הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרקים שבספר:
- מבוא
- אופיו של הסדר הטיעון
- הסדר טיעון פתוח
- הסדר טיעון סגור
- הסדר טיעון מסוג "הסדר חבילה"
- אינטרס ההסתמכות
- גמירות הדעת בעסקת טיעון
- האינטרס הציבורי בהסדרי טיעון
- חובת הגינות כללית מצד התביעה כלפי הנאשם
- סטייה מהסדר הטיעון ומהו הסדר טיעון הלוקה באי-סבירות קיצוני
- חזרה מהודייה שניתנה על-פי הסדר טיעון
- התערבות ערכאת הערעור
- הסדר טיעון מותנה
- קושי ראייתי
- תיקון לקולא של כתב האישום
- עבירות ישנות
- הודאת הנאשם וחיסכון זמן שיפוטי
- היעדר עבר פלילי
- עידוד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי
- הסדר טיעון שנדחה על-ידי הערכאה הדיונית - האם מחייב את התביעה בערכאת הערעור?
- הסדר טיעון בעקבות הליך גישור
- זכותו של מתלונן להביע עמדה לעניין הסדר טיעון (סעיפים 17 ו- 20 לחוק זכויות נפגעי עבירה)
- הסדר טיעון ופסילתו של המותב היושב בדין
- תכנון ובניה
- תעבורה
- הלכות בתי-המשפט
עידוד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי
עידוד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי, הינו חלק מהשיקולים ה"חיוביים" שבית-המשפט שוקל בבואו לאשר ו/או לא לאשר את הסדר הטיעון בין הצדדים.ב- ת"פ (שלום ת"א) 39329-11-11 {מדינת ישראל נ' אלכסנדר ליסובץ, תק-של 2011(4), 33497 (2011)} קבע בית-המשפט:
"ככלל, נוהגים בתי-המשפט לכבד הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים, במידה והוא סביר והגיוני ויש בו לאזן כראוי בין האינטרס הציבורי שהתביעה מייצגת לבין טובת ההנאה שניתנה לנאשם. בהתקיים איזון כזה, בית-המשפט יכבד את הסדר הטיעון, בהתאם להלכה שיצאה מלפני בית-המשפט העליון, בהרכב תשעה שופטים, ב- ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1), 577, 590 (2002).
במקרה שבדיון, חרף חומרת העבירות ומחוייבותו של בית-המשפט להגן על עובדי ציבור והשלטת הסדר במשרדי הממשלה, בהתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירה, בהודייה מיד בהזדמנות הראשונה ועל-מנת לעודד הנאשם להמשך תפקוד נורמטיבי בית-המשפט מוצא את ההסדר ראוי ומכבד אותו."