שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)

סעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"91. שכר (תיקון התשנ"ח)
בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות."

תקנות 45א עד 45ז לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעות כדלקמן:

"45א. בקשה לפסיקת שכר-טרחה ואישור על סיום תפקיד (תיקון התשס"א(3))
(א) סיים מנהל עזבון את תפקידיו בניהול עזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק, יגיש בקשה לפסיקת שכר-טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עזבון.
(ב) בבקשה יפרט מנהל העזבון, בין השאר, את שווי נכסי העזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.
(ג) בית-המשפט לא ידון בבקשה לפי תקנת-משנה (א) בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים-והחשבונות הסופיים, או בדבר החלטתו שלא לבדקם, אלא-אם-כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים-והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.
(ד) הוראות תקנה 40(ד) יחולו גם על בקשה לפי פרק זה.

45ב. קביעת השכר (תיקון התשס"א(3))
(א) בית-המשפט יקבע למנהל העזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון, רשאי בית-המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העזבון.
(ג) לשכר-הטרחה שיקבע בית-המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

45ג. מה כולל שכר מנהל עזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) שכר מנהל עזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר-טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.
(ב) שכר מנהל עזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון; מנהל עזבון רשאי לנכות מהעזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעזבון, כפי שיאשר בית-המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית- המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.
(ג) בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעזבון, אשר אינם כלולים בתקנות-משנה (א) ו-(ב).
(ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת-משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימאלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא-אם-כן אישר זאת בית-המשפט מראש.

45ד. המועד לפסיקת השכר (תיקון ההתשס"א(3))
(א) בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון.
(ב) נמשך ניהול העזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית-המשפט לפסוק למנהל עזבון שכר חלקי, על-חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

45ה. כמה מנהלי עזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) השכר שיפסוק בית-המשפט בעד ניהול עזבון לא יושפע מכך שיש לעזבון כמה מנהלי עזבון.
(ב) היו לעזבון כמה מנהלי עזבון, יחולק השכר ביניהם על-פי הסכמתם או על-פי קביעת בית-המשפט.

45ו. מנהל עזבון במקום מנהל קודם (תיקון התשס"א(3))
מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב).

45ז. שווי העזבון (תיקון התשס"א(3))
(א) נכסי העזבון לצורך קביעת שווי העזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעזבון במועד פטירת המוריש או שנוספו לאחר-מכן, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.
(ב) לצורך קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון ייקבע שוויים של נכסי העזבון כדלקמן:
(1) נכסים כספיים - השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן - המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;
(2) נכסים אחרים - השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי העניין."

סעיף 103 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 קובע כדלקמן:

"103. הוצאות ניהול חשבון
הוצאות ניהול העזבון, לרבות שכרו של מנהל העזבון, יחולו על העזבון אם לא הורה בית-המשפט שיחולו, כולן או מקצתן, על צד אחר" {אשר להוצאות אחרות החלות על העזבון ראה בפרק העוסק בסעיף 103 לחוק הירושה}.

שכר-טרחתו של מנהל העזבון ישולם מן העזבון, אלא אם בית-המשפט הורה אחרת. "חוב זה למנהל העזבון קודם לחובות רגילים אחרים והוא במעמד זהה לחובות עבור הוצאת צו ירושה וצו קיום צוואה" {ש' שילה פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה-1965, חלק שלישי, 174; ע"א 153/77 אלואשוילי ואח' נ' סמואל ואח', פ"ד לב(1), 627 (1978)}.

קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון בגין ניהול העזבון נסמכת על שילוב בין שני פרמטרים עיקריים:

האחד, שווי העזבון. ככל ששווי העזבון גדול יותר, כך מידת האחריות בניהול העזבון כבדה ומשמעותית יותר ולהיפך.

השני, היקף העבודה שהושקעה בפועל בניהול העזבון. בהערכת היקף העבודה שהושקעה, על בית-המשפט לבדוק את היקף הזמן והמאמץ שהשקיע מנהל העזבון בניהול העזבון. היקף הזמן והמאמץ שהושקעו הינם פונקציה של טיב ומורכבות פעולות ניהול העזבון. טיב ומורכבות פעולות ניהול העזבון הינם גורמים משמעותיים לבחינת המרכיב של היקף העבודה שהושקעה.

יוער כי פרמטר זה לא נקבע על-פי שוויו של העזבון, שהרי שוויו של עזבון גדול לא מעיד דווקא על מורכבותו.

זאת ועוד. סוג וטיב הנכסים הנמצאים בעזבון משליכים בהכרח על אופי הפעולות שיש לבצע ועל היקפן. כך לדוגמה, פעולה של חלוקת כספים המצויים בחשבון בנק "שווה" לפעולה של מימוש נכס מקרקעין, על כל הכרוך בכך. כך גם, פעולה של מימוש מקרקעין "שווה" לפעולה של ניהול עסק.

לאור האמור לעיל, אין ספק כי בית-המשפט יבחן כל מקרה לגופו תוך תשומת-הלב לטיב וסוג הנכסים העומדים לניהול.

לשני פרמטרים עיקריים אלה, יש לצרף את האמור בתקנות הירושה לעניין גובהו של שכר-הטרחה. תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה קובעת כי בית-המשפט מוסמך לקבוע שכר-טרחה שאינו עולה על 3% משווי העזבון עבור ניהול העזבון. כלומר, אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר-טרחה בגבול העליון הקבוע בתקנה זו. נהפוך הוא, סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר-טרחה של מנהל העזבון יתקרב יותר ל- 2%-1.5%.

שכר-הטרחה בגובה של 3% משווי העזבון, ישולם, רק כאשר השילוב בין שווי העזבון להיקף פעולות הניהול, הינו כזה המצדיק שכר-טרחה מקסימאלי.

יחד-עם-זאת, תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה קובעת כי בית-המשפט, רשאי לחרוג מן השכר כאמור תוך שהוא מגדיל אותו לכדי 4% משווי העזבון ובתנאי שנעשו פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון.

לתשומת-לב, המחוקק הציב רף באשר לקביעת גובה שכר-הטרחה לפיו שכר-טרחת מנהל עזבון לא יעלה על הסך הקבוע בתקנות הירושה ביחס לעזבון בכללותו. למרות זאת, המחוקק לא קבע, ולמעשה, השאיר את השיקול לבית-המשפט, בכל הנוגע לאופן ודרך חישוב שכר-הטרחה. ובמה דברים אמורים. לרשותו של בית-המשפט עומדים מנגנונים שונים ומגוונים לקביעת שכר-הטרחה. כך לדוגמה, יכול בית-המשפט לקבוע את שכר-טרחתו של מנהל העזבון בהתייחסו לכל נכס ונכס בנפרד או בהתייחסו לסוג מסויים של נכסים {ת"ע (ת"א) 101110/06 עורך-דין גילאור יוסף נ' ע' ז' ואח', תק-מש 2006(3), 567 (2006)}

לצורך מילוי תפקידו, מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק כגון בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידו, ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי כגון כינוס נכסים ותשלום חובות.

מנהל עזבון חב חובת הנאמנות כלפי היורשים. משכך, אפילו היו היורשים מסכימים להעברת הכספים כשכר-טרחה, הייתה פעולה זו אסורה על מנהל עזבון בלא קבלת אישורו של בית-המשפט, טרם העברה {ע"א 153/77 אליאשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627 (1978)}, שכן, מנהל עזבון נושא בתפקיד נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט, ואיננו עושה דברם של היורשים או של אחרים. מנהל עזבון הוא נאמן העזבון הפועל תחת הנחיית החוק המגדיר את חובותיו, מסדיר את התנהגותו ומגביל את כוחותיו.

אין כל מניעה כי בית-המשפט יקבע את שכר-הטרחה על-פי שעות העבודה שהושקעו על-ידי מנהל העזבון או יפצל את שכר-הטרחה שקבע בהתייחס לכול נכס ונכס מנכסי העזבון תוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו, והכול בתנאי, ששכר-הטרחה לא יעלה על הגובה הקבוע בתקנות הירושה.
עריכת בדיקות ובירורים באשר לזכויות המנוח בחברות השונות, פגישות עם רואי-החשבון, קבלת מסמכים אודות החברות, בדיקת זכויות המנוחה, בדיקת מבנה קבוצת החברות, בדיקת תקנוני החברות, בדיקת המצב המשפטי בנוגע להשלכות פטירת המנוחה על מניותיה, הינן חלק מפעולות הבאות בגדר חובה אלמנטארית המוטלת על כל מנהל עזבון.

ב- בש"א (חי') 7907/03 {עזבון המנוח דוד מרידור ז"ל נ' יעקב מרידור ואח', תק-מח 2004(4), 10997 (2004)} קבע בית-המשפט כי פניה לבנקים, העברת זכויותיו של המנוח בדירות על-שם היורשים, הגשת מספר בקשות לבית-המשפט, הינן "פעולות שגרתיות בניהול העזבון ולא היוו פעולות חריגות כלשהן".

ככל ששווי העזבון גבוה יותר כך גם האחריות כבדה יותר. נתון זה, צריך שיבוא לידי ביטוי בגובה שכר-הטרחה שיפסק על-ידי בית-המשפט {בש"א (ת"א-יפו) 4085/06 עזבון המנוחה י' א' ז' ז"ל נ' ע' ז' ואח', תק-מש 2006(3), 567 (2006)}.

בענייני ירושה, למנהל עזבון תפקידים, מטלות ומשימות רבות, ולעיתים תפקיד פעוט, הצורך השקעת זמן עבודה יקר. על-כן, הרציונאל בקביעת שכר-טרחה שהוא נגזרת באחוזים משווי העזבון הוא מעין שקלול של הזמן המושקע בניהולו, אל מול שוויו {בש"א (יר') 5654/07 עורך-דין יהושע דיאמנט - כונס נכסים נ' אברהם בלוטניק ואח', תק-מח 2007(3), 1660 (2007)}.

מנהל עזבון רשאי ויכול לבקש מבית-המשפט החזר הוצאות שהוציא לצורך ניהול העזבון. בהיעדר קבלות בדבר הוצאת ההוצאות, בית-המשפט יעריך את גובה ההוצאות על דרך האומדנה {בש"א (חי') 13136/03 עזבון המנוח אלחנן גרובר ז"ל נ' חנה בן דע ואח', תק-מח 2004(4), 10118 (2004)}.

כאמור, לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק - כמו בקשות שהוא מגיש לבית-המשפט לצורך מילוי תפקידיו - ומקצתן בעלות אופי מינהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות.

בית-המשפט פוסק למנהל העזבון שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו {ראה סעיף 91 לחוק הירושה}, בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מינהלי-ביצועי.

במקרה ומנהל העזבון הסיר מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר - עורך-דין, רואה-חשבון או בעל מקצוע אחר - לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העזבון, והשכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון.

כאשר מנהל העזבון עשה פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו, כמו לדוגמה, הגשת תביעות בשם העזבון לבית-המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזבון - זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו.

יכול שמנהל העזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה - עורך-דין, רואה-חשבון או אחר - אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העזבון.

מנהל העזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, וזאת בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על-ידי אחר {ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 62 (2001); בש"א (חי') 10454/03 עזבון המנוחה ברקוביץ טובה ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי ואח', תק-מח 2003(4), 8489 (2003)}.

שכר-טרחת מנהל העזבון מהווה חלק מרכזי מההוצאות של העזבון {תמ"ש (יר') 22870/02 אילן איגוד ישראלי לילדים נפגעים נ' נ' י', תק-מש 2004(3), 309 (2004)}.

שכר-טרחת מנהל העזבון הינו ככול חוב של העזבון ולכן מנסים תחילה לשלמו מכספי העזבון, לאחר תשלום הוצאות הלוויה, קבורה ומצבה, ובמקרה ולא נותרו כספים לאחר ההוצאות המנויות בעדיפות הראשונה, יש לממש את נכסי העזבון {ראה גם סעיף 100 לחוק הירושה אשר ידון בהמשך החיבור; עז' (חי') 5770/00 עזבון המנוח בנו פישבוך נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2001(2), 225 (2001)}.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 14492/00 {עזבון המנוחה שולמית שור ז"ל נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2003(1), 13 (2003)} קבע בית-המשפט כי "גובה שכר-טרחתו של מנהל עזבון אשר מונה לעת תחולתו של ה'הסדר הישן' יקבע אף הוא בהתאם לכללים שנקבעו לעניין זה בתקנה 45ב. כך גם באשר לתחולתן של תקנות 45ה (שכר לכמה מנהלי עזבון) ו- 45ו (שכר למנהל עזבון קודם) שתואמות לעניות דעתי גם את 'ההסדר הישן' ואף עומדות בגדר הסבירות."

ב- בש"א (חי') 4717/03 {עזבון המנוח לבקוביץ שמעון ז"ל נ' אברמסון עירית ואח', תק-מח 2003(4), 6375 (2003)} נדונה השאלה אילו הוראות דין חלות על קביעת שכר המנהלים. האם הדין כפי שהיה בתוקף בעת המינוי או שמא הוראות התקנות החלות כיום, בעת פסיקת שכר-הטרחה. כב' השופט רון סוקול איננו סבור שראוי הוא לפסוק שכר-טרחה מעל השכר הקבוע בתקנות הירושה.

נדגיש לעניין זה כי "הוראה דיונית הקובעת כללים לקביעת שכר מנהל עזבון חלה על שלב הדיון בשכר ואם התקבלה ההוראה בטרם דן בית-המשפט בשכר עליו לפסוק על-פי הדין הקיים במועד פסיקת השכר ולא הדין במועד מינוי המנהל" {ראה גם ע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5), 62 (2001)}.

בתי-המשפט עוסקים רבות בשאלה האם מגיע למנהל העזבון שכר-טרחה בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. שאלה זו ניתן למצוא בעיקר באותם מקרים בהם היקף העזבון הוא גדול ורב.

אין חולק כי שכר-טרחה עבור הגשת בקשה לצו ירושה או לצו קיום צוואה איננו כלול במסגרת פסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון, כאמור בתקנה 45ג(א) לתקנות הירושה וכנלמד מסעיף 82 לחוק הירושה.

את שכרו של מנהל עזבון בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, יש לפסוק בנפרד, בהיותה "שירות מקצועי", כמתואר בתקנה 45ג(ג) לתקנות הירושה.

שווי העזבון איננו ולא יכול להיות פרמטר בעל משקל בקביעת שכר-טרחה בגין הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. הסיבה לכך כי אין כל הבדל בעבודתו של מנהל עזבון כאשר העזבון הינו קטן לבין עבודתו כמנהל עזבון כאשר העזבון הינו רחב {בש"א (ת"א) 12136/01 עזבון המנוח אולדק ואח' נ' האפוטרופוס הכללי, תק-מש 2003(2), 178 (2003)}.

