מטרת ההפקעה

סעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 שתוקן בתיקון 101 תשע"ד על-ידי תיקונו של סעיף-קטן (ב) שבו הוספו המילים "תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש" קובע כדלקמן:

"188. מטרת ההפקעה (תיקון התשע"ד (מס' 2))
(א) מותר לוועדה המקומית להפקיע על-פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור.
(ב) "צרכי ציבור", בסעיף זה - כל אחד מאלה: דרכים, גנים, שטחי נופש או ספורט, שמורות-טבע, עתיקות, שטחי חניה, שדות תעופה, נמלים, מזחים, תחנות רכבת, תחנות אוטובוסים, שווקים, בתי מטבחיים, בתי קברות, מבנים לצרכי חינוך, דת ותרבות, מוסדות קהילתיים, בתי חולים, מרפאות, מקלטים ומחסים ציבוריים, תחנות משטרה ותחנות שירות לכיבוי אש, מתקני ביוב, מזבלות, מתקנים להספקת מים וכל מטרה ציבורית אחרת שאישר שר הפנים לעניין סעיף זה."

המדינה רשאית, היא או רשויותיה, לבצע רכישה כפויה של זכויות פרטיות במקרקעין למען מטרה ציבורית, מכוחם של דברי חקיקה אחדים, לעיתים אף ללא תשלום פיצויים. פרק ח' לחוק התכנון והבניה, מסמיך את הוועדה המקומית לתכנון ובניה להפקיע מקרקעין למטרות ציבוריות שונות. הפקעה תוכל להתבצע בהתמלא מספר תנאים: קיומו של צורך ציבורי מסויים ומוגדר; זיקתו של הצורך הציבורי המסויים למקרקעין המסויימים המיועדים להפקעה; וקיום צורך במקרקעין המסויימים על-מנת לממש את הצורך הציבורי {עע"מ 1369/06 הלביץ נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חדרה, פ"ד סב(4), 634 (2008)}.

בהתקיים התנאים ולאחר שהוחלט על מתווה של הפקעת מקרקעין, על הרשות לפעול בשקידה ראויה, תוך פרק זמן סביר, לשם מימוש מטרת ההפקעה. חובה זו חלה גם בשלב ביצוע פעולת ההפקעה {בג"צ 174/88 אמיתי נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה, המרכז, פ"ד מב(4), 89 (1988); עע"מ 10398/02 וייס נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.05.05)}.

כך, העיכוב בפעולת הרשות יכול להיות פועל יוצא של הימנעות מנקיטה בהליכי הפקעה לאחר שאושר תכנון {עע"מ 3202/05 עיריית רמת השרון נ' גנין, פ"ד סג(3), 854 (2010)}.

ביסוד חובת השקידה הראויה המוטלת על הרשות עומד אינטרס ציבורי כפול: חובת הנאמנות שהרשות חבה כלפי הציבור, להגשים את הצורך הציבורי שבגינו הוחלט על ההפקעה, ושמירה על אמון הציבור כלפי הרשות.

חובה זו מתחדדת על רקע מעמדה החוקתי של הזכות לקניין. לאור האמור, כאשר הרשות משתהה מעבר לפרק זמן סביר במימוש מטרת ההפקעה באופן המעיד על זניחת הצורך הציבורי, תבוטל ההפקעה והמקרקעין יוחזרו לבעליהם המקוריים {עניין וייס הנ"ל, 6-5; עע"מ 5841/06 הוועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה נ' קוטלר, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.11.07)}.

בבוא בית-המשפט לברר האם השיהוי שחל בהתנהלות הרשות מצדיק מתן סעד לבעלי הקרקע, עליו לבחון מהו הנזק שנגרם לבעל הזכויות במקרקעין שהופקעו, ומהו הנזק הצפוי להיגרם לאינטרסים הכלל-ציבוריים כתוצאה מביטול ההפקעה {בג"צ 1135/93 טריידט ס.א., חברה זרה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.03.94); עע"מ 4231/11 הוועדה המקומית לתכנון ובניה ראשון לציון נ' יחזקאל מזובר, תק-על 2012(4), 8499 (2012)}.

