סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• פתח דבר
• הגדרות - סוגיות בפקודת הסמים המסוכנים
• ייצור, הכנה והפקה
• החזקה ושימוש
• דרכי החזקה
• חצרים
• "לא יהיו ברשותו של אדם כלים המשמשים להכנת סם מסוכן או לצריכתו"
• כלים אסורים; באנג
• שימוש מותר
• ייצוא, יבוא, מסחר והספקה
• תיווך בין בתמורה ובין שלא בתמורה
• הובלה במעבר
• הטיה
• טלטול סם במעבר
• פגיעה בסם במעבר
• עונשין
• הדחת קטינים
• חיפוש
• חזקות
• דיני חילוט בפקודת הסמים המסוכנים
• שלילת רישיון נהיגה
• עבירות חוץ
• דיני מעצרים בפקודת הסמים המסוכנים
• האם יש לערוך הבחנה בין סמים "קלים" לבין סמים "קשים"
• הברחת סמים אל תוך כותלי בית הסוהר
• שיקולי ענישה בפקודת הסמים

ייצור, הכנה והפקה

סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1973 קובע כדלקמן:

"6. ייצור, הכנה והפקה (תיקונים: התשל"ט, התשמ"ט)
לא יגדל אדם סם מסוכן, לא ייצר אותו, לא יפיק אותו, לא יכין אותו ולא ימצה אותו מחומר אחר, אלא ברישיון מאת המנהל. העובר על הוראות סעיף זה, דינו - מאסר עשרים שנים או קנס פי עשרים וחמישה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977."

העבירה הקבועה בסעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים הינה עבירה חמורה, אשר המחוקק קצב בצידה ענישה מחמירה של 20 שנות מאסר המעמידה עבירה זו בגדר פשע חמור. בכך הביע המחוקק את דעתו לגבי החומרה הרבה הגלומה בעבירות של ייצור, הכנה והפקה של סמים.

ייצור, הכנה וגידול של סמים מהווים את הטבעות העכורות הראשונות והבסיסיות של שרשרת הפצת הסמים אשר תחילתה כמובן בגידול, ההמשך בייצור וסופם של סמים אלה, לדאבון הלב, בנזק רב לציבור {ת"פ (שלום פ"ת) 3100/06 מדינת ישראל נ' דרשני גיל, תק-של 2007(3), 5790 (2007)}.

כלומר, המדובר בעבירה אשר המחוקק הביע דעתו לגבי חומרתה וזאת על דרך הענישה שקצב לצידה והבאתה בגדר פשע חמור שהעונש על עבירה של גידול סם {כמו גם ייצור או הפקה} הינו 20 שנות מאסר, ולא בכדי! שהרי, גידול הסם הוא בעצם המצע עליו צומחים העשבים השוטים של משתמשים בסמים, והוא בעצם תחילת תהליך גלגולו של מעגל הסמים {ת"פ (שלום פ"ת) 4173/05 מדינת ישראל נ' זערור אברהם, תק-של 2006(4), 1355, 1356 (2006)}.

לא אחת, נפסק כי גידול סם מסוכן הוא מן האיסורים החמורים בפקודת הסמים המסוכנים, וראוי להתייחסות עונשית מתאימה ומרתיעה {ראה למשל דברי כב' השופטת דניאלה שריזלי ב- ת"פ (שלום ת"א) 2962/01 מדינת ישראל נ' ביטון יצחק, תק-של 2002(1), 11152 (2002)}.

בעבירה של ייצור, הכנה והפקת סם לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בדומה לעבירה על-פי סעיף 7 לפקודת הסמים המסוכנים נדרשים, מלבד היסוד הפיזי {החזקה כולל שליטה, גידול, ייצור, הפקה או הכנה}, גם יסוד נפשי של מחשבה פלילית, שכן אין להרשיע על בסיס החזקות האמורות אלא אם היה הנאשם מודע לכך שהחומר נשוא העבירה הינו סם מסוכן, כלומר - נדרש יסוד נפשי של מודעות.

לעניין זה קבע בית-המשפט ב- ע"פ 446/86 {עמוס יצחק יצחקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(1), 189 (1987)} כי חובת ההוכחה שהמערער {הנאשם} ידע על הימצאות הסם והביע הסכמתו לכך היא על התביעה.

עוד נקבע באותה פרשה כי מה שנמצא בדירה - אפילו היה נוכח המערער ורואה אותו - אינו בהכרח מראה על שימוש בסמים ובמקרה הנדון, לא הובאה כל ראיה שהממצאים הללו אפילו לא היו נטולי ערך הוכחתי - היו בידיעתו.

יחד-עם-זאת, ב- ע"פ 611/80 {מיהראן מטוסיאן נ' מדינת ישראל וערעור שכנגד, פ"ד לה(4), 85 (1981)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי ניתן להסיק על המחשבה הפלילית גם מתוך מכלול הנסיבות החיצוניות שכן, מערכת נסיבות נתונה יכול ותיצור חזקה שבעובדה לפיה מי שהחזיק בסם גם ידע על מהות מעשהו.

נבהיר כי משהוכחו עובדות המצביעות על-כך שנאשם פלוני החזיק בפועל בסם מסוכן או שהיתה לו שליטה על סם זה, כי אז נוצרת פרזומציה עובדתית הפועלת לחובתו, אולם זו ניתנת לסתירה. התביעה היא שחייבת להוכיח את אשמתו של הנאשם מעבר לספק סביר ואילו, אם ניתן הסבר המפריך את החזקה או המטיל בה ספק והספק לא הוסר - אין די בפרזומציה העובדתית כדי להשתית עליה הרשעה {ע"פ 1478/91 מדינת ישראל נ' שמעון (ציון) רובבשי, פ"ד מו(1), 829 (1992)}.

