פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות ליקויי בנייה
הפרקים שבספר:
- איתור הנזק והפיצוי
- מבחנים לקביעת ערכו הכספי של הפיצוי
- מידת הוודאות והדיוק המתבקשת מהנפגע בהוכחת הנזק והפיצוי
- הגישה המעמידה את המבחן על מידת הוודאות הסבירה
- מידת הוודאות הסבירה וההבדל בין סעיף 10 לסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות)
- סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) כמכשיר להקלת מלאכת השומה
- הפעלת שיקול-הדעת - סעיף 13 לחוק החוזים (תרופות) אינו סעיף עונשי
- שיקולי בית-המשפט בקביעת הפיצוי בגין עגמת נפש - כללי
- התנהלות המפר-הנתבע
- עלות התיקונים
- משך הזמן בו סובל התובע מן הליקויים
- התנהלות התובע
- ליקויים בעלי השפעה שלילית על החיים בדירה וכאלה המורגשים פחות
- נוכחות הדיירים בדירה בעת ביצוע עבודות התיקון, אי-נוחות ודיור חלופי
- התערבות בית-משפט שלערעור
- קבלת הנחה איננה שיקול בהפחתת או מניעת פיצוי בגין עגמת נפש
- טענה סתמית שלא הוכחה כעגמת נפש ושלילת פיצוי בגין ראש נזק זה
- פסיקת פיצוי במקרה של חוזה שבוטל
- דירות יד שנייה
- פסיקת בית-המשפט העליון
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאה ראשונה
- בית-המשפט המחוזי בשבתו כערכאת ערעור
- פסיקת בית-המשפט השלום
טענה סתמית שלא הוכחה כעגמת נפש ושלילת פיצוי בגין ראש נזק זה
ב- ת"א (אש') 4125-05 מיכאל אוסקר ואח' נ' חן חיים בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)} בית-המשפט קבע כי התובע כלל לא התייחס בתצהירו לראש נזק של עגמת נפש.גם התובעת, שטענה לעגמת נפש ופגיעה במצב בריאותי, לא הגישה כל ראיה בעניין זה; היא לא הגישה מסמכים רפואיים בנוגע למצבה הרפואי בזמן הרלוונטי ולא שמרה על קבלות על הסכומים ששילמה, לטענתה, בשל הליקויים, לאדם שעזר לה בביצוע קניות.
בית-המשפט קבע כי התובעים, אשר טענו גם לנזקים כלליים בגין אובדן הנאה מהדירה בשל ליקויי בנייה ואי-התאמות, וטענו לעגמת נפש, תסכול, לחצים ופגיעה בהנאה, לא הביאו כל ראיה להוכחת טענתם, באופן חלקי או מלא.
לאור האמור לעיל, בית-המשפט קבע כי טענת של התובעים לעגמת נפש - הייתה סתמית.