botox
הספריה המשפטית
דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני

הפרקים שבספר:

חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר

לעיתים עולה השאלה, האם מוטלת חובת זהירות על עורך-דין, בהפקידו שיק לא עביר בחשבון בנק, כלפי הבנק שמשך את השיק?

נעיר כי, שאלה זו, טרם נידונה בבית-המשפט עליון אך התעוררה פעמים מספר בערכאות השונות תוך שנקבע כי קיימת חובת זהירות {ראה למשל ת"א 46133/05 בנק לאומי למשכנתאות בע"מ נ' בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (27.04.11); ע"א (ת"א) 33683-11-11 בנק הפועלים בע"מ נ' עו"ד צבי מועלם, פורסם באתר האינטרנט נבו (19.05.13)}.

ב- ע"א 3521/11 {עו"ד דניאל וגנר ואח' נ' מזל עבדי ואח', תק-על 2014(2), 12364 (2014)} נדונה שאלה זו.

בנק לאומי משך את השיק השני עם קווי השרטוט והמילים "לא עביר". עורך-דין וגנר קיבל על עצמו להעביר את השיק השני למוכרים, בני הזוג עבאדי.

על-פי עדותו, עו"ד וגנר היה מודע לכך שנרשמה הערת אזהרה לטובת בנק לאומי בגין ההלוואה שהעמיד. הוא ידע כי תמורת השיק השני היא חלק מכספי ההלוואה שהעניק בנק לאומי לבראל הקונה לצורך התשלום על הדירה.

עורך-דין וגנר העיד שבראל וזבולון ביקשו ממנו להפקיד את השיק השני בחשבון נאמנות.

בית-המשפט קבע כי בקבלתו את התפקיד, היה מצופה מעו"ד וגנר לפעול במיומנות הראויה כדי להפקיד את השיק השני בחשבון המוכרים, גם כלפי בנק לאומי.

בנק לאומי רשאי היה להסתמך על עו"ד וגנר, כי יקיים את הוראתו במקצועיות ובזהירות הנדרשת.

הסתמכות זו היא סבירה ונגזרת ממעמדו המיוחד של עו"ד וגנר במסגרת עסקת מכר הדירה.

בנק לאומי, בדומה לגורמים אחרים המעורבים בעסקאות מקרקעין, הסתמך על פעולותיו של עורך-הדין שאמון על העסקה מתוקף אמינותו, יושרו ומיומנותו המקצועית.

חובותיו כלפי צדדים שלישיים במקרים אלה נגזרות ממעמדו כעורך-דין במסגרת עסקה מורכבת מבחינה משפטית וכבדה מבחינה כלכלית. ברי שגם וגנר יכול היה לצפות כי בנק לאומי יסתמך על כך וכי אם לא יקיים את תפקידו ויעביר את הכספים למוכרים - עשוי להיגרם לו נזק ממוני.

עוד יש לשים לב שבשונה מהדיווח המאוחר לרשויות המס, פעולת ההפקדה היא בעלת זיקה קרובה ליחסים בין השניים.

למעשה, היחסים בין עו"ד וגנר לבנק לאומי נסבים על השיק השני. בנק לאומי נתן הלוואה לבראל באמצעות השיק השני, שיועד להגיע למוכרים כחלק מהתמורה על הדירה.

משקיבל את השיק השני, תפקידו של עו"ד וגנר היה לוודא שתמורתו תועבר לבני הזוג עבאדי.

על-כן, פעולת הפקדת השיק, משיכת כספי התמורה ומסירתם מצויה בתחום אחריותו של עורך-הדין.

דומה שהנסיבות מעמידות את וגנר במעמד בו הוא חב לבנק לאומי חובת זהירות להפקיד את השיק השני לחשבון המוכרים.

עו"ד וגנר לא עמד ברמת הזהירות שנדרשה ממנו. נקבע, כי בעת הפקדת שיק בחשבון בנק, על עורך-דין לנהוג זהירות כלפי מושך השיק. הזהירות מחייבת אותו להימנע מסיכונים צפויים ובלתי-סבירים על-ידי נקיטת אמצעים. האמצעים שעל עורך-דין לנקוט כדי להגן על מושך השיק משתנים ממקרה למקרה על-פי נסיבותיו.

במקרה הנדון, לא עמד וגנר ברמת הזהירות הנדרשת הן על-פי הוראות החוק והן נוכח נסיבות המקרה. כך, עורך-דין וגנר לא פעל בהתאם להוראת סעיף 7(א) לפקודת השטרות כאשר הפקיד את השיק לחשבון נאמנות על-שם בני הזוג עבאדי, במקום לחשבון ישיר שלהם.

כך גם, על רקע נסיבות המקרה, לאחר שכשל בהפקדת השיק השני, מתברר פן נוסף של חובתו של וגנר לבנק לאומי. עליו לקיים את מהות ההוראה של בנק לאומי בשיק השני - להעביר את תמורת השיק השני למוכרים. גם בכך התרשל וגנר כאשר משך את סכום השיק במזומן ומסר אותו למתחזים. פעולתו זו סללה את הדרך להעביר את תמורת השיק למתחזים במקום למוכרים האמיתיים.

בהצטברות נסיבות אלה, היה על חשדו של וגנר להתעורר והיה עליו להימנע מהעברת סכום השיק במזומן. אילו היה עומד על הפקדת השיק השני בחשבון בני הזוג, האפשרות למשוך את הכסף במזומן ולהעבירו למתחזים היתה נמנעת. רק בני הזוג עבאדי היו יכולים למשוך את הכספים. משמע, גם לאחר שהפקיד את השיק השני בחשבון הנאמנות והתעוררו הנסיבות החריגות, וגנר לא נקט אמצעים סבירים לוודא כי תמורת השיק השני תגיע לידי הנפרע האמיתי ובכך התרשל.

לסיכום, נמצא כי מתקיימים כל יסודות עוולת הרשלנות בקשר למעשה ההתרשלות השלישי שיוחס לעו"ד וגנר - הפקדת השיק השני. נוכח היחסים בין וגנר לבין בנק לאומי והסתמכותו הסבירה של בנק לאומי על עו"ד וגנר, רובצת עליו חובת זהירות כלפי בנק לאומי בקשר לפעולת ההפקדה. וגנר הפר את חובתו כאשר הפקיד את השיק השני בחשבון נאמנות במקום בחשבון של בני הזוג עבאדי, וכאשר משך את הכספים ומסר אותם למתחזים במזומן בחלוף חמישה ימים בלבד על רקע נסיבות המקרה. התרשלותו של וגנר גרמה להיעלמות כספי ההלוואה של בנק לאומי, כאשר התוצאה היתה בתחום צפייתו.