פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)

סעיף 106 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"106. פשיטת רגל של העזבון
התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני שפיטת רגל, אם לא ציווה בית-המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון."

סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"202. צו ניהול עזבון בפשיטת רגל
(א) נפטר חייב והיה לנושהו חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים, רשאי הוא להגיש לבית-המשפט בקשה לצו שעל-פיו ינוהל עזבונו של החייב לפי דיני פשיטת רגל (להלן בסימן זה: "צו ניהול").
(ב) נמסרה לנציג החוקי של החייב הודעה על הבקשה, והוכח לבית- המשפט קיומו של החוב, ולא ראה אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר, רשאי הוא ליתן צו ניהול; הובא לפניו טעם שלא ליתן את הצו, רשאי הוא לדחות את הבקשה ורשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות המשיב.
(ג) הוגשה בקשה לפי סעיף זה לאחר שהתחילו הליכים בבית-משפט או בבית-דין דתי בדבר ניהול עזבונו של החייב, רשאי בית-המשפט, אם ראה שאין בעזבון כדי תשלום חובותיו, לצוות על העברת העניין אליו, ודינו של תו ההעברה כדין צו ניהול."
{ראה לעניין סעיף זה רע"א 3587/06 עזבון המנוח אבי ירדני ז"ל נ' משה בן-צור ואח', תק-על 2008(2), 1866 (2008)}.

סעיפים 204 עד 208 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובעים כדלקמן:

"204. סמכויות הכונס הרשמי והנושים
משניתן צו ניהול יהיו נכסי החייב מוקנים לכונס הרשמי שליד בית-המשפט, בחזקת נאמן עליהם, והוא יתחיל מיד לממשם ולחלקם לפי הוראות פקודה זו; אולם לנושים יהיו זכויות לעניין מינוי נאמנים וועדות ביקורת כזכויות שיש להם במקרים אחרים שבהם מתנהלים נכסיו של חייב בפשיטת רגל, והוראות פקודה זו לעניין נאמנים וועדות ביקורת יחולו על נאמנים וועדות ביקורת שנתמנו מכוח סעיף זה.

205. דין צו ניהול כדין הכרזת פשיטת רגל (תיקון התשמ"א)
כל הוראות פקודה זו לעניין ניהול נכסי פושט רגל יחולו, בכפוף לאמור בסעיפים 206 עד 208 ובמידה שאפשר להחילן, על צו ניהול, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי פקודה זו.

206. דין קדימה
להוצאות הסבירות להלוויית החייב שנפטר ולהוצאות העזבון וניהולו יינתן דין קדימה, והן ישולמו במלואן מתוך עזבון החייב לפני כל חוב אחר.

207. עודף העזבון (תיקון התשמ"ג)
נשאר עודף בידי הכונס הרשמי או הנאמן, אחרי ששולמו במלואם כל החובות המגיעים מהחייב, יחד עם הוצאות הניהול הריבית והפרשי ההצמדה כפי שנקבע בפקודה זו למקרה פשיטת רגל, ישולם העודף ליורשי החייב שנפטר או למנהל עזבונו, או ייעשה בו כפי שיורה בית- המשפט.

208. דין הודעה על בקשה לצו ניהול (תיקון התשמ"ג)
הודעה ליורשיו של חייב או למנהל עזבונו על הגשת בקשה מטעם נושה לפי סימן זה תיחשב - אם ניתן צו ניהול לפיה - שוות ערך להודעה על מעשה פשיטת רגל, ואחריה לא יהיה בתשלום או בהעברת נכס מאת היורשים או מנהל העזבון כדי להפטיר אותם כלפי הכונס הרשמי או הנאמן, אולם אין בהוראות סימן זה כדי ליטול מתקפם של תשלום או מעשה שעשו היורשים או הנציג האישי החוקי בתום-לב לפני תאריך צו הניהול."

שלושה תנאים להפעלת סמכותו של בית-המשפט. ואלה הם:

האחד, קיומו של נושה וממילא קיומו של חוב.

השני, החוב הינו כזה "שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים".

