בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור

1. ע"א (מחוזי ת"א) 2073/03 חן חיים נ' ליגד השקעות ובניין בע"מ, תק-מח 2005(4), 6855 (12.12.05) - בית-המשפט התערב וקבע סכום של 18,000 ש"ח פיצוי בגין עגמת נפש

המערערים עברו "דרך ייסורים קשה" לאחר רכישת הדירה, כשכל רצונם היה לקבל את הדירה שרכשו במיטב כספם ללא ליקויים וכשהיא מתאימה למובטח להם.

בית-המשפט מצטט מדברי בית-המשפט קמא כי התייחסות המשיבה כלפי המערערים הייתה "מזלזלת, כבדה, איטית ומתפתלת וכללה פתרונות חלופיים חלקיים".

בית-משפט שלערעור קבע כי יש לתת משקל ליחס ואי-הנוחות אליהם נחשפו המערערים במשך למעלה משלוש שנים עד להגשת כתב התביעה ולמעשה עד ליום מתן פסק-הדין.

לאור כל האמור לעיל, חוייבה המשיבה לשלם למערערים סך של 18,000 ש"ח בגין עגמת הנפש שנגרמה להם.

2. ע"א (מחוזי נצ') 1224/06 עלי חאמד הריש נ' מאמון חסן, תק-מח 2007(4), 1915 (08.10.07) - נפסקו פיצויים בסך של 35,000 ש"ח במקרה של נזק לדירה שעולה כדי הריסה

בפרשה זו נקבע, כי שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתון לשיקול-דעת בית-המשפט וכפוף לעמידה במבחן הסבירות. בנסיבות דנן, נפסקו פיצויים בגין עגמת נפש בסך של 35,000 ש"ח. המדובר בדירת מגורים, שהנזק שנגרם לה הינו גדול ומגיע לכדי הריסה. לאור כל זאת, נקבע בפרשה זו כי הפיצוי שנפסק הינו סביר.

3. ע"א (מחוזי נצ') 200-09 חוטבא רסמיה נ' ציפורה שוורץ, תק-מח 2010(3), 8392 (09.08.10) - לא נפסק פיצוי

לגבי עגמת הנפש, בית-המשפט קבע כי לא נפלה טעות בקביעתו של בית-המשפט קמא שלא לפסוק למערערים פיצוי בגין עגמת נפש זאת מכיוון שחלק מטענות המערערים הועלו לראשונה במסגרת הערעור והן חורגות מהנטען בערכאה הראשונה.

כמו-כן, חלק מהטענות מסתמך על סבלם של המערערים כתוצאה מליקויים שהיו גלויים בעת רכישת הדירה, אשר לגביהם נדחתה תביעת המערערים לפיצוי.

4. ע"א (מחוזי ת"א) 1772/05 מילר מלכה נ' אשר אבי, תק-מח 2009(1), 3434 (21.01.09) - נפסק סכום של 15,000 ש"ח כפיצוי בגין עגמת נפש

בית-המשפט קמא לא נדרש לנושא הפיצויים בגין עגמת נפש, אולם נוכח התנהלות המשיב, נקבע על-ידי בית-המשפט כי לא היה מקום לפגוע בבית המערערים בנושאים הקשורים לתכנון ובנייה, גם אם נבנה לפני שנים רבות.

עוד נקבע כי לא ניתן להתעלם מתיאור הנזקים והתיקונים שנדרשו. יש להתחשב גם בכל הפעולות שהמערערים נצרכו לבצע נוכח הפעולות מטעם המשיב.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט פסק פיצויים בסך של 15,000 ש"ח נכון למועד מתן פסק-דינו של בית-המשפט קמא.

5. ע"א (חי') 3093/06 שוורץ שרה נ' גב ים לקרקעות בע"מ, תק-מח 2007(2), 5558 (30.04.07) - בית-המשפט קבע כי אין הצדקה להתערב בעניין פיצוי בגין עגמת נפש

בבית-המשפט קמא חוייבה המשיבה 1 לשלם למערערת 1 פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 20,000 ש"ח, בשל נזקי רטיבות בדירה.

למערערים 2 ו- 3 חוייבה לשלם המשיבה 1 פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע כי אין הצדקה להתערב בפסיקת בית-המשפט קמא בעניין זה.

6. ע"א (מחוזי יר') 1258/00 אריק בר יוסף נ' עובד לוי תיעוש האבן והבנייה בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.02.02) - סכום הפיצוי בגין עגמת נפש הוגדל ל- 3,000 ש"ח

בית-המשפט קמא פסק סך של 500 ש"ח בעבור עגמת נפש למערערים.

בית-המשפט מצא לנכון להגדיל את הפיצוי בגין עגמת נפש ולהעמידו על סך של 3,000 ש"ח {נכון ליום מתן פסק-הדין}.

7. ע"א (מחוזי חי') 4648-07 שלמה אדרי נ' עדי מהלר, תק-מח 2010(2), 21456 (10.05.09) - הערעור נדחה למעט באשר לגובה שכר-טרחת עורכי-הדין

שני הצדדים תבעו פיצויים בגין עגמת נפש.

