חוק תרומת ביציות - הוראות שונות

סעיפים 53-42 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 קובעים כדלקמן:

"פרק ט': הוראות שונות

42. מעמד היילוד ואי-פגיעה בסמכות בית-דין דתי
(א) יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין.
(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), אין בחוק זה כדי לפגוע בדיני איסור והיתר לענייני נישואין וגירושין, ומסמכויותיהם של בתי-הדין הדתיים.
(ג) הזכויות והחובות הקיימות בין הורים ושאר קרוביהם ובין ילדי ההורים לא יהיו קיימות בין התורמת ושאר קרוביה ובין היילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביציות, ולא יהיו נתונות לתורמת, ביחס ליילוד, הסמכויות הנתונות להורים ביחס לילדיהם.

43. פיצוי
(א) המדינה תשלם לתורמת מתנדבת פיצוי בשל פעולת שאיבת ביציות שבוצעה בה למטרת השתלה, בסכום שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת.
(ב) המדינה תשלם לתורמת מטופלת פיצוי שסכומו מחצית הסכום שנקבע לפי סעיף-קטן (א), בשל הסכמתה להקצאת ביציות עודפות למטרת השתלה.

44. חזרה מהסכמה ושינויי ייעוד
(א) תורמת או מטופלת רשאית לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי סעיפים 15, 16 או 27, לפי העניין, בכל עת לפני ביצוע הפעולה שלה הסכימה לייעד את הביציות שנשאבו מגופה, ולעניין הסכמה לייעד ביציות להשתלה - בכל עת לפני הפריית הביציות, והיא לא תישא באחריות אזרחית או פלילית בשל חזרתה מהסכמה כאמור.
(ב) חזרה מהסכמה לפי סעיף זה תיעשה בטופס שהורה המנהל, הכולל את בקשת התורמת לחזור בה מההסכמה שנתנה לפי הסעיפים האמורים בסעיף-קטן (א), לפי העניין, וכן את הסכמתה לשנות את הייעוד ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, ואת מספר הביציות שהיא מסכימה לייעד לכל אחת מהפעולות.
(ג) חזרה בה תורמת מהסכמתה לייעד ביציות להשתלה, כאמור בסעיף זה, תשיב את סכום הפיצוי שניתן לה לפי הוראות סעיף 43.
(ד) חזרה בה תורמת מהסכמתה ולא ביקשה לשנות את הייעוד ולבצע פעולה אחרת בביציות שנשאבו מגופה, יהיה ניתן להשמיד את הביציות בחלוף 90 ימים מיום שחזרה בה מהסכמתה; תורמת שחזרה מהסכמתה כאמור והגישה בקשה בכתב בטופס שהורה עליו המנהל להשמדת הביציות - יושמדו הביציות בחלוף 90 ימים.

45. תחולה על המדינה
חוק זה יחול גם על המדינה.

46. שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן, אלא-אם-כן נאמר אחרת בחוק זה.

47. אגרה
נתרמת תשלם אגרה בעד אישור רופא אחראי להשתלת ביציות בגופה לפי סעיף 13, בסכום שקבע השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת; סכומי אגרה שנגבו לפי סעיף זה ישמשו, בין השאר, לצורך תשלום פיצוי לתורמת כאמור בסעיף 43.
48. פיקוח
(א) המנהל ימנה רופא מומחה עובד משרד הבריאות שיפקח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה.
(ב) הרופא המומחה רשאי, לשם ביצוע תפקידו כאמור בסעיף-קטן (א), לדרוש ולקבל מידע ממאגר המידע, ממחלקות מוכרות, מוועדות אישורים ומוועדת החריגים; הרופא המומחה ימסור למנהל, אחת לשנה, דין וחשבון בעניינים הנוגעים לתפקידו כאמור.