השלישי, אין אפשרות סבירה "שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר".

על נושה המבקש ליתן צו ניהול, להרים את הנטל ולשכנע את בית-המשפט כי המנוח היה חייב לנושה חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פש"ר נגד החייב אילו נשאר בחיים, כי אין אפשרות סבירה שיהא בעזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח, וכי אין בנמצא טעם המצדיק אי-מתן את הצו {פש"ר (חי') 1013/06 רופא שמעון ואח' נ' סויסה יעקב ואח', תק-מח 2007(4), 5947 (2007)}.

יודגש, כי אין על הנושה להוכיח כי המנוח עשה מעשה פשיטת רגל, ולכן אין מקום להפנות לסעיפים 5 ו- 7 לפקודת פשיטת הרגל.

ש' לוין ו- י' גרוניס גורסים בספרם כי "בשעת בירור הבקשה שומה על הנושה להוכיח קיומו של חובו וכן שאין אפשרות סבירה שיהיה בעזבון סילוק חובותיו של הנפטר. לא נאמר בשום סעיף של הפקודה שהוכחת החוב תובא דווקא על-ידי פסק-דין שהנושה ישיג בדרך של תובענה רגילה. בקשה לצו ניהול עזבון בפשיטת רגל אינה חייבת להתבסס על מעשה פשיטת רגל ועילת הצו אינה מעשה פשיטת רגל אלא היעדר יכולת העזבון לפרוע את חובותיו. אותו שיקול-דעת ליתן צו המסרב לתיתו הניתן לבית-המשפט בדרך-כלל, ניתן בידו גם לעניין סעיף 202" {ש' לוין ו- י' גרוניס פשיטת רגל (מהדורה שניה), 149; ראה גם ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת המנוח ברוך יגלום, פ"ד כא(2), 215 (1967)}.

המילים "חוב שניתן להסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אילו היה בחיים" אינן מחייבות קיומם של התנאים המפורטים בסעיפים 5 ו- 7 לפקודה {ת"א (חי') 1047/96 עזבון יעקב רזניק ז"ל ואח' נ' צ'פלסקי, תק-מח 98(2), 942 (1998)}.

על נושה להניח תשתית כדי לשכנע את בית-המשפט כי לכאורה אין בנכסי העזבון די כדי לפרוע את חובות המנוח. די בכך שקיים הפרש של מספר שקלים בין חוב העזבון לבין הסכום הקיים בעזבון, על-מנת שייקבע שהעזבון אינו מסוגל לפרוע את חובותיו.

סעיף 106 לחוק הירושה וצו הניהול שהוצא מכוחו, אומנם מחילים על העזבון את דיני פשיטת הרגל. במצב זה שבו הוצא צו ניהול אין לדבר על העזבון כ"פושט רגל" אלא מחילים עליו את הוראות הפקודה, כמו שהן חלות על הכרזת פשיטת רגל לפי הפקודה. מכאן, שבבסיס ההסדר הסטטוטורי עומד העזבון, ועזבון יכול שיתקיים רק בעקבות תהליך של הורשה. הצו שהוצא אינו שולל איפוא את עצם קיומו של העזבון, אלא נוגע רק לדרך ניהולו. המערער, כמי שמונה כמנהל עזבון ומאוחר יותר כנאמן מכוח צו הניהול, אינו יכול להתכחש לעצם קיומו של תהליך ההורשה {דברי בית-המשפט ב- ע"א 8265/03 יוסף אברמן נ' מנהל מס שבח מקרקעין, פ"ד נט(4), 180 (2005)}.

לבית-המשפט מוקנה שיקול-דעת, בהתאם לאופיו ומהותו של החוב, באם ליתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל ואם לאו, גם במקרה בו לכאורה אין בנכסי העזבון כדי לכסות את כלל חובות העזבון.

כאשר החוב אינו ברור והוכחת מהותו והיקפו כרוכה בקשיים, יטה בית-המשפט שלא ליתן הצו כאמור, ויעדיף כי הנושה יפנה תחילה בהליכים לקבלת פסק-דין כנגד העזבון, פסק-דין אשר יגדיר את עצם החיוב והיקפו.