בשני המקרים, המדובר, בפעולה טכנית ופשוטה המתמצית במילוי טפסים וצירוף מסמכים רלוונטיים כגון: תעודת פטירה, העתקי ההודעות ליורשים/זוכים. ויודגש כי פעולה זו של מילוי טפסים, נעשית, ברוב מן המקרים, על-ידי היורשים עצמם ומבלי להיזקק לעורך-דין.

ב- בש"א (ת"א-יפו) 1568/07 {עזבון המנוח ד' א' ז"ל נ' י' (ג') א' ואח', תק-מש 2007(3), 92 (2007)} קבע בית-המשפט כי "נראה על פניה כי מדובר בבקשה שגרתית ופשוטה. ההליך של קיום הצוואה נחזה להיות הליך רגיל, ללא תכתובות ו/או סיבוכים מיותרים. ולראיה - העובדה שהרשם לענייני ירושה הוא זה שנתן את צו קיום הצוואה".

יחד-עם-זאת, "נראה כי הושקעה עבודה לא מעטה באיתור הזוכים על-פי הצוואה (סך הכול 46 במספר) ושליחת הודעות מתאימות לזוכים אלה על זכאותם וכן זימון הזוכים עיקריים, הם המשיבים מס' 5-1, למשרדו של המבקש ומתן הסבר על חלקם בעזבון על-פי הוראות הצוואה."

לאור כל אלה, פסק בית-המשפט שכר בסך של 20,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

עורך-דין זכאי לקבל את שכר-טרחתו מהנהנה ששכר את שירותיו כעורך-דין, לשם הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ואין מקום לערב את בית-המשפט בעניין קביעת גובה שכר-הטרחה שישלם הנהנה לעורך-דין.

במקרה כגון זה, על עורך-הדין לקבוע עם הנהנה את גובה שכר-הטרחה בגין הגשת הבקשה ולהגיע עם הנהנה להסכמה מחוץ לכותלי בית-המשפט. כך גם אין כל מניעה שהיא, כי הנהנה ישכור את שירותיו של מנהל העזבון, בתפקידו כעורך-דין, לצורך הגשת בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

הפעולות שתוארו לעיל, אינן נמנות עם תפקידו של מנהל העזבון, ולכן, עורך-הדין זכאי לשכר-טרחה נפרד בגין הגשת הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה.

לעומת-זאת, שונה הדבר כאשר בית-המשפט, הוא זה שהורה למנהל העזבון להגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה. במקרה כגון זה, על מנהל העזבון להודיע לבית-המשפט את שכר-הטרחה שהינו מעוניין לקבל וזאת לפני שיחל את תפקידו, שכן, אם יגזים, יוכל בית-המשפט למצוא עורך-דין תחתיו שיעשה את המלאכה במחיר זול יותר {נדגיש כי אין כוונתנו כי בית-המשפט יהפוך את הבקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה להתמחרות בין עורכי-דין}.

ל"מסקנה" כאמור הגענו לאור הסברה כי לא יעלה על הדעת שבית-המשפט יפסוק את שכרו של עורך-דין כזה או אחר, שהגיש בקשה לצו ירושה או צו קיום צוואה, ובין אם מונה למנהל עזבון ואם לאו, בסכום שספק אם היה מקבלו אילו הוסמך לכך על-ידי הנהנים.

כמו-כן נשאלת השאלה האם ניתן לפסוק שכר-טרחה מעל התקרה הקבועה בתקנות הירושה? תשובתינו תהא כי לא ניתן לפסוק שכר-טרחה מעל התקרה הקבועה בתקנות הירושה.

במקרה והמוריש הורה בצוואתו כי מנהל העזבון יקבל שכר-טרחה מעבר לקבוע בתקנות הירושה, קבע בית-המשפט כי במקרה שכזה, רצון המוריש יכובד עד לתקרה הקבועה בתקנות הירושה ולא מעבר לכך, אחרת תיתכן אפשרות, כי המוריש ירוקן את עזבונו באמצעות שכר-טרחה בשווי עזבונו {ראה גם בש"א (ת"א) 7015/02 עזבון המנוחה חנה נ' האפוטרופוס, תק-מש 2002(4), 50 (2002); ת"ע (ת"א-יפו) 1130/98 עזבון המנוחה נ' היועץ המשפטי לממשלה, תק-מש 2002(3), 10 (2002)}.

אם-כן, במקרה וההוראה בצוואה הינה בגדר הסכום שמותר לפסקו, אזי יש ליתן משקל להוראת המצווה.

במקרה וההוראה בצוואה מקנה למנהל העזבון, שכר-טרחה, פחות מהסכום המגיע לו על-פי תקנות הירושה, אזי, אין לגרוע מזכותו של מנהל העזבון לקבל את מלוא שכר-הטרחה.

במקרה וההוראה בצוואה מורה שיש ליתן למנהל העזבון שכר הגבוה מ"התקרה" הקבועה בתקנות הירושה, אזי, תשלום שכר-הטרחה יהיה עד לתקרה המותרת על-פי התקנות כאמור.

לא אחת נדונה השאלה האם ערעור על החלטה בבקשה לפסיקת שכר-טרחה הינו בזכות או ברשות?

תשובתינו תהא כי יש לבחון אם ההחלטה בבקשה לשכר-טרחה סיימה את בירור המחלוקת שבין הצדדים לה והאם בית-המשפט הכריע סופית בסעד שנתבקש. באם התשובה חיובית, הרי מדובר ב"פסק-דין" והערעור הינו בזכות. באם התשובה שלילית, הרי מדובר ב"החלטה" והערעור הינו ברשות {ע"א 2817/91 מימון נ' ששאולי, פ"ד מז(1), 152 (1993); ע"א 621/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' פינצ'וק, פ"ד מא(2), 660 (1987)}.

ב- בע"מ 3390/04 {יוסף גבאי נ' צבי מורג ואח', פ"ד נח(5), 913 (2004)} קבעה כב' השופטת מ' נאור כי "המבקש הגיש לבית-המשפט לענייני משפחה בבאר-שבע בקשה שכותרתה 'דו"ח סופי מטעם מנהל עזבון ובקשה לשחרור מנהל עזבון ולפסיקת שכר-טרחתו'. בית-המשפט לענייני משפחה הכריע בשני הסעדים שנתבקשו: החליט על שחרור המבקש מתפקידו כמנהל עזבון, ופסק לו את שכרו. לפיכך, ברי כי החלטת בית-המשפט לענייני משפחה הייתה בבחינת "פסק-דין" לגבי המבקש ומשכך - עמדה למבקש זכות ערעור".

ב- רע"א 5715/95 {אלן א' וינשטיין ואח' נ' עורך-דין פוקס, תק-על 2000(4), 324 (2000)} נדונה השאלה עד מתי יוכלו היורשים לערער על קביעת בית-המשפט בעניין שכרו של מנהל העזבון.

בדחותו את הערעור קבע כב' השופט י' טירקל כי לאחר שהיורשים נתנו הסכמתם כי בית-המשפט ייקבע את שכר-הטרחה לפי שיקול-דעתו, ומאחר שעברו למעלה מ- 9 שנים והיורשים לא הראו טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור, הרי שהם מוחזקים כמסכימים להחלטת בית-המשפט בכל הקשור לשכר-הטרחה שנפסק.

זאת ועוד. תקנה 45ו לתקנות הירושה קובעת כי "מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב)".

כלומר, "כשמתמנה מנהל אחרי מנהל, ניתן להעלות את השכר הכולל עד ל- 4% משווי העזבון אף אם אין מדובר בפעולות חריגות או בפעולות הדורשות מאמץ מיוחד. מחוקק-המשנה נדיב עם המנהלים שפעלו זה אחר זה יותר מאשר עם מנהלים הפועלים בצוותא" {ש' שילה שם, 176}.

על מנהל העזבון, בעתירתו לבית-המשפט, לפסיקת שכר-טרחתו, לצרף לבית-המשפט את החומר הדרוש לשומת שכרו לרבות דרך חישובו וכיוצא בזה {בש"א (ת"א-יפו) 21964/05 עורך-דין פוקס אפרים - נאמן על נכסי המנוח בנימין וינשטיין ז"ל נ' נינה כץ ואח', תק-מח 2006(1), 10644 (2006)}. אין לדון בקביעת השכר כבתובענה רגילה שבה חייב התובע בהוכחה לפי כל דקדוקיהם של דיני הראיות {ע"א 474/65 טראובר נ' מנהיים ואח', פ"ד כ(2), 92}.

בבקשתו זו לשכר-טרחה, על מנהל העזבון לפרט במדוייק את הפעולות שביצע, את גובה שכר-הטרחה ואופן חישובו. ככול שהבקשה תהא מדוייקת יותר ונתמכת במסמכים, כך יהיה קל יותר לבית-המשפט להכריע בבקשה לגופה.

תקנה 45ד(א) לתקנות הירושה קובעת כי "בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון".

יחד-עם-זאת, תקנה 45(ב) לתקנות הירושה, קובעת חריג, לפיו בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר-טרחה חלקי, ובגובה שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, כמתואר בפרטת העזבון והתוספת לה (אם הוגשה), במקרים הבאים: האחד, ניהול העזבון נמשך זמן רב. השני, ניהול העזבון כרוך בהשקעת עבודה מרובה.

שאלה נוספת היא האם יש לפסוק שכר-טרחה "למנהל עזבון" שלא מונה על-ידי בית-המשפט? ב- ע"א 41/87 {אהרוני נ' זר, פ"ד מג(3), 573 (1989); ראה גם ע"א 26/58 דוויק נ' איזנברג ואח', פ"ד יג 251} דחה כב' השופט א' חלימה בקשה לפסיקת שכר למנהל עזבון, שהוצע על-ידי המנוח בצוואתו, וזאת לאור העובדה שלא מונה מטעם בית-המשפט.

ומה הדין לגבי הסכם שכר-טרחה שנעשה בין יורשים? ב- ע"א 153/77 {אלואשווילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627 (1978)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי שכר-טרחת מנהל העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט, ולא היורשים הם אלה שקובעים אותו בהסכם עם מנהל העזבון.

ובמילים אחרות, בית-משפט לא קשור להסכם שכר-טרחה בין מנהל עזבון לבין יורשים, ומוטב היה שלא יערכו הסדרים כאלה מעיקרם, מאחר וטמונה בהם סכנה כי מעמדו של מנהל העזבון כפקיד בית-המשפט יתרוקן מתוכן.

לאור האמור לעיל, נעיר כי מנהל עזבון המתמנה על-ידי בית-המשפט, מייצג את העזבון בהליכים משפטיים, מבצע פעולות להגן על נכסי העזבון ומנהל אותם במשך תקופה, לא אמור לממן מכספו הוא את קופת העזבון ולהמתין חודשים ארוכים עד אשר ייפסק לזכותו שכר-טרחה סופי.

לא בכדי הכירה פסיקת בתי-המשפט "בשכר ביניים" ועל בתי-המשפט הממנים מנהלי עזבון לנקוט בגמישות הנדרשת, על-מנת לתפעל את פעולת מנהל העזבון ולהבטיח כי לא ייגרמו גם למנהל העזבון נזקים בשל ההמתנה הממושכת לשכר-טרחתו.

כך למשל, בית-המשפט ב- ת"ע (משפחה טב') 14335-03-09 {מנהל העזבון, עו"ד אריה אביאב (בעניין עזבון המנוחה: אלמונית ז"ל) נ' פלונית (קטינה), תק-מש 2011(3), 173 , 175 (2011)} קבע כי במקרה דנן הוגשה פרטת עזבון ואין חולק שניהול עזבון משך כשנה וחצי הינה תקופה ממושכת למדי. הוסיפו על-כך הפעולות שביצע מנהל העזבון כאמור בבקשותיו ותמצאי, כי הוא עבר את השלב המקדמי וכי אכן נופלות נסיבות המקרה לאותם מקרים שבהם יש לפסוק "שכר ביניים".

בפרשת אריה אביאב קבע בית-המשפט כי את שכר-טרחתו של מנהל העזבון יש לשקלל בין שני מרכיבים כאמור - שווי והיקף - תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול - טיב הפעולות שביצע מנהל העזבון והיקפן בהקשר לסוג הנכסים שבעזבון וטיבם - ובהתאם לכך לקבוע את שכרו על פני סקאלת השכר שנקבעה בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה {ראה גם ת"ע (משפחה יר') 34807-03-10 עו"ד משה שילוני בעניין עזבון המנוח יוסף אדלר ז"ל נ' יוסף ליסי, תק-מש 2010(2), 459 (2010); ת"ע (משפחה יר') 42240/02 ג' ע' נ' מ', תק-מש 2003(2), 281 (2003)}.

ב- תמ"ש (ת"א) 18816-11-13 {המנוח י.ב ז"ל נ' ק.ג, תק-מש 2015(1), 702 (2015)} נדונה בקשה לפסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון. בית-המשפט קבע:

"עיקרי הבקשה
1. בדיון מיום 06.03.14 ועל-פי הסכמות הצדדים, מונה המבקש כמנהל עזבון המנוח וכך הוגדר תפקידו:

"מנהל העזבון יערוך פרטה לעזבון. בשלב זה לא תבוצע כל פעולה בנכסי העזבון אלא פעולות הנצרכות באופן מיידי להגנת נכסי העזבון."
(ראה עמוד 1 לפרוטוקול מיום 03.06.14 , שורות 10-9)

2. לטענת המבקש, החל ממועד מינויו על-ידי בית-המשפט פעל הוא בעמל רב לכינוס ואיתור נכסי העזבון ולרישום הערות בדבר מינויו בלשכת רישום המקרקעין, במשרד הרישוי ובבנק הפועלים.

נוכח היקף העזבון הרחב והעובדה כי בבעלות המנוח נכסים וחשבונות בנק בחו"ל, נדרש המבקש לעבודה אינטנסיבית והשקעת שעות עבודה מרובות ולמאמץ לא מבוטל לצורך איתור נכסי העזבון וכן לפעולות רבות לצורך שמירה על נכסי העזבון.

ודוק, המדובר בעזבון הכולל מספר רב של נכסים, עליהם נמנים בין היתר נכסי דלא ניידי בארץ ובחו"ל, חברות בארץ ובחו"ל, רהיטים וחפצי בית, רכבים, ניירות ערך, חשבונות בארץ ובחו"ל, חלקי מטוס, כספי ביטוחים שונים וכדומה.

3. כמו-כן נדרש המבקש להגיש מספר לא מבוטל של בקשות לבית-המשפט בעניין סוגיות שונות שעלו במהלך ניהול העזבון.