בית-המשפט קמא קבע לבני הזוג מהלר פיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין עגמת נפש, וזאת בשל כך שלאור חוות-דעת פסיכיאטריות שהוגשו לבית-המשפט קמא הגב' מהלר לקתה בנכות נפשית, בין היתר, בשל הסכסוך המתמשך עם משפחת אדרי.

עוד נקבע כי גם למשפחת אדרי נגרמה עגמת נפש כתוצאה מהסכסוך המתמשך עם משפחת מהלר, וכי גם משפחת מהלר אשמה באשם תורם בעיכוב בהוצאת אישור האכלוס.

בשל כך, בית-המשפט קמא פסק למשפחת אדרי פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 5,000 ש"ח.

הערעור נדחה למעט באשר לגובה שכר-טרחת עורכי הדין.

8. ע"א (מחוזי ת"א) 1051-08 יריב ברוש ואח' נ' ציפי ששוני ואח', תק-מח 2010(4), 19836 (2010) - נקבע כי פיצוי בסך 10,000 ש"ח הינו סביר

בית-המשפט קמא חייב את המערערים בפיצוי המשיבים בגין עגמת נפש בסך של 10,000 ש"ח זאת בשל נטישת אתר העבודה על-ידי המערערים; עצם קיומם של ליקויי בנייה, ובשל הפגיעה העתידית ברווחת המשיבים בשל תיקונים עתידיים.

במקרה זה, בשל ההלכה שאין בית-המשפט שלערעור נוטה להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט קמא, נמצא כי הפיצוי בעניין זה הינו סביר ואין מקום להתערב בו.

9. ע"א (מחוזי יר') 4015/98 די וורולי סיאני הנדסה (1980) בע"מ נגד עמנואל נורמן, תק מח 1999(2), 3548 (11.04.99) - נקבע כי הסכום שנפסק (10,000 ש"ח) נוטה לצד "הנמוך" אולם אין זה מצדיק התערבות ערכאת הערעור

שני הצדדים בפרשה זו ערערו על הפסיקה בראש הנזק של עגמת נפש שנקבעה על-ידי בית-המשפט קמא, שהועמדה על סך של 10,000 ש"ח.

בית-משפט קמא קבע כי ישנם ליקויים רבים ומגוונים בדירה, שחלקם תוקנו תוך שפועלים מסתובבים בנכס ומטרידים את מנוחת המשפחה, וחלקם תוקנו באופן בלתי-מקצועי או לא תוקנו כלל, ועוד קיים הצורך לתקנם.

בית-המשפט קבע כי עקרונית בית-משפט שלערעור יתערב בפסיקת הפיצויים בסוגייה זו רק במקרים יוצאי דופן, ולא זה המקרה.

עוד נקבע, כי לאור היקף הליקויים בדירה והצורך לבצע השלמות, בשים-לב לפגמים שעוד נותרו בדירה, הרי שהסכום שנפסק נוטה לצד "הנמוך", כלשון בית-המשפט. ואולם, עדיין אין זה מצדיק את התערבות ערכאת הערעור, שכן הפסיקה הינה במתחם הראוי להיפסק.

שני הערעורים בנושא זה נדחו.

10. ע"א (מחוזי חי') 1594/05 גוטמן אביאל נ' בני בנימין לקריץ י.י. 1993 בע"מ, פורסם במאגר האינטרנט נבו (26.06.06) - לא נמצא מקום להתערב בפסיקת בית-המשפט קמא

המערערים טענו כי בית-המשפט קמא היה צריך לפסוק לטובתם פיצויים בגין עגמת נפש, ובמקרים בהם פסק פיצויים לא ממוניים היה צריך לפסוק יותר מכפי שפסק. הערעור נדחה.

נקבע כי עולה מפסק-דינו של בית-המשפט קמא כי הוא שקל בעניין זה את השיקולים הרלבנטיים, כגון: "עלות הליקויים, סוגם, הזמן הנדרש לתיקונם ואי-הנוחות הנלווית לכך".

לא נמצא מקום להתערב בפסיקת בית-המשפט קמא, מה גם שנקבע כי הסכום שנפסק שם הוא סביר, בייחוד בהתחשב בפער הגדול בין הסכום שנפסק על-ידי בית-המשפט קמא לסכום שהמערערים תבעו במקור.

11. ע"א (מחוזי ת"א) 40985-03-11 אביב שמיר נ' הלה הנדסה בנייה וייזום (1998) בע"מ, פורסם במאגר האינטרנט נבו (04.06.12) - הדיון הוחזר לבית-משפט קמא, על-מנת שיקבע, בנוסף לפיצוי שנקבע בפסק-דינו, את הפיצוי המגיע לרוכשים בגין, בין היתר, עגמת נפש

בדיון שנערך בבית-המשפט קמא, טענו הרוכשים כי על חברת הבנייה לפצותם בגין: "(1) איחור של כשנתיים במסירת הבית המזכה אותם בפיצוי מוסכם לפי ההסכם; (2) בנייה רשלנית הכוללת פגמים רבים; (3) דמי שכירות אותם נאלצו לשלם בעבור מגורים חלופיים בעת ביצוע התיקונים הנדרשים; (4) אי-בניית קיר מפריד המשמש בעיקר כמגן בטיחותי, אותו התחייבה חברת הבנייה לבנות; (5) ירידת ערך כתוצאה מהליקויים (6); הוצאות ועגמת נפש".
לא נפסקו לרוכשים פיצויים בגין נזק לא ממוני בבית-המשפט קמא.

