צווי תפיסת מיטלטלין וכל חפץ לרבות מרכולתו של רוכל וכניסה לחצרים

סעיפים 26, 27, 27א, 27ב, 27ג, 27ד, 28 ו- 29 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 קובעים כדלקמן:

"26. חפץ העלול להתקלקל
ניתן צו לפי חוק זה לסגירת חצרים של עסק שיש בו בעל-חיים או שיש בו מצרך העלול להתקלקל אם לא יימכר מיד, רשאי מי שהוסמך לבצע את הצו לפי סעיף 24 או מי שהוא הסמיכו לכך:
(1) למכור אותם במכרז פומבי או במחיר המקובל באותו יום, ובלבד שנתן תחילה למי שהחזיק בחצרים בסמוך לפני סגירתם הזדמנות סבירה להוציאם מן החצרים;
(2) להשתמש במצרכי מזון שבמלאי העסק להזנת בעל-החיים.

27. דמי המכר של חפץ העלול להתקלקל
(א) בית-המשפט יחליט, על-פי בקשת אדם התובע טובת הנאה בחפץ שנמכר לפי סעיף 26, למי מגיעים דמי המכר, והוא גם רשאי לפסוק מתוכם סכום כסף לכיסוי הוצאותיו של מי שביצע את המכירה.
(ב) לעניין זה, בית-המשפט:
(1) במכירה בעקבות צו סגירה שניתן לפי סעיף 16 - בית-המשפט שנתן את הצו;
(2) בכל מקרה אחר - בית-משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים החצרים הנדונים.

27א. אמצעים להפסקת עבירות של רוכל (תיקון התשל"ח)
(א) היה לרשות רישוי, או למי שהיא הסמיכה לכך, יסוד סביר להניח כי רוכל עבר עבירה לפי סעיף 14 או שלא קיים הוראת חוק עזר לפי סעיף 11ג, רשאית היא או מי שהסמיכה לכך:
(1) אם הרוכל אינו מזדהה בתעודת זהות כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 - לעצרו ולהביאו לתחנת המשטרה לשם זיהויו;
(2) לתפוס את המרכולת שבידי הרוכל וכן כל כלי ואבזר המשמש את הרוכל בעיסוקו, לרבות כל כלי ואמצעי המשמש להובלת המרכולת, לנשיאתה, להצגתה לראוה או להחסנתה (להלן: "חפצי רוכל"); נתפסו חפצי רוכל כאמור, ימסור לרוכל מי שביצע את התפיסה הודעה בכתב, חתומה בידו, על התפיסה, המציינת את מהות העבירה שעבר הרוכל לדעת מבצע התפיסה והמפרטת ככל האפשר בנסיבות העניין את החפצים שנתפסו.
(ב) המפעיל את סמכותו לפי סעיף זה רשאי להשתמש לשם כך במידה סבירה של כוח אם הרוכל מתנגד למעצר או לתפיסת חפציו.
(ג) המבקש להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה מכוח הסמכה לפי סעיף-קטן (א), לא יעשה כן אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו אם נדרש לכך.

27ב. מועד לאישום רוכל שחפציו נתפסו (תיקון התשל"ח)
לא הגישה רשות הרישוי לבית-המשפט, תוך 30 יום מיום שנתפסו חפצי רוכל, כתב אישום נגד הרוכל על העבירה ששימשה עילה לתפיסה, תחזיר לרוכל את חפציו שתפסה.

27ג. בקשה לביטול תפיסה (תיקון התשל"ח)
רוכל הרואה עצמו נפגע בתפיסת חפציו וטרם הוגש נגדו כתב אישום, רשאי לבקש מבית-המשפט המוסמך לדון בעבירה שבשלה נתפסו החפצים לבטל את התפיסה; הוגש כתב האישום, רשאי הרוכל לבקש את ביטול התפיסה מבית-המשפט שאליו הוגש כתב האישום; בית-המשפט רשאי לבטל את התפיסה או לאשרה, עם או בלי שינויים.

