סמכויות הרשות וחובותיה

סעיפים 5 ו- 7 לחוק רישוי עסקים, מסמיכים את הרשות להתנות את מתן הרישיון, או חידושו, בתנאים, לשם הבטחת מטרות הרישוי, בענייננו - בטחונו ושלומו של הציבור.

סעיף 249 לפקודת העיריות (נוסח חדש), התשכ"ד-1964 (להלן: "פקודת העיריות") קובע כדלקמן:

"249. הסמכויות (תיקונים: התשכ"ה (מס' 2), התשל"ב, התשל"ח, התשמ"ד, התשמ"ח (מס' 3), התשנ"א (מס' 2), התשנ"ה (מס' 3), התשנ"ח, התשס"ד (מס' 3), התשס"ז, התשע"א (מס' 4), התשע"ב (מס' 8))
סמכויותיה של עיריה הן:
...
שירותים, מפעלים ומוסדות
(2) להקים, לקיים ולנהל שירותים, מפעלים ומוסדות שהם לדעת המועצה לתועלת הציבור, או להשתתף בהקמתם, בהחזקתם ובניהולם;
...
גנים ציבוריים
(8) לספק, להתקין, להתוות, לתכנן, לשפר, לקיים, להסדיר גנים וגינות ומקומות מרגוע או נופש אחרים לשימוש הציבור, ולפקח עליהם, ולהשתתף בהוצאות קיומם של מקומות כאמור שהתקינם אדם לשימוש הציבור;
...
תברואה
(29) לעשות בדרך-כלל, כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והבטחון בו, וכן, ברשותו של הממונה, להקים ולקיים מוסדות לבריאות הציבור ולחינוך, ולסייע להם..."
פעילותה של עיריה נועדה בראש ובראשונה לספק לתושבי העיר שירותים למיניהם. לשם כך מקנה לה החוק סמכויות נרחבות.

על-פי סעיף 233 לפקודת העיריות תעשה עיריה בתחומה בעניינים המפורשים בסימן ב', וכל פעולה אחרת שעיריה מצווה לעשות לפי הפקודה או לפי כל דין אחר, והיא מוסמכת לעשות בעניינים המפורשים בסימן ג' - והכל כשאין הוראה אחרת מאת השר בעניינים אלה, כולם או מקצתם, ובכפוף להוראות הפקודה או כל דין אחר.

סעיף 234 מוסיף כי בכל העניינים הנזכרים בסעיף 233 לפקודת העיריות תמלא העיריה אחר דרישותיו והוראותיו של הממונה, ובלבד שיהיו בהתחשבות עם חוקי העזר שאושרו ועם התקציב השוטף.

המחוקק ראה לאבחן בפקודת העיריות בין "חובות" לבין "סמכויות" והבחנה זו הגיון לצידה: יש פעולות אשר כל רשות עירונית חייבת לבצען באשר היא רשות עירונית וחובות אלה גם גוררות עמן, מיניה וביה, את הסמכות לבצען; יש, מאידך גיסא, פעולות אשר לגביהן ראה המחוקק להקנות לרשות המקומית סמכות מפורשת לבצען, כי הרי אין לרשות מקומית אלא אותן סמכויות שהוקנו לה בחוק, אך הפעלת סמכות כזאת, שהוקנתה לרשות המקומית, עדיין איננה בגדר חובה {ראה גם ע"פ 40/49 שאול נחמיאס נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ג(1), 127 (1950)}.

יובהר כי הסמכות לקבוע באילו תנאים יוענק רישיון מצויה בידיה של הרשות, וביקורתו של בית-המשפט מצטמצמת איפוא אך למקום בו נפל בהחלטתה פגם היורד לשורשו של עניין כגון אפליה, שיקולים זרים, פגיעה בכלל צדק טבעי ועוד.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

סמכויות הרשות וחובותיה