הסדר טיעון מותנה

ב- ת"פ (שלום פ"ת) 2897-08 {מדינת ישראל שלוחת תביעות תחנת פתח תקווה נ' דלצוו מטבבו, תק-של 2011(4), 29071 (2011)} נפסק מפי כב' השופטת דבורה עטר:

"1. הנאשם הורשע על-פי הודייתו בכתב אישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון , בביצוע עבירות של תקיפה סתם, לפי סעיף 379 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 ואיומים, לפי סעיף 192 לחוק הנ"ל.

2. ביום 4.8.07 בסמוך לשעה 20:30, ברח' שפינוזה בפ"ת, איים הנאשם על דוד מאיר וורקנק (להלן: "המתלונן") בכך שאמר לו "אני אזיין אותך אני אחסל אותך אל תדאג ישבתי 4 שנים אני אשב עליך 15 שנה" וזאת כאשר הוא בגילופין וכן היכה אותו. בהמשך ברחוב הנביאים בפ"ת תקף הנאשם את אשת המתלונן כוכבה וורקנק (להלן: "המתלוננת") בכך שאחז בשערה וכן תקף את ארז וורקנק (להלן: "ארז) בכך שדחף אותו.

3. טרם הוחל בשמיעת הראיות הודיעו הצדדים לבית-המשפט על עריכת הסדר טיעון, במסגרתו הוסכם כי הדיון יידחה לקבלת תסקיר אשר במידה והאמור בו יהא חיובי לעניין לקיחת אחריות והיעדר בעיית אלימות, יעתרו הצדדים במשותף להשתת מאסר על-תנאי, צו של"צ ופיצוי למתלונן ולמתלוננת בסך כולל של 750 ₪ ולארז בסך של 250 ₪, אשר ישולם מפיקדון שמופקד בבית-המשפט. עוד הוסכם כי היה והאמור בתסקיר יהיה שלילי, יטען כל צד כראות עיניו.

4. בתסקיר שירות המבחן, שנערך ביום 25.7.10, פורטו נסיבות חייו של הנאשם לרבות חבירתו לחברה שולית, שימוש בסמים החל מגיל 14, צריכת אלכוהול וביצוע עבירות על רקע זה.

הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי בעת ריצוי מאסר שנגזר עליו חדל לצרוך סמים. ואולם לא התייצב לבדיקה לאיתור שרידי סמים שנקבעה לו ומידע זה לא אומת.

הנאשם ציין בנוסף בפני שירות המבחן כי לאחר שחרורו מהכלא הכיר את אשתו, נולדו ילדיו, מצבו התייצב והוא השתלב במעגל העבודה. הנאשם מסר בנוסף כי מזה כשנה אינו צורך אלכוהול וכי במהלך החודשים האחרונים סבל ממצב נפשי קשה ופנה מיוזמתו לאבחון וקבלת טיפול במרפאות החוץ של בית החולים "גהה". מדבריו עלה כי קיבל טיפול תרופתי ואמור להשתלב בקרוב בקבוצה טיפולית העוסקת בתחום זה ואף הביע הנאשם נכונות ורצון לקבל סיוע טיפולי אשר יסייע במצבו ויעזור לו לקבל כלים להתמודדות מקדמת יותר עם הקשיים הקיימים במישורי חייו השונים.

באשר לאירוע נשוא כתב האישום הודה הנאשם במיוחס לו וביטא חרטה על מעשיו. לדבריו, המתלונן הינו בן דודו, עמו היה בקשר קרוב לאורך השנים ואולם התגלע ביניהם סכסוך על רקע התנהגות בעייתית ופוגענית כלפי הנאשם מצד אשתו של בן הדוד וכי הסלים את המצב כאשר היה נתון תחת השפעת אלכוהול ונעדר יכולת לשלוט בדחפיו התוקפניים.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם ער לבעייתיות שבמעשיו ולמחיר האישי והמשפחתי שנאלץ לשלם על רקע התנהגותו התוקפנית. כמו-כן כי חלה הפוגה במעורבותו הפלילית והתייצבות מסויימת במצבו כשניכר כי בעיתוי הנוכחי של חייו, מתמודד עם קשיים אישיים וכלכליים רבים ומבקש לקבל סיוע.

שירות המבחן ציין כי טרם עלה בידם להשלים את האבחון ולבחון עם הנאשם את האופציה הטיפולית המתאימה למצבו כמו גם את האפשרות לביצוע עבודות של"צ כאלטרנטיבה עונשית וכי יגיש תסקיר משלים למועד שיקבע ובו כלל המלצותיו בהתאם.

5. הדיון נדחה שוב ושוב לקבלת תסקיר משלים ואולם הנאשם לא ניצל את ההזדמנויות שניתנו לו ולא התייצב בפני שירות המבחן.

