבר לא ניתן לבסס הרשעה על-פי עדויותיהם. תקוותי היא שהמשטרה למדה מתיק זה וכי השוטרים יונחו כיצד להתנהל בעתיד."
ב- תת"ע (תעבורה חי') 7317-10-10 {מדינת ישראל נ' ענת כהן, תק-של 2011(4), 31592, 31593 (2011)} קבע בית-המשפט:
"כאן יוטעם, כי לא מצאתי מה הם אותם כשלים ראייתיים שהביאו לתיקון כתב האישום המצורף ולהמרת העבירה של נהיגה בשכרות (מחמת סירוב) לעבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אולם, אין בדעתי בנסיבות תיק זה להיכנס לעובי הקורה בבחינת שיקולי התביעה, שכן הפריבילגיה בסופו-של-יום להחליט על סעיפי החיקוק נתונה בידי המאשימה ונציגיה.
כאמור, משלא מדובר בחריגה בלתי-סבירה אני מאמץ את הסדר הטיעון..."
ב- ת"פ (מחוזי חי') 52867-01-11 {מדינת ישראל נ' עמיר אבו שאב, תק-מח 2011(4), 7629, 7630 (2011)} קבע בית-המשפט:
"הסדר הטיעון מייתר את קיומו של ההליך הפלילי לשם בירור העובדות וקביעת מימצאי ההרשעה או הזיכוי, והוא אף עשוי לייתר את הליך גזירת הדין שלאחר ההרשעה. בכך מחליף ההסדר את ההליך הדיוני המסורתי שנקבע ככלי להגשמת המשפט הפלילי. גם בהתקיים הסדר טיעון בית-המשפט אינו פטור מתפקידו המובהק בהרשעה ובהטלת העונש. עליו לוודא כי לפניו הודאת אמת שעל פיה רשאי, ואף חייב הוא, להרשיע את הנאשם, וכן מוטל עליו לגזור את דינו."
ב- ת"פ (שלום ק"ג) 46752-12-10 {מדינת ישראל נ' יגאל שושן, תק-של 2011(4), 25401, 25402 (2011)} קבע בית-המשפט:
"על רקע קשיים ראייתיים והיעדר רצון של המתלוננת להעיד נגדו ולאור הפרידה של בני הזוג, כפי הנראה, כיום לא נשקפת מסוכנות למתלוננת, גובש הסדר טיעון מקל זה, למרות שהנאשם לא שולב בהליך טיפולי.
בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו האישיות של הנאשם ועברו, אני מכבדת את הסדר הטיעון..."
ב- ת"פ (שלום נת') 50331-07-11 {מדינת ישראל נ' סוזאן אכבאריה (עציר), תק-של 2011(4), 21038, 21040 (2011)} קבע בית-המשפט:
"לצד דברים אלה, הצביעו ב"כ הצדדים על שיקולים משמעותיים לקולא, כשבראשם נכונותו של הנאשם להודות בכתב האישום המתוקן ולחסוך זמן ציבורי יקר. עוד הסבירו ב"כ הצדדים כי כתב האישום תוקן בין היתר בשל קשיים ראייתים. עוד הודגשו נסיבותיו האישיות של הנאשם והעובדה כי כיום הוא עובד לפרנסתו ולפרנסת ילדיו הקטנים. בנסיבות אלה לא ניתן לומר כי ההסדר אינו סביר ועל-כן אכבדו."
ב- תת"ע (שלום ק"ג) 8010-06-10 {מדינת ישראל נ' עלי אבו כף, תק-של 2011(4), 23854 (2011)} קבע בית-המשפט:
"הנאשם הורשע על-פי הודאתו בנהיגה תחת השפעת אלכוהול זאת במסגרת הסדר טיעון הנעוץ בשיקולים ראייתיים.
לנאשם ותק משנת 92 וזה לו מעידה ראשונה מראשונה.
כאמור ברישא הצדדים הגיעו להסדר טיעון ובית-המשפט יכבדו בהיותו סביר בנסיבות ובהתחשב בהלכת פלוני ב- רע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577 (2002)..."
ב- ת"פ (שלום ק"ג) 8142-03-11 {מדינת ישראל נ' א' ל', תק-של 2011(4), 10233, 10234 (2011)} קבע בית-המשפט:
"למרות האמור, הואיל וגובש הסדר טיעון, בין היתר, על רקע קשיים ראייתיים, הואיל והמתלוננת עצמה התייצבה בבית-המשפט וביקשה להקל עימו, הסדר הטיעון יכובד כלשונו."
ב- תת"ע (תעבורה פ"ת) 9090-07-10 {מדינת ישראל נ' לוונברג הגר, תק-של 2011(3), 52920 (2011)} קבע בית-המשפט:
"לאחר שבחנתי את רכיבי ההסדר וזאת נוכח הודעת הצדדים בדבר קיומן של בעיות ראייתיות וכן נוכח תיקון כתב האישום לעבירה בגינה נקבעה בחוק פסילת מינימום למשך 3 חודשים, ותק נהיגה ועבר תקין, אני מכבדת את ההסדר."
ב- ת"פ (שלום נצ') 37517-05-11 {מדינת ישראל נ' יאסר אבו סבית, תק-של 2011(3), 50998, 50999 (2011)} קבע בית-המשפט:
"אין ספק כי העבירות שעבר הנאשם מחייבות הטלת עונש מאסר בפועל. מדובר בסיוע לסחר סיטונאי בסמים בכמות גדולה ובסכומי כסף גדולים וגם הקנס הכספי המוסכם אינו גבוה כלל ואף נמוך יחסית לחומרת העבירה והיקף העסקה.
עם-זאת, בהתחשב בחלקו של הנאשם בפרשה, בעובדה כי היה בתיק קושי ראייתי וכן ביחס לעונשיהם של השותפים, מדובר בעונש סביר שניתן לכבדו."
ב- ת"פ (שלום ר"ל) 39198-09-10 {מדינת ישראל נ' יוסף אברישמי, תק-של 2011(3), 45279, 45280 (2011)} קבע בית-המשפט:
"לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ובחנתי את האיזון בין האינטרסים השונים ומתוך הנחה כי התביעה שקלה שיקולים אלו, לרבות שיקולים הקשורים לקשיי הראייה שהובילו לתיקון בכתב האישום בתיק העיקרי, ראיתי לנכון לאמץ את הסדר הטיעון."
ב- ת"פ (שלום ת"א) 1170-08 {מ.י. פרקליטות מחוז ת"א - פלילי נ' איציק מור, תק-של 2011(3), 46003 (2011)} קבע בית-המשפט:
"לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בגיליון הרשעות קודמות של הנאשם, מצאתי כי על-אף שהסדר הטיעון מקל עם הנאשם הוא אינו נוגד את האינטרס הציבורי בשים-לב לתיקון המשמעותי בכתב האישום, לקשיים הראייתיים, להודאת הנאשם, לחיסכון בזמן שיפוטי ולנסיבותיו האישיות של הנאשם.
לפיכך, אני מכבדת את הסדר הטיעון..."

