דיני עיקולים - דין והלכה
הפרקים שבספר:
- הסעד הזמני
- העיקול הזמני - תנאים להטלתו
- הנכסים המעוקלים
- סדרי דין
- שיקולי בית-המשפט בהטלת עיקול או בביטולו
- בקשה לביטול עיקול זמני
- בקשה לאישור עיקול
- עיקול מיטלטלין (סעיף 21 לחוק)
- עיקול רכב (סעיף 21א לחוק)
- מיטלטלין שאינם ניתנים לעיקול (סעיף 22 לחוק)
- הוצאת מעוקלים (סעיף 23 לחוק)
- העמדת נאמן ואחריותו של נאמן (סעיפים 24 ו- 25 לחוק)
- זכות שימוש במיטלטלין (סעיף 26 לחוק)
- מכירת מעוקלים (סעיף 27 לחוק)
- ספק בעלות (סעיף 28 לחוק)
- ביטול עסקאות (סעיף 30 לחוק)
- ביטול עיקול לאחר תשלום חוב (סעיף 32 לחוק)
- עיקול מקרקעין (סעיף 33 לחוק)
- הטלת עיקול ותוצאותיו (סעיף 34 לחוק)
- עיקול זמני (סעיף 35 לחוק)
- מכירת מקרקעין שעוקלו (סעיף 36 לחוק)
- רישום זכות במקרקעין שעוקלו (סעיף 37 לחוק)
- הגנת דירת המגורים, הגנת חייב חקלאי (סעיפים 38 ו- 39 לחוק)
- תחולה (סעיף 39א לחוק)
- זכותו של צד שלישי (סעיף 40 לחוק)
- ביטול העיקול בשל היעדר פעולה (סעיף 41 לחוק)
- ביטול העיקול לאחר תשלום החוב (סעיף 42 לחוק)
- הטלת עיקול בידי צד שלישי (סעיף 43 לחוק)
- עיקול כלל נכסי החייב (סעיף 44 לחוק)
- עיקול נכס מסויים (סעיף 45 לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא תאגיד בנקאי (סעיף 45א לחוק)
- הודעת עיקול לצד שלישי שהוא חברה מנהלת (סעיף 45ב לחוק)
- עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)
- דינו של צד שלישי שלא הגיש הודעה (סעיף 46 לחוק)
- מסירת נכסים מעוקלים (סעיף 47 לחוק)
- חיוב של צד שלישי (סעיף 48 לחוק)
- תחולת הוראות (סעיף 49 לחוק)
- תשלום לצד שלישי (סעיף 49א לחוק)
- נכסים שאינם ניתנים לעיקול בידי צד שלישי (סעיף 50 לחוק)
- דין פירעון חוב (סעיף 51 לחוק)
- ביטול צו עיקול בידי צד שלישי (סעיף 52 לחוק)
- עיקול וכונס נכסים
- עיקול ורשויות מקומיות
- הכשלת עיקול והדין הפלילי
- עורכי-דין
- תפיסת רכב
- עיקול ומשיכת שיק
- עיקול וקרן פנסיה
- עיקול והסדר נושים
- עיקול והלכת שיתוף בין בני זוג
- עיקול ובית-דין רבני
- עיקול ומס ערך מוסף
- עיקול וחוק הנכים
- צו עיקול בתביעת מזונות
- עיקול וביטוח
- עיקול ובוררות
- עיקול והרמת מסך
- עיקול והערת אזהרה
- עיקול והמחאת חובות
- עיקול, משכון ומשכנתה
- עיקול ושיעבוד צף
- עיקול ושותפות
- עיקול ותושב חוץ
- בקשה לאישור עיקול - דוגמא
- בקשה להטלת עיקולים במעמד צד אחד
- בקשה להטלת עיקולים לאחר מתן פסק-דין
- בקשה להטלת עיקולים המוגשת בלשכת ההוצאה לפועל
עורכי-דין
ב- ה"פ (ת"א) 177121/01 {גלעדי ישי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ, פורסם באתר האינטרנט נבו (23.01.02)} נדונה השאלה - מה דינו של חשבון פיקדונות/נאמנות שמנהל עורך-דין עבור לקוחותיו, במקרה של צו עיקול בגין חובות אישיים של עורך-הדין וחובת הבנק כמחזיק לרשום את העיקול על הכספים בחשבון זה.המבקש טען כי החשבון מנוהל שנים רבות כשהמשיב הכיר בטיבו של החשבון, ידע שהכספים בו אינם שייכים למבקש ולכן, למרות עיקולים שהגיעו מרשויות המס והביטוח הלאומי במשך השנים, לגבי חובות של המבקש אישית, מעולם לא נרשם עיקול על-ידי המשיב על החשבון, ולא על חשבונות נאמנות אחרים שמנהל המבקש אצל המשיב.
