דיני עיקולים - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- הסעד הזמני
- העיקול הזמני - תנאים להטלתו
- הנכסים המעוקלים
- סדרי דין
- שיקולי בית-המשפט בהטלת עיקול או בביטולו
- בקשה לביטול עיקול זמני
- בקשה לאישור עיקול
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ספק בעלות (סעיף 28 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל היעדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- עיקול וכונס נכסים
- עיקול ורשויות מקומיות
- הכשלת עיקול והדין הפלילי
- עורכי-דין
- תפיסת רכב
- עיקול ומשיכת שיק
- עיקול וקרן פנסיה
- עיקול והסדר נושים
- עיקול והלכת שיתוף בין בני זוג
- עיקול ובית-דין רבני
- עיקול ומס ערך מוסף
- עיקול וחוק הנכים
- צו עיקול בתביעת מזונות
- עיקול וביטוח
- עיקול ובוררות
- עיקול והרמת מסך
- עיקול והערת אזהרה
- עיקול והמחאת חובות
- עיקול, משכון ומשכנתה
- עיקול ושיעבוד צף
- עיקול ושותפות
- עיקול ותושב חוץ
- בקשה לאישור עיקול - דוגמא
- בקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד
- בקשה להטלת עיקולים לאחר מתן פסק-דין
- בקשה להטלת עיקולים המוגשת בלשכת ההוצאה לפועל
מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
סעיף 36 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:"36. מכירת מקרקעין שעוקלו (תיקון התשס"ט)
עברו שלושים יום מיום רישום העיקול והחייב לא שילם את החוב הפסוק, רשאי רשם ההוצאה לפועל, לפי בקשתו של הזוכה, לצוות על מכירתם של המעוקלים."
סעיף 36 לחוק ההוצאה לפועל מסדיר את עניין מכירת המקרקעין שעוקלו באופן שבו בחלוף 30 ימים מיום רישום העיקול על הנכס, אם החייב לא שילם את החוב הפסוק, או אז ניתן יהיה לצוות על מכירתו של הנכס.
בתיק הוצאה לפועל מס' 3-14142-05-8 {אב נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ , תק-הצ 2012(1), 117 (2012)} נקבע כי עקרון היסוד בהליכי כינוס הנכסים הינו עקרון המימוש. תכלית מינויו של כונס הנכסים הינה להביא לפירעון החוב מתוך הנכס שבכינוס.
דברים אלו יפים גם במקרה בו קדם להליך הכינוס, הליך עיקול מכוח סעיף 36 לחוק ההוצאה לפועל, וכן מקום בו קדם להליך זה הליך של שיעבוד הנכס, כבטוחה רצונית להבטחת הלוואה.
נקבע כי, בכינוס נכסים בהליכי הוצאה לפועל, תכלית תפקידו של כונס הנכסים היא, מכירת הנכס, באופן כזה שבאמצעות השאת התמורה, יקבל החייב את מירב התמורה בגין נכסיו, והנושים, כולם, יוכלו לקבל את מירב התמורה לה הם זכאים.
זאת ועוד, הליך כינוס הנכסים מכח סעיף 35 לחוק ההוצאה לפועל נועד לתכלית מצומצמת של "ביצוע פסק-הדין", ואיננו משמש כמכשיר להפעלת "לחץ" ולו לחץ עקיף על החייב, לפרוע את חובו.
עיקרון דומה ניתן למצוא גם בהליכי עיקול מיטלטלין והוצאתם, אשר בדומה לעיקול מקרקעין ומכירתם בהליכי כינוס, נועדו לפרוע את החוב על דרך של מכירת זכויות החייב, ולא לשם הפעלת לחץ, איום או כיוצא בזה על החייב.
לפיכך, משמוצה הליך הכינוס וככל שאין עוד בנמצא תכלית של מימוש הנכס, הרי שאין מקום בהמשך קיומו של הליך כינוס הנכסים.