נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)

1. כללי
סעיף 50 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע כדלקמן:

"50. נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (תיקונים: התשס"ט, התשע"ב (מס' 3), התשע"ג (מס' 2))

(א) ואלה נכסים שאין מעקלים אותם בידי צד שלישי וצו עיקול על כלל נכסי החייב לפי פרק זה אינו תופס בהם:

(1) נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין;

(2) מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על-פי פסק-דין או על-פי הסכם שאושר על-ידי בית-משפט;

(3) כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול;

(4) כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו;

(5) כספים המגיעים לחייב לפי סעיף 38(ב) או (ג);

(6) כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו;

(7) כספים המגיעים לחייב ממשרד הרווחה והשירותים החברתיים כדמי ליווי לעיוור; הוראת פסקה זו תחול גם על כספים ששולמו באמצעות תאגיד בנקאי או באמצעות החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק, במשך שלושים ימים מיום ששולמו.

(ב) נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק-דין למזונות, לא יחולו הוראות סעיף-קטן (א)(1) עד (4), אלא-אם-כן נקבע בדין במפורש, כי הנכס אינו ניתן לעיקול אף לשם תשלום מזונות.

(ג) על-אף האמור בסעיף-קטן (א)(5) ו- (6), רשאי משכיר דירת המגורים, שבעדה ניתן התשלום או המענק, לפי העניין, לעקל את הכספים האמורים בשל חוב שכר הדירה של החייב לתקופה שעבורה ניתן התשלום או המענק.

(ד) הוצאו כמה צווי עיקול על נכסים שבידי צד שלישי, רשאי רשם ההוצאה לפועל לתת, לפי בקשת הזוכה, החייב או צד שלישי, הוראות לעניין ביצוע סעיף זה, ובכלל זה לקבוע כי הוראות האוסרות על עיקול נכסים המגיעים לחייב מצד שלישי בסכום מסויים, לפי סעיף-קטן (א)(1), (3) או (4), יחולו על צד שלישי מסויים אחד או יותר, אם הדבר נדרש כדי להבטיח שאיסור העיקול לא יחול אלא על נכסים בסכום שנקבע לפי הוראות סעיף זה."

נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי על-פי סעיף 50(א) לחוק ההוצאה לפועל: נכס שאינו ניתן לעיקול לפי כל דין; מזונות המגיעים מן הצד השלישי לחייב על-פי פסק-דין או על-פי הסכם שאושר על-ידי בית-משפט; כספים המגיעים לחייב שאינו עובד בשכר - כדי סכום שכר העבודה הפטור מעיקול; כספים המגיעים לחייב שהינו קיבוץ, כדי מכפלת הסכום של שכר העבודה הפטור מעיקול במספר החברים, אלא-אם-כן הורה רשם ההוצאה לפועל דרך חישוב אחרת, מנימוקים מיוחדים שיירשמו, ובין היתר לאחר שהביא בחשבון את משכורות החברים שאינם עובדים בקיבוץ, ובלבד שהסכום הכולל לא יעלה על האמור בפסקה זו; כספים המגיעים חייב לפי סעיף 38(ב) או (ג) לחוק ההוצאה לפועל; כספים המגיעים לחייב ממשרד הבינוי והשיכון כמענק השתתפות בשכר דירה.

2. עיקול כספי פיצויי פיטורין וכספים אחרים המגיעים לעובד
ב- ת"א (חד') 47304-06-14 {אליהו אטדגי נ' עיריית חדרה, תק-של 2015(2), 93169 (2015)} נדונה שאלת החוב הפסוק כשכר עבודה.

נקבע כי אין ממש בטענת המבקש כי הסכום שנפסק לו בתביעתו בגין שירותי גרירה שסיפק למשיבה הינו שכר עבודה.

בית-המשפט קבע כי טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם מובנו הברור של המונח "שכר עבודה" וקבלתה עלולה לרוקן מתוכן את המעמד המיוחד שהמחוקק הקנה לשכר עבודה בכל הנוגע לעיקול.

זאת ועוד, המבקש לא צרף תימוכין משפטיים לטענה זו, כמו גם לטענתו הנוספת, לפיה, בהתאם לסעיף 50(א)(3) לחוק ההוצאה לפועל, הוא זכאי להגנה בגובה סכום שכר העבודה החודשי הפטור מעיקול כפול מספר החודשים שבהם העניק את שירותיו לעיריה.