4. ביום 07.09.14 הוגשה פרטת עזבון המנוח לבית-המשפט ולאפוטרופוס הכללי.

5. אלו הן תמצית הפעולות שביצע מנהל העזבון וכפי שפירט בבקשתו:

i. קיום פגישות ושיחות טלפוניות.
ii. פתיחת חשבון בנק לניהול העזבון והתנהלות מול בנק הפועלים.
iii. פניה לכלל הבנקים, בתי השקעות וחברות הביטוח.
iv. פניות למשקיעים ואנשי הקשר של המנוח בחו"ל.
v. הערכת שווי המיטלטלין בנכס ב --.
vi. פתיחת הכספת בבית המנוח ב --.
vii. ביטוח בית המגורים ב --.
viii. שמאות נכסי המקרקעין שבבעלות המנוח.
ix. טיפול ברכבי המנוח.
x. רישום הוראות על חשבונות הבנק של המנוח.
xi. מתן הוראות בעניין הפרטה.
xii. מכר חלקי המטוס.
xiii. הסדרת מורשי חתימה בחברת --- בע"מ.
xiv. הסדרת תשלומי המשכנתא שנטל המנוח.
xv. מינוי רו"ח וחתימה על דוחו"ת כספיים של המנוח והחברות שבבעלותו.
xvi. תיקון בריכת השחייה בבית המגורים ב --.
xvii. השכרת הנכס ב --.
xviii. דיווח ותשלום לרשויות המס בגין הנכס ב --.
xix. בירור בנוגע להשקעות ב --.
xx. בירור בנוגע לחברת -- בע"מ.
xxi. בירור בנוגע להלוואה שנטל המנוח מבנק הפועלים.
xxii. תיקון התקרה בבית המגורים ב --.

6. המבקש הציע שתי חלופות לקביעת שכר-טרחתו; הדרך הראשונה היא הערכת שווי חלקי העזבון ו"גזירת" אחוז מסויים מכל חלק וחלק וכדלקמן:

i. נכסי המקרקעין - שכר בשיעור 1.5% משווים ובסך 300,000 ש"ח בתוספת מע"מ .
ii. חשבונות בנק וכספים - שכר בשיעור 2% משווים ובסך 304,337 ש"ח בתוספת מע"מ.
iii. מיטלטלין בנכס ב --- שכר בשיעור 2% משווים ובסך 11,852 ש"ח בתוספת מע"מ.
iv. רכבי המנוח - שכר בשיעור 3% משווים ובסך 12,690 ש"ח בתוספת מע"מ.
v. חלקי המטוס - שכר בשיעור 3% משווים ובסך 779 ש"ח בתוספת מע"מ.
vi. חברת -- בע"מ - שכר בשיעור 1.5% משווים ובסך 382,068 ש"ח בתוספת מע"מ.
vii. רווחי שותפות בחברת -- ושות' למשך 10 שנים - שכר בשיעור 1.5% משווים ובסך 438,600 ש"ח בתוספת מע"מ.

סך הכל השכר המבוקש: 1,450,326 ש"ח, בתוספת מע"מ.

החלופה השניה המוצעת בבקשה
לטענת המבקש לא נערכה תרשומת מסודרת של שעות העבודה אשר הושקעו בתיק דנן אך ברי כי המדובר בהיקף של מאות שעות - הן של מנהל העזבון עצמו והן של עורכי-דין ממשרדו.

לטענת המבקש, משך שישה חודשים אם באופן ישיר ואם באמצעות עובדיו, הושקע מאמץ ויגע רב בתיק, הן לנוכח אינספור הבקשות שהוגשו בתיק והן נוכח אינספור תכתובות ופעילות עצומה שהושקעה בטיפול בעזבון.

אשר-על-כן עתר המבקש לחילופין, להעמיד שכר-הטרחה על 2/3 מהשכר המבוקש בחלופה הראשונה והמפורטת לעיל.

עיקר תגובת המשיבה 1
7. טוענת המשיבה 1 כי מינויו של מנהל העזבון היה למטרות מוגדרות ומוגבלות, ולשם עריכת פרטה ונקיטת פעולות דחופות לשמירת העזבון.

8. מנהל העזבון פעל משך כשבעה חודשים בפעולות מוגדרות טכניות ושגרתיות שנועדו לאיתור נכסי העזבון והכנת פרטה.

מנהל העזבון לא נדרש כלל ולא ביצע פעולות למימוש נכסי מקרקעין שבעזבון ולמרות זאת דרש 1.5% משווי הנכסים.

מנהל העזבון לא ניהל את החברות שבבעלות המנוח ולמרות זאת דרש 1.5% משווין.

מנהל העזבון דרש גם 1.5% מרווחי השותפות העתידיים המגיעים לצדדים, בלא כל הסבר מדוע מגיע לו שכר-טרחה מרווחים עתידיים אלו.

9. טוענת המשיבה 1 כי ההחלטות שניתנו בתיק, לרבות זו מיום 08.05.14 ומיום 13.05.14 מפנות לכך כי מינוי מנהל העזבון היה מינוי מוגדר ושאינו גורף.

כן מפנה המשיבה 1 להחלטה מיום 27.10.14 אשר קבעה כדלקמן:

"נוכח מהות המינוי בתיק דנן והיקף המשימות שהוטלו על מנהל העזבון, אין זיקה בין שווים של נכסי העזבון לבין חישוב שכר-טרחתו של מנהל העזבון. אשר-על-כן מורה כי שכרו של המבקש יקבע על-פי שעות עבודה ו/או הפעולות שבוצעו על ידו."

מהחלטה זו יוצא כי אין זיקה בין שווים של כלל נכסי העזבון לבין חישוב שכר-טרחתו של מנהל העזבון.

10. מפנה המשיבה לפסיקה הקובעת כי יש להתייחס בעיקר לטיב הפעולות שאותן נקט מנהל העזבון ולייחס להן משקל מהותי ונכבד יותר מאשר זה הניתן לשווים של נכסי העזבון.

11. אשר-על-כן עתרה המשיבה 1 לשום את עבודתו של המבקש בהיקף של עשרות שעות ספורות ולקבוע שכר הוגן בגין שעות אלו.

עיקר תגובת המשיבים 3, 4
12. מעבר לאמור בתגובת המשיבה 1, הוסיפו המשיבים 3, 4 כי לדידם פעל מנהל העזבון מראש לאורך כל הדרך, תוך ניסיון "לייצר" בסיס לדרישת שכר.

עוד טוענים אלו כי דרישת השכר היתה מנופחת ואבסורדית ועל כי היקף העבודה קטן בהרבה מזה המתואר בבקשה.

13. טוענים המשיבים 3, 4 כי הגישו למנהל העזבון פירוט מדוייק של נכסי המנוח וכן פירוט חשבונות הבנק וכספי המנוח וכי מנהל העזבון לא היה צריך כלל להקדיש זמן ל"איתור" נכסים ו/או כספים.

כל הנתונים כמו גם עיקרי הפרטה הובאו למבקש על 'מגש של כסף' ומשכך לא ברור מהו "הקושי" בפעולות האיתור וכנטען בבקשה.

עוד ניתנת על-ידי המשיבים 3, 4 בתגובתם, התייחסות קונקרטית ביחס לכל אחד מרכיבי השכר ולכל פעולה; לטענתם לא בוצעה על-ידי מנהל העזבון עבודה רבה כלל וכלל וכי הסכומים והיקף העבודה המפורטים מוגזמים ומנופחים מאוד.

14. אשר-על-כן עותרים המשיבים 3, 4 להעמיד את כלל העבודה שבוצעה על 92 שעות כפול 380 ש"ח לשעה, לא כולל סכום של 24,542 ש"ח בגין שתי פעולות קונקרטיות ולחייב המשיבים אך בסכום זה בגין שכר-הטרחה של המבקש.

המסגרת המשפטית - שכר-טרחה בגין ניהול העזבון
15. שכר-טרחת מנהל עזבון מוסדר בסעיף 91 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") הקובע:

"בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל העזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות."

בהמשך לכך, קובעת תקנה 45ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה"):

"(א) בית-המשפט יקבע למנהל העזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו שלא יעלה על 3% משווי העזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העזבון שקדם לו, אם היה כזה ובשכר שנפסק לו.
(ב) כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון, רשאי בית-המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העזבון."

16. על-פי ההלכה הפסוקה, השיקולים העיקריים אשר מנחים את בית-המשפט בקביעת שכר-הטרחה שניים הם: שווי העזבון ומורכבות ניהול העזבון.

שווי העזבון הוא פרמטר עיקרי בבחינת וקביעת שכר-טרחת מנהל העזבון וזאת בשל האחריות המוטלת על כתפיו של מנהל העזבון בניהול נכסי העזבון עד לחלוקתם, תוך שההנחה היא כי ככל ששווי העזבון גדול יותר אזי מידת האחריות בניהולו משמעותית יותר (ראה התייחסות להלן).

מורכבות הניהול מבטאת למעשה את העבודה בפועל והיקף הזמן והמאמץ שהשקיע מנהל העזבון בניהול העזבון. פרמטר זה אינו נקבע על-פי שוויו של העזבון דווקא, אלא על-פי סוג וטיב הנכסים שבעזבון.

17. יוצא איפוא כי יש לבחון השילוב בין הפרמטרים במקרה המונח בפני בית-המשפט.

לעניין זה יפים דבריו של כב' השופט (כתוארו אז) מ' שמגר ב- ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627 (פסקה 9(א)):

"אשר לשיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לקבוע את שכר-הטרחה, הרי מקובל עלינו מאז ומתמיד כי לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר מרכיב שעל-פיו מחשבים את השכר אלא גם הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן (ראה ע"א 474/65, הנ"ל, שם, עמ' 95)".

כך גם בספרם של המלומדים שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון, בעמודים 222-221 (מהדורה שביעית התשע"ד-2014):

"בקביעת שכרו של מנהל העזבון יתחשב בית-המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן... (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה).
שיטת קביעת השכר מבוססת, אם כן, גם על שווי העזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העזבון בתפקידו... רק החיבור בין שני המרכיבים (שווי העזבון והיקף העבודה), במינונים הנכונים, הוא שנותן את מלוא התמונה בדבר עבודת מנהל העזבון הראויה לתגמול..." (וראה ההפניות שם).

ראה גם: בש"א 1568/07 ב- ת"ע 105990/03 עזבון המנוח ד.א. ז"ל נ' י. (ג). (א) ואח' מפי כב' השופט שנהב, פורסם באתר האינטרנט נבו (22.07.07). ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני עו"ד נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.09).

18. בין שני השיקולים "שווי העזבון" ו"מורכבות הניהול", ניכר כי יש להעדיף את האחרון, שכן זוהי למעשה התייחסות לעבודה שביצע בפועל מנהל העזבון.

יחד-עם-זאת יש להדגיש, 'שווי העזבון' איננו אך מספר שרירותי המבטא את היקף העזבון; שווי העזבון בא לבטא גם את האחריות הרובצת על כתפיו של מנהל העזבון. ככל שעסקינן בשווי גבוה של עזבון, הרי שהאחריות כבדה יותר ולעיתים אף חושפת את העוסק במלאכה לסיכון לא מבוטל. במידה ונכס בעזבון יינזק וימצא כי המנהל התרשל באיתורו, בשמירתו או בניהולו, ייתן האחרון את הדין ועלול למצוא עצמו במצב בו עליו לשפות את היורשים בגין הרשלנות האמורה ומטבע הדברים ככל ושווי העזבון גבוה יותר, כך החשיפה לסיכון האמור גבוהה יותר.

נהיר כי אם עסקינן בעזבון אשר בו נכסי מקרקעין בארץ ובחו"ל, חשבונות בארץ ובחו"ל, חברות וכיוצא בזה הרי שהאחריות כבדה יותר-אינהרנטית לשווי העזבון והיקפו ולא בשל פעולות הניהול עצמן.

טול מקרה בו נכסי העזבון כללו בעיקר אוסף תכשיטים יקרים המצויים בכספת בבנק; מחד גיסא העבודה הנדרשת ממנהל העזבון הינה אפסית מבחינת הפעולות, שכן האוסף שמור כדבעי ומאידך גיסא האחריות גבוהה ובמידה ויתרשל ויינזקו נכסי העזבון, יאלץ מנהל העזבון לתת את הדין ותהיינה לכך השלכות כספיות גבוהות.

אם נגזור את שכר-הטרחה מהיקף הפעילות גרידא ומבלי להתייחס לשווי העזבון, תתקבל תוצאה אשר אינה מתקבלת על השכל הישר ואשר לא תבטא את דרגת האחריות והסיכון אליהם נחשף מנהל העזבון.

הדבר אף עלול להביא ל"תגובה מגננתית" של מנהלי עזבון אשר יסרבו לקבל על עצמם מינויים ולשמש כידו הארוכה של בית-המשפט מאחר ואין הלימה בין דרגת האחריות והסיכון לבין השכר שיקבלו.

19. פרשנות זו תואמת את הצורך בהסתכלות כוללת על מכלול הרכיבים בכל מקרה ומקרה; שווי העזבון וכפועל יוצא ממנו - אחריות מנהל העזבון לאיתור ושמירת נכסיו וכאמור לעיל - ככל שהשווי גבוה כך כבדה היא האחריות המוטלת; מורכבות ניהול העזבון הכוללת את המאמץ שהושקע והיקף העבודה שבוצעה בטיפול; אלו הם שני מרכיבים המשתלבים יחד ואינם בגדר כל אחד לעצמו.

שילוב הנדבכים האמורים הם אלו שיוצרים את רמת המורכבות של עבודת הניהול ועל היושב בדין לבחון כל מקרה לגופו וליתן משקל מתאים לכל פרמטר.

מורכבות ניהול העזבון נקבעת לאחר בחינת מידת האחריות המוטלת על כתפי מנהל העזבון, סוג הנכסים בעזבון וטיבם, טיב הפעולות הנדרשות והיקפן, מידת מעורבות מנהל העזבון בביצוע הפעולות ואופיה, הזמן שהשקיע מנהל העזבון באיתור ושמירת נכסי העזבון עד לחלוקתם ליורשים כמו גם הקשיים שעמדו בדרכו (כגון אי-שיתוף פעולה עימו וכיוצא בזה).

ראה: דברי כב' השופט שוחט ב- ת"ע (ת"א) 101110/06 י.א.ז נ' ע.ז., פורסם באתר האינטרנט נבו (17.09.06) וכן דברי כב' השופט שנלר ב- ע"מ 1243/07, (פורסם בנבו), פסק-דין מיום 06.09.09.

