botox
הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

האם, בדומה לסעיף 33 לחוק אימוץ ילדים, התקיים איסור פלילי בעניין הנדון עקב פגיעה בפרטיות של צדדים שלישיים?

ב- בש"פ 5796/14 מדינת ישראל נ' דורון ממט, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.11.14)} דובר בערר בגלגול שלישי שעסק בסוגיית גישתה של המשטרה, בשלב החקירה, לחומרים שהעיון בהם פוגע בפרטיות של צדדים שלישיים בתחומים רגישים של הליכי פונדקאות חו"ל/אימוץ.

ברקע העניין, בית-המשפט המחוזי קיבל ערר שהגיש המשיב ואסר על המשטרה לעיין בתיקים שנתפסו במשרדו של המשיב לבחינת הפליליות במעשיו של המשיב, אשר במספר מקרי תיווך, במסגרת עבודתו, ליצירת תינוקות בחו"ל ומסירתם להורים ישראלים שלהם אין זיקה גנטית ליילוד.

בית-המשפט העליון {מפי כב' השופט נ' הנדל} קיבל את הערר מהטעמים כי נקבע כי אכן, חשיפת המסמכים תוביל לפגיעה בפרטיותם של לקוחות המשיב זאת בהתאם לסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 (להלן: "חוק הגנת הפרטיות") וייתכן אף בגדרי תת-סעיף (8) לסעיף זה.

בית-המשפט העליון לא מצא מקור בדין המאפשר לסווג את החומר כחוסה תחת חסיון, כאשר בהקשר זה נקבע כי אין ללמוד על חסיון במקרה זה מחוק הגנת הפרטיות, או מחובות הסודיות הקיימות בחוקים השונים בתחום ההורות וכן כי המקרה אינו נכנס אף בגדר החסיון הרפואי שבסעיף 49 לפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א-1971 (להלן: "פקודת הראיות").
בהקשר אחרון זה המחלוקת התמקדה בשאלה האם עיסוקו של המשיב - שאין חולק שהוא אינו רופא ואינו עובד בשירות רופא או בשירותו של מוסד רפואי, עולה בגדר "צוות מקצועי העובד עם הרופא".

בית-המשפט העליון ענה על כך בשלילה, תוך שקבע, בין-היתר, כי באורח כללי, מונח זה מתאר גורם מקצועי שמהווה במובן מסויים את ידו הארוכה של הרופא במסגרת עבודתו, כלומר מעין כלי עזר עבורו. וכי המשיב אינו עונה על שתי הדרישות המצויות בתיבה "צוות מקצועי".

עוד הוסיף בית-המשפט העליון, כי אף אם אין מקור בדין המאפשר לסווג את החומר כחוסה תחת חסיון, על בית-המשפט לבחון האם קיים פוטנציאל פליליות במעשי המשיב ולקוחותיו.

במידה וימצא בשלב החקירה, כי המעשים נטולים מימד פלילי, תתחזק העמדה לפיה אין מקום לאפשר למשטרה לעיין במסמכים.

הודגש כי הרף לביסוס פליליות המעשה בשלב זה נמוך ביחס לשלבים אחרים במשפט ולכן המסקנה לעניין הפוטנציאל הפלילי שבמעשים, תקפה לשלב החקירה ואינה מחייבת לגבי שלבים שונים של המשפט, אם יתקיימו, כגון בקשה למעצר, אין להשיב לאשמה או הכרעת הדין.

במקרה הנדון בית-המשפט העליון קבע כי קיים לכאורה יסוד פלילי במעשי המשיב וכי בחינת תוכן המסמכים היא חיונית לבדיקת העניין ועשויה לעצב את החקירה ואף את עמדת המדינה בעקבותיה.

עוד יצויין כי בחוק האימוץ, בחוק ההסכמים ובחוקים אחרים המסדירים דרכים שונות להקניית הורות בדין הישראלי, ישנם איסורים פליליים שונים.

כך למשל, כאמור, חוק האימוץ אוסר על מסירה פרטית שלא לפי הוראות החוק {סעיף 33 לחוק האימוץ} וחוק ההסכמים אוסר על ביצוע הליך או מסירת יילוד שלא בהתאם להוראותיו {סעיף 19 לחוק ההסכמים}.

אשר-על-כן, בית-המשפט העליון קיבל את הערר. יחד-עם-זאת, ביקש בית-המשפט העליון להקפיד כי פרטיות הצדדים תישמר ככל הניתן במסגרת החקירה, בדומה לטיפול בחומרי חקירה רגישים אחרים, ויש לוודא כי החומר יימצא במקום שמור ולא יודלף לגורמים חיצוניים.