דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
הפרקים שבספר:
- חוזה הפצה - יצירתו - מבוא
- חוזה הפצה בכתב
- חוזה הפצה בעל-פה
- תחום טריטוריאלי של מפיץ
- חוזה להפצה בלעדית - מבוא
- קנייניותה של זכות להפצה בלעדית
- הפסקת חוזה הפצה בלעדית
- עבירותה של זכות הפצה בלעדית
- מעמדו של סוכן מול מעמדו של מפיץ
- עילות תביעה - דיני חוזים - הפרה ותרופות - מבוא
- אכיפת חוזה הפצה
- ביטולו של חוזה ההפצה
- פיצויים
- הגדרת מוניטין
- קנייניות המוניטין
- עילת תביעה בעילת "עשיית עושר ולא במשפט"
- עילות בנזיקין (גרם הפרת חוזה)
- העוולה - יישום והלכה
- עילות בנזיקין (גניבת-עין) - מבוא
- גניבת-עין - יסודות העוולה
- הבעלות במוניטין
- הערך המוגן בעוולת גניבת העין נועד לפרוש על אדם את הגנת החוק מפני פגיעה בזכות שרכש במוניטין של עסקו
- יש להוכיח כי הצרכן קושר בין המוצר לעוסק
- עילות בנזיקין (גזל) - כללי
- עילות בנזיקין (גזל) - המפיץ והיצרן
- מתן חשבונות - עריכת חקירה או חשבון - גילוי מסמכים -מבוא
- מתן חשבונות - עריכת חקירה או חשבון - גילוי מסמכים -יחסי יצרן-מפיץ
- גילוי מסמכים
- הגבלים עסקיים ותניית אי-תחרות
- חוק ההגבלים העסקיים
- הגבלת עיסוק - יחסי מפיץ-יצרן
- צו מניעה זמני וקבוע
- סדרי דין וראיות - המצאת כתבי בית-דין
- סמכות מקומית ועניינית - העברת דיון
- הוכחת דין זר
- בוררות
עילות תביעה - דיני חוזים - הפרה ותרופות - מבוא
סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים (תרופות)") קובע כדלקמן:"1. הגדרות
(א) בחוק זה:
"הפרה" - מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה;
"נפגע" - מי שזכאי לקיום החוזה שהופר;
"אכיפה" - בין בצו לסילוק חיוב כספי או בצו עשה אחר ובין בצו לא-תעשה, לרבות צו לתיקון תוצאות ההפרה או לסילוקן;
"נזק" - לרבות מניעת ריווח.
(ב) כל מקום שמדובר בחוק זה בהפרת חוזה - גם הפרת חיוב מחיוביו במשמע."
סעיף ההגדרות קובע, כי מעשה או מחדל של צד שהם בניגוד לחוזה יהווה הפרה. בטרם יבחן בית-המשפט באם צד הפר את ההסכם, יהא עליו לדון ולבחון באם נכרת כלל הסכם בין הצדדים. אם יגיע בית-המשפט למסקנה כי בין הצדדים אכן לא נכרת חוזה - הווה אומר כי אין הפרה. ובמילים אחרות, כאשר אין מה להפר, אין הפרה {ת"א (ת"א-יפו) 52755/04 אלון מיכאל נ' צים חברת השיט הישראלית בע"מ - נמחקה ואח', תק-של 2006(4), 27742 (2006)}.
רוצה לומר, כי על-מנת לבחון באם צד הפר התחייבויותיו לפי הסכם, יש לבחון את ההסכם כולו ולבדוק את ההפרה הנטענת בהתייחס לתנאים שנקבעו בהסכם {ת"א (ת"א-יפו) 22949/04 מלכה חיים נ' חב' כנען פרסום בתנועה ואח', תק-של 2005(3), 29860 (2005)}.