לאור הנסיבות, בהן העיכוב המשמעותי במסירת הנכס, ומאחר שהעובדה שהרוכשים אינם מתגוררים בבית אלא הוא משמש אותם בסופי שבוע אינה מכריעה לעניין עגמת הנפש על-פי קביעת בית-המשפט, הרי שנקבע כי יש לפסוק לרוכשים פיצוי גם בגין עגמת נפש.

בשל כך, הדיון הוחזר לבית-משפט קמא, על-מנת שיקבע, בנוסף לפיצוי שנקבע בפסק-דינו, את הפיצוי המגיע לרוכשים בגין, בין היתר, עגמת נפש.

12. ע"א (מחוזי חי') 4777/97 יעקב פריצקר ושות', חב' לבניין חיפה בע"מ נ' כהן יהודית-אידה, תק-מח 98(3), 1305 (03.09.98) - בית-המשפט השאיר את פסיקת בית-המשפט קמא בסך 10,000 ש"ח על כנה

בבית-משפט השלום חוייבה המערערת לשלם למשיבים סך של 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש בשל הליקויים בדירתם.

המשיבים מצידם טוענים כי הינם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 40,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע כי בנוגע לפיצוי בגין עגמת נפש יש להשאיר את פסיקת בית-המשפט קמא על כנה.

13. ע"א (מחוזי ת"א) 2113/06 שמולי אורית נ' כהן פתוח דרעד שותפות מוגבלת, תק-מח 2008(1), 14532 (28.03.08) - נפסק פיצוי בגין סבל ואי-נוחות בסך 5,000 ש"ח

במקרה זה, המערערים טענו לסבל ואי-נוחות מהם סבלו לאורך השנים, וביקשו בראש נזק זה לקבל פיצוי בסך של 55,000 ש"ח.

המשיבה, לעומת זאת, טענה כי ביצעה תיקונים בהיקפים נרחבים בבית "תוך שהיא מדגישה את היקפה הנרחב של התביעה".
בית-המשפט קמא החליט לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה בסך של 5,000 ש"ח. הערעור מטעם המערערים נדחה. בנסיבות אלו חזרה בה המשיבה מהערעור שכנגד.

14. ע"א (מחוזי חי') 2603/04 דוד ויגננסקי נ' אברהם לביא חברה לבניין ופיתוח בע"מ, תק-מח 2005(1), 2274 (01.02.05) - בית-המשפט קמא דחה את תביעת המערערים בשל כך שהם לא העידו במשפט ובית-משפט שלערעור לא מצא לנכון להתערב בקביעה זו

בנוגע לפיצויים בגין עגמת נפש במקרה זה, בית-המשפט קמא דחה את תביעת המערערים בשל כך שהם לא העידו במשפט.

בא-כוח המערערים טען במקרה זה כי ניתן היה לפסוק לזכותם פיצויים על בסיס עדות אבי המערער 1. כן נטען כי מעצם ממצאי בית-המשפט בדבר ליקויים בדירה היה על בית-המשפט קמא לפסוק פיצוי למערערים בגין ראש נזק זה.

בית-המשפט לא קיבל טענות אלו וקובע כי "פיצוי בגין עגמת נפש הינו נזק אישי שעל הטוען לו להוכיחו". הנזק לא נגזר באופן אוטומטי מהנזק הממשי. מכאן, שמעצם קביעת בית-המשפט קמא על כך שיש ליקויים בדירה לא נגזרים אוטומטית פיצויים בגין עגמת נפש.

עוד נקבע כי היה על המערערים להעיד. מכיוון שלא עשו כן, ועדות העד מטעמם נמצאה לא אמינה, הרי שלא עלה בידם להוכיח ראש נזק זה.

לאור כל האמור לעיל, בית-המשפט קמא דחה את תביעתם ובית-משפט של ערעור לא מצא לנכון להתערב בקביעה זו.

15. ע"א (מחוזי יר') 2266/01 ששון לוי נ' וינדזברג דינה, תק-מח 2002(3), 6555 (17.11.02) - סכום הפיצוי הוקטן מ- 10,000 ש"ח ל- 5,000 ש"ח

בית-המשפט קמא קבע כי למשיבים "נגרמו עגמת נפש, טרדה, אי-נוחות, אבדן זמן והנאה, וזאת הן עקב ליקויי הבנייה והן עקב האיחור במסירת הדירה ורישומה".

בשל כל אלה חייב בית-המשפט קמא את המערערים לשלם למשיבים פיצוי בסך 10,000 ש"ח.

יחד-עם-זאת, בית-המשפט קמא פסק למשיבים גם פיצוי מוסכם בגין האיחורים במסירת החזקה וברישום הזכויות.

בית-המשפט שלערעור, לאור התרשמותו מחוות-הדעת המומחה כי ליקויי הבנייה לא היו חמורים במיוחד, העמיד את גובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני על סך של 5,000 ש"ח.

