botox
הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

משמורת - אפוטרופסות ומסירה (סעיף 10 לחוק)

ב- בג"צ 4077/12 {פלונית נ' משרד הבריאות ואח', תק-על 2013(1), 4691 (2013)} נדונה היחלשותו של מודל קביעת ההורות על בסיס גנטי מול מודלים של הורות פיסיולוגית, הורות חברתית-פונקציונלית {או בשם אחר "הורות פסיכולוגית"}, ומודלים אחרים כדוגמת מודל טובת הילד ומודלים המבוססים על הסכמת הצדדים.

בהקשר הרחב נכתב לא מעט {י' מרגלית "על קביעת הורות משפטית בהסכמה כמענה לאתגרי קביעת ההורות המשפטית בעת החדשה", דין ודברים, ו 553 (תשע"ב)}.

בית-המשפט העליון סבר, כי מבלי להביע עמדה לגבי דילמת קביעת ההורות באותם מצבים, ברי כי כיום, בשעה שהמודל הגנטי אינו מצוי עוד לבדו, קל וחומר במקרה של תרומת זרע בו אף איש אינו טוען "אופרטיבית" לאבהות של התורם, יתכן כי קשר גנטי זה אינו חזות הכל {ע"א 3077/90 פלונית נ' פלוני, פ"ד מט(2), 578, 605-599 (1995)}.

אחרי שנים של הליכה יד ביד עם המודל הגנטי באופן בלעדי {עמדה שקיבלה ביטוי בשני דברי החקיקה המרכזיים בעניין קביעת הורות: סעיף 3(א) לחוק שיווי זכויות האישה, התשי"א-1951 וסעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962 - חרף אי-הגדרת המונח הורה}, עשה המחוקק כברת דרך מסויימת בהתרחקות מן המודל הגנטי, בקבעו את ההורות בחוק הפונדקאות החדש, שלא על-פי המודל הגנטי הישיר, אלא על-פי "צו הורות" {חוק הסכמים לנשיאת עוברים סעיף 10} כאשר בדומה לכך גם קבע סעיף 42 לחוק תרומת ביציות, כי יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין. קרי, קביעת הורות ללא קשר גנטי לנתרמת, אלא קשר פיסיולוגי בלבד.

ואולם, גם אם יהיו טענות שלפיהם הזיקה הגנטית נחלשה במובן המשפטי והחברתי, במיוחד בהקשר של תרומת זרע, היא עודנה כבדת משקל, מכל מקום, הפגיעה באוטונומיה תהיה ממשית וחזקה.

ב- תה"ס (ת"א) 855-10-13 {פלונית ואח' נ' XX, פורסם באתר האינטרנט נבו (29.10.13)} הסכים בית-המשפט עם הקביעה מתוך בג"צ 4077/12 {פלונית נ' משרד הבריאות, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.13)} כי אחרי שנים של הליכה יד ביד עם המודל הגנטי באופן בלעדי עשה אף המחוקק כברת דרך מסויימת בהתרחקות מן המודל הגנטי, בקבעו את ההורות בחוק הפונדקאות החדש, שלא על-פי המודל הגנטי הישיר, אלא על-פי "צו הורות" {חוק הסכמים לנשיאת עוברים סעיף 10}.

בדומה לכך גם קבע סעיף 42 לחוק תרומת ביציות כי יילוד שנולד כתוצאה מתרומת ביצית, יהיה ילדה של הנתרמת לכל דבר ועניין, קרי קביעת הורות ללא קשר גנטי לנתרמת, אלא קשר פיסיולוגי בלבד.

דברים אלה כוחם יפה שעה שלא הפיריון הטכנולוגי הוביל להורות של הצדדים אלא רצון משותף וכוונה משותפת.

אישור ההסכם בין הצדדים באופן שיש בו על-מנת ליישב מחלוקות עתידיות יועיל לצדדים ולילדם שעתיד להיוולד וימנע מהם מחלוקות משפטיות נוספות ויפחית הסיכוי להתדיינות משפטית נוספת ביניהם.

ככל שקיים בין הצדדים סכסוך, הכרה בסמכותו של בית-המשפט לאשר הסכמים עשויה לקדם את פתרונו.