27ד. חפצי רוכל שנתפסו (תיקון התשל"ח)
(א) חפצי רוכל שנתפסו יישמרו בידי רשות הרישוי, על חשבון הרוכל, עד אשר יקבע בית-המשפט מה ייעשה בהם; לרשות הרישוי זכות עכבון בחפצים כערובה לתשלום הוצאות התפיסה והשמירה, כשהיא זכאית להן על-פי קביעתו של בית-המשפט.
(ב) הורשע הרוכל בעבירה שבשלה נתפסו החפצים, רשאי בית-המשפט, בנוסף לכל עונש אחר שיטיל, לצוות על חילוט החפצים, כולם או חלקם; זוכה הרוכל בפסק-דין שאין עליו עוד ערעור או בוטל כתב האישום, יוחזרו לו החפצים.
(ג) נתפסו חפצים פסידים של רוכל, רשאית רשות הרישוי או מי שהיא הסמיכה לכך למכרם במכירה פומבית או במחיר המקובל ביום המכירה; דמי המכר, בניכוי הוצאות התפיסה, השמירה והמכירה, יבואו, לכל עניין, במקום החפצים.

28. זכות כניסה (תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ח (מס' 2), התשע"א, התשע"ב (מס' 2))
(א) המנויים להלן רשאים להיכנס בכל עת סבירה לחצרים שבהם עוסקים בעסק טעון רישוי, או שקיים יסוד סביר לחשוב שעוסקים בו בעסק כאמור, כדי לבדוק אם מקיימים בהם הוראות חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאים שנקבעו לפי סעיף 7:
(1) הממונה על המחוז או עובד המדינה שהסמיך לעניין זה;
(2) הרופא המחוזי או עובד המדינה שהסמיך לעניין זה;
(3) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצאים החצרים או עובד הרשות שהסמיך לעניין זה;
(4) המוסמך לתת אישור להוצאת רישיון או היתר זמני כאמור בסעיף 6;
(5) הממונה על איכות הסביבה או עובד המדינה שהוא הסמיך לעניין זה;
(6) קצין רפואה ראשי בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לעניין זה, אם העסק מתנהל במחנה צבאי;
(6א) מפקד כבאות מחוזי או עובד המדינה שהוא הסמיך לעניין זה;
(7) בעל מקצוע שהוסמך לפי סעיפים 6ב או 6ג כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור.אולם אין להיכנס כאמור למקום המשמש למגורים בלבד אלא על-פי צו חיפוש מאת בית-משפט מוסמך.
(ב) עובד שהוסמך על-פי סעיף-קטן (א) לא ישתמש בסמכותו אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו, אם נדרש לכך.
(ג) זכות הכניסה לחצרים לפי סעיף-קטן (א) ניתנת גם לשוטר, והוא יהיה רשאי להיכנס בכל עת לחצרים כאמור גם כדי למנוע בהם הפרה של שלום הציבור ורשאי שוטר להיכנס לבנק כדי לבדוק אם מקיימים בו הוראות התקנות לפי סעיף 11 החלות עליו.
(ד) (1) בעל מקצוע כאמור בסעיף-קטן (א)(7) הנכנס לחצרים, כאמור ברישה של סעיף-קטן (א), לשם פיקוח על קיום תנאי הרישיון ודרישות החוק והתקנות, ילווה בידי אחד מבעלי התפקידים המפורטים בפסקאות (1) עד (6א) של סעיף-קטן (א) אלא-אם-כן הסכים מי שמחזיק בחצרים כדין, לכניסת בעל המקצוע ומבלי שהוא מלווה כאמור;
(2) בעל מקצוע כאמור לא ייכנס לחצרים, לשם מתן סיוע להכנת, חוות-דעת מקדמית או לשם פיקוח על קיום תנאים מוקדמים, מבלי שקיבל את הסכמתו של מי שמחזיק בחצרים כדין מראש.

29. הפרעה (תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התשע"א)
(א) המפריע לאדם שהוענקה לו סמכות לפי חוק זה והתקנות על פיו, לרבות תנאי רישיון על פיו, או שהוטל עליו תפקיד על-פי אלה, להשתמש בסמכות או למלא את התפקיד או המונע זאת ממנו, דינו - מאסר שנה אחת.
(ב) המסרב להראות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז של העסק למי שנכנס לחצרים מכוח סעיף 28, דינו - מאסר שלושה חדשים."