20. מן המקובץ עולה גם שהיצמדות דווקנית לשווי העזבון גרידא וקציבת השכר באחוזים אך משווי זה, תחטיא המטרה ותביא לתוצאה שאינה הוגנת כלפי היורשים, עת עסקינן בהיקף עזבון גדול ופעולות פשוטות של מנהל העזבון.

ראה דבריו של כב' סג"נ, השופט נפתלי שילה בהחלטה שניתנה לפני זמן קצר ב- ת"ע (ת"א) 15853-03-12 (פורסם בנבו), החלטה מיום 30.11.14 וההפניות שם.

יחד-עם-זאת, אין ספק כי לא ניתן להרחיק לכת ואליבא דמשיבים - לספור אך את שעות העבודה שהושקעו בפועל בניהול העזבון ובמנותק מאופי העזבון וטיב הנכסים המרכיבים אותו כמו גם את כובד האחריות שהוטלה על מנהל העזבון וחשיפתו לרשלנות חו"ח ותשלום סכומי עתק בגינה.

21. בית-המשפט יכול לבחור לבחון השילוב בין שווי והיקף העזבון אל מול טיב ומורכבות הניהול באופנים שונים.
ניתן, למשל, לקבוע את שכר-הטרחה בהתייחס לכל נכס ונכס בנפרד או בהתייחס לסוגים שונים של נכסים או שכר-טרחה משווי העזבון כולו.

תשלום שכר-טרחה בהתייחס לכל נכס ונכס או בהתייחס לסוגי נכסים שונים מניח כי ישנו שוני בהיקף העבודה, טיבה ומורכבותה בין נכס לנכס או סוג נכסים כזה או אחר.

ראה לעניין זה פסקי-הדין שאוזכרו כבר דלעיל: ת"ע (ת"א) 101110/06 עזבון המנוחה י.א.ז ז"ל נ' ע.ז. ואח'; בש"א 1568/07 ב- ת"ע 105990/03 עזבון המנוח ד.א. נ' י. (ג). (א) ואח' וכן עמוד 224 בספרם של שוחט גולדברג פלומין דיני ירושה ועזבון.

ומן הכלל אל הפרט
22. ההליך שבפניי נפתח בתובענה של אלמנת המנוח, המשיבה 1, כנגד הזוכים בצוואת המנוח, בניו, הם המשיבים 3, 4.

המנוח, איש עתיר נכסים חובקי עולם הותיר בין היתר פירמה מכובדת -- ויורשיו פעילים בה.

אין חולק כי עסקינן בעזבון גדול אשר הוערך בכ- מאה מיליון ש"ח.

עוד אין חולק כי המדובר בעזבון הכולל מספר רב של נכסים, הן בארץ והן בחו"ל, עליהם נמנים בין היתר כאמור נכסי דלא ניידי בארץ ובחו"ל, חברות בארץ ובחו"ל, רהיטים וחפצי בית, רכבים, ניירות ערך, חשבונות בארץ ובחו"ל, חלקי מטוס, ביטוחים שונים ועוד.
23. כבר עם קריאת כתבי הטענות בהליך הפותח הוברר כי טענות התובעת מתייחסות גם לכך שהיקף העזבון אינו ידוע לה; נוכח היעדר ידיעה מספקת וכל עוד לא היה מתקבל מידע ברור בדבר היקף העזבון, הנכסים הכלולים בו, כספי המנוח אשר לא היה לתובעת מידע בנוגע אליהם וכיוצא בזה, דומה היה כי לא ניתן היה להגיע לעמק השווה.

כך טענה המשיבה 1 עצמה בכתב התביעה כי אין ביכולתה להעריך את שווי הרכוש המשותף שנצבר וכי המשיבים פועלים להכמנת המידע ומידורה מהפרטים; אשר-על-כן אף עתרה היא לשמור את זכותה לתיקון כתב התביעה ולתבוע בבית-המשפט את מלוא זכויותיה לכשיוברר ההיקף המלא של העזבון (ראה סעיפים 53, 60 לכתב התביעה).

אשר-על-כן ובהמשך להסכמת הצדדים בדיון מיום 06.03.14 ונוכח הצורך לברר היקף העזבון ולכנוס נכסיו, כמו גם לדאוג לניהולו השוטף, נחה דעתי להורות על מינויו של עו"ד ---- כמנהל עזבון המנוח; עורך-דין בעל שיעור קומה ואשר ממונה לא אחת על-ידי בתי-משפט בתיקים מורכבים.

מטבע הדברים וכך מורה השכל הישר, לא היה ספק כי שכרו של המנהל שמונה יעמוד בקורלציה לזהות הממונה, לאחריות המוטלת עליו, היקף העזבון תוך גם הגבלת הפעולות שמונה מנהל העזבון לבצע.

בהינתן כי עיקר המחלוקת נסובה כאמור על היקף הרכוש, משמונה מנהל העזבון והוגשה פרטה אובייקטיבית מקיפה ועבת כרס אשר בחנה את כלל הנתונים ושטחה את מלוא היריעה בפני הצדדים ובפני בית-המשפט, הגיעו אלו להסכמות כוללות, המשיבה 1 משכה את תביעתה וההליכים בין הצדדים דנן הגיעו לסיומם.

לטענת הצדדים, הסכמות גובשו עוד קודם התקבלה הפרטה הכוללת ולטענתם הגיעו להסכם סופי קודם לכן (ראה עמוד 3 לפרוטוקול מיום 04.01.15) ברם הוברר כי הפרטה הועברה קודם למשיבים 3, 4 ועוד קודם להגשתה לתיק בית-המשפט ובפועל הוגש הסכם לאישור בית-המשפט רק לאחר שהתקבלו כלל הנתונים והפרטה הונחה בפני כל הצדדים.

ואומנם סיום ההליכים בין הצדדים ופתרון המחלוקות איננו נדבך "רשמי" אשר מרכיב את שכרו של מנהל העזבון ברם העובדה כי עבודת מנהל העזבון תרמה תרומה נכבדת להגדרה כוללת של הפלוגתאות אף היא נלקחה בחשבון במכלול השיקולים.

24. הפעולות שביצע מנהל העזבון פורטו באריכות בבקשה ובסעיף 5 דלעיל צויינו בראשי הפרקים; המשיבים טענו כי העבירו למנהל העזבון את מלוא המידע 'על מגש של כסף' ומשכך לא היתה עבודה רבה.

כפי האמור לעיל, נוכח האחריות הרבה המוטלת על מנהל העזבון והעובדה כי איננו ניזון אך ממידע שמועבר אליו בידי אחד הצדדים בבחינת "כזה ראה וקדש", אין בסיס לטענה.

ברי כי על מנהל העזבון היה לבדוק היטב ולברר מהו היקף העזבון האמיתי וכפי שאף העיד בפניי ביום 04.01.15:

"לשאלת בית-המשפט:
ש. האם הפעילות בחו"ל נעשתה לאור המסמך של הבנים?
ת. ממש לא. אני וידאתי את המידע עם שלושה, ארבעה גורמים נוספים. ראשית, עם כל אחת מהחברות היתה לי תקשורת עם איש קשר מהחברה, שנית, עשיתי הצלבה מול עו"ד --. אני סייגתי את הפרטה וכתבתי שאני נותן את הסכומים בערכי קניה. כדי לעשות שווי נוכחי של החברות בחו"ל אני צריך לעשות פעילויות נוספות. יכול להיות ששווין שונה. היה לי קשר עם בנקים בארה"ב. הם יצרו איתי קשר וביקשו לדעת שאנו מנהלי העזבון. עשינו תרגום נוטריוני. הם רצו לקבל מידע. היתה פניה מצד עו"ד של בנק הפועלים על תביעה של מיליון דולר. הנתון הזה הועבר לילדים והסוגיה הוסדרה."

ובהמשך:

"המילה המרכזית פה היא האחריות. מטילים עליך אחריות ואחרי זה אומרים שאין לזה משמעות. אני לקחתי את מלוא האחריות. לפני שהגשתי את זה לכב' בית-המשפט ישבתי עם שופט בדימוס, עם רינת, לא מעט שעות כדי להחליט איך להגיש את הבקשה לשכר-טרחה והוא אמר לי שזה נראה לו סביר, אופן עריכת הבקשה. אני רוצה להגיד לכב', אני מבין שבית-המשפט ממנה אותי ופוסק לי את שכרי. הייתי מעדיף שלא להגיש בקשה לשכר-טרחה ושבית-המשפט יחליט אך ביקשו ממני ואמרתי."

25. לאחר שבחנתי את רכיבי השכר הנדרשים בבקשה וכמפורט בקצרה בסעיף 6 דלעיל, את הפעולות אשר בוצעו בתיק כמו גם טענות הצדדים בעניין, נחה דעתי לפסוק את שכר-טרחת המבקש על דרך אומדן היקף העבודה שבוצעה בפועל ולא כנגזרת באחוזים משווי העזבון כולו/הנכסים המרכיבים אותו.

לא מצאתי לנכון לקצוב אחוזים מנכסי המקרקעין שבעזבון ונוכח שבוצעה בהתייחס אליהם, כך גם בהתייחס לחשבונות הבנק ובכספים; לא מצאתי אף מקום לקבל את דרישת השכר הנוגעת לפעולות בחברת -- בע"מ וכן רווחי השותפות בחברת -- ושות' שכן תחשיב שכר-הטרחה הנגזר מרווחים עתידיים אינו במקום ואינו הולם את העבודה שנעשתה בעניין.

26. בדיון שהתקיים ביום 04.01.15 העיד מנהל העזבון על היקף העבודה שנדרשה ממנו וכדלקמן:

"אני ישבתי עם רואה החשבון 10 או 15 פעמים כולל אני במשרד שלו והוא במשרד שלי, אינסוף פעמים ישבנו כי היו לנו הרבה שאלות אחד לשני. הרי אני אחראי ולא חתם פה המנוח אלא עו"ד. ישבנו יחד ולמדנו את התיק. חזרו לנו הערות לגבי הדו"חות והיינו צריכים לשבת שוב. כמו סוגיית הבנקים, הייתי בבנקים המון פעמים, כל פעם הייתי צריך לנסוע למשרד רו"ח לגבי תשלומי המס הרבים. להגיד שלא היה פה ניהול זה לא נכון, אני מנהל עשרות חברות ובתיק הזה היה ניהול לא פחות מחברה בפירוק, אם אני נאלץ להסדיר רשויות מס, בנקים. כל חודש הלכתי לרו"ח. במשרד -- הנוכחי יש רו"ח ואני הייתי איתו כל חודש, באתי וסידרתי איתו את התשלומים, הבנקים. בנק פועלים סירב בהתחלה להפעיל את החשבון, אני הייתי אצלו מספר פעמים וכך המשכנו. היתה תביעה של בנק הפועלים כנגד העזבון, התביעה הזאת בסוף הוסדרה ע"י הבנים, העברתי להם את החומר והם מיד הזהירו."
(עמוד 5 לפרוטוקול)
בהמשך נחקרה עו"ד ---, עורכת-הדין ממשרדו של המבקש ואשר עמלה על התיק כדלקמן:

"ש. חוץ מאשר לצורך בירור היקף הכספים בישראל האם נעשו פעולות בכספים בישראל?
ת. הועברו לנו מגב' -- פרטים שהולכים להיות מועברים כספים מ-- . אני הייתי צריכה כל הזמן להיות בקשר עם הבנק כדי לראות שלא נעשו פעולות, אם זה בתכתובות או בפניות טלפוניות, הייתי בקשר ישיר עם יוסי מבנק הפועלים. אי-אפשר לראות שכל שורה שרשומה פה כתובה בשעת עבודה. אני עבדתי אינסוף שעות על התיק הזה. הייתי בקשר עם -- וכל פרט הלכתי ובדקתי. כל פרט הייתי צריכה איש קשר בחברת ביטוח או בחו"ל. להגיד שקיבלנו את כל המידע על מגש של כסף? קיבלנו חלק מהמידע אבל היה צריך לבדוק ולאמת את המידע.
ש. עיקר העבודה בתיק היתה שלך?
ת. גם שלי, כן. אני כארבעה חודשים עבדתי כמעט ורק על התיק הזה. כשמונה שעות עבודה ליום במשך ארבעה חודשים כמעט רק על התיק הזה."
(עמוד 9 לפרוטוקול)

וכך העיד מנהל העזבון באשר לשעות הרבות שהושקעו בתיק, כמו גם עבודת עורך-דין נוסף ממשרדו (נוסף על עו"ד ----):

"ש. איני רוצה לדבר איתך ולהתווכח על תעריפים. אשר לי שבאמת רינת היא זאת שעשתה את עיקר העבודה מבחינת היקף שעות עבודה?
ת. אני מעריך שהיקף העבודה שלי היה פחות ממנה אבל לא באופן משמעותי. צריך לזכור שאני עו"ד למעלה מעשרים שנה והיכולות שלנו כעו"ד עם ניסיון זה שלפעמים מה שעו"ד עם עשרות שנות ותק עושה בשעה עו"ד פחות מנוסה עושה ביותר. היו גם המון דברים שעשיתי לבד.
ש. אתה שמת דגש על העניין של היקף העזבון ומורכבות העזבון. אם באמת מדובר בעזבון כל כך מורכב ואתה צריך לידך מישהו שיוכל לסייע לך מה היה השיקול לקחת עו"ד שעובדת אצלך שנה? נראה שבסך הכל הבנת מראש שאתה דרוש להמון פעולות של איסוף שמתמחה יוכל לתת להן מענה ואם יהיה צורך בהתערבות שלך תשים את העין שלך שם.
ת. על התיק הזה עבד גם עו"ד תום קדם שנמצא באולם. אני מעריך את היכולות שלו מאוד. כעיקרון העבודה אצלי במשרד מתנהלת באופן שאני מנהל את התיק, אני יושב כמעט כל יום עם העו"ד שעובד על התיק. אנו יושבים בבוקר וחושבים מה לעשות והם עושים. אם צריך פגישות עם הבנק אני נוסע. מחליטים במקום. לא היה שיקול שהיא עובדת מתחילה או לא. היא עובדת על תיקי ענק."
(עמוד 11 לפרוטוקול)

27. מנהל העזבון העיד בפניי כי השכר המקובל במשרדו לכל שעה, עומד על כאלף ש"ח לשעה.

עוד ומהנתונים והעדויות עולה כי רק עו"ד --- עבדה כ- 160 שעות בחודש ובמשך ארבעה חודשים - קרי סך הכל 640 שעות הרי שאך השכר בגין זאת יעמוד על כ- 640,000 ש"ח, ומבלי להכניס לתחשיב את חישוב השעות שהושקעו על-ידי מנהל העזבון עצמו - בין במשרדו ובין בפגישות וכן השעות של עו"ד תום קדם.

