דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
הליכי ערעור
הטיפול בערעור הינו הליך נפרד מהטיפול בתביעה ולכן דרושה הסכמה מיוחדת של הלקוח לטיפול עורך-הדין בערעור.עורך-הדין אינו חייב לטפל בערעור, אלא אם הוסכם בין הצדדים על-כך בהסכם בכתב או בעל-פה, אולם עורך-הדין חייב להודיע ללקוחו על אפשרות להגיש ערעור ובאיזה מועד, על-אף שלא לקח על עצמו לטפל גם בערעור {Young v. Bridwell, 20 Utah. 2d .332 (1968)}.
תפקידו של עורך-דין הוא לבדוק אם יש להשמיע נימוקים הראויים לעמוד בפני בית-משפט של ערעור ועליו להימנע מלהביא בפני בית-משפט של ערעור טענות אשר אינן יכולות לשמש נימוקי ערעור {ע"פ 389/66 גנים ואח' נ' היועץ המשפטי, פ"ד כא(1), 106 (1967)}.
במקרה שבו עורך-דין לא הגיש ערעור במועד ועל-כן הפסיד התובע את זכותו לערער, נפסקו פיצויים עבור אובדן "הסיכוי לזכות בערעור", וזאת בשיעור בגובה שליש הנזק {Corfield v. D.S. Bosher & Co (1992) 1 E.G.L.R. 163}.