על המבקש ניהול עזבון במסגרת פשיטת רגל להוכיח תחילה את חוב העזבון כלפיו, ודי לשם ההוכחה להעלות טענות אשר יש בהן לבסס, לכאורה, חוב כאמור {ע"א 223/67 אילזה יגלום נ' מבצע צוואת המנוח ברוך יגלום, פ"ד כא(2), 215 (1967)}.

בעת כינוס נכסי העזבון בפשיטת הרגל, למנהל העזבון האפשרות לבטל על-פי סעיף 96 לפקודת פשיטת הרגל, הענקות שמטרתם הייתה הברחת נכסים {ע"א 3853/98 עמי סדר עורך-דין נ' אבירם רוזנטל ואח', תק-על 2003(2), 2385 (2003)}. כך גם, הענקה על-ידי הסכם ממון מתבטלת {בש"א (ת"א-יפו) 12695/02 עורך-דין איתן ארז נ' רחל קליש (הרניק) ואח', תק-מח 2003(1), 37848 (2003)}.

במקרה של ניהול העזבון בפשיטת רגל, יחולקו נכסי החייב שנפטר בהתאם לסדר העדיפות הקבוע בפקודת פשיטת הרגל:

1. הוצאות סבירות בקש להלוויית המנוח וקיום צוואתו, כאמור בסעיף 206 לפקודת פשיטת הרגל;

2. הוצאות ניהול העזבון בפשיטת רגל לרבות אגרות והוצאות ההליכים כאמור בסעיף 77 לפקודת פשיטת הרגל;

3. שכר עבודה ופיצויי פיטורין לעובדי המנוח בהתאם לתקרה הקבועה בפקודת פשיטת הרגל;
4. ניכויים במקור משכר העבודה שטרם הועברו כאמור בסעיף 78(2) לפקודת פשיטת הרגל;

5. מיסים עירוניים, מיסי ממשלה ומזונות כאמור בסעיף 78(3) לפקודת פשיטת הרגל.

ב- פש"ר (חי') 33864-01-14 {כרמל אולפינים בע"מ נ' עזבון המנוח שלמה מריאן ז"ל, תק-מח 2014(3), 12038 (2014)} נדונה בקשה משותפת למבקשת ולנושים {נושים שהם בעלי ערבות אישית של העזבון} למתן צו לניהול העזבון בפשיטת רגל. בקבלו את הבקשה קבע בית-המשפט:

"רקע כעולה מהבקשה, נימוקי הבקשה והתגובה
2. המנוח, מר שלמה מריאן ז"ל (להלן: "המנוח") נפטר ביום 29.07.13. רעייתו, המשיבה 2, היא היורשת היחידה שלו על-פי צו ירושה מיום 01.10.13 (להלן: "המשיבה").

3. המנוח היה בעל מניות עיקרי, מייסד וערב כלפי נושים שונים לחובותיה של חברת מריאן פלסט בע"מ (להלן: "החברה").

4. ביום 12.09.13 הוגשה על-ידי החברה בקשה דחופה לכינוס אסיפות נושים, אישור הסדר נושים ומתן סעדים זמניים לתקופת הביניים.

במסגרת הבקשה שצורפה כנספח ב' לבקשה, ונסמכה בתצהירו של מר אוהד תמרי (חתנה של המשיבה, נשוי לבתה), הצהירה החברה כי גובה חובותיה לנושיה עומד על-סך של כ- 67,700,000 ש"ח, כשמתוכם החובות המובטחים בערבות אישית של המנוח עומד על-סך של כ- 36,500,000 ש"ח.
5. ביום 10.10.13, עם היוודע מתן צו הירושה, ניתן על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה בקריות, לפי בקשה שהגישו הנושים, צו המורה למשיבה להימנע מלעשות כל דיספוזיציה בנכסי עזבון המנוח (נספח ד' לבקשה), וביום 29.12.13 ניתן צו מינוי מנהל עזבון זמני לעזבון המנוח, כשעורכת-דין עדינה וויל ועו"ד צבי הרשקוביץ מונו למנהלי עזבון המנוח במשותף.