28. אשר-על-כן ולאחר שבחנתי כלל הנתונים כמפורט לעיל, נוכח שווי העזבון והיקפו לרבות טיב הנכסים המרכיבים אותו, נוכח מורכבות הניהול והתוצאה אליה הגיעו הצדדים בעזרת מלאכת הניהול, נוכח היקף העבודה והשעות שהושקעו בטיפול בתיק פוסקת שכר-טרחת מנהל העזבון בסך 650,000 ש"ח, בתוספת מע"מ.

יודגש כי המבקש טען בבקשתו כי אינו דורש החזר בגין הוצאותיו הרבות במסגרת ניהול העזבון לרבות טלפונים, הדפסות, שליחים וכיוצא בזה אלא כולל ההוצאות בשכר-הטרחה המבוקש על ידו (ראה סעיפים 134-133 לבקשה).
מאחר והשכר אותו פסקתי איננו השכר המבוקש ולא מגיע אף למחציתו, מצאתי לנכון לפסוק למבקש סך נוסף בגין ההוצאות האמור ובגובה של 25,000 ש"ח.

29. אחרון אך לא חביב; בתגובת המשיבים 3, 4 לבקשה, ניסו האחרונים לגמד ככל שיכלו את פעולות המבקש - כל פעולה שנעשתה היא "רישום הערה בלבד", "סוגייה אחת פשוטה", "מכתב קצר" וכיוצא בזה.

לדידם, מנהל העזבון מציג את הדברים "באופן מטעה", הסכום הנתבע הוא "סכום מופרך וחסר כל קשר למציאות" וכי "המשיבים נוטלים נשימה עמוקה ומפנים את בית-המשפט הנכבד שוב לדברי ההקדמה. תחושות קשות" וכן "גם להגזמה, תהיה פרועה ודמיונית ככל שניתן, יש גבול".

תוהים המשיבים בתגובתם "כיצד המבקש נושא את העוז לדרוש שכר בגין כך שהחברה הרוויחה???" (ההדגשה וסימני השאלה במקור).

ויוזכר, המדובר במנהל העזבון שביצע את עבודתו נאמנה; לגביו כתבו המשיבים בתגובתם - "יש גבול למה שהנייר יכול לסבול" ועל כך נאמר - הפוסל, במומו פוסל.

לא ראוי להתנסח בצורה כגון דא כנגד מנהל עזבון, ידו הארוכה של בית-המשפט, אשר מונה בהסכמת הצדדים ועבודתו כאמור אף תרמה רבות לניהול התיק ופתרון הסכסוך.

אף אם חלוקים הצדדים על שכר-הטרחה, הרי שראוי היה להתנסח בצורה מכובדת וכפי שהשכילה לעשות המשיבה 1.

30. אני סבורה כי שכר-טרחה האמור, מהווה שכר-טרחה ראוי המשקף את עבודתו של המבקש, את כובד האחריות שהוטל על כתפיו ואת תרומתו לניהול וסיום הסכסוך, על המשמעויות הכלכליות הרבות שבכך.

לא-זו-אף-זו, בהינתן כי העזבון הוערך בפרטה בשווי של כמאה מיליון ש"ח, הרי שהשכר הנפסק ובסך 650,000 ש"ח , מהווה כ- 0.65% משווי העזבון כולו; נוכח השכר הקבוע בתקנה 45 ב(א) לתקנות הירושה, אין ספק בליבי כי השכר הולם ואינו מקפח אף אחד מן הצדדים."

ב- ת"ע (ת"א) 15853-03-12 {ג' נ' ב', תק-מש 2014(4), 454 (2014)} נפסק מפי כב' השופט נפתלי שילה:

"החלטה
מה שכר-הטרחה המגיע למבקש אשר ניהל עזבון שערכו בין תשעים למאה מיליון ש"ח?

א. רקע עובדתי וטענות הצדדים
1. ביום 2012 נפטר המנוח ובמסגרת צוואתו שקוימה ביום 2012 (להלן: "הצוואה") הוא ציווה את רוב עזבונו לשלוש בנותיו, שהן המשיבות בהליך זה והורה כי המבקש ימונה למנהל עיזבונו.

2. העזבון כולל רכוש רב לרבות כמה נכסי נדל"ן בישראל ואולם רוב העזבון מורכב מכספים וניירות ערך שמופקדים בחו"ל וכן מזכויות בנכסים בחו"ל. בצוואה, המנוח העניק מנות בין היתר לאלמנתו, לנכדיו (באמצעות המשיבות), לאחותו, לאחיו ולשני מוסדות.

3. המבקש טוען כי העזבון שווה מעל תשעים ושבעה מיליון ש"ח ואילו המשיבות טוענות כי ערכו כתשעים מיליון ש"ח.

4. המבקש הגיש דו"ח מפורט ביותר המשתרע על פני 435 סעיפים ומאות נספחים, ובו תיאר את פעולותיו הרבות בניהול העזבון.

5. המבקש טוען כי נדרש ממנו מאמץ מיוחד בניהול העזבון והוא עותר לשכר-טרחה בשיעור של 4% משווי העזבון בתוספת מע"מ.
6. לדברי המבקש, מדובר בעזבון מורכב ביותר. לטענתו, היתה מוטלת עליו אחריות כבדה עקב היקף העזבון והוא נדרש ל- 3,000 שעות עבודה שכללו: "כמאה פגישות, אלפי מיילים, אלפי שיחות טלפונית, מאות מכתבים ועשרות בקשות, תגובות ותשובות שהוגשו לבית-המשפט, ביקורים במשרדי ממשלה ובנכסי העזבון, טיפול בנכסים ובמכירתם, מגעים עם הנהנים השונים, ביצוע תשלומים, חלוקת העזבון ועוד" (סעיף 22 לבקשה). לדבריו, עקב סכסוך משפחתי שפרץ בין המשיבות, הוא נדרש לפעילות ענפה ואינטנסיבית והוא עסק מידי יום ביומו, משך למעלה משנתיים, יחד עם בנו העובד במשרדו, בניהול העזבון.

7. המבקש אף טוען כי המשיבות הטילו עליו רפש, איימו עליו, חירפו וגידפו אותו והוא היה צריך לגשר ולפשר ביניהן. לטענתו, למרות שחלק נכבד מכספי העזבון היה בחו"ל, הוא עסק בפיקוח וניהול של כספים אלו וכן היה בקשר עם עורכי-דין בחו"ל שטיפלו בנכסי המנוח בחו"ל ואף הגיש בקשות לבית-המשפט בנושא השקעות הכספים בחו"ל.

8. המשיבות טוענות מאידך, כי המבקש היה פאסיבי בניהול העזבון ולמעש ריכז את הטיפול בו ולא ניהל אותו, שעה שדווקא נציגי המשיבות ובמיוחד עו"ד ורו"ח ש' בעלה של המשיבה 2, הוא זה שבפועל עסק בניהול העזבון ולשם כך קיים פגישות רבות ונסע לחו"ל כמה פעמים. בין היתר, טיפל עו"ד ש' בנכסי העזבון ברומניה, בהלוואה לתושב חוץ והוא עמד בקשר עם מנהלי ההשקעות בשוויץ.

9. המשיבות סבורות כי למרות השווי הגדול של העזבון, לא ביצע מנהל העזבון פעולות משמעותיות. הוא לא היה צריך לאתר יורשים או נכסים, לא נוהלו כל הליכים משפטיים מול צדדי ג' או נושים, לא היה צורך להגיש תביעות ואפילו אופן חלוקת העזבון הוסכם בסופו של דבר בסיוע מגשר.

10. לטענתן, הבקשות שהגיש המבקש לבית-המשפט היו טכניות ביסודן ולא היה צורך בקיום כל דיון. לדברי המשיבות, למרות שהן ביקשו מהמבקש כי יערוך תרשומת של שעות עבודתו, הוא לא ערך תרשומת כזו וטענותיו ביחס לזמן שהשקיע, מופרזות ביותר.

11. המשיבות טוענות כי המבקש לחץ עליהן בחודש דצמבר 2012 לחתום על מסמך שבו הן התחייבו לשלם לו שכר-טרחה בגובה של 1.5 מיליון ש"ח בתוספת מע"מ ושתיים מהן חתמו על בקשה זו שלא הוגשה לבסוף.

12. לדברי המשיבות, מאחר ויותר ממחצית מהעזבון מורכב מכספים וניירות ערך המופקדים בחו"ל, אשר נוהלו על-ידי מנהלי השקעות בתמורה לעמלה בגובה של 0.25% מכספים אלו, אין לקחת בחשבון רכיב זה של העזבון, בפסיקת שכר-הטרחה. מנהל העזבון לא עשה דבר בניהול כספים אלו. לטענתן, מנהל העזבון לא ניהל "לכל הפחות כשני שלישים משווי העזבון" (סעיף 78 לתגובת המשיבות 2-1). המשיבות 2-1 מפרטות (סעיף 86.2) רשימה של שישה עורכי-דין מחו"ל וכן גורמים נוספים מחו"ל שאיתם היה בקשר עו"ד ש' ולא מנהל העזבון והן מציינות כי אין מכתב או דוא"ל אחד באנגלית שנשלח על-ידי המבקש והדבר מלמד כי לא הוא זה שטיפל במרכיב משמעותי של העזבון.

13. המשיבות טוענות כי המבקש גרם לעיכוב בחלוקת העזבון והן סבורות כי השכר הראוי המגיע לו, עומד על-סך של 171,000 ש"ח בלבד.

ב. דיון והכרעה
1. תקנה 45ב לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעת...

2. ב- תמ"ש 50515/02 עו"ד משה בזק נ' האפוטרופוס הכללי (ניתן ביום 01.08.02) קבע כב' השופט גרינברגר כי:

"... אין ספק שככל שערך העזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא. מאידך, "היקף" הפעולות שבוצעו על-ידי מנהל העזבון, קרי, היקף הזמן שהשקיע והיקף מעורבותו בביצוען, רלוונטי אף הוא, ויכול שישקיע מנהל העזבון יותר זמן ומאמץ דווקא בעזבון צנוע מאשר בעזבון גדול אך פשוט לניהול. רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העזבון הראויה לתגמול... סביר להניח שה "ממוצע" בקביעת שכר-טרחה של מנהל העזבון, יתקרב יותר לאמצע היינו 2-1.5 אחוז. שכר-טרחה גבוהה של 3% ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת."

3. יישום עקרונות אלו, בא לידי ביטוי לדוגמא ב- בש"א 56455/02 ג.ע. נ' ג.ד. (ניתן ביום 18.05.03 מפי כב' השופט אלבז) שבו קבע בית-המשפט שיעור שונה של אחוז שכר-הטרחה, בהתאם לכל אחד מרכיבי העזבון. עבור טיפול בפיקדונות בבנקים בשווי של 5,670,000 ש"ח ומקרקעין בשווי של 4,700,000 נפסק 0.5%, עבור טיפול בהעברת מניות בחברה בשווי של 4,000,000 ש"ח נפסקו 2% ועבור טיפול בזכויות בקופות גמל וביטוח חיים בסך של 214,000 ש"ח, נפסק 1%. באותו מקרה, עבור טיפול בעזבון בשווי של 14,548,000 ש"ח נפסק שכ"ט כולל בגובה של 133,990 ש"ח.
ראו גם: בש"א 5168/07 עזבון המנוח ד.א. נ' י. א. (ניתן ביום 22.07.07 על-ידי כב' סגן הנשיא השופט שנהב) שבו בית-המשפט בחן כל אחד מנכסי העזבון וקבע שכר-טרחה נפרד עבור כל רכיב, בהתאם להיקף הפעולה שבטיפול בכל רכיב. התשלום הכולל של שכר-הטרחה בגין ניהול עזבון בגובה של 9,157,164 דולר ארה"ב עמד על 239,674 דולר ארה"ב.

4. ב- ת"ע 10111/06 עזבון המנוחה י.א.ז. נ' ע.ז. (ניתן ביום 17.9.06) קבע כב' השופט שוחט כי שכר-הטרחה בגין ניהול עזבון בגובה של מעל 48 מיליון ש"ח שכלל מניות בשווי 46 מיליון ש"ח, יעמוד על-סך כולל של 161,655 ש"ח המהווה כ- 0.3% משווי העזבון. בין היתר נקבע כי:

"מורכבות הניהול של העזבון לא נקבעת על-פי שוויו. מורכבות הניהול נקבעת דווקא על-פי סוג הנכסים בעזבון... עזבון גדול מבחינת השווי לא מלמד בהכרח על מורכבות ניהולו. לעיתים דווקא עזבון צנוע מבחינת שוויו, המורכב מנכסים בעייתיים, מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר. צא ולמד - על בית-המשפט הפוסק את שכרו של מנהל העזבון לשקלל את שני המרכיבים הללו - שווי והיקף - תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול... אין מניעה שבית-המשפט יקבע את השכר על-פי שעות העבודה שהושקעו על-ידי מנהל העזבון, אין מניעה שבית-המשפט יפצל את השכר שנקבע בהתייחס לכל נכס ונכס מנכסי העזבון תוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו... ובלבד שהשכר שיפסוק, לא יעלה על גובה השכר שנקבע בתקנה."

5. ערעור על פסק-דין זה נדחה (ע"מ 1243/07 אלמוני נ' פלוני, ניתן ביום 06.09.09) תוך שבית-המשפט המחוזי מדגיש כי בין שני השיקולים: שווי העזבון לעומת מורכבות הניהול, יש לתת בכורה למורכבות הניהול.

ראו גם: שוחט, פינברג ופלומין דיני ירושה ועזבון, מהדורה שביעית, עמ' 222 עד 224.

6. השיקול המכריע ובעל המשקל המשמעותי בקביעת שכר-הטרחה, צריך להיות היקף העבודה והמורכבות של ניהול העזבון. קביעת התקרה של 3% בשווי העזבון, באה למנוע מצב שבו בעזבון קטן יחסית, שנדרש בו טיפול ארוך, מסובך והשקעת זמן רבה, יזכה מנהל העזבון בשכר-טרחה שיהפוך אותו למעשה, ל"שווה ערך" לאחד מהיורשים או ליורש המרכזי. לדוגמא: עזבון שיש בו נכס נדל"ן אחד השווה 1.5 מיליון ש"ח, הנכס לא רשום בלשכת רישום המקרקעין, נכנסו אליו פולשים, יש עשרה יורשים והיו למנוח כמה נושים בגין חובות של כמה מאות אלפי ש"ח. במקרה מסוג זה, על מנהל העזבון לטפל בין היתר בהסדרת רישום הנכס, בפינוי הפולשים, בבירור היקף החובות ופירעונן, במכירת הנכס ובחלוקת תמורתו. לעיתים, נדרשות כמה מאות שעות עבודה לסיים טיפול בעזבון מסוג זה. על-מנת שלא ייווצר מצב שבו בפועל יקבל מנהל העזבון שכר-טרחה שיהיה גבוה באופן משמעותי מחלקם של כל אחד מהיורשים, לו הוא יתוגמל בהתאם להיקף עבודתו, קבע מתקין התקנות כי בכל מקרה, שכרו של מנהל העזבון לא יעלה על 4%.