16. ע"א (מחוזי חי') 2119/05 קרן מנו נ' סגלוביץ עבודות עפר בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.07.06) - נפסקו לטובת המערערת על-ידי בית-משפט קמא פיצויים בסך של 25,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני. ערכאת ערעור לא התערבה בגובה הפיצוי

בית-המשפט שלערעור קבע כי בנוגע לפיצוי בגין ראש נזק זה היה על בית-המשפט קמא לפסוק פיצוי גבוה יותר. אולם, מכיוון שלא הוגש ערעור בנושא זה, ומכיוון שבית-המשפט קמא בחר לקבל את רוב טיעוני המערערת, החליט בית-המשפט בערכאה זו שלא להתערב בגובה הפיצוי בגין נזק לא ממוני.

17. ע"א (מחוזי נצ') 211/08 עקל ח'טיב נ' מוהר"ש הרב אליעזר שלמה שיק ואח', תק-מח 2009(3), 2088 (15.07.09) - בית המשפט קמא חייב את המערערים בסך של 15,000 ש"ח ובבית-המשפט בוטל פסק-הדין על כל חלקיו

בית-המשפט קמא חייב את המערער לשלם למשיבים סך של 15,000 ש"ח כפיצוי בגין עגמת נפש.

בית-המשפט קמא פסק פיצוי זה בגין עגמת הנפש שנגרמה למשיבים "בשל העיכוב בבניית בית התפילה ונטישת הקבלן את אתר העבודה אף ששכרו עד אותו שלב שולם לו".

יחד-עם-זאת, קבע בית-המשפט כי לאור החישוב של בית-המשפט קמא המערער לא קיבל תשלום ביתר, ועל-כן לא היה כל מקום לחייבו לשלם פיצויים בגין עגמת נפש.

בסופו-של-דבר הערעור התקבל במלואו ופסק-דינו של בית-המשפט קמא בוטל על כל חלקיו.

18. ע"א (מחוזי חי') 46604-01-11 ויסאם טחימר ואח' נ' מימון הרוש ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.05.2011) - בית-המשפט קמא פסק למשיבים 30,000 ש"ח בגין עגמת נפש. בית-המשפט שלערעור קבע כי לא יתערב בקביעה זו

לא נתקבלו טענות המערערים, שלא הוכחו, כי מצבה הנפשי של המשיבה 2 היה תקין לפני אירוע ההצפה; כן לא נתקבלה הטענה כי בהיעדר חוות-דעת, הקושרת בין הבנייה לנזק הנפשי של המשיבה 2, לא ניתן לדעת אם מצבה הנפשי היה תולדה של מצב קודם אם לאו.

בית-המשפט ציין כי ממסמכים רפואיים שהוגשו עולה קשר בין הבנייה לבין ההתדרדרות במצבה הנפשי של המשיבה 2. לכן, בפני בית-המשפט קמא היו מצב הדירה שלא איפשר מגורים בשל מעשי המערערים וכן תעודה רפואית בעניינה של המשיבה 2, שנאלצה להתפנות ממקום מגוריה.

בית-המשפט קבע עוד כי גם אם מצבה הנפשי של המשיבה 2 לא היה שפיר ערב האירועים הרלבנטיים, אין הדבר שולל ממנה זכאות לפיצוי בגין עגמת נפש; אולי דווקא מצבה הקודם הביא לכך שנגרמה לה יותר עגמת נפש ונזק מאשר ניזוק רגיל.

נפסק כי למערערים הייתה אחריות כלפי המשיבה 2, כמי שהתגוררה בדירה, גם אם לא הייתה בעליה.

בסופו-של-דבר נקבע כי לאור פסיקת בית-המשפט קמא של סכום כולל לכל המשיבים בהתאם לשיקול-דעתו, הרי שאין סכום זה מצדיק התערבות של ערכאת הערעור.

19. ע"א (מחוזי ת"א) 3569/04 אפריקה ישראל מגורים בע"מ נ' אמיר לזר, תק-מח 2007(1), 1956 (14.01.2007) - בית-המשפט לא מצא לנכון לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני למשיבים שאינם מתגוררים בדירות שרכשו

במקרה זה, בית-המשפט לא מצא לנכון לפסוק פיצוי בגין נזק שאינו ממוני למשיבים שאינם מתגוררים בדירות שרכשו, בייחוד בהקשר טענתם כי נפגעה פרטיותם בקשר עם השימוש בדירות.

בית-המשפט קבע עוד כי המשיבים 2, 3 ו- 4 לא תבעו בכתב התביעה את עניין הנזק הלא ממוני שנגרם להם בשל גנבים שחדרו לביתם מאזור הגגות. עוד נקבע כי "ספק רב אם המשיבים 2, 3 ו- 4 הוכיחו יריבות ביניהם לבין המערערת".

20. ע"א (מחוזי ת"א) 2229/02 מעוז דניאל חברה קבלנית לבנייה בע"מ נ' מגי ורוני הרוש, תק-מח 2006(4), 10782 (26.12.06) - בית-המשפט מאמץ את פסק-דינו של בית-משפט השלום

בית-משפט השלום פסק לחייב את המערערת בשיפוי המשיבים בגין ליקויי בנייה ועגמת נפש, כמפורט להלן: למשפחת אידלסון 28,957 ש"ח, למשפחת בטיטו 17,269 ש"ח ולמשפחת הרוש 63,184 ש"ח.

