דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
ניגוד עניינים
חובה המוטלת על עורך-דין לפי החוק לפעול לטובת שולחו בנאמנות ומסירות מטילה על עורך-דין מעמסה קשה למדי שעה שהוא מתיימר לשרת שני לקוחות בעלי אינטרסים מנוגדים. אבל אין בהסכמתו לשרתם בעת ובעונה אחת כדי לפטור אותו מחובה אלמנטרית זו ועליו לשאת בתוצאות המשמעותיות והאזרחיות הנובעות מהפרת החובה כלפי אחד מהם {ע"א 2/80 פלוני נ' הוועד המחוזי של לשכת עורכי-הדין בישראל, תל אביב יפו, פ"ד לד(4), 707 (1980)}.עורך-דין המייצג שני לקוחות או יותר, שיש ביניהם ניגוד אינטרסים, יש בכך רשלנות מקצועית {Lysick v. Walcom 65 CAL. REPTR.406 (1968)}.
בדרך-כלל, אין ניגוד אינטרסים בין מבטח לעורך-הדין, כשעורך-הדין מועסק על-ידי המבטח כדי להגן על המבוטח, כמתחייב מתנאי הפוליסה.
ברם, יש מקרים מסויימים שבהם נוצר ניגוד אינטרסים בין המבטח לעורך-הדין ובמקרה זה חייב עורך-הדין המייצג את המבוטח מטעם המבטח, לגלות את כל העובדות שקיבל מאת המבטח, מאחר וחובת הזהירות הינה כלפי לקוחו, אחרת, הוא אחראי ברשלנות מקצועית {Woodruff v. Tomlin (CA) 6 TENN 593 F 2ND 33}.
אם יגלה שקיים ניגוד אינטרסים, יחוייב להתפטר. הוא הדין במקרה של ייצוג חייב ונושה {Perkins v. West Coast Lumber Co . 129 CAL. 427}.
סעיף 14 לכללי לשכת עורכי-הדין (אתיקה מקצועית), התשמ"ו-1985 קובע מפורשות כי עורך-דין לא ייצג צדדים בעלי אינטרסים מנוגדים באותו עניין.
לכלל זה נקבע חריג כאשר מדובר בעריכת הסכם וכאשר הצדדים הסכימו בכתב שההסכם ייערך על-ידי אותו עורך-דין.
כמו-כן, סעיף 2 וסעיף 5(א) לכללי לשכת עורכי-הדין (ייצוג בעסקאות בדירות), התשל"ז-1977 (להלן: "כללי לשכת עורכי-הדין (ייצוג בעסקאות בדירות)") מאפשר לעורך-הדין של הקבלן לייצג את הרוכש לעניין הרישום של הנכס.
גם הפסיקה בארץ מסתייגת מייצוג שני צדדים לעסקה על-ידי אותו עורך-דין, כך כב' השופטת נתניהו בפרשת אריאלי {ע"א 554/87 מזור נ' אריאלי, פ"ד מה(1), 376 (1990)} קבעה כי "יכול היה המשיב לחסוך מעצמו הסתבכות ואי-נעימות רבה אלמלא פעל בקטע אחד בשם המערער ובקטע אחר בשם חברת יאיר ושוב בקטע מסויים בשם שניהם באותו נושא".
ב- ת"א (מחוזי יר') 3324/01 {יגאל יעקב נ' עזבון עורך-דין חיים רוזנצוייג ז"ל ואח', פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)} קבע בית-המשפט כי רוזנצוייג פעל בניגוד עניינים.
בית-המשפט קבע כי עצם ההימצאות במצב של ניגוד עניינים היא אסורה ללא קשר לתוצאה, גם אם החשש לנזק אינו מתממש וגם אם הנאמן-השלוח פועל בתום-לב ומתוך אמונה שהוא עושה למען לקוחו ובעיקר שעסקינן בעורך-דין שעליו חל איסור מוחלט ללא סייג לפעול מתוך מצב של ניגוד עניינים.
בית-המשפט קבע כי אומנם התובע הוא זה שהציע את העסקה אולם אין בכך כדי להכשיר את כל מה שבא אחרי הצעה זו. גם אם הלקוח מציע לעורך-דינו להיכנס למצב של ניגוד עניינים על עורך-הדין להתנגד לכך.
עוד נקבע כי גם כאשר עורך-הדין אינו בעל עניין בעצמו, אלא מייצג צד אחר בעסקה בה מעורבים קרוביו ופועל בשמם, מתקיים ניגוד עניינים בין חובתו של עורך-הדין כלפי לקוחו {התובע} לבין נטייתו הטבעית לשמירת האינטרס של אביו ושל חברו.