ב- ע"א 8622/07 {אהוד רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (14.05.12)} נפסק:

"40. החיקוק המרכזי השלישי המאפשר לרשויות להפקיע מקרקעין לצרכי ציבור הוא חוק התכנון והבניה. הסמכות ואופן הפעלתה מוסדרות בפרק ח' לחוק. סעיף 188 לחוק מסמיך את הוועדה המקומית לתכנון ולבניה 'להפקיע על-פי חוק זה מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור'. סעיף 188(ב) מפרט צרכי ציבור מהם; וסעיף 189 לחוק קובע כי הוועדה המקומית רשאית, בכל עת לאחר תחילת תוקפה של תכנית מיתאר או של תכנית מפורטת, להפקיע מקרקעין בתחום התכנית כשהפקעתם דרושה, לדעת הוועדה המחוזית, למטרה הציבורית שלה נועדו בתכנית. הסיפה של סעיף 189 קובעת כי אם המקרקעין נועדו להפקעה בתכנית, אין ההפקעה טעונה הסכמה של הוועדה המחוזית. סעיף 190 לחוק מסדיר את אופן ביצוע ההפקעה וקובע לאמור..."

ב- עת"מ (פ"ת) 43533-12-10 {קימלמן עמיקם - ב"כ עו"ד ערן צין נ' עיריית הוד השרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.03.12)} נפסק:
"36. במקרה דנא לא מתקיימת הסיפא לדברים דלעיל - בתשובותיהן לעותר, לא טענו המשיבות כי אותו מעין-קניין-ציבורי הופקע. יתר-על-כן, סעיף 188 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965, המעניק למשיבה 2 סמכויות הפקעה של מקרקעין, מותנה בכך שההפקעה תהיה לצרכי ציבור. מקרה דנן, התרחשה בדיוק הפעולה ההפוכה, כאשר המשיבות, בעצימת עיניהן למתרחש, שיתפו פעולה עם יחידים עלומים שבחרו לייחד לעצמם את זכות השימוש בנכסים שמיועדים לצרכי הציבור ולרווחתו. גם לעניין זה יפים דבריו של השופט (כתוארו דאז) חשין בפרשת חורב."

ב- ת"א (ת"א) 1187-07 {אשיב השקעות בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמת השרון, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.01.12)} נפסק:

"מעיון ברשימת השימושים לצורך ציבורי, כהגדרתו בסעיף 188(ב) לחוק התכנון והבניה, למדים אנו כי בתי אבות, מוסדות הכוללים יחידות סיעודיות לקשישים ומעונות דיור מוגן לקשישים - מנויים בין המטרות הציבוריות שאושרו על-ידי שר הפנים לעניין סעיף זה (ראו: י.פ. 2842 התשמ"ב, עמ' 2631)."

ב- עת"מ (ת"א) 32190-12-09 {יאיר כהן נ' עיריית אור יהודה, פורסם באתר האינטרנט נבו (25.12.11)} נפסק:

"סעיף 188 לחוק התכנון והבניה מסמיך את הוועדה המקומית 'להפקיע מקרקעין שנועדו בתכנית לצרכי ציבור'. סעיף 189 לחוק קובע כי לצורך ביצוע הפקעת מקרקעין שיועדו בתכנית למטרה ציבורית, נדרש אישור של הוועדה המחוזית טרם ביצוע ההפקעה. כאשר ייעוד המקרקעין להפקעה מוצא ביטוי כבר בתכנית, אישור התכנית הוא למעשה אישור הוועדה המחוזית להפקעה, ואין צורך באישור נוסף טרם הוצאתה לפועל."

ב- ערר (מרכז) 184/07 {חנניה קבל ואח נ' ועדה מקומית לתו"ב ראשון לציון, פורסם באתר האינטרנט נבו (31.07.11)} נפסק:

"סעיף 188 לחוק התכנון והבניה שמתייחס לתחת הכותרת הפקעות, ושם יש רשימה מתי על הוועדה המקומית לבצע הפקעה. יש רשימה ארוכה של דברים מוגדרים שהם צרכי ציבור שאם יש תכנית מפורטת מאפשרים את ההפקעה ובעצם זו תכנית שמשנה את ייעוד הקרקע מקרקע פרטית לקרקע ציבורית."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

מטרת ההפקעה