6. בטיעוניה לעונש טענה ב"כ המאשימה בדבר עברו הפלילי המכביד של הנאשם וריצוי עונשי מאסר בפועל שהוטלו עליו. כמו-כן הדגישה את אופן התנהלות הנאשם, אשר לא התייצב מספר פעמים לדיונים בעניינו, הוצאו נגדו צווי הבאה וניתנו לו מספר רב של הזדמנויות על-מנת שיעלה על דרך המלך וימצה את ההליך הטיפולי במסגרת שירות המבחן, אשר הנאשם לא השכיל לנצלן.

עוד הדגישה ב"כ המאשימה את חומרת העבירות בהן הורשע הנאשם, עבירות אלימות שבוצעו בהיותו בגילופין, כלפי בני משפחתו.

לדבריה, הסדר הטיעון אמור היה להיכנס לתוקפו בכפוף לקבלת תסקיר חיובי כי הנאשם אכן שיקם את עצמו ובנסיבות שהנאשם לא שיתף פעולה עתרה ב"כ המאשימה להטיל עליו מאסר בפועל, מאסר על-תנאי ופיצוי למתלוננים.
7. ב"כ הנאשם טענה כי הסכסוך המשפחתי בא על תיקונו והנאשם הודה במיוחס לו וביקש לשמר את הרגיעה ביחסים.

עוד טענה ב"כ הנאשם כי גם דעתה לא נוחה מאופן התנהלות הנאשם ואולם בסופו-של-יום יש ליתן את הדעת כי מירב עברו הפלילי של הנאשם מתייחס לעת שהיה קטין ונדון בבית-משפט לנוער בשנים 2001-1995 ומאז הורשע פעם אחת בלבד, בשנת 2011. כמו-כן כי מהתסקיר עלה שהנאשם הצליח לשקם את עצמו, אף אם לא לחלוטין, שירות המבחן התרשם כי ביצע תפנית בחייו ואף חלף פרק זמן של 4 שנים מאז ביצוע העבירות.

ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם מתקשה להסכים לריצוי עבודות שירות שכן מתקשה להיעדר מהעבודה לנוכח המצוקה הכלכלית בה הינו שרוי.

ב"כ הנאשם הדגישה לקולא את הודיית הנאשם ואת החיסכון בזמן שיפוטי וכן אי-העדת העדים שהינם בני משפחה ועתרה לנהוג בנאשם במידת הרחמים ולא למצות עימו את הדין.

8. לאחר שמיעת הטיעונים לעונש ניתנה לנאשם הזדמנות נוספת להתייצב בפני הממונה על עבודות השירות ואולם מהודעה שהתקבלה עלה כי הנאשם בחר שלא להתייצב.

דיון
9. הנאשם הינו יליד שנת 1980. עיון בגיליון הרשעותיו הקודמות מעלה כי החל משחר נעוריו שב וביצע עבירות רכוש ואלימות וריצה מאסר של 32 חודשים. מירב העבירות בוצעו בין השנים 2001-1995 ואולם הנאשם הורשע בחודש מרץ 2011, בגין ביצוע עבירה של ניסיון פריצה שביצע בשנת 2008.
10. מעשי הנאשם נשוא כתב האישום מהווים מסכת אירועים, במהלכם איים תחילה הנאשם על המתלונן, שהינו בן משפחתו והיכה אותו. לא נתקררה דעתו של הנאשם ומבלי להתעשת בסמוך לכך נקט באלימות כלפי אשת המתלונן וכלפי ארז.

11. מעשי הנאשם ולא-כל-שכן בשים-לב לכך כי דרך הפשע והאלימות אינם זרים לו מחייבים תגובה עונשית הולמת, מציבת גבולות ומרתיעה.

12. כאמור לעיל הוסכם בין הצדדים על עריכת הסדר טיעון העושה חסד עם הנאשם ואשר אמור היה להיכנס לתוקפו היה ואכן תסקיר שירות המבחן היה מאשש את העובדה כי הנאשם ערך שינוי באורח חייו ועלה על דרך המלך. מתסקיר שהתקבל עלה, כמפורט לעיל, כי הנאשם טען כאמור בפני שירות המבחן לרבות כי נגמל משימוש בסמים ואלכוהול ואף הביע מילולית נכונות להשתלב בהליך טיפולי ככל שיידרש.

ואולם בפועל, לא התייצב הנאשם לפגישה שתואמה עימו על-מנת למסור דגימות שתן שיוכיחו את ניקיונו מסמים. כמו-כן, לא השכיל לנצל את ההזדמנויות שניתנו לו להתייצב בפני שירות המבחן או הממונה על עבודות השירות ואף לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו.

13. בנסיבות אלה ולנוכח סך כל הנסיבות לחומרה, עתירת המאשימה להשתת מאסר בפועל בדין יסודה. ואולם לא ימוצה עם הנאשם הדין, באשר למשך התקופה שתוטל עליו בשים-לב להסדר הטיעון המקורי שגובש בין הצדדים וכן לסך כל הנסיבות לקולא. לרבות הודיית הנאשם בכתב אישום אשר תוקן לקולא וכפי שעלה מהתסקיר תוך לקיחת אחריות על מעשיו וכן בלא שהיה צורך להעיד את המתלוננים בתיק שהינם בני משפחתו, על כל המשתמע מכך. אמנם לנאשם תרומה רבה לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בעניינו ולא יהא בכך משום נסיבה לקולא ואולם נמצאנו למדים כיום למעט עבירה שבוצעה בשנת 2008, חלקו הארי של עברו הפלילי של הנאשם הינו בין השנים 2001-1995.

