סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
• הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
• חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
• פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
• קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
• קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
• חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
• מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
• קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
• חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
• קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
• תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
• חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
• טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
• הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
• טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
• כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
• עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
• ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
• דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
• השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
• שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
• צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
• תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
• פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
• השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
• חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
• סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
• בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
• חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
• חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
• חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
• הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
• דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
• ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
• טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
• שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
• קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
• קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
• מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
• קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
• דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
• מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
• קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
• קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
• קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
• קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
• זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
• זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
• בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
• תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
• קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
• ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
• חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
• נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
• סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
• העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
• ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
• דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
• תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
• הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
• תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
• הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
• תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
• אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
• הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
• תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
• דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
• השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
• הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
• פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
• שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
• פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
• הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
• פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
• פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
• הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
• פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
• זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
• קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
• הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
• שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
• ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
• תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))

כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)

סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"1. כריתת חוזה – כיצד
חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה."

הואיל וביטול חוזה או שינוי הוראותיו כמוהן ככריתת החוזה, הרי הדבר מביאנו להוראות סעיף 1 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן:"חוק החוזים" או "חוק החוזים (חלק כללי)") ולפיו "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול לפי הוראות פרק זה" {ת"א (חי') 430-12-10 דב נחשון נ' רועי בן שמחון, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

הסכם משתכלל כאשר הייתה הצעה והיה קיבול על-פי סעיף 1 לחוק החוזים הקובע זאת. "הצעה" הינה פניה של אדם לחברו, המעידה על גמירות-דעתו של המציע להתקשר עם הניצע בחוזה, הכוללת את שלושת היסודות המרכיבים חוזה: פניה, גמירות-דעת ומסויימות {ראה גם ה"פ (מרכז) 2973-07-08 יפת שחר נ' בניה בישארי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.

פניה פירושה ביטוי חיצוני לרצון להתקשר. קיבול הוא הצהרת רצונו של הניצע המעידה על גמירות-דעתו להתקשר עם המציע בחוזה לפי ההצעה. היסודות המרכיבים את הקיבול הם שניים: גמירת-הדעת והודעה.
הבחינה אם היה רצון להתקשר בהצעה ובקיבול היא בחינה אובייקטיבית, שאינה בודקת את רצונו האמיתי של המציע, אלא את השתקפותה האובייקטיבית. חוזה לא יגיע לשכלולו, מבלי שתהיה לצדדים גמירת-דעת, שהיא מפגש רצונות הצדדים, כוונה רצינית להתקשר בחוזה זה עם זה והחלטיות.

קיומה של גמירת-דעת נקבעת אף היא במבחן חיצוני אובייקטיבי, ואינה מסתפקת רק בכוונה, דהיינו המבחן הוא מבחנו של האדם הסביר ועל-פי שיקולים רלוונטיים לאדם הסביר: נסיבות העניין, התנהגות הצדדים לפני ואחרי כריתת החוזה ותוכן החוזה.

דרישת המסויימות משמעה שעל-מנת שהחוזה ייחשב ככזה, עליו להיות מפורט דיו. על ההצעה להיות מלאה ומדוייקת במידה מספקת עד שניתן יהיה לראות באמור בה מיד עם קיבולה, חוזה מלא ובר-ביצוע, ללא צורך במשא ומתן משלים נוסף.

מידה מספקת משמעותה, כי על ההצעה לכלול לפחות את מסגרת העסקה ותחומיה, ואת הפרטים החסרים ניתן יהיה להשלים.

במקרה שהצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי פרט מהותי-עיקרי, החוזה לא ישתכלל. אם הושמט מהחוזה פרט שולי, שהצדדים לא התנו הסכמה לגביו כתנאי לתוקף החוזה, ניתן יהיה להשלימו, והחזקה, הניתנת לסתירה, היא כי החוזה הוא מחייב {ת"א (חי') 34448-12-09 עיריית קריית אתא נ' אברהם שטיגליץ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

סעיף 1 לחוק החוזים, קובע כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. ההצעה והקיבול הן ביטוי לרצונות הצדדים שמפגשן, מכונן חוזה {תא"מ (ביש"א) 13106-09-09 הדר מיכאלי נ' עידן בן חיים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

כאמור, המבחן שעל פיו ייקבע האם נכרת חוזה מחייב בין הצדדים על-פי הדין, מורכב ממספר חלקים. סעיף 1 לחוק החוזים קובע כי "חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול", אולם בחיי המסחר והכלכלה הדינאמיים לא תמיד ניתן להכניס את התנהגות הצדדים לתבנית הקלאסית של "הצעה וקיבול", ועל-כן אין לראות בתבנית זו אלא קביעת דרך טיפוסית, אך לא הכרחית, ודי אם ניתן יהיה להסיק, בדיעבד, כי נכרת חוזה בין הצדדים {ראה גם ג' שלו דיני חוזים – החלק הכללי (תשס"ה), 171; ת"א (חד') 17619-09-09 פרג תעשיות בע"מ נ' לייף אנד פיטנס סניף נהריה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)}.

מושכלות יסוד הם כי חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים. הן ההצעה והן הקיבול צריכים להעיד על גמירות-דעתם של הצדדים להתקשר בהסכם {ה"פ (מרכז) 6239-11-07 שרדר בע"מ נ' משגב שירותי אספקה ופרסום, פורסם באתר האינטרנט נבו (1966); ת"א (ת"א) 33579-08 ש.א. מטאליקה השקעות בע"מ נ' י.ר. אחזקות ופיתוח בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (נצ') 791/09 סביח שקיר נ' מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

סעיף 1 לחוק החוזים, עונה על השאלה כיצד נכרת חוזה? חוזה נכרת בדרך של הצעה וקיבול. "הוראת סעיף 1 לחוק החוזים, כמו רוב הוראותיו של חוק זה, היא הוראת חוק דיספוזיטיבית, מרשה. סעיף 1 קובע דרך טיפוסית ואופיינית, אך לא בלעדית, ליצירת החוזה. הצעה וקיבול הן איפוא הצהרות של רצון, בדרך-כלל עוקבות, אשר מפגשן יוצר חוזה. שתי דרישות מהותיות צריכות להתקיים כדי שהצהרות רצון אלה אכן יהוו חוזה, והן גמירות-דעת ומסויימות" {ג' שלו דיני חוזים (מהדורה שנייה), 83; ראה גם תא"מ (ת"א) 212306-09 ח.צ.ב נדל"ן שות' בלתי-רשומה נ' י.ק. שירותי תחבורה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.

על-מנת שההצעה והקיבול יעלו לכדי חוזה מחייב, וכפי שנראה בהמשך החיבור, שתי דרישות חייבות להתקיים: האחת, גמירות-דעת; השנייה, מסויימות. תנאים מהותיים אלה, מעידים על כוונת הצדדים ליצור ביניהם יחסים משפטיים מחייבים {ת"א (ת"א) 60756/05 טל וערן יזמות עסקית בע"מ - ב"כ עו"ד ניר קריים נ' אוקטם 2000 בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008); ת"א (ת"א) 31063/04 פסקרו ישראל נ' גמול חברה להשקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2008)}.