מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו וסמכויותיו - מהדורת 2016
הפרקים שבספר:
- הגדרת המונח "עזבון" והנכסים הנכללים בעזבון
- אמצעים לשמירת העזבון (סעיף 77 לחוק)
- מינוי מנהל עזבון (סעיף 78 לחוק)
- כשרות להתמנות (סעיף 79 לחוק)
- הסכמה להתמנות כמנהל עזבון (סעיף 80 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 81 לחוק)
- הליכי בית-המשפט (סעיף 81א לחוק)
- תפקידים (סעיף 82 לחוק)
- הוראות בית-משפט ובקשה למתן הוראות (סעיף 83 לחוק ותקנה 40 לתקנות)
- פרטת עזבון (סעיף 84 לחוק)
- שומה (סעיף 85 לחוק)
- השקעת כספים והדרכים להשקעת כספי עזבון (סעיף 85א לחוק)
- חשבונות, דו"ח ומתן ידיעות (סעיף 86 לחוק)
- בדיקת דו"חות (סעיף 87 לחוק)
- אחריותו של מנהל העזבון (סעיף 88 לחוק)
- ערובה ומימוש הערובה (סעיפים 89 ו- 90 לחוק)
- שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)
- פקיעת המשרה (סעיף 92 לחוק)
- מנהלים אחדים (סעיף 93 לחוק)
- הגנת צד שלישי (סעיף 94 לחוק)
- הוראות המוריש (סעיף 95 לחוק)
- האפוטרופוס הכללי כמנהל עזבון (סעיף 96 לחוק)
- סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
- כינוס נכסי העזבון (סעיף 98 לחוק)
- הזמנת נושים (סעיפים 99 ו- 123 לחוק)
- במה מסלקים חובות העזבון (סעיף 100 לחוק)
- חובות מובטחים (סעיף 101 לחוק)
- חובות בעתיד וחובות על-תנאי (סעיף 102 לחוק)
- הוצאות ניהול העזבון (סעיף 103 לחוק)
- סדר עדיפות בין חובות העזבון (סעיף 104 לחוק)
- בירורם וסילוקם של חובות (סעיף 105 לחוק)
- פשיטת רגל של העזבון (סעיף 106 לחוק)
- מועד החלוקה (סעיף 107 לחוק)
- מגורים וכלכלה לזמן מעבר (סעיף 108 לחוק)
- נושא החלוקה (סעיף 109 לחוק)
- חלוקה על-פי הסכם וחלוקה על-פי צו בית-המשפט (סעיפים 110 ו- 111 לחוק)
- חלוקת נכס כנגד נכס (סעיף 112 לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לחלוקה (סעיף 113 לחוק)
- חלוקתו של משק חקלאי (סעיף 114 לחוק)
- דירת מגורים (סעיף 115 לחוק)
- חלוקה על-פי הגרלה (סעיף 116 לחוק)
- תיאום הזכויות של יורשים אחדים (סעיף 117 לחוק)
- פרטת חלוקה (סעיף 118 לחוק)
- חלוקה נוספת ותיקון חלוקה (סעיפים 119 ו- 120 לחוק)
- הוראה כללית (סעיף 121 לחוק)
- הסכם שכירות בלתי-מוגנת בין מנהל עזבון זמני לבין שוכר
- דוגמאות כתבי בי-דין
סמכויות מנהל העזבון (סעיף 97 לחוק)
סעיף 97 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:"97. סמכויות מנהל העזבון
מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו; את הפעולות המנויות להלן אין הוא מוסמך לעשות בלי שבית-המשפט אישרן תחילה:
(1) העברה, שיעבוד, חלוקה או חיסול של יחידה משקית בחקלאות, בתעשיה, במלאכה או במסחר, או של דירה;
(2) השכרה שחוקי הגנת הדייר חלים עליה;
(3) פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על-פי חוק;
(4) מתן ערובה;
(5) כל פעולה אחרת שקבע אותה בית-המשפט, בצו המינוי או לאחר-מכן, כטעונת אישור כאמור."
יש לקרוא את הוראות סעיף 97 לחוק הירושה בצוותא עם הוראות סעיף 82 לחוק הירושה שנדון בהרחבה בפרקים הקודמים.
ככלל, סעיף 97 לחוק הירושה קובע כי על מנהל עזבון לעשות את כל הדרוש כדי למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר.
כך למשל, בסמכותו של מנהל העזבון להגיש תביעה בשם העזבון מבלי ליטול את אישורו של בית-המשפט לענייני משפחה. כך גם מנהל העזבון מוסמך לעשות כל הדרוש למילוי תפקידו ולגבי הפעולות המנויות בסעיף זה אין מנהל העזבון מוסמך לעשות, אלא אם פנה לבית-המשפט לקבל את אישורו {ראה גם ת"א (ת"א-יפו) 198964/02 "קציר" קופת תגמולים נ' עורך-דין רמי יובל, תק-של 2003(2), 2683 (2003); ת"א (חי') 8906/90 פנחס עדן נ' חוה שיש, תק-של 98(1), 344 (1998)}.