בנוגע לפיצויים בגין עגמת נפש קבע בית-המשפט קמא כי כעולה מחוות-הדעת האחריות למרבית הליקויים, בגין רטיבויות, פגמים בריצוף ופגמים בטיח ובצבע הייתה של המערערת; כתוצאה מכך נגרמה לדיירים עגמת נפש, אשר המערערת נושאת באחריות בגינה. בנושא זה קבע בית-המשפט כי הוא מאמץ את פסק-דינו של בית-משפט השלום.

21. ע"א (מחוזי ת"א) 2348/01 סגל יעקב ומלבינה נ' שיכון עובדים בע"מ, תק-מח 2004(3), 9925 (06.09.04) - בית-המשפט אינו סבור כי יש מקום לדון בשלל טענות המערערים, אשר נקבע כי אין להן כל אחיזה במציאות

המערערים במקרה זה ביקשו מספר סעדים, ביניהם פיצוי בגין עגמת נפש בסך של 30,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע כי בטענות המערערים יש משום הרחבת חזית.

לאור ההלכה שבית-משפט שלערעור לא ידון בטענה אשר לא נטענה לפני הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן עד מאוד, נקבע במקרה דנן, כי אין בית-המשפט סבור כי יש מקום לדון בשלל טענות המערערים, אשר נקבע כי אין להן כל אחיזה במציאות.

22. ע"א 384/98 בית אריה אגודה שיתופית להתיישבות קהילתית של משקי חירות בית"ר בע"מ נ' בתיה שטרר, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.07.99) - בית-המשפט קבע כי פסק-דינו של בית-המשפט קמא בדין יסודו וכי אין מקום להתערב בפסיקתו

במקרה זה היו ליקויי בנייה כגון: כלונסאות, הגבהת הבית ופגמים בשלד שאינם ניתנים לתיקון.

בגין ליקויים אלה חוייבו המערערת והמשיבים 3 ו- 5 ביחד ולחוד בבית-המשפט קמא במתן פיצוי; הם חוייבו גם בתשלום עבור תיקון הליקויים ובשל האיחור במסירת הבית.

כמו-כן, הם חוייבו בתשלום פיצויים בגין נזק לא ממוני בסך של 10,000 ש"ח.

בית-המשפט קבע כי פסק-דינו של בית-המשפט קמא בדין יסודו וכי אין מקום להתערב בפסיקתו.
23. ע"א (מחוזי ב"ש) 1050/06 פ.א. ארבן בע"מ נ' אודסקי יעקב, תק-מח 2007(1), 6687 (15.02.07) - בית-המשפט קבע כי אינו רואה מקום להתערב בפסיקת בית-המשפט קמא

בית-המשפט קמא פסק לטובת המשיבים פיצוי בגין עגמת נפש בשיעור של 10% מהפיצוי שנפסק שם {שעמד על סך של 118,460 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום בו הוגשה חוות-דעת המומחה מטעם בית-המשפט ומע"מ כחוק}.

המשיבים טענו כי קופחו בשיעור הפיצוי שנפסק להם בנושא עגמת הנפש.

בית-המשפט קבע כי בהתחשב בביקורת שהעביר בית-המשפט קמא על התנהגות המשיבים, הוא אינו רואה מקום להתערב בפסיקת בית-המשפט קמא.

נציין, כי בית-המשפט קמא קבע כי "המשיבים הם שנהגו שלא בתום לב. הם הזדרזו לפנות למומחים מטעמם, קודם שתמה שנת הבדק, והגישו תביעתם לבית-המשפט ללא התראה. משניסתה המערערת לבצע תיקונים בדירות, היא הוכשלה על-ידי המשיבים. לא ניתנה הזדמנות נאותה למערערת לבצע התיקונים, כפי שנדרש הדבר על-פי חוק המכר (דירות), תשל"ג 1973".

יחד-עם-זאת, בית-המשפט מצא לנכון לשנות את חישוב הריבית בגין הפיצוי שקבע בית-המשפט קמא, כאשר הפיצוי בגין עגמת נפש בסך של 10% מסכום זה הושפע בהתאמה.

24. ע"א (מחוזי ב"ש) 17559-04-11 דבי דמרי חברה להשקעות נ' גיא כהן, תק-מח 2011(3), 23463 (25.09.11) - בית-המשפט ובית-משפט קמא קבעו כי לא היה מקום לפיצוי בגין עגמת נפש

בית-משפט השלום חייב את המערערת בתשלום פיצוי בסך של 21,563 ש"ח בצירוף מע"מ בגין ליקויי בנייה; הפיצוי שנפסק בגין עגמת נפש הועמד על 2,500 ש"ח, והכל מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.

בית-המשפט שלערעור קבע כי לא היה מקום לפיצוי בגין עגמת נפש, מכיוון שהמדובר בליקויים מינוריים, שיכולים לקרות בכל דירה שבונים אותה.

כמו-כן, בית-המשפט קבע כי בהתחשב בקביעת בית-המשפט קמא, בהיקף הליקויים, עלותם והעובדה שמדובר בליקויים שאינם גורמים להפרעה לשגרת חיי היום-יום, לא היה מקום לפיצוי בגין עגמת נפש.

25. ע"א (מחוזי ת"א) 2222/01 ביסמוט שימעון נ' לוי ארז, תק-מח 2004(2), 7568 (14.04.04) - סכום הפיצוי בגין עגמת נפש הוקטן מ- 30,000 ש"ח ל- 10,000 ש"ח

בית-המשפט קמא פסק למשיבים פיצוי בסך של 30,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

בערעור טען המערער כי הפיצויים בגין נזק לא ממוני שנפסקו על-ידי בית-המשפט קמא אינם נשענים על תשתית ראייתית כלשהיא.

