botox
הספריה המשפטית
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה

הפרקים שבספר:

חילופי קרקע - הסכם אינו היתר לחריגה

סעיפים 192-191 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 קובעים כדלקמן:

"191. חילופי קרקע
הוועדה המקומית, בהסכמת הוועדה המחוזית, רשאית לבוא לידי הסכם עם בעל מקרקעין שהופקעו על ידיה, כי במקום תשלום כסף תמורתם יועברו לו מקרקעין אחרים, בתחום התכנית או מחוצה לו, לסילוק מלא או חלקי של תביעותיו הנובעות מההפקעה.

192. הסכם אינו היתר לחריגה
שום דבר שבהסכם בדבר חילופי מקרקעין לפי פרק זה לא יתפרש כאילו בא להתיר שימוש במקרקעין שלא בהתאם לתכנית."

ב- עת"מ (ת"א-יפו) 2004-09-10 {יעקב יצחקי ואח' נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז מרכז ואח', תק-מח 2012(3), 16941 (2012)} נקבע לעניין חילופי מקרקעין:

"טענת העותרים שהחלטת הוועדה המחוזית שלא לנקוט חילופי מקרקעין היא פגיעה לא מידתית בזכת הקניין של העותרים, אין לה על מה שתסמוך.
החלטת ההפקעה יסודה בחוק. שיקול-הדעת של הוועדה מעוגן בהוראות סעיף 101 לחוק התכנון והבניה ועל-כן גם הוא יסודו בחוק. כיוון שהעותרים יקבלו פיצוי מלא בגין ההפקעה, אין לומר שזכותם נפגעה באורח לא מידתי.
שימוש בדרך של חילופי מקרקעין אינו פשוט כל עיקר (צריך להיות מקור שעל בסיסו יתבצעו החילופין. נטילת מקרקעין מתוך התכנית לשם החלפתם בחלקה 30 אינה בגדר פתרון. מקרקעין זמינים מחוץ לתכנית אינם פשוטים לאיתור). מכל מקום אין דרך לחייב את הוועדה לקיים חילופי קרקע כאלה."

ב- עע"מ 9316/05 {הוועדה המקומית לתכנון ולבניה הרצליה נ' איתן בכור ואח', תק-על 2008(1), 3782 (2008)} נפסק:

"בדומה נקבע גם ב- עע"מ 1137/04 הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ' ליבנד, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.11.05): "על-פי סעיף 191 לחוק התכנון והבניה, פיצוי בעל המקרקעין הנפגע מתכנית, יכול שייעשה, במקום בתשלום כספי, בדרך של מתן מקרקעין אחרים בתחום התכנית או מחוצה לה. אולם, רשות התכנון אינה חייבת ליתן את הפיצוי דווקא בדרך של מתן קרקע חלופית" (בפסקה 15). (למקרה הפוך שבו נדחתה עתירה להפקיע את הקרקע וליתן פיצוי כספי במקום לבצע חלוקה מחדש, ראו בג"צ 26/70 בר נ' שר הפנים, פ"ד כד(1), 645, 647 (1970))."

ב- ת"א (ת"א) 165905/02 {הילה ר.ג. יעוץ ניהול והשקעות בע"מ נ' פלוטקין איבגניה, פורסם באתר האינטרנט נבו (17.08.06)} נפסק:
"186. בתחום המשפט הפרטי , מסמיך חוק התכנון והבניה את הוועדה המקומית לתכנון ובניה לשאת בחובות וזכויות במשפט הפרטי כגון: הסמכות בסעיף 191 לחוק התכנון והבניה, לחתום על הסכם בדבר חילופי מקרקעין עם בעל מקרקעין שמקרקעיו הופקעו על ידיו, להיכנס בהסכם בעניינים מסויימים עם המדינה או הרשות המקומית, היא בעלת כשרות להעסיק עובדים, היא חייבת בתשלום פיצויים למי שנגרם לו נזק משנפגע על-ידי תכנית בסעיף 197 לחוק התכנון והבניה, והיא גובה היטל השבחה על-פי סעיף 196 וכך נקבע לנו כי הוועדה המקומית היא אישיות משפטית גם במשפט הפרטי וראה: ע"א 324/82 עיריית בני ברק נ' רוטברד, פ"ד מה(4), 102, 130-129 (1991) ועל-כן - יכולה היא לחוב אף בנזיקין."

ב- עע"מ 1137/04 {הוועדה המקומית לתכנון ובניה רעננה נ' ישראל ליבנד, פורסם באתר האינטרנט נבו (24.11.05)} נפסק:

"29. על-פי סעיף 191 לחוק התכנון והבניה, פיצוי בעל המקרקעין הנפגע מתכנית, יכול שייעשה, במקום בתשלום כספי, בדרך של מתן מקרקעין אחרים בתחום התכנית או מחוצה לה. אולם, רשות התכנון אינה חייבת ליתן את הפיצוי דווקא בדרך של מתן קרקע חלופית. היא גם איננה חייבת לגבש עמדה בשאלה האם הפיצוי יינתן בכסף או בקרקע חלופית כבר בשלב אישור התכנית. דרישה כזאת, של גיבוש עמדה לגבי האפשרות של מתן פיצוי בקרקע חלופית, חורגת מהבחינה של היקף הפגיעה הכרוכה בתכנית והשלכותיה על תקציבה של הרשות, עליה מצווה הרשות בשלב זה של ההליך התכנוני. מה גם שגיבוש החלטה (שכלשונו של פסק-הדין, אינה החלטה "ערטילאית") בדבר מתן פיצוי בקרקע חלופית, הינו, בדרך-כלל, פועל יוצא של משא ומתן המתקיים בין הצדדים, לא רק לגבי דרך מתן הפיצוי, אלא גם לגבי גובה הפיצוי והערכת שוויה של הקרקע החלופית."

ב- ה"פ (יר') 528/95 {לי מעון בע"מ נ' הוועדה לבניה למגורים ולתעשיה מחוז ירושלים, פורסם באתר האינטרנט נבו (30.07.01)} נפסק כי לפי סעיף 191 לחוק התכנון והבניה, רשאית ועדה מקומית, בהסכמת ועדה מחוזית, לבוא לידי הסכם עם בעל המקרקעין שהופקעו על ידיה, שבמקום תשלום פיצויים יועברו לו מקרקעין אחרים לסילוק מלוא תביעותיו או חלק מהן.