לביקורת על הקריטריון של שווי העזבון שנקבע בתקנות ביחס לקביעת שכרו של מנהל עזבון ראו: א"מ פרופ' שמואל שילה פירוש לחוק הירושה, תשכ"ה-1965, כרך שלישי, עמ' 175 ה"ש 18.
7. ככלל, אין כל מתאם וקשר בין שווי העזבון לבין היקף העבודה הנדרש לחלוקתו. אכן, עזבון גדול דורש אחריות גדולה יותר. אלא שלעיתים רבות, הפעולות הנדרשות לצורך מכירת דירת יוקרה בשווי של כמה עשרות מיליוני ש"ח הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, קטנות בהרבה מהנדרש במכירת דירה השווה מיליון ש"ח ורשומה בחברה משכנת. גם במקרים שבהם טיפול בפקדונות ובכספים מנוהל על-ידי ברוקר כמו במקרה דנן, אין הבדל רב אם מדובר בחמישה מיליון ש"ח או בחמישים מיליון ש"ח, מבחינת מנהל העזבון שאמור לפקח על הברוקר.

8. ה"ממוצע" שנקבע לעיל, של שכר-טרחה בגובה שבין 2-1.5 אחוזים משווי העזבון, מתאים בדרך-כלל לעזבון "ממוצע". ככלל, שיעור זה משקף תגמול הוגן כשיש פעילות "ממוצעת". בעזבון שהוא הרבה "מעל הממוצע", לעיתים שיעור אחוזים כזה מהווה שכר גבוה באופן משמעותי משכר ראוי.

9. אני סבור כי בייחוד כשמדובר בעזבונות גדולים, רצוי וראוי, שמנהל העזבון יערוך רישום של שעות עבודתו ויציין את הפעולות שנעשו באותן שעות ואיזה עו"ד טיפל במרכיבים השונים (שותף בכיר, שכיר, מתמחה וכדומה). באופן זה, ניתן יהיה לאמוד באופן מושכל יותר מה היה היקף עבודתו. תרשומת מסוג זה, תקל לאחר מכן הן על בית-המשפט והן על היורשים, לבחון את דרישת מנהל העזבון לפסיקת שכרו והדבר יכול למנוע התדיינות בסוגיה זו.

10. במקרה דנן, כפי שטוענות המשיבות, פנה עו"ד ש' עוד ביום 03.12.12 למבקש וכתב כי: "גם אם הדבר לא רלוונטי לדעתך, אודה על קבלת חישוב שעות העבודה שהושקעו על-ידי משרדכם, בניהול העזבון" (נספח 2 לתגובות המשיבות 2-1). למרות פניה זו, לא ערך המבקש תרשומת אודות היקף שעות העבודה.

11. מנהל העזבון פעל רבות וצורפו לדו"ח שהגיש תכתובות ואסמכתאות רבות. כמו-כן, הוא צירף רשימת פגישות (נספח א' לתשובתו) שממנה עולה כי נערכו 73 פגישות בקשר עם ניהול העזבון. ברם, יש לקחת בחשבון כי למעט מכירת שני נכסי נדל"ן, לא בוצעו מכירות של נכסים. כמו-כן, למעט הדיון שהתקיים ביום 26.11.14 ושעסק בבקשה לפסיקת שכר-הטרחה, לא התקיים אף דיון בתיק העזבון ומנהל העזבון לא ניהל הליכים משפטיים אחרים בקשר לעזבון. לא נדרשו פעולות לאיתור נכסי העזבון ולא היה צורך לטפל בתביעות חוב של נושים.

12. כמו-כן, מהנספחים הרבים שצורפו לתגובת המשיבות, עולה כי עו"ד ש' היה מעורב ביותר בניהול העזבון והשקיע זמן רב ומאמצים בסיוע בטיפול בעזבון. בנוסף, במקרה דנן, רוב כספי העזבון נשארו בחו"ל והמשיכו להתנהל על-ידי הברוקר שניהל אותם עוד בחיי המנוח. מעורבותו של המבקש בניהול חלק משמעותי מהעזבון לא היתה גדולה והוא ערך פיקוח וקיבל דיווחים. גם הטיפול בנכסים ברומניה, נעשו בסיועו הרב של עו"ד ש' שהיה מעורה בעסקי המנוח עוד בחייו. הסיוע הרב שקיבל מנהל העזבון מעו"ד ש', הוא שיקול משמעותי שיש לקחת בחשבון בפסיקת שכר-הטרחה. סיוע מקיף זה, הפחית במידה רבה את היקף פעולתו של המבקש.

13. יש לקחת בחשבון גם, כי ניהול העזבון נמשך במשך שנתיים בלבד ואף לדברי המבקש, עיקר הפעולות נעשו על ידו ועל-ידי עו"ד אחד נוסף ממשרדו (סעיף 22 לבקשה).
14. בשקלול כל האמור לעיל ובהתחשב בגובה העזבון ובאחריות שהוטלה בשל כך על המבקש, אני סבור כי שכר-טרחה בגובה של 750,000 ש"ח בתוספת מע"מ מהווה שכר-טרחה ראוי המשקף את עבודתו של המבקש. סכום זה יתווסף על שכר-הטרחה בסך של 52,130 ש"ח בתוספת מע"מ שכבר שולם למנהל העזבון בגין מכירת שני נכסי הנדל"ן, כמפורט בסעיף 29 לבקשה. כמו-כן, יושבו למבקש הוצאות בגין אגרות, משלוחים וכדומה, בהתאם לקבלות. מובהר כי התשלומים בגין שכר-טרחה שמאים, רואה החשבון, שכר-טרחה ברוקרים ויתר ההוצאות בגין פעולות אנשי מקצוע, לא יופחתו משכרו של המבקש.

15. המבקש עתר בבקשתו לתשלום סך נוסף של 0.25% משווי העזבון בגין הגשת הבקשה לצו קיום צוואה . ברם, לאחר שציינתי בדיון כי אין כל הצדקה לפסיקת שכר-טרחה בגובה זה עבור הגשת הבקשה, הותיר המבקש את ההכרעה בנושא זה לשיקול דעת בית-המשפט.

16. לפיכך, ומאחר ומדובר בבקשה סטנדרטית שאין בינה לבין גובה העזבון ולא כלום, אני פוסק עבור הגשת הבקשה סך נוסף של 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

17. למרות שהמשיבות טענו בתגובתן כי שכר-הטרחה צריך להיות מחולק באופן יחסי בין כל הנהנים, הן הודיעו בסיום הדיון שהן חוזרות בהן מבקשה זו ומסכימות כי רק היורשות השיוריות יישאו בשכר-טרחת המבקש.

ראו: ת"ע 3406/73 פרימטה פפר נ' פלונים, פסקים (מחוזיים) תשל"ד 2 בעמ' 468, ת"ע 2017/79 חברה לנאמנות של בנק לאומי נ' האפוטרופוס הכללי, פ"מ תשמ"א (2) 195, שוחט, פינברג ופלומין דיני ירושה ועזבון, מהדורה שביעית, עמ' 227."

ב- ת"ע (יר') 204-09-12 {א.ד. נ' האפוטרופוס הכללי במחוז ירושלים משרדי ממשלה, תק-מש 2013(2), 537 (2013)} נפסק מפי כב' השופט דניאל טפרברג:

"החלטה
לפניי בקשה לקביעת שכר-טרחת מנהל העזבון המנוחה, ב.פ. ז"ל.

1. ביום.. 08.11 מונה מנהל העזבון על-ידי כב' הרשמת לענייני ירושה, בת שבע אברך בר-טוב.

2. ביום... 09.12 הגיש מנהל העזבון בקשה לאישור הסכם מכר של דירת המנוחה. לאור התנגדות אחד היורשים, מר פ', למחיר שהוצע בהסכם, ניתנה אפשרות לניהול משא-ומתן נוסף, ביום... 11.12 הוגשה בקשה לאישור הסכם חדש.

3. לאחר קבלת אישור בית-המשפט ביום 28.10.12, נמכרה דירת המנוחה.

4. ביום... 11.12 פורסמה הודעה לנושים מטעם מנהל העזבון ומועד הגשת תביעות החוב תם ב -... 02.13.

5. ביום... 01.13 הגישו קוני הדירה בקשה ליתן הוראות למנהל העזבון להחזר כספי לאור שינוי המדד והשפעתו על שווי התמורה של הדירה. לאחר תשובת מנהל העזבון מיום... 01.13, קבעתי כי באם הצדדים יעמדו על המחלוקת, יש להגיש תביעה לבית-המשפט המוסמך.

הצדדים בסופו-של-יום הגיעו להסדר והדירה נמכרה.

עתה פונה מנהל העזבון ומבקש שכר-טרחה בגובה 4% משווי העזבון.

טענות הצדדים
6. סך העזבון הגיע ל- 1,406,850.2 ש"ח

7. כיום עומד העזבון על-סך של 1,382,850.2 ש"ח וזאת לאחר סילוק כל חובות העזבון וחלוקה של 24,000 ש"ח ליורשים.

8. מעת שהיה צורך לערוך 2 עסקאות מכר, לאור ביטול העסקה הראשונה, וניהול השכרת הדירה באופן שוטף לרבות פיקוח שיפוץ הדירה, ולפי שסך העזבון אינו גדול, מבקש מנהל העזבון כי שכר יקבע בסך של 4% מן העזבון.

9. מר י.פ., הגב' ב-כ והגב' ד', 3 מתוך 4 היורשים נתנו הסכמתם ללא הסתייגות. היורש ה- 4, מר פ', טען כי הסכום המבוקש על-ידי מנהל העזבון גבוה מן הקבוע בתקנות וטען כי יש לשלם הסך "הרגיל" הקבוע בתקנות.

10. על-אף האמור, הגיש היום מר פ', באמצעות מנהל העזבון, הודעה לבית-המשפט כי הוא משאיר "באופן חד-משמעי" לשיקול-דעת בית-המשפט את ההחלטה בדבר גובה שכרו של מנהל העזבון.

11. בתגובת ב"כ היועמ"ש אשר הוגשה ביום... 05.13, מציין ב"כ היועמ"ש כי אף שאינו מתערב בהליך לפסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון מעת שכל הנוגעים בדבר בוגרים וכשירים, נראה כי הבקשה לקביעת שכר-הטרחה בסך של 4% חורגת מן הקבוע בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998.

המסגרת המשפטית
12. שכר-טרחת מנהל עזבון מוסדר בחוק הירושה, התשכ"ה-1965 (להלן: "חוק הירושה") וכן בתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה").

13. סעיף 91 לחוק הירושה מורה כדלקמן...

14. וכן סעיף 45ב לתקנות הירושה, מרחיב כאמור...

15. ככלל קבע המחוקק כי שכר מנהל העזבון לא יעלה על-סך של 3% משווי העזבון.

16. בבוא בית-המשפט לקבוע גובה שכר מנהל העזבון, יביא בשיקוליו את היקף העזבון וטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון. במקרים חריגים כאשר מנהל העזבון נוקט בפעולות חריגות או כאשר נדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידו, רשאי בית-המשפט להגדיל שכרו של מנהל העזבון ובלבד שלא יעלה על 4%.

17. לשון אחר, על בית-המשפט לבחון שווי והיקף העזבון, אך בד-בבד גם הפעולות שביצע מנהל העזבון בפועל.

18. הגיונם של דברים, אין בהכרח כי שווי העזבון ישפיע על היקף הפעולות אותן יבצע מנהל העזבון, או הזמן אותו יקדיש מנהל העזבון לצורך ניהולו השוטף. יש והעזבון יהיה גדול אך ניהולו ידרוש מאמץ פחות מאשר עזבון צנוע יותר ולהיפך.

19. מאידך גיסא, אין ספק כי היקף האחריות המוטלת על כתפי מנהל העזבון גדלה בקורלציה ישירה להיקף וגודל העזבון.

20. אמור מעתה, רק החיבור בין שני המרכיבים, שווי והיקף העזבון, יצייר התמונה המלאה בפני בית-המשפט.

21. אין זה דבר המובן מאליו כי שכר מנהל העזבון יקבע על הרף הגבוה של 3%, שהינו הרף הגבוה אותו קבע המחוקק. מעיון בפסיקה עולה כי "הממוצע" בקביעת שכרו של מנהל העזבון יתקרב לאמצעו, בין 2%-1.5%. שכר בגובה של כ- 3% יקבע במקרים המתאימים, אבל רק כאשר היקף פעולות מנהל העזבון רחב באופן שיצדיק זאת. כאשר בין שני השיקולים המנויים לעיל ניכר כי יש להעדיף את מורכבות ניהול העזבון על פני היקפו ושוויו (ראה גם: ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני, עו"ד נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.09) וכן תמ"ש 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עזבון נ' האפוטרופוס הכללי, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.08.02)).

ולעניננו
22. מיום מינויו ביצע מנהל העזבון עבודתו נאמנה. מנהל העזבון פרסם את הדירה למכירה, פיקח על שיפוצה, השכירה לצורך ניהולה השוטף, הכין שני הסכמי מכר, פעל לסלק חובות העזבון ופעל רבות ובנאמנות לצורך ניהול העזבון.

23. במקרה דנן, רוב היורשים אינם מתנגדים לקביעת גובה שכר מנהל העזבון על-סך של 4%, כאשר יורש אחד השאיר זאת לשיקול בית-המשפט.

24. לאור עמדת ב"כ היועמ"ש כי אינו מתערב בהליך לאור היות כל היורשים בגירים וכשירים ומעת שלמעשה אין כל התנגדות מטעם היורשים לקביעת שכרו של מנהל העזבון על-סך של 4%, הגם שסך זה גבוה מן הקבוע בתקנות ונפסק רק במקרים חריגים, אני נעתר במקרה דנן לבקשה וקובע כי שכרו של מנהל העזבון יעמוד על 4% מן העזבון בתוספת מע"מ כדין.

25. אשר-על-כן, יגיש מנהל העזבון דו"ח מסכם באשר לחלוקת העזבון לאחר ניכוי השכר המגיע לו, בהתאם לאמור בהחלטתי. הדו"ח יוגש תוך 30 יום לבית-המשפט וליורשים בד-בבד."

ב- תמ"ש (נצ') 43961-03-12 {עו"ד א.נ. נ' ע.א.ב.צ. ואח', תק-מש 2013(1), 302 (2013)} נדונה השאלה האם מנהלת עזבון זכאית לקבל שכר-טרחה לפי שווי נכס העזבון או לפי שווי העסקה מקום שהנכס נמכר לאחד היורשים? בית-המשפט קבע:

"א. הבקשה
1. מנהלת העזבון שמונתה על-ידי בית-המשפט בתיק שבכותרת סיימה מלאכת ניהול העזבון וכעת עותרת היא לפסיקת שכר-טרחתה.