בפרשת פנחס עדן שלעיל דחה בית-המשפט את הטענה לפיה הגשת תביעה כספית נכללת במסגרת הפעולות בסעיף 97 לחוק הירושה. בנוסף לא נמצא "בחלופות של סעיף 97 איסור על הגשת תביעה אשר מטרתה להשיב לעזבון את מה שנלקח ממנו".
סעיף 97 לחוק הירושה, מקנה למנהל העזבון סמכות רחבה "לעשות כל הדרוש למילוי תפקידיו", למעט אותן פעולות המנויות בסעיפים 97(1) עד (5) לחוק הירושה, הטעונות את אישורו של בית-המשפט. לדוגמה, נטילת אשראי הנדרש למנהל העזבון לצורך מילוי תפקידו כמנהל עזבון, איננה נמנית עם הפעולות הטעונות את אישורו של בית-משפט. אולם, כל פעולותיו של מנהל העזבון, בין שהן טעונות אישור בית-המשפט ובין שמנהל העזבון מוסמך לעשותן ללא אישור כזה, חורגות מגדר סמכותו אם נעשו שלא לשם מילוי התפקידים המוטלים עליו כמנהל עזבון {ע"א 8068/01 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' מנהל עזבון המנוחה חיה אופלגר ז"ל ואח', פ"ד נט(2), 349 (2004)}.
אין מניעה לעריכת חוזים על-ידי מנהל העזבון, אשר אישור בתי-המשפט הינו תנאי מתלה להם {ע"א 314/79 שליין נ' עורך-דין ברק מנהל עזבון המנוחה בטי שינגוט ואח', פ"ד לה(3), 225 (1981); ה"פ (ת"א) 246/93 ראובן דורון נ' אלישבע ארז, תק-מח 93(2), 871 (1993)}.
כשם שבית-המשפט לענייני משפחה הוא הערכאה המוסמכת לאשר למנהל עזבון להעביר דירה כאמור בסעיף 97(1) לחוק הירושה או לבצע "פעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל על-פי חוק", כאמור בסעיף 97(3) לחוק הירושה, כך גם הוא מוסמך למחוק את הערת מנהל העזבון {ה"פ (יר') 4384/05 אליהו חטמוב נ' עורך-דין בן ציון ליפשיץ, תק-מח 2008(2), 11820 (2008)}.
ובמילים אחרות, מנהל עזבון אינו מוסמך להתקשר בחוזה שעניינו מבחינה מהותית העברה של דירה, ללא אישורו של בית-משפט של העזבון. נראה כי סעיף 97(1) לחוק הירושה עומד על-כך שהעברת זכות שכזו בדירה מחוייבת באישור בית-המשפט, כפי שניתן ללמוד על דרך של קל וחומר מהדרישה הנפרדת לאישור בית-המשפט לפעולה שתוקפה תלוי ברישום בפנקס המתנהל לפי חוק, שבסעיף 97(3) לחוק הירושה {ה"פ (ת"א-יפו) 205/02 שמואל בר נ' הקרן לטיפול בחסויים כמנהלת עזבון המנוחה איטה קוסובר ז"ל, תק-מח 2005(1), 2584 (2005);
הסמכות לאשר הסכם מכר מקרקעין של נכסי עזבון נתונה לבית-המשפט לענייני משפחה מכוח סעיפים 97 ו- 151 לחוק הירושה {בש"א (חי') 13907/05 שובל דבי ואח' נ' עורכת-דין שחף נילי ואח', תק-מח 2005(4), 5173 (2005)}.
מנהל העזבון איננו הבעלים של העזבון שכן, הינו בגדר נושא משרה והמינוי הוא זה שמקנה לו את מעמדו הזה {ע"א 41/87 אהרוני נ' זר, פ"ד מג(3), 573 (1989); עז' (ת"א-יפו) 105021/06 צוואת המנוח מ' מ' ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2006(3), 507 (2006)}.
מנהל העזבון ממלא את חובותיו בכפוף להוראותיו של בית-המשפט ובעניינים מסויימים מנהל העזבון מחוייב לקבל את אישורו של בית-המשפט לפעולותיו מראש, כאמור בסעיף 97 לחוק הירושה.
סעיף 97(2) לחוק הירושה קובע כי השכרת נכס שחוק הגנת הדייר חל עליו, על מנהל העזבון לקבל את אישורו של בית-המשפט. הטעם לאישור נעוץ בעובדה, כי השכרה של נכס בדמי מפתח משפיעה משמעותית על שווי הנכס, לדוגמה {ידוע כי נכס בו נמצא דייר מוגן, ערכו נמוך יותר מנכס ללא דייר מוגן}, שכן, נכסי העזבון, אמורים בסופו של תהליך, להתחלק בין הזכאים והשכרתו בדמי מפתח לדוגמה, תכשיל חלוקה זו ותפגע קשות, לעניות דעתינו, בשווי הנכס.
זאת ועוד. מנהל עזבון אינו רשאי ליתן ערובה אלא באישורו של בית-המשפט כאמור בסעיף 97(4) לחוק הירושה.
כמו-כן, ישנם מקרים אותם מונה בית-המשפט, בצו המינוי או לאחר-מכן, הטעונים את אישורו {ראה לעניין זה סעיף 97(5) לחוק הירושה}.