ב- ע"פ 706/79 {עבדללה נג'מי ג'באלי נ' מדינת ישראל, פ"ד לד(3), 169 (1980)} קבע כב' השופט ש' אשר כי "אפילו נסכים שברוב המקרים מספיקה הימצאותו של הסם בדירתו או בכיסו של אדם כדי ליצור הנחה שבהיגיון כי הוא ידע על מציאותם שם, הרי ברור שההנחה, גם אם היא סבירה, אינה בלעדית והדבר אינו תמיד כך. לפיכך, עלינו לדרוש דבר מה נוסף שעל התביעה להוכיחו על-מנת להפוך את ההנחה ההגיונית הנ"ל לראיה מספיקה כדי הרשעה בפלילים".

ב- ת"פ (שלום קר') 7780/01 {מדינת ישראל נ' אסרף יצחק, תק-של 2004(3), 20372 (2004)} הסם נתפס בסככה הממוקמת מחוץ לתחום נחלת משפחת אסרף, בחלקה מספר 20 של המושב אבן-מנחם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי ב- נ/1 וכפי שהתרשם בית-המשפט גם מהביקור בשטח.
במקרה דנן, הוכח כי אביהם של הנאשמים השתמש בעבר בסככה הנ"ל ביחד עם אחר לצורך גידול בקר ואולם, האב נפטר מזה שנים והסככה נטושה ואינה מצויה בשימוש כלל.

מן האמור עולה כי לא ניתן לייחס לנאשמים את החזקת הסמים בסככה הנ"ל, אלא אם היתה המאשימה מוכיחה עובדות נוספות וכאלה גם לא הובאו והגם שנאשם מס' 2 נתן הסבר סביר, שעומד במבחני ההיגיון, מדוע הגיע למקום בשעה שהגיע ועד ההגנה שעשה על בית-המשפט רושם חיובי תמך בגרסתו והגם שגרסתו כאמור של נאשם מס' 2 - לא נסתרה.

ב- ת"פ (מחוזי ת"א) 40422/99 {מדינת ישראל נ' ווסאם חמדאן, תק-מח 2001(3), 10031, 10036 (2001)} נדון מקרה של גידול סם בחממה שנשכרה על-ידי הנאשם. כב' השופט ז' כספי ציטט בהכרעת דינו שורה של אסמכתאות ופסקי-דין ביחס לעבירת הגידול כשלעצמה, ביחס לעבירה של החזקת סם, ביחס לחזקות הנדרשות ולדרכי ההוכחה בעבירות מסוג זה.

במקרה הנדון, המאשימה הביאה ראיות כי צריכת המים כתוצאה מחיבור הסככה לשיבר עלתה באופן ניכר, כי המים שנצרכו עקב כך התייקרו או כי מי שאחראי לחיבור בפועל היה אחד מן הנאשמים.

המאשימה הוכיחה, בניסיונה לקשור את הנאשם למריחואנה שגידלה בחממה, כי הנאשם הכיר בחובתו לשלם עבור המים שהועברו לסככה ובכך היה כדי לקשור אותו לגידולים שנמצאו בתוכה.

ב- ת"פ (שלום אי') 17416-04-10 {מדינת ישראל נ' טל יונש, תק-של 2011(1), 70694 (2011)} הנאשם הורשע, על-פי הודייתו, בעבירות של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א) + (ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים וגידול סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים, בכך שגידל בביתו סם מסוכן מסוג קנבוס בשתיל בביתו ובנוסף נמצא מחזיק בסם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 0.4049 גרם נטו.

הנאשם יליד שנת 1984 והוא נעדר עבר פלילי. בין הצדדים קיים הסדר טיעון.

כב' השופט יואל עדן גזר על הנאשם - ובשים-לב לכך שנטען כי הגידול היה לצריכה עצמית; היעדר עבר ונסיבותיו של הנאשם והגם שמדובר בהסדר מקל - מאסר על-תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 750 ₪.

ב- ת"פ (שלום ר"ל) 35377-06-10 {מדינת ישראל נ' אורי בנדר, תק-של 2011(1), 59004 (2011)} הנאשם הורשע על-פי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן, בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, עבירה לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.

כב' השופט אברהם הימן גזר על הנאשם, בהתחשב שהסדר הטיעון בין הצדדים סביר וראוי - מאסר על-תנאי למשך 5 חודשים; קנס כספי בסך 400 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של 12 חודשים למשך 3 שנים.

ב- ת"פ (שלום ת"א) 31483-04-10 {מדינת ישראל נ' אנה ולאדריס גולד, תק-של 2010(2), 138225 (2010)} הנאשמת הורשעה על-פי הודאתה בעבירה של גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים.

בין הצדדים קיים הסדר טיעון לפיו יוטל על הנאשמת מאסר מותנה; קנס כספי ופסילה על-תנאי.
כב' השופט בני שגיא, בהתחשבו לקולא למועד העבירה {6/06}; לעובדה כי לא נפתחו לנאשמת תיקים חדשים ולנסיבותיה האישיות, גזר על הנאשמת: מאסר על-תנאי לתקופה של 4 חודשים למשך 3 שנים; קנס כספי בסך 500 ₪ ופסילה על-תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך שנתיים.