מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא - הלכה ומעשה
הפרקים שבספר:
- מבוא
- השתק עילה
- השתק פלוגתא
- סופיות הדיון למול מיצוי זכות התדיינות
- נטל ההוכחה
- השתק שיפוטי
- האם החלטת ביניים יכולה להוות מעשה בית דין?
- אימתי יש להעלות הטענה בדבר מעשה בית דין?
- אימתי תידון טענת מעשה בית דין?
- זהות בעלי הדין לעניין מעשה בית דין
- היתר לפיצול סעדים ומעשה בית דין
- הפסקת תובענה
- "יומו בבית-המשפט"
- "עניין תלוי ועומד"
- אי-הגשת בקשת רשות להגן כמעשה בית דין
- ערעור על פסק-הדין
- תשלום תכוף
- דין פסק-בוררות (סעיף 21 לחוק הבוררות)
- הסדר נושים
- דמי שימוש ראויים ופינוי מקרקעין
- החלטות ועדות תכנון ובניה
- הליכי מעצר
- פסק-דין למזונות
- דיני שטרות
- פירוק שיתוף במקרקעין
- מפקח על רישום המקרקעין
- פשיטת רגל
- תובענות ייצוגיות
- תביעות קטנות
- פסק-דין פלילי כמעשה בית דין
- ענייני עבודה
- טענת "פרעתי"
- חוזים
- חוק למניעת הטרדה מאיימת
- חיוב ארנונה
- פסק-דין על דרך הפשרה
- מקרים בהם קיבל בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
- מקרים בהם דחה בית-המשפט את הבקשה לדחיה על-הסף
חוזים
ב- ת"א (מחוזי ת"א) 1100-07 {ישראל סנדרוביץ נ' אהוד יובל לוי, תק-מח 2010(4), 25551 (2010)} קבע כב' הרשם חגי ברנר כי עיון בתביעה הנוכחית מגלה כי כל כולה מבוססת על הטענה לפיה בין הצדדים נכרת הסכם שותפות, וכי הפרתו של הסכם השותפות היא שגרמה לתובע את הנזקים הנטענים.לנוכח העובדה שטענת השותפות נדחתה על-ידי בית-המשפט השלום בכפר סבא בפסק-דין חלוט, ונקבע כי מדובר בהסכם הלוואה שהתובע הוא שהפר אותו, ממילא נשמט הבסיס מתחת לרגליה של התביעה הנוכחית, והיא אינה יכולה לעמוד. במובן זה ישנו גם השתק עילה, שכן עילת התביעה כבר הוכרעה הלכה למעשה בהליך הראשון, עת נקבע כי מדובר בהלוואה ולא בשותפות או השקעה.
ב- ע"א (מחוזי ת"א) 2463/06 {קשלין אילנה נ' אופקים השקעות בע"מ, תק-מח 2008(2), 15700 (2008)} קבע בית-המשפט {מפי כב' השופטות אסתר קובו; מיכל רובינשטיין ועפרה צ'רניאק} כי המדובר בהסכם שהפרתו הנטענת על-ידי המשיבה התייחסה, הן לעניין איחור במסירה והן לעניין ליקויי בניה.
העובדה שבעת הגשת התביעה הראשונה עוד לא ידעו המערערות היקף הסעד שהתבקש, שכן טרם התבררו להן הליקויים עד תום, אין פירושו של דבר כי מדובר בעילה אחרת. המדובר בעילה אחת לצורך קיומו של מעשה בית דין – עילה חוזית אחת שהצמיחה סעדים שונים מכוח הפרת הסכם הבניה והמסירה בסעיפיו השונים.
ב- ע"א 734/83 {חברת חשמל לישראל בע"מ נ' שפיר דוידוביץ, פ"ד לח(1), 613 (1984)} קבע כב' השופט מ' שמגר כי במקרה דנן לפנינו עילה אחת בלבד. משמע, מי שמבקש סעד של צו מניעה מחד גיסא ושל פיצויים מאידך גיסא, אף-על-פי שמקורם באותה עילה, אינו יכול לעשות כן, אלא אם קיבל לכך רשות של בית-המשפט לפי תקנה 46 סיפא. לא עשה כן, הריהו מושתק בתביעתו השניה, תהיה אשר תהיה, והוא, כמובן, אם מדובר בעילה אחת.
תביעה לאכיפת חיוב או להצהרה על קיומו של חיוב ותביעה לפיצויים בשל הפרתו של אותו חיוב, כולן תביעות, המבוססות על אותו חוזה ועל אותו החיוב העולה ממנו, ואינני רואה מקום להפריד ביניהן ולראות בכל אחת מהן עילה נפרדת. בשני המקרים מקור התביעות הוא אחד: החוזה שנכרת בין הצדדים והחיובים שקמו בעקבותיו.
דברים ברוח זו אף ניתן למצוא בדברי כב' השופט צ' ברנזון ב- ע"א 89/64, 115/64 {ש' פ' האז ואח' נ' רפאל מני, פ"ד יח(3), 441 (1964)} לפיהם, "כשלעצמי נוטה אני לחשוב כי תביעה להחזרת דמי מכר או סכום אחר ששולם על-פי חוזה ותביעה לתשלום פיצויים על הפרת החוזה הם מיני סעד שונים בשל אותה עילה..."