49. ביצוע ותקנות
(א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.
(ב) הוראות וטפסים שהורה המנהל לפי חוק זה יפורסמו באתר האינטרנט של משרד הבריאות.
50. תיקון פקודת בריאות העם - מס' 25
בפקודת בריאות העם, 1940, בסעיף 24ב, אחרי פסקה (3) יבוא:
"(4) לגבי מחלקה מוכרת כהגדרתה בחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010 - בית-החולים או המחלקה המוכרת לא קיימו הוראה מהוראות החוק האמור."

51. תיקון פקודת מס הכנסה - מס' 176
בפקודת מס הכנסה, בסעיף 9, אחרי פסקה (29) יבוא:

"פיצוי לתורמת ביציות
(30) פיצוי ששולם לתורמת לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010."

52. תיקון חוק בית-המשפט לענייני משפחה - מס' 8
בחוק בית-המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995, בסעיף 1, בהגדרה "ענייני משפחה", אחרי פסקה (7) יבוא:
"(8) הליך לפי סעיף 36 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010."

53. תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו."

זיקה פיזיולוגית - מודל ההורות הפיזיולוגית, כלומר, מתוקף נשיאת ההיריון, הוא לרוב מודל מובנה ובלתי-ניתן להפרדה מהמודל הגנטי, מקום בו מדובר בהולדה "טבעית".

האֵם במצב זה ממלאת שני תפקידים - תורמת הביצית ונושאת ההיריון. באשר לדרכי ההולדה הטכנולוגיות, המנתקות את הקשר שבין שני התפקידים הללו, מודל זה עולה באופן המובהק ביותר בחוק תרומת ביציות.

ב- תה"ס (ת"א) 855-10-13 פלונית נ' XX, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.2013)} ציטט בית-המשפט את כב' השופט רובינשטיין בבית-המשפט העליון ב- בג"צ 4077/12 {פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)} אשר קבע כי חוק תרומת ביציות קובע כי היילוד שנולד מתרומת ביצית יהיה ילדהּ של הנתרמת, כלומר, האישה שנשאה את ההיריון ובינה לבין היילוד יש קשר שהוא בהכרח אינו גנטי {סעיף 42 לחוק תרומת ביציות}.

עוד מוסיף בג"צ 5771/12 {עניין ליאת משה} כי סעיף 42 לחוק תרומת ביציות קובע כי היילוד שנולד מתרומת הביצית יהיה ילדה של הנתרמת וזאת ללא צורך בקבלת צו הורות.

כלומר, במסגרת חוק תרומת ביציות, חרף הזיקה הגנטית בין תורמת הביצית ליילוד, ניתנת בכורה לתרומה הפיזיולוגית של הנתרמת להיוצרות היילוד.

לפי סעיף 43 לחוק תרומת ביציות, החקיקה או התקנות לא הכירו בכך שתאי זרע, רחם אימהי או ביציות הם "מוצר" רגיל בשוק. להפך, חרף העובדה שבכל המקרים הללו ניתן תשלום למי שמוגדרים כ"תורם" או "תורמת" זהו תשלום מוגבל בהיקפו, מפוקח, ומוגדר כפיצוי בגין טרחה ואי-נוחות, להבדיל מאשר תמורה עבור חלקי הגוף או השימוש בו. ההכרה באפשרות לתרום דם, תאי-זרע או ביציות לא הפכה אותם ל"נכסים" לכל דבר ועניין {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)}.

סעיף 44 לחוק תרומת ביציות מסדיר מפורשות את האפשרות שבידי תורמת ביצית לחזור בה מהסכמתה בכל עת לפני ביצוע הפעולה שלה הסכימה לייעד את הביציות שנשאבו מגופה, ולעניין הסכמה לייעד ביציות להשתלה - בכל עת לפני הפריית הביציות ולא תישא באחריות פלילית בשל כך {בג"צ 4077/12 פלונית נ' משרד הבריאות, שלעיל}.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

חוק תרומת ביציות - הוראות שונות