botox
הספריה המשפטית
דיני אימוץ ופונדקאות

הפרקים שבספר:

אישור הסכם (סעיף 5 לחוק)

ב- בע"מ 1118/14 {פלונית נ' משרד הרווחה והשירותים החברתיים, פורסם באתר האינטרנט נבו (01.04.15)} עתרה המבקשת להכרה בהורות על בסיס שרשרת של הסכמים פרטיים שיזמה והוציאה אל הפועל, אף שמהלך זה אין לו עיגון חוקי בדין הישראלי החל בנסיבות המקרה.
ההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות בתחום ההולדה נושאות בשורה משמעותית לכל מי שמבקשים לממש את רצונם להורות, אך לצד בשורה זו טומנת בחובה אותה הקידמה גם דילמות אתיות וחברתיות נכבדות ומורכבות וחששות לפגיעה בזכויותיהם של הגורמים המעורבים בתהליך ובהם "האם הנושאת", תורמי המטען הגנטי והיילוד הפוטנציאלי.

דילמות אלה ואחרות מתעוררות גם כאשר מדובר במהלכים של פונדקאות ותרומת ביציות המוסדרים בחוק והמלווים באמצעים של פיקוח ובקרה. כך למשל לא ניתן להתעלם מההיבט הקומודיפיקטיבי {הסחרה} המתלווה למהלכים מסוג זה {Margaret J. Radin, "Market-Inalienability", 100 Harv. L. Rev. 1849, 1859-1861 (1987)}.

ההסדרה בחקיקה מנסה להתמודד עם דילמות אלה ולתת להן מענה ראוי {סעיפים 1, 9, 10 ו- 12 לחוק תרומת ביציות, התש"ע-2010; סעיף 5 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1996; וסעיפים 1(ב), ו- 9-6 לחוק אימוץ ילדים, התשמ"א-1981; דברי ההסבר להצעת חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), התשנ"ו-1995, ה"ח 259, 265-260}.

לעומת-זאת, כאשר מדובר במהלך המבוסס על הסכמים פרטיים שאין לו עיגון בדין והמבוצע, כמו במקרה הנדון, בלא ששלב כלשהו משלבי המהלך נתון לפיקוח או לבקרה של גורם רגולטיבי מוסמך, במצב שכזה, החששות של ניצול גורמים שלישיים המעורבים בתהליך ההולדה ושל פגיעה בטובת היילוד מתעוררים ביתר שאת.

כמו-כן, לגבי מהלך כזה מתעצם החשש כי הוא ישמש קרקע פוריה לסחר בילדים וליצירת "שוק תינוקות".

בחינה פרטנית של כל מקרה קונקרטי על-מנת להסיר חששות אלה, איננה בשום אופן הדרך ההולמת להתמודד עימם וגם המצדדים בקביעת הורות משפטית בהסכמה סבורים שהמודל אותו יש לעצב בהקשר זה, חייב לעבור הסדרה בחוק ולהיות נתון לפיקוח ולהגבלות על-מנת להגן על אינטרסים חברתיים חשובים הכרוכים בו.