ב- ת"פ (ת"א) 10259/02 {מדינת ישראל נ' איתן שרעבי, תק-של 2007(3), 12777 (2007)} נפסק מפי כב' השופטת מרגולין לימור:

"הנאשם הורשע בתיק זה וניתן לו צו לסגירת עסקו בתוקף מיום 15.03.04.
מאותו מועד ואילך, כעולה מן המסמכים שמסרו לי הצדדים, נערכות פעולות חוזרות ונשנות, שתכליתן סגירת העסק והפסקת העיסוק בעסק ללא רישיון.

כנגד המבקש ננקטו הליכים משפטיים נוספים בגין אי-קיום הצו, הוא הורשע בגין הפרת הצו ב- ת"פ 02050013127 והוגש נגדו כתב אישום נוסף בגין אי-קיום הצו השיפוטי ב- ת"פ 02060010329.
צו הסגירה נושא הבקשה שבפניי, שהוציא בית-המשפט בתיק זה, קובע:
"הנני מאפשרת בזאת לשוטרי משטרת ישראל ולפקחי עיריית ת"א להכנס לחצרים המפורטים בכתב האישום, ולהרחיק מהם כל טובין שבהם ולנקוט כל האמצעים הסבירים הדרושים בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצווים, כולל סגירה פיזית של העסק על-ידי חותם עופרת."
במועדים המפורטים על-ידי הצדדים תפסה המשיבה טובין של הנאשם וכן סגרה את עיסקו בחותם עופרת. הטובין שנתפסו מוחזקים על-ידי המשיבה או מי מטעמה.
המבקש טוען כי פעולות התפיסה וההחזקה נעשות שלא כדין. לטענתו, מלשון הצו עולה שבית-המשפט התיר למשיבה להרחיק טובין אך לא לתפסם ולהחרימם. עוד טוען המבקש כי עם חתימת העסק בחותם עופרת בוצעה החלטת בית-המשפט במלואה ואין לבצע פעולות אכיפה נוספות בחצרי המבקש.
טענת מיצוי ההליכים עם הסגירה בחותם אינה מקובלת עליי.
כעולה מניסוחו של הצו ומן האמור בסעיפים 16 ו- 24 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן: "חוק רישוי עסקים") האמצעי של סגירה בחותם הוא רק אמצעי אחד, ואין בביצועו כדי לייתר את יתר הפעולות הנדרשות, אם נדרשות, לצורך הבטחת ציות לצו. בהקשר זה אעיר, כי מהתנהלותו של המבקש עד כה עולה כי העובדה שעסקו נחתם בחותם עופרת ביום 09.05.04 וביום 10.10.05 לא מנעה ממנו להמשיך ולנהל את עסקו תוך הפרה בוטה ומתמשכת של הצו השיפוטי, ודי בכך כדי להמחיש את האבסורד בטענה שהחותם ממצה את האכיפה.
לפיכך, אני קובעת כי בהתאם לתכלית החוק והצו שהוצא מכוחו מוסמכת המשיבה להמשיך ולנקוט פעולות לאכיפת הצו בהתאם להוראות הצו ולגדרותיו.
אשר לסוגיית תפיסת הטובין והחזקתם, אף בנושא זה אני סבורה כי המשיבה פעלה בנסיבות העניין בסמכות וזאת לאור לשון החוק והצו ותכליתו.
מבחינת לשונו של הצו הוסמכה המשיבה לנקוט בכל האמצעים הסבירים הדרושים בנסיבות העניין, כדי להבטיח ציות להוראות הצווים, ולא הוגבלה בהרחקת טובין. בגדר כל האמצעים הסבירים להבטחת ציות לצו ניתן לכלול גם תפיסת טובין, אשר מבלי לתופסם לא ניתן יהיה להבטיח את הציות לצו, והחזקתם כדי להבטיח ציות לצו. לאור מסקנה זו, אין צורך להכריע בשאלה אם המונח הרחקת טובין כולל כשלעצמו גם את תפיסתם והחזקתם.
מבחינת תכלית הצו, צו הפסקת העיסוק וסגירת העסק, נועד למנוע המשך עיסוק ללא רישיון עסק, תוך סיכון בריאות הציבור ושלומו, הן בחצרים נושא כתב האישום, והן על-ידי המבקש. סעיף 24 לחוק רישוי עסקים מסמיך לבצע לשם קידום מטרה זו כל פעולה סבירה בנסיבות העניין, ואיני רואה טעם לקבוע כי פעולות של תפיסה והחזקה אינן מהוות אמצעי סביר להבטחת קיום הצו בנסיבות מתאימות.