ב. רקע עובדתי רלבנטי
2. המנוח ד.ב.צ ז"ל נפטר ביום 2010 והותיר אחריו צוואה במסגרתה ציווה, כי המגרש בשטח 2,300 מ"ר ועליו בית מגורים במושב --- יימכר ותמורתו תתחלק בין ארבעת ילדיו בחלקים שווים בכפוף למספר סייגים.

3. הליך ביצוע הצוואה לא עלה יפה בין בעלי הדין והוגשה על-ידי המשיב 1 תובענה מתאימה לחלוקת העזבון ולפירוק השיתוף בנכס המקרקעין נשוא העזבון. התביעה נעתרה בחיוב כך שביום 10.06.12 ניתן פסק-דיני ובו נקבע, כי הליך מכירת הזכויות בנכס המקרקעין ייעשה באמצעות ניהול עזבון המנוח. לצורך ביצוע פסק-הדין מיניתי ביום 11.06.12 את עורכת-דין א.נ. לניהול עזבון המנוח תוך שקבעתי, כי עליה להסתמך בין היתר על השומה של השמאי קובי צפניה אשר צורפה לכתב התביעה.

4. בסעיף 20 להחלטה בדבר מינוי מנהלת העזבון קבעתי מלכתחילה, כי שכרה יהיה 3% מהשווי של מכירת הנכס בפועל בתוספת מע"מ כחוק ובתוספת כל הוצאה שתידרש לשם ביצוע תפקידה.

5. ביום 03.01.13, עתרה מנהלת העזבון למתן הוראות בדבר שכר-טרחתה, לדבריה העסקה הושלמה באופן שהנתבעת 1 זכתה בהתמחרות כאשר הציעה 2,610,000 ש"ח, כך שלדבריה יש לגזור שכר-טרחתה מסכום זה והכל בהתאם להחלטת בית-המשפט מיום 10.06.12. הבקשה של מנהלת העזבון הועברה לתגובת היורשים ואלו עמדותיהם:

ג. עמדת התובע (משיב 1)
6. טען התובע, כי התנהלות מנהלת העזבון לאורך כל ההליך עוררה תמיהה, באופן שעשתה היא ככל העולה על רוחה סילפה עמדות, תוך התעלמות בוטה מעמדות ואינטרס הצדדים. לגופו של עניין טען התובע, כי פעולת המכר אשר בוצעה על-ידי מנהלת העזבון הינה 3/4 מהנכס בלבד. דהיינו בניגוד גמור לאופן הצגת הדברים על ידה וזאת מכיוון ש- 1/4 מהנכס שייך ממילא לנתבעת 1 אשר רכשה 3/4 נוספים של יתר היורשים.

7. התובע הוסיף, כי התעלמותה של מנהלת העזבון מרוכש פוטנציאלי, סירוב למסור אינפורמציה לרוכשים פוטנציאלים מעידה על השקעה מינימאלית בניהול העזבון ו/או הליך מכירת הנכס נשוא ההליך.

8. בנסיבות עתר התובע לגזור שכרה מגובה 3/4 משווי הנכס ולא מכללותו.

ד. עמדת הנתבעת 1 (משיבה 2)
9. הנתבעת 1 הותירה נושא שכר-הטרחה לשיקול דעת בית-המשפט.

ה. עמדת הנתבעים 3-2 (משיבים 4-3)
10. משיבים אלו הצטרפו לעמדת התובע. לשיטתם סכום העסקה בפועל עומד על 1,957,500 ש"ח, כפי שנקבע בהסכם המכירה ולכן מובן מאליו שיש לגזור שכר-טרחתה של מנהלת העזבון מסכום זה ולא מהשווי הכולל של הבית.

11. הנתבעים הוסיפו, כי ה- 1/4 הנותר של הבית ממילא היה שייך לנתבעת 1 במסגרת הצוואה כך שאין לקבוע שכר-טרחה משווי כל העסקה.

ו. דיון נורמטיבי
12. שכרו של מנהל העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט בשים-לב להוראת סעיף 91 לחוק הירושה.

13. להלן לשון תקנה 45ב, 45ג, 45ז לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (להלן: "תקנות הירושה")...

14. בפסק-הדין שניתן ב- ע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 627, נקבע כי לבית-המשפט הקובע את גובה שכר-טרחת מנהל העזבון הוענק למעשה שיקול-דעת בלתי-מוגבל.

15. עוד נקבע בעניין אלואשוילי לעיל, כי במסגרת השיקולים המנחים את בית-המשפט בבואו לפסוק שכר-טרחת מנהל העזבון, לא רק שוויו של העזבון הוא בגדר המרכיב שעל-פיו יחושב שכר-הטרחה אלא גם לפי הפעולות אשר בוצעו על-ידי מנהל העזבון, מספרן והיקפן.

16. כך גם נאמר בספרם המלומדים שוחט, גולדברג פולומין דיני ירושה ועזבון 178 (הוצאת סדן, מהדורה שישית, התשס"ה-2005) (להלן: "דיני ירושה ועזבון"):

"בקביעת שכרו של מנהל העזבון יתחשב בית-המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקף פעולות אלה (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה). שיטת קביעת השכר מבוססת, אם-כן, גם על שווי העזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העזבון בתפקידו... רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העזבון הראויה לתגמול..."

17. דומה כי קובעת עוד הפסיקה, שביחס בין שני השיקולים: "שווי העזבון" ו"מורכבות הניהול", יש להעניק משקל גבוה יותר לטיב הפעולות בהן נקט מנהל העזבון על פני השווי של נכסי העזבון (ראו: ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני נ' פלוני, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.09.09); ת"ע (יר') 34807-03-10 עזבון המנוח יוסף אדלר נ' יוסף ליסי, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.06.10); ת"ע (טב') 14335-03-09 אלמונית נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (26.07.11)).

18. כב' השופט שוחט הוסיף והטעים, כי מבחינת הקשר בין שווי העזבון לגובה שכר-טרחת מנהל העזבון, דווקא משום אחריותו של מנהל העזבון לשמירת נכסי העזבון, שימורם וחלוקתם ליורשים, נכון וראוי לסבור שככל ששווי העזבון גבוה יותר, מידת האחריות כבדה יותר. ובאשר להיקף העבודה הוא קבע, שיש לבחון המאמץ שהשקיע מנהל העזבון לשמירת נכסי העזבון ושימורם ועד לחלוקתם ליורשים. שני מרכיבים אלה - שווי והיקף אינם בגדר כל אחד לעצמו. הם משתלבים זה בזה כשהמחבר ביניהם הוא המורכבות של עבודת הניהול. מורכבות הניהול של העזבון לא נקבעת על-פי שוויו. מורכבות הניהול נקבעת דווקא על-פי סוג הנכסים בעזבון. סוג הנכסים וטיבם משליכים על טיב הפעולות שצריך מנהל העזבון לבצע ועל היקפן של פעולות אלה, לצורך שמירתם ושימורם של נכסי העזבון עד לחלוקתם ליורשים. טיב הפעולות - מידת המעורבות של מנהל העזבוןואופיה. היקף הפעולות - הזמן שהשקיע מנהל העזבון בביצוע פעולות אלה (ת"ע (ת"א) 101110/06 י.א.ז נ' ע.ז. (17.09.06, פורסם במאגרים)).
ז. דיון קונקרטי
19. במקרה שלפניי, מיום מינויה של מנהל העזבון חלפו למעלה משבעה חודשים בהם ביצעה לטעמי עבודתה נאמנה (חרף טענות מי מבעלי הדין שלא היה כל מקום להעלותן): היא תפסה חזקה בנכס, דאגה לשמירתו, ביצעה פרסומים והתמחרות וכמובן ערכה את הסכם המכר והיא אמונה על ביצועו. היא אף הגישה לבית-המשפט לא פחות מ- 15 בקשות שונות אשר כולן נועדו לטובת ניהול העזבון וביניהם בקשה למתן הוראות בעניין המיטלטלין אשר בבית, פוליסת ביטוח לנכס, תגובות לבקשות שונות אותם הגישו היורשים וכיוצא בזה פעולות המצביעות על טרחה ראויה (וזאת כאשר בדרך-כלל ראה בית-המשפט לנכון לבכר את עמדתה על עמדות יתר הצדדים).

20. בנסיבות אלו, ברור שאין להתחשב רק בשווי העזבון אלא גם בפעולות ובאופן ניהולו.

21. זאת ועוד, מיום מינויה של מנהלת העזבון ועד ביצוע המכירה לא הוגשה כל התנגדות הסתייגות מטעם מי מהצדדים לגבי החלטת בית-משפט לפיה שכר-הטרחה יהיה בגובה 3% משווי כלל העסקה.

22. ואם באלה אין סגי, אוסיף ואציין כי לטעמי, אפילו הייתי צריך "לגזור" את שכר-טרחת מנהלת העזבון אך ורק משווי העסקה, עדיין, לא הייתי מקטין שכר-טרחתה רק בשל העובדה, שמדובר בסופו-של-יום בהסכם מכר בין יורשים, דבר שמקטין את שווי התמורה שהמוכרים מקבלים מהקונה בשל חלקה הקיים לה מכוח הצוואה. אסביר:

22.1. ראשית אין היגיון להפלות בין שכר-טרחה שמקבלת מנהלת העזבון ממכירה לצד ג' לבין שכר-טרחה שהיא מקבלת במקרה של מכירה בין יורשים.

22.2. שנית, גם מבחינה מעשית אין הדבר מוצדק: הרי מדובר במקרה שבוצעו בו פרסום ברבים קבלת הצעות והתמחרות עם צדדי ג'. רצה הגורל או שמא תמצי לומר, רצתה אחת היורשות ובחרה להציע ההצעה הגבוהה ביותר ולכן עמה נכרת הסכם המכר ולא עם צד ג'.

22.3. ברור לכל כי אם היה ההסכם נכרת מול צד ג' אף אחד מהיורשים לא היה מעלה טרוניה כנגד גובה שכר-הטרחה המבוקש ממנהלת העזבון ככזה הנגזר משווי הנכס כפי שנמכר לאותו צד ג' (דהינו: "שווי העסקה").

22.4. וכאן יש לתמוה, מה ההבדל, בין מכירת הנכס לצד ג' לבין מכירתו מי מהיורשים בנסיבות אלו? הרי מבחינת היקף המלאכה והאחריות שרובצת לפתחה של מנהלת העזבון אין כל שוני בין אם אחד היורשים הוא שרוכש הזכויות של יתר היורשים ובין אם מדובר ברכישה על-ידי צד ג'. בלשונו של כב' השופט שוחט בפסיקה שאוזכרה לעיל, המורכבות במקרה דנן של ניהול העזבון לא השתנתה רק בשל העובדה שהנכס העזבוני נמכר לאחת היורשות.

22.5. ייתכן וניתן היה לטעון בדוחק, שהאחריות והטרחה של מנהלת העזבון וכך גם מורכבות ניהול העזבון פחותים הם, אילו מלכתחילה היה נקבע, כי הנכס יימכר רק בין היורשים, אך לא זהו המקרה שבפניי.

22.6. לפיכך, דומני שהעובדה כי רבע מהנכס שייך ממילא לרוכשת בהיותה יורשת/זוכה בצוואה אין בו כדי להעלות או להוריד משכר-הטרחה של מנהלת העזבון.

23. לאור כל האמור לעיל, אני קובע, כי שכר-טרחת מנהלת העזבון יעמוד על-סך 78,300 ש"ח בתוספת מע"מ אשר מהווים 3% מהסך של 2,610,000 ש"ח.

24. לפנים משורת הדין לא יינתן צו להוצאות כנגד המשיבים שהתנגדו לבקשת מנהלת העזבון."

ב- ת"ע (טב') 14335-03-09 מנהל העזבון, עו"ד אריה אביאב נ' פלונית, תק-מש 2011(3), 173 (2011)} נדונה השאלות האם יש לפסוק "שכר ביניים" למנהל עזבון, טרם סיום תפקידו? ומהם הקריטריונים שצריכים לשמש את בית-המשפט בבואו לפסוק שכר-טרחת מנהל העזבון? בית-המשפט קבע:

"א. רקע כללי
1. יורשיה של המנוחה הם ארבעת ילדיה הקטינים: פלונית המיוצגת על-ידי אפוטרופוס לדין מטעם הלשכה לסיוע משפטי, פלונים, המיוצגים באמצעות אביהם מר ד.מ. ופלמוני המיוצג אף הוא על-ידי אביו ואפוטרופסו הטבעי.

2. ראשית ההליכים בבקשה למתן צו ירושה שהגישה הקטינה פלונית באמצעות באת כוחה ובהקשר זה יצויין, כי צו ירושה אכן ניתן ביום 22.02.11.

3. בהתאם לבקשת יורשי המנוחה ולאחר שנתקבלה עמדת האפוטרופוס הכללי מונה ביום 16.02.10 עו"ד אריה אביאב למנהל עזבון זמני של המנוחה.
4. ביום 07.07.11 מונה עו"ד אריה אביאב כמנהל עזבון קבוע לנכסי המנוחה (להלן : "מנהל העזבון").

5. ביום 26.04.11 עתר מנהל העזבון להשתחרר מתפקידו, אך לאחר קבלת תגובת האפוטרופוס לדין של המשיב 1 ראה בית-המשפט לנכון שלא להיענות לבקשה בשלב זה, כל עוד לא הוסדר עניין השכרת או מכירת הדירה המהווה את חלקו הארי של העזבון. במסגרת אותה החלטה (מיום 19.05.11) הורה בית-המשפט למנהל העזבון לפרט מרכיבי שכר-טרחתו ופעולותיו.

6. מנהל העזבון עשה כן וביום 10.07.11 עתר בבקשה לקציבת שכר-טרחה חלקי בגין פעולותיו עד לשעה זו.

ב.טענות מנהל העזבון
7. בבקשתו טוען מנהל העזבון כי הוא משמש בתפקידו מזה כשנה ומחצה וכי השקיע מעל 40 שעות עבודה לצורך ניהול העזבון וכי מגיע לו שכר-טרחה בשיעור של 17,000 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק.

8. בבקשתו תיאר מנהל העזבון את הפעולות אשר ביצע בקשר לעזבון ואלו הן:

8.1 ראשית ציין מנהל העזבון, כי הואיל והדירה נשוא העזבון הייתה מוזנחת נדרש מנהל העזבון לדאוג לשיפוץ ותיקון הדירה באופן שהדיירים אשר שכרו הדירה שיפצוה תמורת שכר דירה של חודש ימים.

