botox
הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

הורי הורים (סעיף 11 לחוק)

ב- בע"מ 4486/13 {פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה - משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.08.13)} בית-המשפט ציין כי חוק האימוץ מתייחס לקשר המשפחתי הביולוגי מעבר להורים בהקשר עיקרי אחד.

סעיף 11 לחוק קובע כי "בבוא בית-המשפט ליתן צו-אימוץ לגבי מאומץ שהוריו נפטרו, יתחשב בדעתם של הורי הוריו של המאומץ".

מדובר אך ורק בהורה שנפטר, וכי מעמד מיוחד זה אשר מהותו "התחשבות" בלבד ניתן אך ורק לסבים ולא לבני משפחה אחרים.

חוק האימוץ אינו מעניק מעמד או עדיפות למעגל הרחב יותר של המשפחה הביולוגית כאשר נשללה זכות ההורות בשל חוסר מסוגלות כבמקרנו. אין זה אומר שהתחשבות והכרה ביתרונות של המשפחה הביולוגית אינם בעלי משקל. ההפך הוא הנכון.

ב- אמ"צ (יר') 22/13 {היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, תק-מש 2015(2), 767 (2015)} המסגרת הנורמטיבית הרלבנטית לתיק זה פורטה בהרחבה ב- דנ"א 7015/94 {היועץ המשפטי לממשלה נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (15.08.95)}.

בפסק-הדין נאמר כי לכל אדם זכות יסוד לגדל את ילדו גם אם מבחינה אובייקטיבית ייטב לילד אצל אחרים.

זוהי זכות חוקתית טבעית וראשונית בבחינת ביטוי לקשר הטבעי שבין הורים לילדיהם ואין המדינה רשאית לשבור את התא המשפחתי וליטול מהאדם את ילדיו על-מנת להיטיב עמם.
בדרך-כלל קודם העיקרון של הצורך בהסכמתם של ההורים לעיקרון של טובת הקטין, אך לדרך-כלל זה יש יוצאים-מן-הכלל, והם המנויים בשלוש הפסקאות שבסעיף 11 לחוק האימוץ.

המכנה המשותף לכל היוצאים-מן-הכלל הוא קיומם - או אי-קיומם - של תנאים שבהם עולה ועדיפה הדאגה לגורלו ולשלומו של הקטין על הזכות הטבעית של ההורה שתינתן הסכמתו עובר לאימוץ ילדו.

אך מאחר ומדובר בשלילת זכות טבעית ויסודית של קשר בין הורה וילדו, יש להקפיד ולפרש מהותם ותכנם של יוצאים-מן-הכלל אלה, שמאפשרים שלילת זכות מעין זו, בזהירות מרובה ובדרך הפירוש המצמצם.