6. ביום 10.10.13 מונו עו"ד עדינה וויל, עו"ד דורית לוי טילר ועו"ד עמית לדרמן כנאמנים בהליך הקפאת ההליכים של החברה.

7. במסגרת ההתנהלות בפני בית-המשפט לענייני משפחה, טענו הנושים כי על פניו לא יהיה בנכסי העזבון הקיימים והידועים באותה עת כדי לפרוע את חובו של העזבון, אולם ביקשו לעמוד על זכויות העזבון במלואם, בניסיון לאתר נכסים נוספים מעבר לנכסים שהיו ידועים באותה עת, בטרם יגיעו למסקנה לפיה יש פער בין זכויות העזבון לחובותיו, באופן שחובותיו עולים על זכויותיו ועל כן יש לפעול בהתאם להוראות דיני פשיטת הרגל.

8. עד כה לא אותרו נכסים נוספים לעזבון מעבר לאלה הידועים, ומוערכים בסכום של כ- 10 מיליון ש"ח (יצוין כי בישיבת יום 15.07.14 הגישה עו"ד וויל דף המפרט את נכסי העזבון, המוערך בסכום של 9,845,000 ש"ח בהתאם לדו"חות שמאי שגם הוגשו לבית-המשפט באותה ישיבה, למעט הבית ברח' דניה 34 בחיפה שם צויין כי לא איפשרו לערוך שמאות).

9. לטענת המבקשת בבקשה הנדונה, נכון למועד הגשת הבקשה עמדו חובות העזבון כלפי המבקשת והנושים, בסכום של כ- 38 מיליון ש"ח המצדיקים את ניהול העזבון בפש"ר, שכן אין בנכסי העזבון כדי לפרוע חובות אלה.

10. המשיבה בתגובתה התנגדה לבקשה בעיקר מהטעמים הבאים:

א. אין אינדיקציה בבקשה לגובה חובות העזבון ואין אינדיקציה לשווי נכסי העזבון.

טענותיהם של המבקשים בנדון הן בעלמא.

ב. אין בבקשה תמונה עדכנית באשר לגובה החובות העדכניים של העזבון לאחר ניכוי הסכום שהתקבלו אצל המבקשת והנושים בוודאות לאחר פטירת המנוח.

ג. ניהול עזבון בדרך של פשיטת רגל אינו חובה ולבית-המשפט שיקול-דעת בנדון.

ייתכן שבענייננו לא יהיה צורך בניהול בדרך של פשיטת רגל אלא בחלוקה של נכסי העזבון לפי דיני הנשיה וסדר הקדימות הקבוע בדין.

11. בישיבת יום 15.07.14 נשמעו ב"כ הצדדים.

תחילה טען ב"כ המשיבה/העזבון עו"ד צבי הרשקוביץ וחזר על עיקרי דבריו בתגובתו.

לאחריו עו"ד וויל באת-כוח הנושה 1, פירטה את טענות המבקשים תוך הדגשה כי דיוני בקשת החברה להסדר נושים בבית-המשפט המחוזי בנצרת היתה בנוכחות בני משפחתו של המנוח שפירטו את החובות, לרבות אלה שלגביהם נתן המנוח ערבות אישית, בהתאם לנתונים שהציגו בבקשתם.

הדגישה עו"ד וויל כי חובות העזבון הם מעל 30 מיליון ש"ח, ורק לפני כחודש חולקו כספים לנושים המובטחים, כשהבנקים, בנק הפועלים, בנק לאומי ובנק דיסקונט קיבלו ביחד כ- 4.5 מיליון ש"ח, שאין בהם כדי לכסות את מלוא החובות להם ערב המנוח.

גם עו"ד זסלבסקי ב"כ המבקשת, ציינה בדבריה באותה ישיבה כי מעבר להודאת החברה, הנתמכת בתצהירו של מר אוהד תמרי (חתנה של המבקשת), בדבר גובה החובות להם ניתנה ערבותו האישית של המנוח (בסכום של כ- 38 מיליון ש"ח), הרי קיימות תביעות חוב המוכיחות את סכום החוב המובטח בערבותו האישית של המנוח.

