"עניין תלוי ועומד"

הכלל "עניין תלוי ועומד" חל בכל אותם מצבים שבהם מנהלים בעלי הדין תובענות מקבילות בבתי-משפט שונים, בשל אותה עילה. זהות העילה נבחנת בהקשר זה במשמעות רחבה יותר, דהיינו, לפי מהות העניין או הנושא.

כמו במעשה בית דין כך גם ב"עניין תלוי ועומד" העילות צריכות להיות זהות. ברם הזהות אינה נקבעת לפי צורת התביעות אלא לפי מהותן. השאלה, אם צד למשפט מוטרד פעמיים עקב אותה העילה תלויה לא בטעמים טכניים של זהות צורת התביעות אלא בעניינים של ממש, היינו, לפי מהותן העיקרית.

לעניין זהות העילות אין זה הכרחי שתהיה חפיפה מוחלטת בין כל העניינים העשויים להידון בשתי התובענות. העיקר הוא, כאמור, שבשתיהן עומדת לדיון אותה סוגיה מהותית {ע"א 9/75 אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477 (1975)}.

סוגיית "עניין תלוי ועומד" כמו אחותה מעשה בית דין מבטאת את רעיון שהינו מניעת כפל התדיינות, הטרדות בעלי הדין ובתי-המשפט {ראה גם המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סמיון, פ"ד ל(1), 744 (1976); ע"א 15/64 מוזס נ' מוזס, פ"ד יח(3), 141}.

מטרתן היא למנוע מצב בו שתי ערכאות יגיעו להכרעות סותרות בנוגע לאותו עניין ממש. לבית-המשפט, אם כן, ישנה הסמכות להורות על עיכוב הליכים בתובענה אשר מתנהלת לפניו, כאשר הליכים הנוגעים לאותו נושא שבמחלוקת מתנהלים זה מכבר בפני בית-משפט אחר.

כידוע, מטרתן של תקנות סדר הדין האזרחי היא להבטיח ניהול משפט בצורה יעילה ולמנוע סחבת ובזבוז זמן שיפוטי מיותרים, אולם כל זאת תוך שמירה על זכותם של כל הצדדים למשפט להביא את ראיותיהם ואת טיעוניהם לפני בית-המשפט בצורה מלאה ונאותה.

במתן החלטותיו הדיוניות רשאי ואף חייב בית-המשפט לנקוט אמצעים, כדי למנוע התדיינות שהינה אקדמית וחסרת תועלת מעשית. לעיתים קרובות מתברר, שתביעה מסויימת הינה מיותרת וחסרת משמעות רק עם סיומו של הליך אחר, אשר היה עדיין תלוי ועומד לפני ערכאה של בתי-המשפט כאשר הוגשה התביעה נושא הדיון. כאשר אפשרות כזאת צפוייה מראש, יצדק בית-המשפט, בדרך-כלל, אם יסרב לדון בתביעה השניה בטרם ניתן פסק-דין סופי בהליך האחר {מגמה זו באה לידי ביטוי ב- ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ נ' חייא סתם, פ"ד מב(1), 541 (1988)}.

כאמור, ההלכה בדבר "הליך תלוי ועומד" {Lis Alibi Pendens} קובעת כי בית-המשפט רשאי לעכב הליך המתנהל לפניו כאשר תלוי ועומד בין הצדדים הליך אחר בו עומדת לדיון סוגיה מהותית זהה {ראה גם ע"א 9/75 שיך אל עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2), 477 (1975)}.

הבסיס הרעיוני של דוקטרינה זו הוא מניעת הכבדה מיותרת על היריב, מניעת הטרדה של בתי-המשפט ובעלי הדין בהליכים כפולים, וכן מניעת היווצרות מצבים בהם שתי ערכאות שונות {או יותר} תגענה לממצאים עובדתיים סותרים או למסקנות משפטיות מנוגדות באותה הסוגיה ובין אותם צדדים {ראה גם א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה עשירית, התשס"ט-2009), 116}.

מגמת בתי-המשפט הינה איפוא להמתין עד לסיום בירור ההליך התלוי ועומד בטרם תידונה לפניו התובענה הנוספת אשר במסגרתה בית-המשפט יידרש להכריע באותה סוגיה מהותית.

נדגיש כי סמכותו של בית-המשפט לעכב הליכים בשל "עניין תלוי ועומד" היא סמכות שבשיקול-דעת.

בין שאר השיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון בשוקלו האם לעכב את הדיון לפניו ואם לאו - ניתן למצוא את השיקולים הבאים: הצורך במניעת הכרעות סותרות; מניעת הכבדה מיותרת על היריב; מניעת הטרדה של בית-המשפט בהליך כפול; יעילות דיונית וחיסכון במשאבי בית-המשפט.

שני נתונים חשובים נוספים שעל בית-המשפט להביא בחשבון במסגרת האיזון בין האינטרסים המתנגשים, הם הנזק שייגרם לבעל הדין שבירור תביעתו יעוכב ומידת תום-הלב של בעל הדין המבקש את עיכוב ההליכים {ראה תא"מ (שלום חי') 24547-06 יאיר בן זאב נ' בנק לאומי סניף משרד ראשי, תק-של 2011(1), 49770, 49771 (2011)}.

