דיני חוזים (דיני הממונות בישראל) - דין, הלכה ופרשנות
הפרקים שבספר:
- כריתת חוזה - כיצד (סעיף 1 לחוק החוזים)
- הצעה (סעיף 2 לחוק החוזים)
- חזרה מן ההצעה (סעיף 3 לחוק החוזים)
- פקיעת ההצעה (סעיף 4 לחוק החוזים)
- קיבול (סעיף 5 לחוק החוזים)
- קיבול דרך התנהגות (סעיף 6 לחוק החוזים)
- חזקת קיבול (סעיף 7 לחוק החוזים)
- מועד הקיבול (סעיף 8 לחוק החוזים)
- קיבול לאחר פקיעה (סעיף 9 לחוק החוזים)
- חזרה מן הקיבול (סעיף 10 לחוק החוזים)
- קיבול תוך שינוי (סעיף 11 לחוק החוזים)
- תום-לב במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים)
- חוזה למראית עין (סעיף 13 לחוק החוזים)
- טעות (סעיף 14 לחוק החוזים)
- הטעיה (סעיף 15 לחוק החוזים)
- טעות סופר (סעיף 16 לחוק החוזים)
- כפיה (סעיף 17 לחוק החוזים)
- עושק (סעיף 18 לחוק החוזים)
- ביטול חלקי (סעיף 19 לחוק החוזים)
- דרך הביטול (סעיף 20 לחוק החוזים)
- השבה לאחר ביטול (סעיף 21 לחוק החוזים)
- שמירת תרופות (סעיף 22 לחוק החוזים)
- צורת חוזה (סעיף 23 לחוק החוזים)
- תוכנו של חוזה (סעיף 24 לחוק החוזים)
- פירוש של חוזה (סעיף 25 לחוק החוזים)
- השלמת פרטים (סעיף 26 לחוק החוזים)
- חוזה על תנאי (סעיף 27 לחוק החוזים)
- סיכול תנאי (סעיף 28 לחוק החוזים)
- בטלות החוזה או ההתנאה (סעיף 29 לחוק)
- חוזה פסול ותחולת הוראות (סעיפים 30 ו- 31 לחוק החוזים)
- חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
- חוזה למתן ציונים (סעיף 33 לחוק החוזים)
- הקניית הזכות (סעיף 34 לחוק החוזים)
- דחיית הזכות (סעיף 35 לחוק החוזים)
- ביטול הזכות (סעיף 36 לחוק החוזים)
- טענות נגד המוטב (סעיף 37 לחוק החוזים)
- שמירת זכותו של הנושה (סעיף 38 לחוק החוזים)
- קיום בתום-לב (סעיף 39 לחוק החוזים)
- קיום - בידי מי (סעיף 40 לחוק החוזים)
- מועד הקיום (סעיף 41 לחוק החוזים)
- קיום מוקדם (סעיף 42 לחוק החוזים)
- דחיית קיום (סעיף 43 לחוק)
- מקום הקיום (סעיף 44 לחוק החוזים)
- קיום בבינונית (סעיף 45 לחוק החוזים)
- קיום בסכום ראוי (סעיף 46 לחוק החוזים)
- קיום במטבע ישראלי (סעיף 47 לחוק החוזים)
- קיום על תנאי (סעיף 48 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיוב אחד (סעיף 49 לחוק החוזים)
- זקיפת תשלומים בחיובים אחדים (סעיף 50 לחוק החוזים)
- בחירה בין חיובים חלופים (סעיף 51 לחוק החוזים)
- תחליף קיום (סעיף 52 לחוק החוזים)
- קיזוז (סעיף 53 לחוק החוזים)
- ריבוי חייבים (סעיף 54 לחוק החוזים)
- חיוב יחד ולחוד (סעיף 55 לחוק החוזים)
- נטל החיוב בין החייבים (סעיף 56 לחוק החוזים)
- סייג לזכות החזרה (סעיף 57 לחוק החוזים)
- העברת בטוחות (סעיף 58 לחוק החוזים)
- ריבוי נושים (סעיף 59 לחוק החוזים)
- דרך ומועד למסירת הודעה (סעיף 60 לחוק החוזים)
- תחולה (סעיף 61 לחוק החוזים)
- הגדרות (סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה))
- תרופות הנפגע (סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לאכיפה (סעיף 3 לחוק החוזים (תרופות))
- תנאים לאכיפה (סעיף 4 לחוק החוזים (תרופות))
- אכיפה בעסקה טעונת רישום (סעיף 5 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה יסודית (סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות))
- תרופות (סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות))
- דרך הביטול (סעיף 8 לחוק החוזים (תרופות))
- השבה לאחר הביטול (סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות))
- הזכות לפיצויים (סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים ללא הוכחת נזק (סעיף 11 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת זכות (סעיף 12 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים בעד נזק שאינו של ממון (סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות))
- הקטנת הנזק (סעיף 14 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים מוסכמים (סעיף 15 לחוק החוזים (תרופות))
- פיצויים וביטוח (סעיף 16 לחוק החוזים (תרופות))
- הפרה צפויה - מהי? (סעיף 17 לחוק החוזים (תרופות))
- פטור בשל אונס או סיכול חוזה (סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות))
- זכות עיכבון (סעיף 19 לחוק החוזים (תרופות))
- קיזוז (סעיף 20 לחוק החוזים (תרופות))
- הוראות בדבר מתן הודעה (סעיף 21 לחוק החוזים (תרופות))
- שמירת דינים (סעיף 22 לחוק החוזים (תרופות))
- ביטול ועצמאות החוק (סעיפים 23 ו- 24 לחוק החוזים (תרופות)
- תחולה והוראות מעבר (סעיף 25 לחוק החוזים (תרופות))
חוזה של משחק, הגרלה או הימור (סעיף 32 לחוק החוזים)
סעיף 32 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:"32. חוזה של משחק, הגרלה או הימור
(א) חוזה של משחק, הגרלה או הימור שלפיו עשוי צד לזכות בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, בניחוש או במאורע מקרי יותר מאשר בהבנה או ביכולת, אינו עילה לאכיפה או לפיצויים.