בית-המשפט שלערעור התערב בפסיקת הפיצויים שנקבעו בגין עגמת נפש בקובעו כי פסיקת פיצויים בגובה 30,000 ש"ח בגין עגמת נפש על-ידי בית-המשפט קמא חרגה מהראוי. בשל כך הפיצוי הופחת לסך של 10,000 ש"ח.

26. ע"א 3191/00 פרי עץ חיים בע"מ נ' ארונסקי ויקטור, תק-מח 2002(3), 68852 (03.09.02) - בית-המשפט קמא פסק פיצויים בגין עגמת נפש בסך כולל של 30,000 ש"ח ובית-המשפט קבע כי יש להוסיף על סכום זה הפרשי הצמדה וריבית

בית-משפט קמא קבע כי למשיבים נגרמו עגמת נפש, תלאות רבות, טירדה והפסד זמן. כן נגרמו להם סבל ואי-נוחות במהלך עבודות השיפוצים. לאור כל זאת, פסק בית-המשפט קמא פיצויים בגין עגמת נפש בסך כולל של 30,000 ש"ח.

בערעור נטען כנגד פסיקה זו כי הסכום שנפסק הינו מופרז ומוגזם, בשל כך שלא היה צורך בפינוי המשיבים מהדירה וכן ניתן היה לבצע את התיקונים במשך תקופה, שנטען שאינה ארוכה, של 21 יום. כן נטען, כי הליקויים לא היו כה חמורים וגם לא מנעו מהמשיבים שימוש והנאה מדירתם.

בית-המשפט קבע כי הסכום שנקבע בגין עגמת הנפש היה נכון ליום מתן חוות-הדעת של המומחה. לפיכך, נקבע כי היה על בית-משפט קמא להוסיף על סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן חוות-הדעת ולא מיום הגשת התביעה.

27. ע"א (מחוזי ת"א) 2046/01 נציגות הבית המשותף ועד הבית נ' נגר כדורי את דוד חי חברה להשקעות ולבנייה, תק-מח 2004(1), 6540 (11.03.04) - בית-המשפט קבע כי המערערים לא הראו כי אי-הפסיקה של הפיצויים בגין כאב וסבל נבעה מ"היסח הדעת" של בית-המשפט קמא

המערערים טענו כי בית-המשפט קמא לא פסק להם פיצויים בגין כאב וסבל "בהיסח הדעת".

בית-המשפט קבע כי המערערים לא הראו כי אי-הפסיקה של הפיצויים בגין כאב וסבל נבעה מ"היסח הדעת" של בית-המשפט קמא.

נקבע כי בית-המשפט קמא רשאי היה שלא להעניק פיצויים בגין "עגמת נפש" שהינה "ביטוי נכון יותר לסעד הנדרש, גם אם מצא כי המשיבה אחראית לתיקון ליקויים שהתגלו בבנייה".

במקרה זה היה מדובר בליקוי בנייה ברכוש המשותף, כך שהסבל שנגרם לא היה פרטני.

28. ע"א (מחוזי חי') 27810-09-09 אבירם אזערי נ' מורן - חברה לבניין בע"מ, תק-מח 2010(1), 13174 (23.03.10) - בהתאם לחות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט נקבע כי סכום הפיצוי בגין עגמת נפש בסך 2,300 ש"ח הינו סביר

בית-משפט קמא ציין כי מכתבי הסיכומים שהוגשו לו למד לדעת כי המערערים מכרו את דירתם.

על-כן נקבע בבית-המשפט קמא כי אין המערערים זכאים לפיצוי עבור ליקויים בדירה, על-אף שנקבע כי זכותם לפיצוי אינה מתאיינת כתוצאה מהמכירה; כן נקבע כי הם זכאים לכל היותר לפיצוי עבור עגמת נפש וירידת ערך הדירה.

מכיוון שבכתב התביעה נטען כי המערערים אינם תובעים פיצוי עבור ירידת הערך של הדירה, לא הוגשה לבית-המשפט קמא חוות-דעת של מומחה בעניין זה והתביעה לא תוקנה לאחר מכירת הדירה, נקבע למערערים אך פיצוי בגין עגמת נפש בסכום של 2,300 ש"ח.
בית-משפט שלערעור קבע כי אף שהסכום של הפיצויים בגין עגמת נפש נראה קטן יחסית, הרי שלאור העובדה שחוות-דעתו של המומחה מטעם בית-המשפט קבעה כי סכום הליקויים הינו 15,188 ש"ח, הרי שסכום הפיצויים בגין עגמת נפש שנגזר ממנו - 2,300 ש"ח - הינו סביר.

29. ע"א (מחוזי ת"א) 1879-09 שרבט יצחק ובניו חברה לבניין והשקעות בע"מ נ' פרידלנדר, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.12.09) - בית המשפט קבע כי אין לחייב בפיצוי כפול

המערערת בפרשה זו הלינה על חיובה בבית-משפט קמא בתשלום של 8,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

בית-המשפט לא קיבל טענה זו, וקבע כי הסכומים הנוספים בגינם חוייבה המערערת מבטאים עלות תיקונים ולא את הפיצוי בגין עגמת נפש; לכן לא חוייבה בפיצוי כפול.