כלל זה של "הליך תלוי ועומד", חל גם במקום שבו ההליך האחר מתנהל בפורום זר בין אותם צדדים ובגין אותו סכסוך. כך למשל, קבעה כב' השופטת ט' שטרסברג-כהן ב- רע"א 851/99 {הנאמנים בפשיטת רגל של ABC Containerline N.V נ' Depypere, פ"ד נז(1), 800 (2003)} כי במקום שבו הליך אחר תלוי ועומד, כי אז "מתן צו לעיכוב הליכים נתון לשיקול-דעתו של בית-המשפט. כך הוא גם כאשר הבקשה לעיכוב הליכים מתבססת על קיומו של הליך אחר בפורום זר בין אותם צדדים ובגין אותו סכסוך, כגון הליכי פשיטת הרגל המתקיימים במקרה שלפנינו בפורום הבלגי" {ראה ת"א (שלום יר') 4149-09 חברת אלמותחדה ללאווראק אלמאליה נ' מוהנד מסרי, תק-של 2010(4), 134929 (2010)}.

דברים דומים קבעה כב' השופט ש' נתניהו ב- ע"א 362/83 {מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' האניה "דונאר", פ"ד לח(2), 505 (1984) לפיהם "שאלת עיכוב הליכים על-מנת שיתבררו בפורום אחר מתעוררת לא רק עקב תניית שיפוט זר, אלא גם במקרים אחרים, כגון הסכמה לבוררות; טענה שהמקום בו הוגשה התביעה אינו הפורום המתאים לבירורה (forum non conveniens), או טענה שמתנהלים כבר הליכים במקום אחר (lis alibi pendens). בכל המקרים הללו, בית-המשפט המקומי אמנם מוסמך לדון בתביעה, שהוגשה לפניו, אך יש לו שיקול-דעת להחליט, אם לעכבה על-מנת שתוגש במקום אחר...".

מכאן איפוא, שככלל, על-פי העיקרון של "הליך תלוי ועומד", על בית-המשפט לעכב את ההליכים, במקום שכבר מתברר הליך אחר בין אותם צדדים העוסק באותן שאלות. לאחר מתן פסק-הדין בהליך הראשון שהדיון בו החל, כי אז במקום שבו בעל-דין העלה טענה של "הליך אחר תלוי ועומד", יוכל הוא לטעון להשתק עילה ביחס לעילה או לעילות שכבר הוכרעו בהליך הראשון.

מגמת הפסיקה היא לקשור את שתי הסוגיות, מעשה בית דין ו"הליך תלוי ועומד", באמצעות מבחן זהות העילות, שהרי שתי הסוגיות הללו מבטאות אותו רעיון, והוא, מניעת כפל התדיינויות והטרדת בעלי הדין ובתי-המשפט.

לפיכך, נדרש בעל הדין לטעון כל אחת מן הטענות הללו בהזדמנות הראשונה ובטרם היה סיפק בידי בית-המשפט להיכנס לעובי הדיון. ואם לא נקט בעל הדין ביוזמה זו ולא העמיד את בית-המשפט על קיומו של הליך קודם או מעשה בית דין, אין כלל העיכוב או כלל המניעות מתקיים מעצמו ואין סמכותו של בית-המשפט מתקפחת מאליה. משנתפסה סמכותו של בית-המשפט, שוב אין מפקיעים אותה ממנו.

העולה מהאמור הוא שככלל, במקום שבו ישנו הליך אחר תלוי ועומד, יש לעכב את ההליך השני עד תום בירורו של ההליך הראשון. לאחר שיסתיים בירורו של ההליך הראשון, יהיה בכוחו לחסום את האפשרות של בירור העילות שכבר נדונו בהליך הראשון ואמורות היו להתברר גם בהליך השני.

ב- ת"א (שלום ת"א) 48012-03-10 {יוסף עזרא נ' טי.גי.אי, השקעות נדל"ן בע"מ, תק-של 2011(1), 80894 (2011)} כב' השופטת אביגיל כהן לא מצאה לנכון, בשלב זה של הדיון, להורות על עיכוב הליכים דווקא בתובענה שבפניה בציינה כי לו היתה מוגשת בקשה לאיחוד הדיון בשתי התובענות והיה נטען, כי בכך מתייתר הצורך בשמיעת אותם עדים ונמנע החשש לפסיקה סותרת; כי אז ניתן היה לשקול את הבקשה. בקשה שכזו לא הוגשה ולכן אין כל הצדקה לעכב דווקא את התובענה שבפני כב' השופטת אביגיל כהן.

ב- ת"א (מחוזי מר') 26665-11-09 {מינהל מקרקעי ישראל נ' מפעלי תרנ"א מלונאות ונופש בע"מ, תק-מח 2010(1), 15580 (2010)} קבע כב' השופט יעקב שינמן כי במקרה דנן נראה כי יש מקום להורות על עיכוב הליכים בתובענה שלפניו בשל הליך תלוי ועומד, וזאת בכדי להימנע מכפל דיונים, מהכבדה מיותרת על הצדדים ועל בית-המשפט ומחשש לפסיקה סותרת בשתי התביעות.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

"עניין תלוי ועומד"