במקרה שבפני, לאור מהות העסק ומהות העיסוק בתחום של רוכלות, הרי שחשיבותם של הטובין עשויה אף לעלות על חשיבותו של מקום העסק. עסק של רוכלות הוא מטיבו נע ונד, וניתן לעסוק בו על נקלה במקומות עסק שונים. לעומת-זאת לא ניתן לעסוק בו ללא ציוד להפעלת העסק וללא מוצרי מזון. לפיכך, בכל הנוגע לעסק מסוג רוכלות, אני סבורה שהתפיסה וההחזקה של הטובין מהוות אמצעי סביר בנסיבות העניין, להבטחת הציות לצו.
זאת ועוד, עיון בהוראות סעיפים 27א - ד לחוק רישוי עסקים, שעוסק ברוכלות, מעלה כי המחוקק ראה לנכון להסמיך את המשיבה לתפוס את מרכולתו של רוכל וכן כל כלי ואביזר המשמש אותו בעיסוקו. בנוסף הוסמכה המשיבה לעכב את התפוסים בנסיבות המפורטות שם, ובית-המשפט רשאי להורות על חילוטם במסגרת גזר דינו. הוראות אלה בהתאמות המתחייבות, מחזקות את מסקנתי כי תפיסת הטובין והחזקתו הן פעולות בסמכות גם במסגרת פעולות לאכיפת צו שיפוטי.
ודוק, לא כל תפיסה של טובין ובוודאי שלא כל החזקה שלהם מותרת, אלא רק תפיסה של אותם טובין שבאמצעות תפיסתם והחזקתם ימנע המשך הפרת הצו השיפטי ויובטח הציות לו.
לאחר שעיינתי ברשימת הפריטים שנתפסו, אני קובעת כי המשיבה פעלה בסמכות באקט התפיסה, ומקבלת את טענת המשיבה כי התפיסה של הטובין נועדה להבטיח ציות לצו.
משנתפסו הטובין כדין יש לבחון מה יעשה בהם.
הטובין שנתפסו נחלקים למוצרי מזון ולמכשירי חשמל. בגדר מוצרי המזון היו טובין שעשויים להתקלקל, שביחס אליהם פעלה המשיבה בהתאם לסעיף 26 לחוק רישוי עסקים ולא מצאתי פגם בהתנהלותה.
אשר ליתר מוצרי המזון ומכשירי החשמל, המשיבה טוענת כי לאור מהות העסק והעיסוק, ולאור ההפרה השיטתית של הצו השיפוטי ופעולות המבקש כנגד האמצעים הפיזיים שנקטה המשיבה לצורך סגירת העסק, האמצעי היחיד להבטיח את הציות לצו הוא באמצעות נטילת אותם טובין שבהם ובאמצעותם רוכל הנאשם.
כנגד טענות אלה עומדת זכותו הקניינית של הנאשם באותם טובין.
על בית-המשפט לאתר את נקודת האיזון, הסבירה והמידתית בנסיבות העניין, שיהא בה כדי להבטיח את הציות לצו השיפוטי ואת שלום הציבור ובריאותו מחד גיסא, תוך שמירה במידת האפשר על זכותו הקניינית של הנאשם מאידך גיסא.
אשר-על-כן אני מורה כדלקמן:
המשיבה תהא רשאית להמשיך ולהחזיק בטובין.
המבקש יבוא בדברים עם המשיבה במטרה להגיע להסכמות שיבטיחו ציות מצידו לצו השיפוטי, תוך צמצום הפגיעה הקנינית בנאשם, כגון מתן אפשרות למבקש למכור את הטובין וכיוצ"ב הסדרים.
אם בתום חודשיים ממועד החלטתי לא יגיעו הצדדים להסכמות, יהא המבקש רשאי לפנות לבית-המשפט בשנית בבקשה להשבת הטובין, ולפרט מהם ההסדרים המוצעים על ידו להבטחת ציות לצו, ובית-המשפט ידון בבקשה.
אין בהחלטתי זו, כדי למנוע מהמשיבה לפעול בהתאם להסדר המפורט בסעיפים 27א-ד לחוק רישוי עסקים."

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

צווי תפיסת מיטלטלין וכל חפץ לרבות מרכולתו של רוכל וכניסה לחצרים