30. ע"א (מחוזי ת"א) 3531/05 משה כהן נ' קליפטון אוברסיז (ישראל) בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (18.10.07) - המערערים חוייבו בהוצאות ובשכר-טרחת עורך-דין של המשיבות

המערערים במקרה זה טענו כנגד אי-חיוב המשיבות בפיצוייים בגין עגמת נפש. בית-המשפט דחה טענה זו.

נקבע כי ליקויי הבנייה שנמצאו, גם על-פי חוות-הדעת שהמערערים ביקשו להיסמך עליה - של המהנדס מטעמם, "אינם בסדר גודל המצריך פינוי הדירה לשם תיקונים ואין בהם כדי לגרום לאי-נוחות המחייבת פיצוי בגין נזק לא ממוני", כדברי בית-המשפט.

עוד נקבע כי בוודאי כך בנוגע לליקויים שנמצאו על-ידי המומחה מטעם בית-המשפט.

על-כן, בנסיבות דנן, בהתחשב בטיב ובהיקף הליקויים, לא היה מקום לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני.

עוד העיר בית-המשפט כי לו המערערים היו משתפים פעולה עם המשיבות, ניתן היה להגיע להסדר שישביע את רצונם של שני הצדדים גם ללא הגשת תביעה לבית-המשפט.

המערערים חוייבו בהוצאות ובשכ-טרחת עורך-הדין של המשיבות.
31. ע"א (מחוזי מרכז) 2613-03-08 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' ארקדי ארסוף, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.01.09) - פיצויים בגין נזק שאינו ממוני בסך של 40,000 ש"ח. בית-המשפט לא מצא לנכון להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט קמא לעניין הפיצוי בגין נזק לא ממוני

במקרה זה, בית-המשפט קמא פסק למשיבים פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסך של 40,000 ש"ח לכל בית, וסכום של 44,000 ש"ח למשיב 1, מכיוון שלצורך מתן חוות-דעת המומחה נערכו חפירות בחצרו, אשר גרמו לו לעגמת נפש נוספת.

בנוגע לסכומים אלה של הפיצויים בגין נזק לא ממוני, נקבע בבית-המשפט כי אינם מוגזמים מכל בחינה שהיא. וכלשון בית-המשפט: "מדובר בליקויים חמורים בבניית הבתים שגרמו וגורמים נזקים לבעלי הבתים במשך שנים ארוכות. המשיבה בחרה שלא להכיר באחריותה וגררה את המשיבים להתדיינות ממושכת, בו-בזמן שהמשיבים ממשיכים להתגורר בבתים כשאלה מתפוררים מול עיניהם. עלות התיקונים בכל בית היא כ- 100,000 ש"ח, ויש להניח שעלות זו מתקרבת לכמחצית מעלות הבנייה של הבית, אם לא למעלה מזה".

עוד נקבע, כי המשיבים תבעו פיצוי בגין נזק שאינו ממוני בסכום שהינו נמוך מזה שהיו יכולים לתבוע ואף לזכות בו. על-כן, נקבע כי "בנסיבות אלו יש לראות את הסכום של 40,000 ש"ח כרף הנמוך של הפיצוי ודי בכך שלא להבחין בין המשיבים".

בית-המשפט קמא פסק כי הסכום של הפיצוי הלא ממוני יישא ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת פסק-הדין המתוקן.

בית-המשפט קבע כי "אכן תוספת הריבית וההצמדה לתקופה של שלוש שנים אינה מקובלת בפסיקת נזק שאינו ממוני, אך גם בעניין זה אין אלא משום תיקון מסויים של שיעור הפיצוי שהמשיבים היו זכאים לו אילו תבעו אותו מלכתחילה".

עוד מציין בית-המשפט כי בנוגע לפסיקת הריבית וההצמדה אין מקום ליתן למערערת ליהנות מהתמשכות ההליכים במשך שלוש שנים כשלא עשתה דבר על-מנת להקטין את עגמת הנפש של המשיבים, אשר תביעתם הינה צודקת.

בית-המשפט לא מצא לנכון להתערב בשיקול-דעתו של בית-המשפט קמא לאור ההלכה כי ערכאת הערעור תתערב רק במקרים חריגים בשיעור הפיצוי בגין נזק לא ממוני.

32. ע"א (מחוזי יר') 1491/00 מנשה לוי חברה לבניין בע"מ נ' מיכאל דגן, תק-מח 2001(1), 10903 (12.03.01) - פיצויים בגין נזק שאינו ממוני על סך 8,600 ש"ח

בערעור על פסק-הדין קבע בית-המשפט כי חוות-דעת המומחה "מגלה תמונה עגומה של סבל שנמשך כארבע שנים בשל ליקויי רטיבות וריצוף לקוי שנדרש להחליפו", כלשון בית-המשפט, אשר דחה את תביעת המערערים.

