פסיקת בית-המשפט העליון

1. ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ, תק-על 2005(1), 2774 (2005) (להלן: " אבי סגל") - סכום הפיצוי בגין עגמת נפש הוקטן ל- 5,000 ש"ח לכל מערער במקום 15,000 ש"ח

הליקוי:
ליקויים ברכוש המשותף, ליקויים בפירי המעליות ובמעליות עצמן אשר הביאו לחדירת מים כתוצאה מקורוזיה בחלקי המתכת של המעליות, במגעי החשמל ובפיקודי המעליות, באופן שגרם למפגע בטיחותי חמור.

קביעתו של בית-משפט קמא:
פיצוי בגין עגמת נפש לכל דייר בסך של 15,000 ש"ח.

קביעתו של בית-משפט שלערעור:
על-אף שקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת נפש נתונה לשיקול-דעת בית-המשפט, הרי שעל קביעה זו לעמוד במבחן של סבירות.

במקרה דנן, אין אפשרות להתעלם משיעורי הפיצויים המקובלים בכגון דא ומטענת שיכון ופיתוח כי פיצוי בשיעור של 15,000 ש"ח לכל מערער בגין עגמת נפש קרוב ביותר בחלק מהמקרים לעלות התיקונים שנקבעו על-ידי מומחה מטעמו של בית-המשפט.

לפיכך, יש להעמיד את סכום הפיצויים בגין עגמת נפש על סך של 5,000 ש"ח לכל מערער.

2. ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' אבנר ואח' תק-על 2008(4), 2218 (2008) (לעיל ולהלן ראה: " אברמוביץ'") - סכום הפיצוי הוקטן ל- 20,000 ש"ח במקום 25,000 ש"ח

הליקוי:
קיומם של ליקויי ריצוף, קיומם של ליקויים במבנים ההולנדיים בקירות החיצוניים ובגגות, ליקויים בניקוז הגגות, שיפוע קרקע בלתי-סביר {באחד מן הבתים}, אי-התאמות בצנרת, ליקויים שנתגלו בארונות המטבח ובחלונות הבתים ואי-התאמה בגובה מפלסי חצרות {בבית אחד בלבד}.

קביעתו של בית-משפט קמא:
הרוכשים תבעו בתביעותיהם פיצויים בגין עגמת נפש בסך 25,000 ש"ח עבור כל תובע. בית-המשפט נעתר לתביעת הרוכשים ופסק את מלוא הסכום המבוקש עבור ראש נזק זה בציינו כי במשך כעשור שנים התעלמה שיכון ופיתוח מחובתה לתקן את הבתים ונהגה בחוסר תום-לב.

בית-המשפט ציין כי רוכשים המחזיקים בשתי יחידות דיור יהיו זכאים לפיצוי יחיד בגין עגמת נפש בסך 25,000 ש"ח.

קביעתו של בית-משפט שלערעור:
לא ניתן להתעלם מטענת חברות הבנייה וחברת שיכון ופיתוח כי הפיצוי שנפסק בגין עגמת נפש גבוהה מעלות תיקון הליקויים בחלק מן הבתים וחורג מן המקובל בכגון דא.

לא ניתן גם להתעלם מכך שבית-משפט קמא פסק לבסוף את מלוא הסכום שנתבקש בעניין זה על-ידי הרוכשים, אף-על-פי שקבע כי יש להביא בחשבון בקביעת גובה הפיצוי בגין עגמת נפש את העובדה כי "גם לתובעים יש חלק כלשהו במצבם הירוד של הבתים".

בנסיבות אלה, סבר בית-משפט שלערעור כי ראוי להעמיד את שיעור הפיצוי בגין עגמת נפש על סך 20,000 ש"ח עבור כל תובע.

3. ע"א 4720/10 אקרילית השקעות 1997 בע"מ נ' נציגות הבית המשותף רח' נורית 19א' ואח', תק-על 2012(2), 751 (2012) - חיוב בפיצוי בגין עגמת נפש רק לאלה שרכשו ישירות את הדירה מהמוכרות - הערעור בנוגע לרכיב עגמת הנפש התקבל

הליקוי:
נשירת לבני החיפוי מקירות הבניינים.

קביעתו של בית-משפט קמא:
בית-משפט קמא פסק לרוכשי הדירות, עבור עגמת נפש, סך של 2,500 ש"ח לכל משפחה.

קביעתו של בית-משפט שלערעור:
החיוב בפיצויים בגין עגמת נפש אינו משותף, אלא אישי מטבעו.

בית-המשפט לא מצא כי יש מקום לחייב את אקרילית ובלגד לשלם פיצויים בגין עגמת נפש, אלא לאלה מבין התובעים שרכשו מהן במישרין את דירותיהם.

לפיכך, אקרילית תשלם סך של 2,500 ש"ח אך ורק לכל אחת מהמשפחות הבאות: לאוטרבך, זסלר ורבינוביץ'.

בלגד תשלם סך של 2,500 ש"ח אך ורק לכל אחת מהמשפחות הבאות: סירקין, שמואלוף, קסטן, רוזן, אלגזי, הלד, מרבאום, חוטר ורוזנווסר.

4. ע"א 7298/00 בסט דוד סמואל נ' חממי עזרא, תק-על 2007(3), 3537 (2007) - סכום הפיצויים בסך של 1,000 ש"ח לדירה הושאר על כנו

הליקוי:
מדובר בליקויים רבים, שקיעות ברחובות ההולנדיים יוצרים רושם של שכונת עוני ולא של מגורי פאר כפי ששווקו.

קביעתו של בית-משפט קמא:
בית-משפט קמא פסק, עבור עגמת נפש, סך של 1,000 ש"ח לדירה.

קביעתו של בית-המשפט שלערעור:
בית-משפט שלערעור דחה תביעתם של רוכשי הדירות להגדיל את שיעור הפיצוי לסך של 25,000 ש"ח לדירה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

פסיקת בית-המשפט העליון