סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)

סעיף 104 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"104. סדר עדיפות בין חובות העזבון (תיקון התשל"ג)
(א) הסכומים הבאים (בחוק זה: "חובות העזבון") יסולקו לפי סדר עדיפות זה:
(1) ההוצאות הכרוכות בהלוויית המוריש, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו לפי הנהוג באותן נסיבות;
(2) ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון במידה שהן חלות על העזבון;
(3) החובות שהמוריש היה חייב ערב מותו ולא נתבטלו במותו (בחוק זה: "חובות המוריש") לרבות המגיע לאשתו על-פי כתובה במידה שסכום הכתובה אינו עולה על סכום סביר;
(4) המגיע לבן זוגו של המוריש על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, פרט לכתובה כאמור בפסקה (3) והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני-זוג, התשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק.
(ב) חובות העזבון בעלי עדיפות שווה יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם.
(ג) עדיפותם של מיסים ותשלומי חובה אחרים תהיה בהתאם להוראות החוקים הדנים בהם.
(ד) חובות העזבון עדיפים על מזונות מן העזבון."
תפקידו של מנהל העזבון הוא לכנס את נכסי העזבון ולסלק את כל חובות העזבון על-פי דין קדימה {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ם נ' אביבה מנחם, תק-מש 2000(1), 213 (2000)}. הוצאות קבורה, מצבה, הוצאות צו ירושה, קיום צוואה {בש"א (ת"א-יפו) 1568/07 עזבון המנוח ד' א' ז"ל נ' י' (ג') א' ואח', תק-מש 2007(3), 92 (2007)} וניהול העזבון לרבות שכר-טרחה מנהל עזבון אילו חובות העזבון שעל מנהל העזבון לסלקם תחילה {ת"ע (ת"א) 2017/79 חברה לנאמנות של בל"ל נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ מא(ב), 195}, מכספי העזבון {כאמור בסעיף 100 לחוק הירושה}, ורק לאחר-מכן תבוצע התחשבנות סופית בין היורשים {תמ"ש (ת"א) 6070/99 עזבון המנוח אלג'ים נ' אביבה מנחם, תק-של 2000(1), 213 (2000)}.

אם בידי היורשים לא יימצאו הוכחות כי החובות שולמו על-פי סדר העדיפויות המתואר בסעיף זה או בהוראות חוק אחרות, על בית-המשפט להסיק כי הוראות הסעיף הופרו {ע"א 810/77 נורית דרויש נ' מלכה לוסטהאוז, פ"ד לג(3), 355 (1979)}.

סעיף 104(ב) לחוק הירושה קובע כי חובות עזבון בעלי עדיפות שווה, יסולקו לפי יחס הסכומים שלהם. הוראת הסעיף כפופה להוראת סעיף 105(ב) לחוק הירושה, לפיה, רשאי בית-המשפט להורות על סדר חלוקה שונה, כאשר אין בעזבון כדי לכסות את כל החובות.

ב- ב"ל (נצ') 2604/06 {עזבון המנוח שרון נסים ז"ל נ' המוסד לביטוח לאומי, תק-עב 2007(2), 1260 (2007)} קבע בית-המשפט כי בהתאם לסעיף 104(3) לחוק הירושה, הרי שכל חובות המנוח אשר לא התבטלו עם פטירתו הם, בהתאם לסדרי העדיפויות השלישיים, וזאת לאחר ההוצאות הכרוכות בהלוויית המנוח, בקבורתו ובהצבת מצבה על קברו, לפי הנהוג באותן נסיבות ולאחר ההוצאות של צו ירושה, של צו קיום ושל ניהול העזבון, במידה שהן חלות על העזבון.

וכן, "חובות מובטחים נגבים מהבטוחה עוד לפני שפורעים את יתר החובות המופיעים בסעיף 104... גם הוראות סעיף 104 אינן פוגעות בחובות מובטחים וסילוקם של חובות קודם לסילוקם של יתר החובות המנויים בסעיף 104, שהם למעשה כל החובות האחרים שבהם רשאי מנהל העזבון להכיר" {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 246}.

ב- ע"א 1482/92 {אסתר הגר נ' חנה הגר ואח', פ"ד מז(2), 793 (1993)} עסק בית-המשפט בטענת היורשים, לפיה, זכותם לקבוע את אופן ההלוויה, קבורת המנוח וצורת הכיתוב בצוואה. כב' השופט מ' אלון דחה טענה זו.

עוד נקבע כי סעיף 102 לחוק הירושה מטיל על היורשים את החיוביים הכספיים בלבד ואילו חובת הקבורה והנלווה לה חלה על המשפחה, מכוח דיני המשפחה הכלליים, ללא קשר לזהות היורשים.