די במעשה או מחדל אחד שנעשה בניגוד לקבוע בהסכם, כדי לקבוע כי הצד המפר, שעשה את המעשה או המחדל והפר את ההסכם, כדי שהמקרה ייכנס לגדרו של סעיף ההגדרות לחוק החוזים (תרופות) {ע"א (נצ') 1359/04 הרצל בן חיים נ' שבתאי ברכה ואח', תק-מח 2006(2), 4099 (2006)}.
כך גם נפסק ב- עב' (ת"א-יפו) 301087/96 {זכאי אביתר נ' בורסון השקעות בע"מ, תק-עב 2005(1), 6088 (2005}. שם קבעה כב' השופטת אהובה עציון כי "גם הפרה של חלק מההתחייבויות בחוזה נחשבת להפרת חוזה".
סעיף ההגדרות לחוק החוזים (תרופות) קובע באופן אובייקטיבי מהי "הפרה". חוק זה מבחין בין שתי הפרות: האחת, הפרה בלתי-יסודית; השניה, הפרה יסודית. השוני בין השתיים הוא בעוצמת ההפרה.
נטל ההוכחה בדבר תוכנו של החוזה רובץ על התובע שכן "המוציא מחברו - עליו הראיה".
כאשר צד להסכם גובה סכום כסף מעבר למה שקבוע בהסכם - אין בגביית היתר כאמור, בכדי לקבוע כי הצד הגובה ביתר, מפר את ההסכם. מעשה זה איננו נכנס לגדרו של סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות). לכל היותר, בגביית היתר, יש בכך עשיית עושר ולא במשפט של הצד הגובה {ה"פ (יר') 519/98 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון בירושלים ואח' נ' קריית וולפסון בירושלים - חברה לניהול ושירותים בע"מ ואח', תק-מח 2007(1), 10953 (2007)}.
כאשר נקבע בהסכם תאריך פינוי ליציאתו של השוכר מן הדירה, והשוכר איננו עומד בתאריך הפינוי ואינו מפנה את הדירה במועד שנקבע בהסכם, הרי שמדובר בהפרה, שכן השוכר עשה מעשה (נשאר בדירה) בניגוד להסכם, הקובע תאריך יציאתו של השוכר מן הדירה {כך נקבע ב- ת"א (ת"א-יפו) 30409/04 אלוניאל בע"מ נ' נ. ריקמור בע"מ, תק-של 2006(4), 24557 (2006). במקרה דנן, בית-המשפט דחה את טענתו של השוכר כי לאחר סיום ההסכם, נכרת הסכם בעל-פה בין השוכר למשכיר, המאפשר לשוכר להישאר בדירה מעבר לתאריך שהיה קבוע בהסכם}.
ב- ת"א (יר') 1665/98 מישאל בביוף נ' מימוש פרוייקטים, תק-מח 2002(3), 1576 (2002)} קבע בית-המשפט כי הנתבעים הודו כי לא החלו בבניה כמוסכם בין הצדדים ומשכך, קבע בית-המשפט כי הנתבעים הפרו את ההסכם כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות).
כאמור, סעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) קובע כי הפרה משמעותה מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה. הגדרה זו רחבה וכוללת בתוכה קיום פגום, אי-קיום, סירוב לקיים ופיגור בקיום {ת"א (ת"א-יפו) 14417/05 אפריקה ישראל נ' פרוספריט ואח', תק-של 2007(3), 16637 (2007)}.
אין בגביית סכום מעבר לקבוע בחוזה משום "מעשה או מחדל שהם בניגוד לחוזה" כאמור בסעיף 1 לחוק החוזים (תרופות) {ה"פ (יר') 519/98 עמותת בעלי ודיירי קריית וולפסון ואח' נ' קריית וולפסון בירושלים ואח', תק-מח 2007(1), 10953 (2007)}.
סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 קובע כדלקמן:
"2. תרופות הנפגע
הופר חוזה, זכאי הנפגע לתבוע את אכיפתו או לבטל את החוזה, וזכאי הוא לפיצויים, בנוסף על אחת התרופות האמורות או במקומן, והכל לפי הוראות חוק זה."
