דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
אשם תורם
שיעורו של האשם התורם צריך להיקבע באופן יחסי למידת האשם המוסרי של כל אחד מן המעורבים באשם {ע"א 5850/10 חברת דפרון בע"מ נ' עזבון המנוח יבגני גולובין, תק-על 2012(2), 6991 (2012), בפסקה ל; ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' יגאל תנעמי, פ"ד נח(1), 1, 23 (2004); ע"א 542/87 קופת אשראי וחיסכון אגודה הדדית בע"מ נ' מוסטפא בן אחמד עוואד, פ"ד מד(1), 422, 438 (1990); ת"א (מרכז) 11422-03-11 ראובן מועלם נ' עו"ד דן חי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.13)}.יש הגורסים כי יש להיזהר מהטלת אשם תורם, כאשר לקוח מוסר עניין לטיפולו המקצועי של עורך-דין {ת"א (כ"ס) 4277-07 דליה בשירי נ' ד"ר דוד עציון, פורסם באתר האינרטנט נבו (06.03.11)}.
בדרך-כלל, הטלת אשם תורם על הלקוח סותרת את ההנחה הגלומה בבסיס הפנייה לאיש המקצוע, קרי, שללקוח אין כישורים וידע מקצועי לטפל בעניינו באופן נאות.
ב- ע"א 2886/05 {אליהו אשכנזי נ' קופת חולים כללית, פורסם באתר האינטרנט נבו (08.11.00)} קבע בית-המשפט, ברוב דעות, שאין להטיל אשם תורם על חולה שלא ביצע בדיקת א.ק.ג, אף שרופאת קופת חולים הפנתה אותו לבצעה, והכל משום שהרופאה לא הסבירה לו את חשיבותה של הבדיקה ודחיפותה. מקל וחומר קיים קושי בהטלת אשם תורם על לקוח שלא קיבל כל הנחיה, וחטאו מסתכם בכך שהניח כי עניינו מטופל כשורה על-ידי אדם בעל ידע וכישורים עדיפים.
ב- ת"א (שלום יר') 4334/03 {יעקב בן דוד נ' עורך-דין יוסף בן דור, פורסם באתר האינטרנט נבו (06.07.05)} קבע בית-המשפט כי נוכח התנהגותו של בן דוד אשר ניתק קשר עם עורך-הדין למשך תקופה של כשנה וחצי ואף לא שעה לדרישתו לתשלום האגרה, יש לייחס לבן דוד מידה של אשם תורם בשיעור של 20%.
ב- ת"א (מרכז) 11422-03-11 {ראובן מועלם נ' עו"ד דן חי, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.02.13)} קבע בית-המשפט כי במקרה דנן נדמה שצריך לחלק את האשם בין שני המעורבים במידה שווה. שניהם פעלו בניגוד לאמות-המידה המוסריות, ואם כי המתקשר הוא בעל החבות העיקרית לעסקה שהוא מתקשר בה, הרי אלמלא הסכים עורך-הדין למתווה העסקה, ואילו העמיד את התובע על הסיכון המשפטי שבה - כנראה לא היתה העסקה יוצאת אל הפועל.
במקרה הנדון, לא הובאו שום ראיות בעניין זה, ועל-כן בית-המשפט סבר כי ראוי לשום את האשם המשותף שווה בשווה, כך שלכל אחד משני הצדדים 50% מן האחריות.
ב- ע"א (חי') 38084-12-09 {דוד ברקוביץ נ' שלמה גבריאלי, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.04.11)} קבע בית-המשפט כי המשיב תרם ברשלנותו תרומה משמעותית ורבה לנזק. העובדה שערך זכרון-דברים והחתימו עם הקונים בטרם התייעץ באופן מפורט לגביו עם המערער, היא שהביאה לנזק.