עוד עולה מפסק-הדין כי "לאחר הגשת חוות-הדעת נאלצו המשיבים לפנות לבית-משפט קמא כדי שיתחם זמן לביצוע התיקונים שנקבעו בחוות-הדעת. אמנם לאחר מכן חל עיכוב מצד ב"כ המשיבים שגרר בקשה למחיקת התביעה מצד המערערים, אך הבקשה נמחקה לאחר שהתברר כי הדבר נבע מסיבות אישיות שהתקבלו על דעת ב"כ המערערים, ומיותר היה להזכיר נשכחות. עובדה היא שלאחר מכן נאלץ ב"כ המשיבים להגיש בקשה לבזיון בית-המשפט, משום שהתיקונים לא בוצעו באמתלה שאין להשיג מרצפות להחלפה מהסוג שבו רוצפה הדירה, למרות שבית-המשפט קבע עוד קודם לכן שיש להקדים תיקוני רטיבות אותם ביצעו בסופו-של-דבר המשיבים".

בית-המשפט חייב את המערערים לשלם, כאמור, פיצויים למשיבים בגין צער ועגמת נפש, בנוסף לתשלום עבור ליקויי בנייה. כאמור, הערעור על כך נדחה.

33. ע"א (מחוזי חי') 48413-10-10 עדירן פיורה השקעות (1996) בע"מ נ' שי בן עזרא, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.04.11) - בית-משפט קמא פסק למשיבים סכום של 58,862 ש"ח. הערעור נדחה

במקרה זה בית-המשפט קמא קבע כי מסקנותיו של המומחה, לפיהן הרטיבות והעובש מקורן בבידוד חסר, הן סבירות.
בית-המשפט קמא פסק פיצוי של 3,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

בית-משפט קמא פסק למשיבים סכום של 58,862 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק-הדין ועד למועד התשלום בפועל. הערעור על כך נדחה.

34. ע"א (מחוזי יר') 2519/08 מוריס אלון בע"מ נ' יבגני ליבסון, תק-מח 2009(3), 2588 (19.07.09) - הערעור התמקד בפסיקת בית-המשפט קמא בנוגע לשתי שוחות הביוב בגינת המשיבים, וכן בסכום שנפסק כעגמת נפש - 20,000 ש"ח

בית-המשפט קבע כי הערעור התמקד בפסיקת בית-המשפט קמא בנוגע לשתי שוחות הביוב בגינת המשיבים, וכן בסכום שנפסק כעגמת נפש - 20,000 ש"ח.

במקרה זה, אין מחלוקת כי משרד המכירות של המערערת הוצב על שוחות הביוב וכיסה אותן בעת שהמשיבים בדקו את הדירה לצורך רכישתה.

בנוגע לעגמת נפש, טענו המערערות כי אם יתקבל הערעור בסוגיית שוחות הביוב, הרי שיש להפחית גם את הפיצוי בגין עגמת נפש.

בית-המשפט קבע כי משהגיע למסקנה כי היה על המערערות לגלות למשיבים את קיומם של בורות הביוב בגינה, מתייתר הדיון בסוגייה זו; מה גם שערכאת ערעור בדרך כלל לא מתערבת בסוג זה של קביעות.

35. ע"א (מחוזי יר') 1230-01-11 אל עמי יזום והשקעות ובנייה בע"מ נ' נאוה מזר, תק-מח 2011(1), 10143 (16.05.11) - נפסק סכום על סך 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש

בית-המשפט השלום קבע שעל המערערת לשלם למשיבה סך של 10,000 ש"ח בגין עגמת נפש.

מפסק-הדין של בית-המשפט עולה כי בבית-המשפט השלום המערערת לא חלקה על חבותה ואחריותה לרטיבות; כמו-כן, בסיכומים שהגישה לא נטען דבר בנוגע לאחריות אפשרית של המשיבה לנזק.

בית-המשפט קבע כי הטענה שנטענה בערכאת הערעור על-ידי המערערת בנוגע לאחריות המשיבה לרטיבות הינה טענה חדשה, שלא נטענה בערכאה קמא; לפיכך, בית-המשפט לא דן בה כעת.
בהליכים שהתנהלו בבית-משפט קמא היה ברור כי האחריות לרטיבות חלה על המערערת והיא לא חלקה על כך שם.

יתר-על-כן, המומחה אף הוא הטיל את האחריות לרטיבות על המערערת, אף שהיה מודע להתנהלות המשיבה בזמן הרלבנטי.

36. ע"א (מחוזי חי') 4772/97 חברת מוחמד עבדאלקאדר ושות' בע"מ נ' פינצי משה, תק-מח 98(3), 2318 (08.11.98) - סכום הפיצוי הוקטן מ- 20,000 ש"ח ל- 10,000 ש"ח

עסקינן בערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום, לפיו חוייבה המערערת לשלם למשיבים, בין היתר, סכום של 20,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני.

במקרה זה, נקבע כי הליקויים שנמצאו בדירת המשיבים אינם חמורים במיוחד.

בית-המשפט ציין את חוות-דעת המומחה, שהעריך את עלות התיקונים בסכום של 4,450 ש"ח.

לאור נתונים אלה, הייתה מקובלת על בית-המשפט עמדת המערערת כי בית-המשפט קמא העריך את הפיצוי בגין נזק לא ממוני באופן מופרז וכי יש להתערב בכך.

לאור הנסיבות, כולל האיחור הניכר בהתקנת טלפון, נקבע כי על הפיצוי בגין נזק לא ממוני לעמוד על סך של 10,000 ש"ח.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור