סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
• אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
• מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
• כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
• הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
• הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
• הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
• תפקידים (סעיף 82 לחוק)
• הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
• פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
• שומה (סעיף 85 לחוק)
• השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
• חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
• בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
• אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
• ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
• שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
• פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
• מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
• הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
• הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
• האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
• סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
• כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
• הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
• במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
• חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
• חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
• הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
• סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
• בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
• פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
• מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
• מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
• נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
• חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
• חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
• נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
• חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
• דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
• חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
• תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
• פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
• חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
• הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
• הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
• דוגמאות כתבי בי-דין

הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)

סעיף 80 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"80. הסכמה (תיקון התשנ"ח)
לא יתמנה למנהל עזבון אלא מי שהודיע לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין על הסכמתו לכך."

תקנה 34 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:

"34. הסכמתו של מנהל העזבון
אדם העומד להתמנות מנהל עזבון יגיש הסכמתו למינוי או ימסרנה בעל-פה לבית-המשפט או לרשם לענייני ירושה, לפי העניין."

ממקרא סעיף 80 לחוק הירושה עולה כי על מנהל עזבון "להודיע" על הסכמתו להתמנות כמנהל עזבון. המחוקק לא מביע עמדה בדרך שעל מנהל העזבון להודיע על הסכמתו. לפיכך, לדעתנו, ניתן ליתן למילה "להודיע" פרשנות רחבה לפיה ההודעה יכולה להינתן הן בעל-פה והן בכתב.

לדעתנו, תקנה 34 לתקנות הירושה קובעת כי מנהל העזבון "יגיש הסכמתו", בכתב. לא ניתן, לדעתנו, "להגיש" הסכמה בעל-פה. לצורך הסכמה בעל-פה על מנהל העזבון "למסור" את הסכמתו כאמור בסיפא לסעיף 80 לחוק הירושה.
סעיף 37 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 קובע כדלקמן:

"לא יתמנה אפוטרופוס אלא מי שהביע לבית-המשפט את הסכמתו לכך."

בסעיף זה נוקט המחוקק במילה "הביע".

ש' שילה גורס בספרו {פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 135} כי "לשון "הודיע" עדיפה כיוון שהיא ברורה יותר וחד-משמעית. עדיפה הודעה מפורשת על הסכמה מאשר הבעת הסכמה".

זאת ועוד. מאחר וקיים הצורך לקבל את הסכמתו של "מועמד" להתמנות כמנהל עזבון, אין לכפות על "מועמד" להתמנות כמנהל עזבון. התפקיד של מנהל עזבון צריך להיעשות על-ידי "מועמד" מרצונו החופשי.