כן מציינת באת-כוח המבקשת, בהתייחס לטענת ב"כ המשיבה כי אין פירוט של נכסי העזבון, שבאותה מידה היתה יכולה המשיבה לפרט בעצמה את נכסי העזבון על-מנת להראות כי יש אפשרות שהעזבון יכול לשלם את חובותיו.

12. הכונ"ר גם הגיב לבקשה לניהול העזבון בפש"ר ותמך בה מהנימוקים הבאים:

א. לאור העובדה כי למנוח חובות, הסמכות לדון בעזבון המנוח הוא לבית-המשפט המחוזי ביושבו כבית-משפט של פש"ר ולא לבית-המשפט לענייני משפחה.

ב. זכותו של נושה להגיש בקשה לצו ניהול העזבון בפש"ר לפי סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל, ככל שהוא עומד בתנאים שנקבעו שם.

המקרה דנן עומד בתנאי הסעיף ולכן יש להורות על ניהול העזבון בפש"ר.

דיון והכרעה
13. סעיף 202 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") העוסק בצו ניהול עזבון בפשיטת רגל קובע כדלקמן...

14. להשלמת התמונה נציין את סעיף 106 לחוק הירושה, התשכ"ה-1065 שקובע כדלקמן...

15. ב- רע"א 3587/06 עזבון המנוח אבי ירדני ז"ל נ' משה בן צור ואח' (פורסם במאגר נבו), סיכם בית-המשפט העליון (כב' השופט גרוניס כתוארו אז), את התנאים להפעלת סמכותו של בית-המשפט למתן צו ניהול עזבון בפש"ר בהתאם לסעיף 202 לפקודה, כדלקמן:

א. קיומו של נושה (וברגיל הנושה מגיש הבקשה) וממילא קיומו של חוב;

ב. החוב הוא כזה שניתן לסמיך עליו בקשת פשיטת רגל נגד החייב אם הוא היה בחיים;

ג. אין אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של הנפטר.

16. על-כן במקרה דנן על המבקשים (המבקשת והנושים) להראות כדלקמן:

א. כי הם נושים של המנוח, היינו כי המנוח חייב להם כספים.

ב. גובה החובה עולה על הסכום המינימלי להגשת בקשה לצו כינוס והכרזת פשיטת רגל, וכי מדובר בסכום קצוב שיש לשלמו מיד או בזמן עתיד קבוע.

ג. שאין אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח.

17. האם המבקשים הראו כי הם עומדים בתנאים דלעיל, בכדי שבית-המשפט יפעיל את סמכותו על-פי סעיף 202 לפקודה ויורה על ניהול העזבון בפש"ר?

לטעמי התשובה חיובית ואפרט להלן.

18. בכל הקשור לשאלה האם המבקשים הוכיחו שהם נושים של המנוח, לטעמי התשובה חיובית.

דבר זה עולה לכאורה מהבקשה לאישור הסדר נושים של החברה, שם צוין כי המבקשת דנן, כרמל אולפינים בע"מ, היא נושה מובטח בערבויות אישיות, כולל של המנוח, עד לסך של 2.7 מיליון ש"ח (מתוך חוב כולל של החברה לנושה זה בסכום של כ- 11 מיליון ש"ח).

באשר לנושים שהצטרפו לבקשה דנן (בנק דיסקונט לישראל בע"מ ובנק הפועלים בע"מ), פורט בבקשה האמורה כי הם בגדר נושים מובטחים בשיעור כולל של 27.3 מיליון ש"ח, וכלפיהם ערב המנוח אישית.

מכאן כי הוכח לי לכאורה שלמנוח חוב כספי ניכר למבקשים.

19. בכל הקשור לשאלה האם גובה החוב עולה על הסכום המינימלי לצורך מתן צו כינוס והכרזת פשיטת רגל (סעיף 7.1 לפקודה), התשובה חיובית לאור החובות הניכרים (מיליוני שקלים) למבקשים.