חוק החוזים (תרופות) קובע את הסעדים להם זכאי התובע, עקב הפרת ההסכם מצד הנתבע-המפר. שלושת התרופות הן: (1) אכיפת ההסכם; (2) ביטול ההסכם. הסכם בין הצדדים יכול ויבוא לכדי סיום כאשר צד אחד מפר את ההסכם בהפרה הנוגדת את ההסכם ובתגובה הצד המקיים מבקש לבטל את ההסכם. בביטול הסכם כדין, יש לפעול על-פי הוראות פרק ב', סימן ב' לחוק החוזים (תרופות); (3) פיצויים לטובת התובע - המקיים את ההסכם {חשוב לציין, כי הזכות לתבוע פיצויים קמה אך ורק במקרה ולתובע נגרם נזק. באם לתובע לא נגרם נזק - אין באפשרותו לתבוע פיצויים}.
סעיף 2 לחוק החוזים (תרופות) קובע כי התובע זכאי לבחור מבין הסעדים העומדים לרשותו ובלבד שתתקיימנה שתי דרישות שלהלן: האחת, לא יהיה ניתן לקבל כפל פיצוי בגין אותו נזק שנגרם; השניה, בין שני הסעדים שנתבעים על-ידי הנפגע-התובע - לא תהיה סתירה מהותית כדוגמת ביטול הסכם, מחד, ואכיפתו, מאידך.
מן האמור עולה, כי לתובע קיימות מספר אפשרויות: לתבוע סעד של אכיפה בלבד; לתבוע סעד של ביטול בלבד; לתבוע סעד של פיצויים בלבד; לתבוע סעד של אכיפה ביחד עם סעד הפיצויים; לתבוע סעד של ביטול ביחד עם סעד הפיצויים.
סעיף 2 הנ"ל לחוק החוזים (תרופות), נוקט גישה גמישה, אשר מאפשרת לתובע-נפגע לבחור בין שלושת התרופות כאמור, לשלבן זו בזו, כאשר תרופת הפיצויים יכולה להתווסף לתרופות האחרות או לעמוד לבדה - כל זאת בתנאי שאין סתירה בין התרופות שנימנו לעיל {ראה דברי כב' השופט דב לוין ב- ע"א 277/89 צ'אם מוצרי מזון ישראל בע"מ נ' טעמיקי בע"מ וערעור שכנגד, פ"ד מו(3), 288 (1992)}.
בהמשך לגישה זו, נתפתחה גישה, לפיה אין התובע-מקיים ההסכם, חייב להפעיל את תרופותיו מייד {ע"א 1/84 נתן נ' סטרוד ואח' וערעור שכנגד, פ"ד מב(1), 661 (1988)}.
ב- בר"ע (ת"א-יפו) 1220/06 {יהודה רשתות פלדה בע"מ נ' אחים מוניר נאסר אלדין בע"מ ואח', תק-מח 2006(3), 10974 (2006)} הגישה במשיבה תביעה, מכוח המחאת זכות, בגין הפרה של החוזה שנכרת בין חברת "גרופר" לבין המבקשת. חברת "גרופר", שימשה כקבלנית-משנה. במקרה דנן, קבעה כב' השופטת שרה דותן כי חברת "גרופר" "היתה זכאית להתרות על ההפרה ולהצביע על תוצאותיה האפשריות ובו-זמנית להמשיך בביצועו של החוזה. אין אני סבורה שיש בכך כדי לפגוע בזכותה לפיצויים בשל ההפרה הנטענת".
סעיף 2 לחוק התרופות מאפשר לנפגע מהפרת החוזה לתבוע פיצויים בנוסף לאכיפה. לפיכך, הימנעות התובע מביטול הסכם המכר אינה יוצרת כלפיו כל מניעות לתבוע פיצויים בגין האיחור במסירת הדירה {ת"א (יר') 6915/05 יעקב טוויל ואח' נ' סולל בונה בע"מ, תק-של 2005(4), 15281 (2005)}.