בית-המשפט קבע כי המנגנון המוצע על-ידי המבקש אינו מתאים לתכלית ההגנה על השכר החודשי, הקבועה בחוק ההוצאה לפועל המפנה לחוק הגנת השכר.

לדידו של בית-המשפט חוקים אלה התכוונו לתת בידי החייב, יהא הוא עובד שכיר, או אדם שאינו עובד בשכר, אמצעי קיום בסיסיים ומיידיים ואין תכליתם למלט מן העיקול נתחים כספיים משמעותיים שיסודם בשירותים שניתנו בעבר.

בתיק הוצאה לפועל מס' 18-09310-13-4 {הזוכה נ' החייב , תק-הצ 2013(4), 97 (2013)} מנורה מבטחים גמל בע"מ, צד ג', עתר לקבלת הוראות בדבר צו המימוש שניתן על נכסי החייב בטענה, כי לחייב פוליסת ביטוח הכפופה לתקנות מס הכנסה (כללים לאישור ולניהול קופות גמל), התשכ"ד-1964 ובטענה, כי הכספים בחשבון החייב מיועדים לקצבה, ועל-כן אינם ניתנים למימוש.

צד ג' לא ציין הסכומים הצבורים אצלו וכן לא ציין המועד בו החייב זכאי לקבלם.

הזוכה בתיק דנן, טענה, כי קיימת בפסיקה מחלוקת עקרונית בנושא מימוש כספי קצבה.
על-ידי רשם ההוצאה לפועל ניתנה החלטה לפיה ניתן לממש עיקול שהוטל על כספי הקצבה, כאשר מדובר בעיקול שהוטל בהוצאה לפועל להבדיל מעיקול זמני שהוטל בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי.

לפי הוראת סעיף 50(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל, אם ניתן למצוא בהוראת דין כלשהי איסור או הגבלה על עיקול הכספים, אזי שגם מכוח סעיף 50(א)(1) לא ניתן לעקלם. הוראה כזו מצויה בסעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 וקובעת כי, כספי פיצויים ותגמולים שהופקדו בקופת גמל לקצבה, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, ההוראה קובעת כדלקמן:

"(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה:

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה, לשיעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר שהוא ניתן להחזרה או להעברה;

(2) אינם חלק מנכסי המעביד במקרה של פטירה, פשיטת רגל או פירוק, במידה שתביעות העובדים לפי חוק זה לא סולקו.

(ב) הוראות סעיף זה יחולו גם לגבי ריבית והפרשי הצמדה שנוספו על סכומים כאמור."

צויין כי תכלית חוק זה הינה להגן על כספי פיצויי הפיטורין וכספים אחרים כמפורט בסעיף, המגיעים לעובד.

כלומר, העובד מוגן מפני עיקול על-פיצויי פיטורין מכל גורם שהוא. אין הבחנה בין נושה לנושה. ההיבט הסוציאלי בעל משקל רב. העובד אמור לקבל מענק של ממש והחוק אינו מסכים שסכום זה לא יועבר אליו. מענק זה אינו עוד תשלום משכורת. הוא אמור לסכם את תקופת היחסים בין המעביד והעובד. פיצויי הפיטורין משוחררים בנקודת זמן מסויימת, אך הכסף משקף קו ארוך של עמל ויגיע כפיים.

בית-המשפט קבע כי יש להגן על האינטרס הסוציאלי של החייב, וזאת ללא רלוונטיות לדמות המעקל, דהיינו, בין אם המדובר בנושה של החייב או נושה של מעבידו.

יתרה-מזה נקבע כי ככל והיה מקום לסייג הוראה זו הרי שראוי כי תיעשה במסגרת החוק.

מקום בו טרם נתגבשו זכויות החייב בכספים אלו, קרי בטרם הגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לפנסיה כשיגיע המועד לכך ויהיו מוגנים מפני עיקול על-ידי נושיו.

אך כשזכותו של החייב נתגבשה וגמלה, אין מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול.

פרשנות תכליתית של חוק פיצויי פיטורים מביאה לכלל מסקנה כי ראוי שתינתן הגנה מוחלטת מפני עיקול כספים על-ידי נושי המעביד, כדי שלא תיפגע זכותו של עובד לקבל את פיצויי הפיטורין וקצבת הפנסיה המגיעה לו.