13. אשר-על-כן אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א. מאסר למשך 4 חודשים.

ב. 6 חודשי מאסר על-תנאי לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים כל עבירת אלימות.

ג. פיצוי למתלונן ולמתלוננת בסך כולל של 750 ₪ ולארז בסך של 250 ₪."

ב- עפ"ג (מחוזי מר') 1750-11-11 {גולן שמעוני נ' מדינת ישראל, תק-מח 2011(4), 8504 (2011)} קבע בית-המשפט:

"המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירות על-פי סעיף 220(1)(2)(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961.

על המערער נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס בסך 100,000 ₪.

בעת גזירת דינו של המערער, המחדלים בהם הודה טרם הוסרו.

נכון להיום הוסרו כל המחדלים להנחת דעתו של פקיד השומה.
טוען המערער כי מלכתחילה החמיר בית-המשפט בעונש שהטיל עליו והדברים הינם בבחינת קל וחומר, נכון לעת הזו, כאשר המחדלים הוסרו.

הערעור נסמך, בין היתר, על הסדר טיעון שהושג בית הצדדים, לפיו במידה ויוסרו המחדלים, יעתרו הצדדים במשותף להטלת עונש מאסר של שישה חודשים, אשר ירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, וקנס. במידה ולא יוסרו המחדלים, תעתור התביעה לרף עליון של תשעה חודשי מאסר וההגנה תהא רשאית לעתור לרף תחתון של שישה חודשי מאסר בעבודות שירות.

המערער טוען כי עשה מאמץ ניכר להסיר את המחדלים עד ליום מתן גזר הדין, אשר לא צלחו בשל עיכובים להם גרם פקיד השומה, אשר דחה את פניותיו של המערער מעת לעת, כמו גם לא קיבל את הצעות השומה השונות.

המערער טוען כי שגה בית-משפט בהטילו את תקופת המאסר המרבית לפי הסדר הטיעון, וכן טעה כאשר השית על המערער קנס בסך 100,000 ₪, אשר אינו הולם את חומרת העבירות בהן הורשע ואף אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה.

מדובר במערער אשר לא הגיש לפקיד השומה את הדוחות לשנים 2008-1999 ורק לאחר שנחקר בידי חוקרי מס הכנסה, הגיש המערער את הדו"חות השנתיים לשנים אלו, אולם גם אז חטא בכך שהצהיר הצהרות שקריות, בין היתר העלים את העובדה שעסק כעצמאי בצילום אירועים ואישר תעסוקות אחרות ופעמים הצהיר כי אינו עובד כלל.

הואיל וכך, פקיד השומה קבע כי המערער השמיט הכנסות מעיסוקו כעצמאי בסך שלא פוחת מ-178,536 ₪.
די בעובדות המפורטות לעיל כדי ללמד על חומרת העבירות והנסיבות בהן בוצעו. לאורך תקופה של 11 שנים נמנע המערער מלהצהיר על הכנסותיו, וכאשר נתפס בכף, אף אז לא חשש להמשיך ולשקר בכך שמסר למס הכנסה הצהרות כוזבות.

חסד עשה עמו המשיב כאשר הגיע להסדר טיעון מתון, כפוף להסרת המחדלים.

בנסיבות אלו, כאשר לא הוסרו המחדלים עד למועד גזר הדין, נכון עשה בית-משפט קמא כאשר השית על המערער את מלוא תקופת המאסר, לפי בקשת המשיבה (התביעה שם).

דע עקא, אין להתעלם לחלוטין מהעובדה לפיה ממועד גזר הדין ועד הלום, הוסרו המחדלים.

בנסיבות אלו, הגם שאיננו מקבלים את טענת המערער לפיה יש להשיב על כנו את הסדר הטיעון, הרי שסבורים אנו שיש לתת משקל מה להסרת המחדלים.

ערים אנו להלכה הפסוקה לפיה הסרת מחדלים באיחור אינה מקימה עילה להקלת בעונש, וזאת כדי שלא לעודד עברייני מס להשתמט מהסרת מחדליהם.

יחד-עם-זאת, בהינתן העובדה שבית-המשפט גזר על המערער את העונש המקסימאלי על-פי ההסדר, וכן בהתחשב בכך שהמחדלים הוסרו בתוך פרק זמן קצר לאחר מועד גזר הדין, סבורים אנו כי ניתן להתערב בו, הן לעניין המאסר והן לעניין הקנס.

לפיכך, אנו מקבלים את הערעור ומעמידים על תקופת המאסר על חמישה חודשים אשר ירוצו בפועל.

הקנס יעמוד על סך 50,000 ₪, או חמישים ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בעשרים תשלומים שווים ורצופים החל משלושים יום לאחר תום ריצוי המאסר."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

הסדר טיעון מותנה