בנדון ניסה ב"כ המשיבה לטעון כי חובות אלה לא פורטו בבקשה ונטענו בעלמא, אף לא שוכנעתי מטענתו זו. נזכיר כי הבקשה להסדר של החברה, שם פורטו החובות, נתמכה בתצהירו של חתנה של המשיבה מר אוהד תמרי, וחזקה כי הצהיר אמת.

ככל שהמשיבה רצתה לחלוק על גובה החובות הלכאוריים ו/או להראות כי נפרעו ברובם, היתה צריכה לפרט זאת בעצמה, ולשכנע את בית-המשפט בכך.

היא לא עשתה כן, וכל שנותר לי היא הבקשה של החברה ותצהירו של מר אוהד תמרי, שדי לי בהם כדי להשתכנע שקיימים חובות של המנוח/העזבון למבקשים בסכומים העולים על הנדרש לצורך הוצאת צו כינוס על-פי הפקודה.

20. בכל הקשור לשאלה האם קיימת אפשרות סבירה שיהיה בעזבון כדי סילוק חובותיו של המנוח, שוכנעתי שאין בנכסי העזבון די כדי לסלק את חובות המנוח למבקשים, שעמדו על-סך של כ- 30 מיליון ש"ח, כמצוין בסעיף 18 לעיל (לא בכדי ציינתי בלשון עבר כי עמדו על כ- 30 מיליון ש"ח, שכן ייתכן שלאחר חלוקת כספים לנושים המובטחים של העזבון, כמפורט בסעיף 11 לעיל, חוב זה פחת בכ- 4.5 מיליון ש"ח, אך עדיין נותר על סכום ניכר של כ- 25.5 מיליון ש"ח).

21. גם אם יסתבר שגובה החובות של העזבון למבקשים נמוך מהסכום של 25.5 מיליון ש"ח, הרי עדיין הפער הצפוי לא יהיה כזה שיגרום למסקנה שיהיה בנכסי העזבון די כדי לכסות את יתרת החובות למבקשים.

שוכנעתי (וגם לא הוכח לי אחרת על-ידי המשיבה) כי ערכם של נכסי העזבון עולים כדי סך של כ- 10 מיליון ש"ח (ראה סעיף 8 לעיל), ויתרת חובות העזבון הלכאוריים גבוהים לאין ערוך מסכום זה.

22. לאור כל אלה, שוכנעתי כי יש הצדקה להורות שעזבון המנוח ינוהל בפש"ר, דבר התואם את סעיף 106 לחוק הירושה.

23. על-כן מכוח סמכותי לפי סעיף 202 לפקודה, אני מורה על ניהול עזבונו של המנוח בפש"ר.

24. בבקשה התבקש בית-המשפט למנות את עו"ד עדינה וויל (המשמשת כבר כמנהל עזבון זמנית ושהינה גם ב"כ הנושה בנק דיסקונט לישראל בע"מ), כמנהלת עזבון המנוח בפש"ר בשיתוף עם עו"ד אהוד שטמר ב"כ המבקשת, לנוכח היקף העזבון הכולל נכסים רבים אשר יידרש לממשם, לנוכח היקף חובות העזבון.

25. הכונ"ר בתגובתו לא התנגד למינוי ב"כ הנושה או מי מטעמו למנהל העזבון בפש"ר.

26. לאחר ששקלתי את הבקשה, סבורני כי בשלב זה ניתן להסתפק במינויה של עו"ד עדינה וויל בלבד כמנהלת עזבון המנוח בפש"ר.

לא שוכנעתי בשלב זה כי יש צורך בשני מנהלי עזבון, ונתתי עדיפות לעו"ד וויל כיוון שמשמשת כבר כמנהלת עזבון זמנית של עזבון המנוח.

יחד-עם-זאת, ככל שעו"ד וויל תסבור בהמשך כי יש צורך במינוי מנהל עזבון נוסף לצורך ניהול העזבון בפש"ר, תבקש זאת מבית-המשפט תוך הנמקת בקשתה.

סוף דבר
27. לאור כל האמור לעיל, ניתן בזאת צו ניהול עזבון המנוח בפש"ר, תוך מינוי עו"ד עדינה וויל כמנהל העזבון בפש"ר."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)