דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
נאמנות
ככלל, על עורך-הדין המחזיק בכספים בנאמנות, מוטלת אחריות כבדה. בית-המשפט עמד על-כך כי "יש להעביר מסר חינוכי, הנושא גם אופי הרתעתי" לעורכי-דין המפרים את חובתם בהקשר זה {רע"א 1201/09 מיימרן נ' פלונית, פורסם באתר האינטרנט נבו (12.05.09)}.ב- רע"א 7914/11 {עו"ד דן שפריר נ' איילון חברה לביטוח, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.12.11)} קבע בית-המשפט כי משנקבע כי עורך-דין שפריר הפר את חובת הנאמנות בה חב ומעל באמונם של הזוג מעוז שהפקידו בידו את כספם, עולה במפורש מתנאי הפוליסה כי הוא לא זכאי לשיפוי מאיילון.
ב- ע"א 2976/12 {ציון בראל נ' קאופמן ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (23.11.14)} הטיל בית-המשפט העליון אחריות אישית על עורך-דין בראל לאובדן כספי הלוואה בקובעו כי "במקרה הנדון לא נחתם חוזה נאמנות מפורט ומפורש, בו הוצהר כי בראל יהיה מופקד בנאמנות על הכספים. ברם חסר זה כשלעצמו איננו מבטל את האפשרות שלפנינו הסדר של נאמנות, ומכלול הנסיבות מביא למסקנה כי בראל אכן שימש כנאמן על כספי ההלוואה... בראל תרם במידה רבה להעצמת האמון שניתן בו, כאשר נטע במתכוון את הרושם שהוא עורך-הדין שמלווה את הפרוייקט בירוחם, ובמקביל הצניע את היותו בעל מניות ומנהל באחת משלוש החברות הלוות".
ב- ת"א (שלום נת') 5887/98 {אונגר נ' עורך-דין אלברק ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (01.07.02)} עורך-הדין חוייב בגין הפרת חובת נאמנות כלפי רוכשי נכס מקרקעין, מאחר שהעביר לידי המוכרים כספי תמורה שהיו מצויים בידיו בנאמנות ללא ידיעת הרוכשים ובניגוד להסכם המכר. הודעת צד שלישי ששיגר עורך-הדין לחברת ביטוח "איילון" נדחתה מאחר שנקבע שלא מדובר ברשלנות אלא במעשה מכוון ובמעילה באמון.
ב- ת"א (יר') 5623/09 {ניעמה עבד אל מועטי זגייר ואח' נ' עו"ד איברהים נסאר, פורסם באתר האינטרנט נבו (07.05.12)} קיבל בית-המשפט את תביעת התובעות כנגד הנתבע - עורך-הדין, בעילה של רשלנות מקצועית. נפסק, כי העובדה שהתובעות שילמו את מלוא התמורה עבור הדירה במעמד החתימה על הסכם המכר, מבלי שהובטח שהעסקה תושלם ברישום הדירה על שמן של התובעות, וכל זאת בנסיבות העניין, מהווה רשלנות מצידו של הנתבע.
ב- ת"א (שלום ת"א) 110554 {חיים אבנעים נ' רמי כהן וברק רעות ניהול תיקי השקעות בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (2001)} עורך-דין נפתלי פנה לנתבעים כדי שינהלו את הפיקדון המוחזק בידו בנאמנות עבור התובע.
בית-המשפט קבע כי היה על עורך-הדין נפתלי לנקוט משנה-זהירות ולא להשאיר את הוראותיו באשר לדרך השקעת כספי הפיקדונות וניהולם על-ידי הנתבעים כהוראה בעל-פה.
כמו-כן, היעדר זהירות של עורך-הדין באשר לבדיקת הפעולות אשר בוצעו בחשבונות הלקוח, מחייבו.
ב- ה"פ (מחוזי ת"א) 453/02 {כהן נ' עורך-דין אטיאס, פורסם באתר האינטרנט נבו (05.02.03)} עורך-הדין התבקש לבצע פעולות למימוש המחאה שניתנה לפקודתו על-ידי המנוח עבור המבקש.
בית-המשפט קבע, כי גם חוזה בעל-פה ו/או בהתנהגות ייחשב לחוזה על-פי חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן: "חוק הנאמנות") ובנסיבות אלה עורך-הדין אטיאס הוא נאמן של מר כהן ועל-כן הוטל עליו לפעול למימוש ההמחאה.
ב- ת"א (שלום ת"א) 208642/02 {שטייר אלון נ' עורך-דין דוד אוחנה ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (28.06.04)} הופקדה המחאה בידיו של עורך-דין ד' אוחנה וזה מימשה בניגוד לתנאי ההסכם ונתבע להחזרת כספי ההלוואה.
בית-המשפט קבע, כי מרגע שעורך-דין אוחנה קיבל לידיו שיק בנאמנות, גם אם מלכתחילה לא היה הצד שהפקיד את השיק לקוחו של עורך-הדין, נוצרים יחסי עורך-דין-לקוח בין המפקיד לבין עורך-הדין וזאת מכוח כללי האתיקה.
לחילופין, בין שטייר לעורך-הדין נוצרו יחסי נאמן-נהנה ובנסיבות אלו, חלה על עורך-הדין חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי התובע בכל עניין הקשור לביטול הנאמנות או מימושה.
ב- ת"א (שלום ת"א) 211806/02 {סבטלנה צימבל נ' עורך-דין עמוס נצר ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (05.05.05)} קבע בית-המשפט, בין-היתר, כי המבוטח חב חובת זהירות ונאמנות כלפי התובעות בכל הנוגע לכספי הפיקדון שהוחזקו בנאמנות על-ידו וזאת מכוח חוק הנאמנות.
בית-המשפט קבע כי המבוטח התרשל כאשר קיים את ההוראה בכתב של התובעות להעביר הפקדון שהופקד בידיו למתווך.
כמו-כן נקבע כי כשקיבל המבוטח את ההוראות של התובעות, היה עליו להתעניין במניעיהן ואז היה מתברר לו כי שיקוליהן מוטעים והיה מזהיר אותן.
שומה היה על המבוטח לוודא כי התובעות עומדת על הוראותן למסור את הכסף לידי המתווך על-אף שהדבר נוגד את זכרון-הדברים ועל-אף שלא היה נראה באותה עת כי העסקה תצא לפועל ולהזהירן מפני משמעות הדבר.
כן צויין כי ראוי שהמבוטח יעלה בנוסף על הכתב את הדברים על-מנת שלא יהיה ספק לגבי הבנת התובעות את מצב הדברים ואת זכויותיהן לפי זכרון-הדברים ולא להסתפק בניסוח הוראות העברה לאקונית בכתב ידו.
ב- ת"א (כ"ס) 1384/98 {רוזנברג משה נ' עורך-דין משה דוד, תק-של 2004(3), 5175 (2004)} מר רוזנברג {הקונה} הגיש תביעה נגד עורך-דין אשר מייצג את המוכר {עורך-דין דוד משה} בגין מצגי שווא כלפיו לפני ההתקשרות בחוזה מכר שנערך בין הצדדים, הואיל ושימש כנאמן על כספי התמורה ששולמו על-פי ההסכם והפר את חובת הנאמנות כלפי המוכר. בית-המשפט דחה את התביעה וקבע כי עצם האמון שרכש רוזנברג לעורך- הדין משה דוד, אין בו כשלעצמו, להקים חובת אמון או זהירות וזאת על-אף העובדה, שבלא חלקו של משה דוד לא היתה באה העיסקה לעולם.