אולם שונים פני הדברים באשר לעיקול כספים על-ידי נושיו של העובד במקרה כזה יש לתת לכספים הגנה יחסית.

במה דברים אמורים? כאשר עדיין לא גובשו זכויות החייב בכספים אלה, כלומר לפני שהגיע המועד שבו זכאי החייב למשוך כספים מקופת הגמל, יש להגן על העובד ולדאוג כי כספים אלה ישרתו אותו בהגיעו לגיל פנסיה, ויהיו מוגנים מפני עיקול על-ידי נושיו. אולם כשזכותו של החייב כבר גובשה וגמלה, לא מדובר עוד בכספי פנסיה הראויים להגנה. החייב יכול לממש את הכספים שנצברו לזכותו, ומכאן שכספים אלה הם כספי החייב וניתן להטיל עליהם עיקול.

לפיכך נקבע כי, אין מקום להורות על מימוש כספי פנסיה, טרם הגיע מועד זכאותו של החייב לממשם.

מועד זה לא ידוע במקרה דנן ולכן נקבע כי צד ג' ישיב, מהו המועד לפיו החייב זכאי לפדות הכספים וזאת לשם מתן החלטה סופית.

לכן, בית-המשפט קבע כי ככל וימצא כי המועד הגיע ולחייב עומדת הזכות לממש הכספים, אזי תנתן החלטה בעניין.

ב- ה"פ 773-12-12{שחר נזקי צנרת בע"מ נ' מיטל קלדרון, תק-של 2012(4), 86560 (2012)}נדונה בקשת סעד בדרך של טען ביניים במסגרתה בקשה המבקשת, שחר נזקי צנרת בע"מ, לקבוע את זכויות הטוענים בעניין העיקולים שהוטלו אצל המבקשת.

במקרה דנן, בעקבות הפסקת עבודתה של הטוענת מס' 1 אצל המבקשת, זכאית הטוענת מס' 1 לקבל מהמבקשת השלמת פיצויי פיטורים בסך של 20,131 ש"ח.

על הסכום האמור הוטלו ונרשמו עיקולים על-ידי נושים שונים של הטוענת מס' 1 על-ידי הטוענים מס' 2 עד 8.

המבקשת ציינה בבקשתה את סעיף 26(א)(1) לחוק פיצוי פיטורים, התשכ"ג- 1963 הקובע לטענתה כי כספי פיצויי פיטורים אינם ניתנים לשיעבוד או לעיקול.

סעיף 26(א)(1) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 קובע כדלקמן:

"(א) סכומים ששולמו במקום פיצויי פיטורים לפי סעיף 14, או שהופקדו לפי סעיף 20 או לפי סעיף 21, או ששולמו לקופת גמל לתשלום פיצויי פיטורים, או ששולמו או שהופרשו לקופת גמל לקצבה:

(1) אינם ניתנים להחזרה, להעברה לשיעבוד או לעיקול; הוראה זו לא תחול על סכום ששולם או הופקד כאמור בעד עובד שבינתיים חדל לעבוד בנסיבות שאינן מזכות אותו בפיצויי פיטורים, אלא אם הסכום מיועד גם לביטוח קצבה ולא נקבע בהסכם קיבוצי או בהסכם אחר, שהוא ניתן להחזרה או להעברה..."

נקבע כי, פרשנותה התכליתית של הוראת סעיף 26(א) לחוק הנ"ל מובילה למסקנה כי לא ניתן לעקל כספים המופקדים לקופת גמל לפיצויים, או לקופת גמל לקצבה, בין בשל חוב של העובד ובין בשל חוב של המעביד ולפיכך לא היה מקום לעקל את הכספים אצל המבקשת.

בית-המשפט קבע כי אם ניתן למצוא בהוראת דין כלשהי איסור או הגבלה על עיקול הכספים, אזי שגם מכוח סעיף 50(א)(1) לחוק ההוצאה לפועל לא ניתן לעקלם. הוראה מסוג זה מצויה בסעיף 26(א) לחוק פיצויי פיטורים.

לאור האמור לעיל, ניתן צו גודר כנגד הטוענים והמבקשת התבקשה להעביר לטוענת 1- החייבת את כספי העיקולים כשהם נקיים מעיקול.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)