(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על משחק, הגרלה או הימור שהוסדרו בחוק או שניתן לעריכתם היתר על-פי חוק."
סעיף 224 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 קובע כדלקמן:
"224. הגדרות
בסימן זה –
"משחק אסור" - משחק שבו עשוי אדם לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה לפי תוצאות המשחק, והתוצאות תלויות בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"מקום משחקים אסורים" - חצרים שרגילים לערוך בהם משחקים אסורים, בין שהם פתוחים לציבור ובין שהם פתוחים לבני אדם מסויימים בלבד, ואין נפקא מינה אם הם מוחזקים גם למטרה אחרת;
"הגרלה" - כל הסדר שלפיו ניתן, בהעלאת גורלות או באמצעי אחר, לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בגורל יותר מאשר בהבנה או ביכולת;
"הימור" - כל הסדר שלפיו ניתן לזכות בכסף, בשווה כסף או בטובת הנאה, והזכיה תלויה בניחושו של דבר, לרבות הגרלה הקשורה בתוצאות משחקים ותחרויות בספורט."
הוראת סעיף 32 לחוק החוזים קובעת, כי מקום בו זכה צד בטובת הנאה והזכיה תלויה בגורל, זכייתו אינה מקימה לו זכות לאכיפה או לפיצוי {ת"ק (צפ') 10185-01-10 צבי קבלה נ' אגודת הסטודנטים החדשה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
האיסור לעסוק בהימורים במדינת ישראל מהווה גם עבירה פלילית {ראה סעיפים 228-225 לחוק העונשין}. יחד-אם-זאת, האיסור אינו מוחלט וישנם מקרים בהם ההימור מותר, כגון, כאשר משחק הימור מכוון לחוג אנשים מסויים או שאינו חורג מגדר שעשוע, או בידור ואינו נערך במקום משחקים אסורים או במקום לעריכת הגרלות או הימורים {סעיף 230 לחוק העונשין}. כמו-כן, מותר לערוך הגרלה, כאשר ניתן לכך היתר על-פי החוק {סעיף 32(ב) לחוק החוזים}.
חוזה הנכלל במסגרת סעיף 32(א) לחוק החוזים, אינו בלתי-שפיט או בלתי-חוקי, וקיומו של חוזה כזה אינו אסור בהיבט האזרחי {אם כי הוא אסור בהיבט הפלילי על כל המשתמע מכך והשלכות של כך גם למישור האזרחי, למשל בהיבט של הפר חובה חקוקה}, אך ניתן שלא לקיימו או לאוכפו {ת"א (ת"א) 53804/03 חסון אלפונסו נ' אלמקייס משה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.
על מעמדו של חוזה ההימורים שאינו "בלתי-חוקי" עומדים ד' פרידמן ונ' כהן בספרם {חוזים, חלק א', הוצאת אבירם, 350}:
"חוזה הימורים שבמסגרת סעיף 32(א) אינו בגדרו של חוזה בלתי-שפיט. הוא גם אינו בגדר קטגוריית אי-החוקיות. מבחינת תוצאותיו המשפטיות זהו חוזה שקיומו מותר, משום כך שונה הוא מחוזה בלתי-חוקי; אך זהו חוזה שניתן גם לא לקיימו, לא רק בכך שלמתקשר יש כוח שלא לקיימו (אי-היותו כפוף לסעד האכיפה), אלא גם חסינות בשל אי-קיומו (אי היותו כפוף לפיצויים), ומבחינה זו קרוב הוא לחוזה בלתי-שפיט. ניתן לכנותו חוזה "רופף". חוזה ההימורים הרופף נמצא על גבול אי-החוקיות אולם חוק החוזים לא התייחס אליו כאל חוזה פסול. הוא ייחד לחוזה מסוג זה הסדר נפרד, שבמידת מה מקנה לו עדיפות על פני חוזה פסול" {ראה גם ע"א (ב"ש) 52/93 ניסים ימיני נ' מרינה שיפינג ליין בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (1995)}.