ב- ת"א (פ"ת) 2376/98 {ברטמן חנה נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי רכב בע"מ, תק-של 2002(1), 19829 (2002)} קבע בית-המשפט כי "התלויים לא הוכיחו הוצאות אישיות שאינן קשורות לעזבון ועל-פי דין (חוק הירושה) ההוצאות הכרוכות בהלויית המנוח ובקבורתו הן חובות העזבון ולא של התלויים או היורשים (ראה סעיף 104 לחוק הירושה). ועל-פי דברי התובעת, כאמור, לעזבון היה סכום אותו קבלה ואשר על-פי דין היה עליו לשמש להוצאות אלה".

המחוקק קבע את חוב הכתובה בדרגה השווה עם יתר חובות העזבון, אולם, בשונה מחובת העזבון בכללותם, הגביל את חוב הכתובה ל-"סכום סביר" בלבד וזאת "כדי למנוע ממוריש כלשהו קיפוח נושים אחרים, ובמיוחד כאשר בדרך-כלל נושים תובעים את המגיע להם על-סמך תמורה שנתנו למוריש. אלמלא הוראות סעיף-קטן זה, היה יכול אדם לנפח את סכום הכתובה ובמקרה שהעזבון אין בו די כדי לשלם לכל הנושים, הרי שחוב הכתובה יקטין את הסיכוי של הנושים לגבות את חובם מן העזבון" {ע"א 293/72 יצחק פילוסוף עורך-דין נ' "תעוז" קופת תגמולים בע"מ, פ"ד כז(2), 535 (1973)}.

יודגש, כי את יתרת סכום הכתובה, מעבר ל"סכום הסביר" ניתן יהיה לגבות על-פי הוראות סעיף 104(א)(4) לחוק הירושה.

ב- בג"צ 2621/00 {לוי נ' בית-הדין הרבני האיזורי בירושלים, פ"ד נד(3), 809 (2000)} קבע כב' השופט א' ברק כי האישה זכאית לגבות את כתובתה מהדירה, מצויה בחוק הירושה. על-פי הוראותיו של חוק הירושה, המגיע לאישה על-פי כתובתה הוא חוב של העזבון כאמור בסעיף 104(א)(3) לחוק הירושה.

ב- עז' (ת"א-יפו) 12362/01 {ד"ר אסנת וקסלר נ' עזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל ואח', תק-מש 2004(3), 436 (2004)} קבע בית-המשפט כי "דמי הכתובה הינם חוב של העזבון, לפי סעיף 104 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, ואין מניעה להחיל על הסכום הנומינלי שנכתב בכתובה את שיערוך הסכום הזה על-פי דיני השיערוך של הדין הכללי".

ב- ת"ע (ת"א) 2560/99 {שלום עמר הלוי נ' כנרת עמר הלוי, תק-מש 2001(2), 174 (2001)} קבע בית-המשפט כי על-פי הוראות חוק הירושה המגיע לאישה על-פי כתובתה הוא חוב של העזבון, כאמור בסעיף 104(א)(3) לחוק הירושה, ואת המגיע לאישה על-פי הכתובה יש לנכות מחלקה כיורשת, כאמור בסעיף 11(ג) לחוק הירושה.

הגבלת זכותה של אלמנה לדמי הכתובה הקבועה בסעיף 104(א) לחוק הירושה, דהיינו סבירות הסכום, אינה ההגבלה היחידה על הזכות, אלא שעל-פי הדין העברי מוגבלת זכותה עד כדי מחצית משווי העזבון.

ד"ר ב' שרשבסקי בספרו {דיני משפחה (הוצאת ראובן מס בע"מ, מהדורה רביעית מורחבת), 249} סבור כי "במקרה והכתובה גדולה מערך חצי העזבון, ניתנת ליורשים הזכות לסלק את האלמנה בחצי העזבון באופן שתפסיד את עודף כתובתה והחצי השני של העזבון הוא של היורשים" {ראה גם ת"ע (משפחה ת"א) 101551/08 ח' ש' נ' עזבון המנוח צ' ש' ז"ל, תק-מש 2008(3), 414, 417 (2008)}.

זכות הנובעת מהסכם ממון או זכות לאיזון משאבים מכוח יחסי ממון הן בגדר חובות העזבון, שסילוקם מסור לידי מנהל העזבון.

חשוב להבחין בין זכות הנובעת מהסכם ממון או זכות לאיזון משאבים מכוח חוק יחסי ממון, שהם בגדר חובות העזבון כאמור בסעיף 104(4) לחוק הירושה ושסילוקם מסור לידי מנהל העזבון, לבין הסכם ממון שאושר וקיבל תוקף של פסק-דין, אז הוראות ההסכם מבוצעות על-ידי בית-המשפט לענייני משפחה כאמור בסעיף 7 לחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995.