8.2 כן ציין מנהל העזבון, כי יצר קשרעם מר א.ר. שהיה בן זוגה האחרון של המנוחה והחזיק ברשותו את מכוניתה ומכר אותה תמורת סכום של 43,500 ש"ח - מחיר מחירון.

8.3 מנהל העזבון הוסיף, כי פרע חובות העזבון, רכש בלוני גז, שכר קבלן לתיקון הגג ונקט בפעולות נוספות הנחוצות לאחזקת הבית והשמשתו למגורים לשם השכרתו לצד ג'.

8.4 מנהל העזבון ציין, כי אף ייצג העזבון כנגד התביעה הכספית של מר מ. על-סך 120,000 ש"ח הליך אשר הושקעו בו שעות רבות, לרבות שתי ישיבות בבית-המשפט.

8.5 סך-הכל השקיע לדבריו בניהול העזבון במשך 17 החודשים בהם התמנה למעלה מ- 40 שעות עבודה.

8.6 מנהל העזבון עותר לקבלת 3% מערכה המוערך של הדירה בגובה 400,000 ש"ח, דהיינו 12,000 ש"ח כאשר לסכום זה להוסיף 5,000 ש"ח כשכר-טרחה מינימאלי בגין ניהול התביעה.

ג. עמדות יתר בעלי הדין
9. בהתאם להחלטתי המציא מנהל העזבון את בקשתו לפסיקת שכר-טרחתו לידי כל המשיבים, לרבות האפוטרופוס הכללי, אך למעט המשיבה 1 שמסרה תגובתה ביום 25.07.11, לא טרחו יתר בעלי הדין למסור תגובה כלשהיא.

10. יש לציין, כי בבקשות מעין אלו, חשוב לבית-המשפט לקבל את תגובת האפוטרופוס הכללי וזאת כדי להבטיח שהוגשה פרטת עזבון וכן נערכו הדיווחים המתאימים מטעם מנהל העזבון לאפוטרופוס הכללי (ראה הוראת תקנה 45א(ג) לתקנות הירושה, התשנ"ה-1998).

11. מצער הדבר שהאפוטרופוס הכללי מתעלם מהחלטות בית-משפט זה ולא פועל להגיב כפי חובתו בדין (ואף לא עותר להארכת המועד לעשות כן) וזאת שלא בפעם הראשונה או השניה.

12. אליבא דאפוטרופוס לדין של המשיבה 1, אין מקום לפסוק למנהל העזבון מלוא שכר-הטרחה המבוקש על ידו, שכן הוא טרם סיים את תפקידו. עוד נטען, כי לאור השקעת עבודתו של מנהל העזבון בהשכרת הדירה, השמשתה, ניהול ההגנה כנגד התביעה הכספית וכיוצא בזה, יש לפסוק שכר-טרחה שלא יעלה על 12,000 ש"ח.

ד.דיון נורמטיבי ופרטני
ד.א. שכר ביניים: אימתי ובאיזה יחס לעומת השכר סופי?
13. שכר-טרחתו של מנהל העזבון, לרבות מנהל עזבון זמני נקבע על-ידי בית-המשפט מוסדר בסעיף 91 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965 הקובע כי בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

14. שאלה מקדמית היא מהו השלב הדיוני שבו יש לפסוק את שכר-טרחתו של מנהל העזבון ומה היחס בין שכר הביניים לשכר הסופי שמנהל העזבון זכאי לקבל?
15. תקנה 45ד(ב) לתקנות הירושה, התשנ"ה-1998 קובעת..

16. ואכן, מקום שניהול העזבון נמשך או התארך 'זמן רב' או שהיה כרוך בעבודה מרובה, נקבע שיש לפסוק למנהל העזבון שכר חלקי המכונה "שכר ביניים" על-חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון על-פי הפרטה, ככל שהוגשה (ראה: ת"ע (ת"א) 101193/07 ר. עו"ד - מנהל עזבון נ' ש. פ. (16.04.10), שוחט, גולדברג ופלומין דיני ירושה, בעמ' 178).

17. במקום אחר נאמר, כי נכון לפסוק עד 50% מגובה שכר-הטרחה הכולל "כשכר ביניים" (תמ"ש (ת"א) 005680/98 הנריק רוסטוביץ נ' אביהו שחר (14.06.99)). אמנם הדברים נאמרו ביחס לכונסי נכסים, אך הדברים יפים גם לניהול עזבון.

18. סבורני, כי מנהל עזבון המתמנה על-ידי בית-המשפט, מייצג את העזבון בהליכים משפטיים, מבצע פעולות להגן על נכסי העזבון ומנהל אותם במשך שנה, לא אמור לממן מכספו הוא את קופת העזבון ולהמתין חודשים ארוכים (לא כל שכן, שנה ומחצה), עד אשר ייפסק לזכותו שכר-טרחה סופי. לא בכדי הכירה הפסיקה "בשכר ביניים" ועל בתי-המשפט הממנים מנהלי עזבון לנקוט בגמישות הנדרשת, על-מנת לתפעל את פעולת מנהל העזבון ולהבטיח כי לא ייגרמו גם למנהל העזבון נזקים בשל ההמתנה הממושכת לשכר-טרחתו.

19. במקרה שבפניי, הוגשה פרטת עזבון ואין חולק שניהול עזבון משך כשנה וחצי הינה תקופה ממושכת למדי. הוסיפי על כך הפעולות שביצע מנהל העזבון כאמור בבקשותיו ותמצאי, כי הוא עבר את השלב המקדמי לעיל וכי אכן נופלות נסיבות המקרה לאותם מקרים שבהם יש לפסוק "שכר ביניים".
ד.ב.גובה "שכר הביניים" והתחשבות בפעולות חריגות בניהול העזבון
20. השאלה השניה היא כיצד ייפסק שכר הביניים ובאיזה היקף? תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה קובעת, כי בקביעת שכר מנהל עזבון יתחשב בית-המשפט, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העזבון, בסוג הנכסים שבעזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון ובהיקפן (ראה גם שוחט, גולדברג ופלומין בספרם לעיל; ע"א 474/65 טראובר נ' מנהריים, פ"ד כ(2), 92; ע"א 153/77 אליאשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1), 626; תמ"ש (יר') 50515/02 עו"ד משה בזק, מנהל עזבון נ. נ' האפוטרופוס הכללי (01.08.02)).

21. המגבלה של שכר-טרחת מנהל עזבון כקבוע בתקנות הינה 3% משוויו (תקנה 45ב(א) לתקנות הירושה, התשנ"ה-1998) ובמקרים חריגים מוסמך בית-המשפט לפסוק גם 4% משווי העזבון אך זאת רק במקרה שניהול העזבון כולל פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון (תקנה 45ב(ב) לתקנות הירושה לעיל).

22. שוחט, גולדברג ופלומין סבורים, כי מגבלות אלו על שכר-טרחת מנהל העזבון מצביעות על מגמה ברורה של צמצום בנטל המוטל על עיזבונות בעבור שכר-טרחה. משכך, אין זה מובן מאליו שמנהל העזבון יזכה לאישור שכר-טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההפך הוא הנכון; סביר להניח "שהממוצע" בקביעת שכר-טרחת מנהל העזבון יתקרב יותר לאמצע, היינו 2%-1.5%. שכר-טרחה בשיעור 3% ישולם אמנם במקרים המתאימים, אבל רק כאשר היקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת (שוחט, גולדברג ופלומין דיני ירושה, בעמ' 179).

23. סבורני, כי בנוסף לכללים אלה, יש לקבוע כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל שכר-טרחה בשיעור של 3%, באותם מקרים שבהם שווי נכסי העזבון הינו נמוך יחסית (פחות מ- 500,000ש"ח). שכן במקרים אלה עלול להיווצר מצב שמנהל העזבון יבצע פעולות רבות בניהול של עזבון בהיקף קטן יחסית, יקבל שכר-טרחה שאינו עומד ביחס ישר לפעולותיו.

עמד על כך כב' השופט אלבז בקובעו:

"יתכן שמנהל עזבון ישקיע יותר מאמץ וזמן בעזבון צנוע מאשר בעזבון גדול אך פשוט לניהול. רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העזבון הראויה לתגמול."
(ראה ת"ע (יר') 42240/02 ג' ג' ע' נ' מ', פורסם באתר האינטרנט נבו (11.08.02))

24. למסקנה זו אני מגיע גם לאור קביעת הפסיקה, כי ביחס בין שני השיקולים: "שווי העזבון" ו"מורכבות הניהול", יש להעניק משקל גבוה יותר לטיב הפעולות בהן נקט מנהל העזבון על פני השווי של נכסי העזבון (ע"מ (ת"א) 1243/07 אלמוני נ' פלוני (06.09.09); ת"ע (יר') 34807-03-10 עזבון המנוח יוסף אדלר נ' יוסף ליסי, (20.06.10)).

25. הסבר מפורט ליחס בין השיקולים אף מצאתי בפסק-דינו של כב' השופט שוחט:

"שווי העזבון - משום אחריותו של מנהל העזבון לשמירת נכסי העזבון, שימורם וחלוקתם ליורשים. נכון וראוי לסבור שככל ששווי העזבון גבוה יותר, מידת האחריות כבדה יותר (בזק נ' האפוט' כללי, שם).

היקף העבודה - משום המאמץ שהשקיע מנהל העזבון לשמירת נכסי העזבון ושימורם ועד לחלוקתם ליורשים.

שני מרכיבים אלה - שווי והיקף אינם בגדר כל אחד לעצמו. הם משתלבים זה בזה כשהמחבר ביניהם הוא המורכבות של עבודת הניהול. מורכבות הניהול של העזבון לא נקבעת על-פי שוויו. מורכבות הניהול נקבעת דווקא על-פי סוג הנכסים בעזבון. סוג הנכסים וטיבם משליכים על טיב הפעולות שצריך מנהל העזבון לבצע ועל היקפן של פעולות אלה, לצורך שמירתם ושימורם של נכסי העזבון עד לחלוקתם ליורשים. טיב הפעולות - מידת המעורבות של מנהל העזבון ואופיה. היקף הפעולות - הזמן שהשקיע מנהל העזבון בביצוע פעולות אלה. עזבון גדול מבחינת השווי לא מלמד בהכרח על מורכבות ניהולו. לעתים דווקא עזבון צנוע מבחינת שוויו, המורכב מנכסים 'בעייתיים', מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר.

צא ולמד - על בית-המשפט, הפוסק את שכרו של מנהל העזבו לשקלל את שני המרכיבים הללו - שווי והיקף - תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול - טיב הפעולות שביצע מנהל העזבון והיקפן בהקשר לסוג הנכסים שבעזבון וטיבם - ובהתאם לכך לקבוע את שכרו על פני סקאלת השכר שנקבעה בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה."
ראה: ת"ע (ת"א) 101110/06 י.א.ז נ' ע.ז. (17.09.06 )
26. זאת ועוד, ככל ששכר-הטרחה יעמוד על שיעור של 2-1.5% משווי העזבון במקרים אלה שבהם שווי העזבון כולל מאות אלפי שקלים חדשים בודדים (ובוודאי מקום ששוי העזבון נמוך עוד יותר), הרי ששכר-הטרחה עלול אף לפחות משכר-הטרחה המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין וניהול העזבון יהפוך לבלתי-כדאי.

27. מנגד אין לשכוח, כי בגזירת היחס בין שווי העזבון לקביעת שכר-טרחת מנהל העזבון, יש לקחת בחשבון את אינטרס היורשים שלפיו לא זו בלבד שעל העזבון להתנהל כיאות, אלא שגם תיוותר ליורשים, בסופו-של-יום, יתרה ראויה מנכסי העזבון.

ה. מן הכלל אל הפרט
28. במקרה שבפניי, כעולה מהדיווחים של מנהל העזבון, שווי הדירה (הנכס המרכזי של העזבון) הינו כ- 400,000 ש"ח, בקופת העזבון מצויים עוד כ- 44,000 ש"ח (בגין מכירת הרכב). מכאן ששווי העזבון נכון להיום הינו בשיעור של כ- 440,000 ש"ח (יותר ממה שטען מנהל העזבון בהגינותו). כידוע שווי נכסי עזבון לצורך פסיקת שכר-טרחת מנהל העזבון הם כל אותם נכסים שהיו בעזבון במועד הפטירה של המוריש או נוספו לאחר מכן, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה (תקנה 45ז(א) לתקנות הירושה וכן ראה: שוחט, גולדברג ופלומין דיני ירושה, בעמ' 182).

29. בגין ניהול העזבון עד לשעה זו, הושקעו שעות עבודה רבות הכרוכות בכינוס נכסי העזבון, השמשת הדירה למגורים, התקשרות עם צדדי ג' לשם השכרתה, תשלום חובות הרובצים עליה, מכירת הרכב וכיוצא בזה פעולות "רגילות" הכרוכות בניהול עזבון. בגין פעולות אלו, אני קובע, כי מנהל העזבון יהא זכאי לקבל 3% משוויו של העזבון (13,200 ש"ח), כאשר 1.5% משווי העזבון (6,600 ש"ח) ישולם כעת והיתרה רק עם שחרורו של מנהל העזבון מתפקידו והשלמת הסכם חלוקת עזבון ו/או צו אחר שיינתן לחלוקתו.

30. אלא שבנוסף לפעולותיו הרגילות של מנהל העזבון, ובהיותו עורך-דין, הוא סיפק שירותים משפטיים לעזבון בכך שייצג את העזבון בפני תביעה כספית על-סך 120,000 ש"ח שהגיש אביהם של המשיבים 3-2. הגנה בפני תביעות כנגד העזבון הוכרה על-ידי הפסיקה כפעולה חריגה שמצדיקה מתן שכר-טרחה נוסף. שכר-הטרחה המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין מעמיד גובה שכר-הטרחה בגין הטיפול של מנהל העזבון בפני אותה תביעה כספית הינו בשיעור של כ- 6,000 ש"ח (לפי תחשיב שכר-טרחה בתביעה של עד 101,000 ש"ח). סכום זה ישולם אף הוא כעת.

31. סיכומו-של-דבר, אני פוסק שכר-טרחתו של מנהל העזבון בשיעור של 3% משווי העזבון (13,200 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק) ושכר-טרחה נוסף בגין ניהול התביעה כנגד העזבון בשיעור של 6,000 ש"ח (בתוספת מע"מ כחוק). מתוך סכומים אלו, רשאי מנהל העזבון לגבות כבר כעת "כשכר ביניים" סך של 12,600 ש"ח בתוספת מע"מ כחוק, כאשר היתרה תשולם כאמור בסעיף 29 להחלטה זו."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

שכרו של מנהל העזבון (סעיף 91 לחוק)