פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות ליקויי בנייה
הפרקים שבספר:
- איתור הנזק והפיצוי
- מבחנים לקביעת ערכו הכספי של הפיצוי
- מידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי
- הגישה המעמידה את המבחן על מידת הוודאות הסבירה
- מידת הוודאות הסבירה וההבדל בין סעיף 10 לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות)
- סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) כמכשיר להקלת מלאכת השומה
- הפעלת שיקול-הדעת - סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) אינו סעיף עונשי
- שיקולי בית-המשפט בקביעת הפיצוי בגין עגמת נפש - כללי
- התנהלות המפר-הנתבע
- עלות התיקונים
- משך הזמן בו סובל התובע מן הליקויים
- התנהלות התובע
- ליקויים בעלי השפעה שלילית על החיים בדירה וכאלה המורגשים פחות
- נוכחות הדיירים בדירה בעת ביצוע עבודות התיקון, אי-נוחות ודיור חלופי
- התערבות בית-משפט שלערעור
- קבלת הנחה איננה שיקול בהפחתת או מניעת פיצוי בגין עגמת נפש
- טענה סתמית שלא הוכחה כעגמת נפש ושלילת פיצוי בגין ראש נזק זה
- פסיקת פיצוי במקרה של חוזה שבוטל
- דירות יד שנייה
- פסיקת בית-המשפט העליון
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאה ראשונה
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור
- פסיקת בית-המשפט השלום
מידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי
לעיתים, ישנה בעיה בביצוע הערכה ודאית של מידת הפיצוי והנזק הדרושים. עם-זאת, הגישה המקובלת הינה כי אין בכך כדי להביא לדחייה של תביעת הפיצויים.לא נדרשת ודאות מוחלטת ברמה המתימטית כאשר נדרשת הוכחת הנזק והפיצוי הנטען בגינו. הסטנדרט הינו של ודאות סבירה {reasonable certainty} כלומר, יש להגיע לרמת ודאות, המתבקשת מנסיבות העניין {ראה פרשת אניסימוב לעיל}.
יחד-עם-זאת, באותם המקרים, בהם, לאור טבעו ואופיו של הנזק, ניתן להביא נתונים מדוייקים, על הנפגע לעשות כן, ובמידה וייכשל בעמידה בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי.
לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - קשה להוכיח בדייקנות ובודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים הראוי, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית-המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר {ע"א 711/72 נפתלי מאיר נ' הנהלת הסוכנות היהודית לא"י, פ''ד כח(1), 393 (1974); ע"א 304/68 גינוסר קבוצת הנוער העובד להתיישבות שיתופית בע"מ נ' דאוד עבדאללה שריף דחאברה, פ"ד כג(1), 366 (1969); ע"א 525/74 אסבסטוס וכימיקלים חברה בע"מ נ' פזגז חברה לשווק בע"מ, פ"ד ל(3), 281 (1976)}.
נעיר כי מבחן הוודאות הסבירה יוצר איזון ראוי בין האינטרס של הנפגע לקבל פיצוי על נזק שנגרם לו, גם אם אין בידו להביא הוכחות ודאיות, לבין האינטרס של המפר, שלא להיות חשוף לתביעת פיצויים, שלא הוכחה על-ידי העדויות במשפט {ע"א 531/71 נתן לכוביצר נ' גדעון רודה, פ"ד כו(2), 113 (1972)}.