דיני רשלנות עורך דין וההיצג הרשלני
הפרקים שבספר:
- דיני רשלנות עורך דין - הקדמה
- דיני רשלנות עורך דין - פתח דבר
- חובת עורך דין ללקוחו
- ההבחנה בין רשלנות לבין טעות בשיקול דעת
- חובת הגילוי.מעילה באימון הלקוח והסתרת "פרט מהותי"
- נאמנות
- הפעלת שיקול הדעת של עורך הדין בעניין פשרה
- האם חב עורך הדין חובת זהירות כלפי הצד שכנגד?
- רשלנות עובדי משרדו של עורך הדין
- על עורך הדין להסביר את משמעות החתימה על ייפוי כוח
- מתן עצה
- מסירת מידע חלקי ע"י הלקוח
- ניגוד עניינים
- רשלנות עורכי דין במילוי תפקידם ככונסי נכסים וכמפרקים
- רשלנות עורכי דין בהליכי הוצל"פ
- אפוטרופסות
- מנהל עיזבון.ירושות וצוואות
- הליכי ערעור
- רשלנות במשפט הפלילי
- התיישנות
- ניסוח הסכמים
- הכנת לקוח לפני משפט - והתנהלות עורך הדין במהלך המשפט
- עסקאות מקרקעין
- אשם תורם
- פסיקת הוצאות כאשר התביעה הוגשה בקלות ראש
- חובתו של עורך דין כלפי מושך שיק לא עביר
- לקוח המסתכן בפעולה משפטית מסוכנת
- עסקה כושלת
- עסקה ספוקלטיבית
- ייצוג בני משפחה
- אי הגשת סיכומים
- בוררות
- תיקון כתב התביעה
- הזכות לפיצויים
- אחריות עורך הדין באנגליה
- היצג רשלני בנזיקין
עסקה ספוקלטיבית
ב- ת"א (ת"א) 2706-07 {מיכאל אבני ואח' נ' עו"ד יעקב הרכבי, תק-מח 2013(2), 19771 (2013)} התובעים טענו, כי הנתבע נהג ברשלנות מקצועית חמורה כלפיהם, כאשר נמנע מלחשוף בפניהם את כל המידע, טרם ביצוען של עסקאות הרכישה, והוסיף להשלות אותם כי יינתנו היתרי בניה במגרשים.לדבריהם, מעולם לא ביקשו לבצע עסקה ספקולטיבית, אך הנתבע נעזר בשותפו מר בן פורת כדי לפתות אותם להתקשר בעסקה שהוצגה בפניהם כעסקת חיים.
מנגד, גרסת הנתבע בסוגיית הספקולטיביות מתפתלת, מתחמקת ותוקפת את התובעים על כל צעד ושעל.
בית-המשפט קבע כי עו"ד הרכבי לא מסר את כל המידע לתובעים, וכאשר התגלו לו הדברים הטיח בפני בן פורת כי הוטעה על-ידו. בין אם הטענה נכונה ובין אם לאו, אין חולק עוד, כי מול התובעים הציג הרכבי את העסקה "כעסקה מצויינת" ובשום שלב לא עדכן אותם, כי הוטעה על-ידי בן פורת או גורם אחר ולא ניתן לבנות על המקרקעין.
נדגיש כי ערעור - שהוגש על פסק-הדין הנ"ל {ע"א 4948/13 עו"ד יעקב הרכבי נ' מיכאל אבני, תק-על 2015(1), 11600 (2015)} - התקבל. בית-משפט של ערעור קבע כי מן ההיבט המשפטי אין מקום לפסוק בתביעת נזיקין "פיצויי קיום", ומנגד, לא היה מקום להורות על השבת כל הסכומים ששילמו המשיבים עבור המגרשים, כשאלה נותרו בידיהם מבלי ששווים הוכח על-ידי המשיבים ומבלי להצביע על עיקר הנזק שנגרם להם כתוצאה מהתרשלות המערער.