מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
סעיף 88 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"88. אחריות
מנהל עזבון אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון; בית-המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, עם פעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו; מנהל עזבון אינו נושא באחריות אם פעל בתום-לב לפי הוראות בית-המשפט."
תקנה 42 לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת כדלקמן:
"42. אכיפת תשלום
מנהל עזבון האחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון ובית-המשפט לא פטרו מאחריותו זו, כולה או מקצתה, רשאי בית-המשפט להורות על עיקול נכסיו, למכרם ולהשתמש בדמי המכר לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם, ואת היתרה ישלם למנהל העזבון."
סעיף 88 לחוק הירושה קובע כי למנהל העזבון אישיות משפטית נפרדת מאישיות העזבון ועל-כן, מנהל העזבון יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון {ראה גם בש"א (ת"א-יפו) 152310/06 הקרן לטיפול בחסויים נ' יעקב למרוביץ, תק-של 2006(1), 10220 (2006)}.
יחד-עם-זאת, בית-המשפט רשאי לפטרו מאחריותו, כולה או מקצתה, אם שוכנע, כי מנהל העזבון פעל בתום-לב ונתכוון למילוי תפקידיו ולפי הוראות בית-המשפט.
במידה וחוייב מנהל העזבון באחריותו לנזק שנגרם "עקב הפרת חובתו כמנהל עזבון", ובית-המשפט לא פטרו מאחריות זו, כולה או מקצתה, קובעת תקנה 42 לתקנות הירושה כי בית-המשפט רשאי להורות על עיקול נכסיו של מנהל העזבון, למכרם ובתמורה שמתקבלת, להשתמש לסילוק כל סכום המגיע ממנהל העזבון או לכיסוי כל הפסד שגרם. באם נשארה יתרה, יעבירה בית-המשפט לידי מנהל העזבון.
סעיף 88 לחוק הירושה מעניק פטור מאחריות בהתקיים שני תנאים: האחד, הפעולה נעשתה על-ידי מנהל העזבון, בתום-לב. השני, כוונה למילוי תפקידו.
האחריות היא אחריות אישית של מנהל העזבון ולפיכך הוא איננו רשאי לקבל שיפוי מהעזבון. אף לאחר תום תקופת כהונתו כמנהל עזבון הוא יהיה אחראי לנזקים שגרם עת שהיה בתפקיד {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 165}
אחריותו של מנהל העזבון יפה כלפי מי שיש לו אינטרס בעזבון כגון נושים ויורשים, אולם, הדעה הרווחת היא כי אחריותו של מנהל העזבון יפה גם כלפי צד ג'.
ב- ע"א (חי') 538/95 {הקרן לטיפול בחסויים נ' אסתר רייס, תק-מח 97(3), 824 (1997)} קבע בית-המשפט כי מאחר והמכירה וחלוקת כספי העזבון נעשתה באישור בית-המשפט, ולאור הסכמה מפורשת של המשיבים 2 ו- 3 למכירה וכן הסכמתם לשחרור המערערת מניהול העזבון, לא יכולה להיות להם טענה כלשהיא הנוגעת לניהול העזבון בחוסר תום-לב, מה גם שלא הוכח כל נזק שנגרם למשיבים עקב פעולותיו, הרי אם במועד שבו חולקו הכספים היה ידוע מהו סכום דמי ההסכמה, ממילא היה נגרע סכום זה מחלקם של היורשים.