מזונות המגיעים מן העזבון מדורגים בתחתית סולם העדיפויות, לאחר חובות העזבון. פרופ' ג' טדסקי {"חובות העזבון" עיוני משפט ה' (התשל"ו), 14} מסתמך על סעיף 100(ג) לחוק הירושה וקובע כי הוראה זו מלמדת כי מזונות מן העזבון עדיפים וקודמים לזוכים במנה על-פי צוואה.

ב- בש"א (ב"ש) 2287/07 {ט' א' (קטין) ואח' נ' עזבון המנוח ד' א' ז"ל, תק-מש 2008(1), 620 (2008)} קבע בית-המשפט כי "אין עדיפות למזונות קטינים על מזונות אלמנה ונושים אחרים וזאת על-פי סעיף 104 לחוק הירושה. נהפוך הוא, סעיף 104(ד) מדרג את חוב המזונות בתחתית סולם העדיפויות. על-פי סעיף 148 לחוק הירושה כפוף נושא המזונות לחוק הירושה ולא לחוקים אחרים".

ב- תמ"ש (ת"א) 35366-01-14 {ח.ה. נ' ע.י.ה., תק-מש 2015(3), 621 (2015)} קבע בית-המשפט:

"החוב הינו בר איזון
25. כאמור, טוענת התובעת כי העזבון איננו חב בחוב, מאחר שהתביעה למימוש הערבות הוגשה לאחר פטירת המנוח, ולכן הן בהתאם להוראת סעיף 104 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה"), והן בהתאם להוראת 15(א) לחוק הערבות, התשכ"ז-1967 (להלן: "חוק הערבות"), החוב איננו מחייב את המנוח או את עיזבונו.

26. אינני מקבל את טענת התובעת מן הטעמים הבאים:

א. גם אם היה ממש בטענת התובעת (ולא היא), משניתן פסק-דין המחייב את העזבון (באמצעות יורשיו) בחוב, לא יכולה התובעת להישמע בטענה כי אין לו נפקות.
ב. התיבה "חובות המוריש" שבסעיף 104(א)(3) לחוק הירושה, משמעותה גם חובות בעתיד וחובות על תנאי (ש' שילה פירוש לחוק הירושה, חלק שלישי עמ' 248, וכן ראה על דרך ההיקש סעיף 102-101 לחוק הירושה).

ג. סעיף 15(א) לחוק הערבות איננו רלוונטי למקרה דנא, מאחר שאיננו עוסקים בערבות לחיוב עתידי אלא בערבות לחיוב שהיה קיים עוד בימי חלדו של המנוח, וככזה איננו מתבטל עם פטירתו, אלא מחייב את יורשיו. לא מועד מימוש החיוב קובע, אלא מועד גיבושו..."

ב- תא"ק (ת"א) 35895-02-15 {בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח יאיר בן יהודה ז"ל, תק-של 2015(2), 12424 (2015)} קבע בית-המשפט:

"ביחס לבקשה לעיכוב הליכים, הרי משהוגשה התגובה וחלף המועד להגשת התשובה ועל רקע הבקשה הנוכחית של המבקשת שתינתן החלטה בבקשה זו, יש להכריע בה כעת. לאחר עיון בטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה לעיכוב הליכים להידחות. ראשית, אין כל חשש להחלטות סותרות מניהול התביעה הנוכחית במקביל לניהול תביעת הנתבעת 2 כנגד העזבון בבית-הדין הרבני. התביעה הנוכחית הנה תביעה לחיוב יורשי המנוח בחובותיו לבנק וחיוב הנתבעת בחובות המנוח לפי ערבותה להם ואילו תביעת הנתבעת 2 בבית-הדין הרבני הינה תביעת מדור, מזונות וכתובה. מדובר בעניינים שונים לחלוטין. גם ההפניה של הנתבעת 2 לסעיף 104(א)(3) לחוק הירושה, לא יכולה לסייע לה שכן סדר הנשיה לפי סעיף זה מקנה מעמד שווה לחובות בגין הכתובה ולחובות אחרים כגון החוב לבנק. ממילא וכאמור בתגובת הבנק, לא עסקינן כרגע סדרי נשיה, אלא בניהול התובענות לקבלת פסקי-דין בגין החובות הנטענים, כאשר סדר הנשיה יהיה רלוונטי רק לאחר שייתנו פסקי-הדין, אם יינתנו. לפיכך, הבקשה לעיכוב הליכים נדחית."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)