המבקש טען כי הוא הודיע למשיב שפעולתו זו אינה חוקית, וכי מטבע הגדרת המושג עיקול על נכסי החייב, אסור לבנק להחילו על החשבון המשמש לשמירת פיקדונות שאינם של המבקש.
המבקש הוסיף כי ההוראה הפנימית של המשיב, הקובעת שהעיקול חל על החשבון, אינה חוקית ועל-כן דינה להתבטל.
המשיב טען כי כמוסד בנקאי חובה עליו לפעול על-פי הוראות הרשויות המוסמכות כפי שהן נחזות להיות בצווי העיקול.
המשיב טען כי על המבקש היה לפנות לרשות המעקלת, לטעון ולהוכיח בפניה כי הכספים אינם שלו ולהמציא למשיב צו ביטול של העיקול.
המשיב טען כי מאחר ועד היום טרם הומצא למשיב צו ביטול של העיקולים - נבצר מממנו לשחרר הכספים שעיקל בהתאם לצווי העיקול.
לטענת המשיב הוא השיב לעיקולים שמדובר בחשבון פיקדונות ולא העביר את הכספים המעוקלים להוצאה לפועל.
עוד טען המשיב כי בינו לבין המבקש אין ולא צריכה להיות כל יריבות והוא חייב למלא אחר ההוראות כפי שהן נחזות להיות בצווי העיקול ואם היה מחליט על-פי שיקול-דעתו ובלא הצדק סביר שלא לפעול על-פי העיקולים שהוטלו היה חושף עצמו לתביעות המעקלים.
בית-המשפט קבע כי הבנק צריך לצאת ידי חובתו ולפעול לפי צו העיקול כשאם צו העיקול מדבר על נוסח כללי של נכסי החייב/כספי החייב ומדובר בכספי פיקדונות/נאמנות מן הראוי שהבנק יבקש הוראה ספציפית והחלטה ספציפית לגבי עיקול הכספים המוחזקים בחשבון הנאמנות הספציפי ויפנה בעניין זה בבקשה למתן הוראות להוצאה לפועל/לרשות המעקלת {רע"א 467/99 קל בניין בע"מ נ' עבד יזבק בע"מ, פ"ד נד(2), 230}.
בית-המשפט סבר כי כשם שניתן לחייב צד שלישי בתשלום החוב רק במקרה שהנכס מצוי בידיו בפועל ממש ולא במקרה של חזקה "קונסטרוקטיבית" כך איו מקום לחייב בנק לעקל כספי פיקדונות/נאמנות במקרה של חובות אישיות של הנאמן {רע"א 5211/97 חיטים מכון תערובת בע"מ נ' טנא אגודה שיתופית מרכזית לשיווק תוצרת חקלאית בישראל ואחרים, פ"ד נב(1), 644}.
בית-המשפט דחה את טענות המשיב שניסה ל"גלגל" את הנטל לכתפי המבקש ולשלוח אותו למעקלים בניסיון להסיר את העיקול תוך ציון שלו אין עמדה, כשבפועל הוא זה שרשם את העיקול וגרם למבקש לכן שקיים עיקול על כספים בחשבון פיקדונות/נאמנות במקום שלא ירשום עיקול כזה ומי שיצטרך לפעול לעיקול כספים או לסתירת החזקה שמדובר בכספי נאמנות יהיה המעקל.
בית-המשפט גרס כי פרשנות צו עיקול קיימת מחד חובת זהירות על בנק לקיים את הצו כלשונו, ומאידך, אין לפרש את הצו מעבר לנאמר בו, כדי שהבנק לא יעביר כספי לקוח שצו העיקול על-פי לשונו לא חל עליהם.
ראוי ליתן פרשנות דווקנית לצו עיקול {בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והליכות", מהדורה חמישית, 465} כשצד שלישי יכול לפנות בבקשה למתן הוראות כדי לפרוק מעליו סיכון {בר-אופיר "הוצאה לפועל הליכים והליכות", מהדורה חמישית, 461}.
אשר-על-כן, נקודת המוצא צריכה אם-כן להיות שהבנק ישיב לצו העיקול בשלילה שאינו מחזיק כספים/נכסים של החייב לגבי הכספים בחשבון הנאמנות תוך ציון שמדובר בחשבון נאמנות מתן פירוט ספציפי לגביו ובקשה למתן הוראה ספציפית לעיקול ספציפי של החשבון הנ"ל כשללא הוראה כזו לא ירשום את העיקול על החשבון הנ"ל.
סיכומו-של-דבר, בית-המשפט החליט כי לאור האמור בפסק-הדין ובלא שנשמעו ראיות ספציפיות לגבי הכספים שבחשבון אין מקום להצהרה המבוקשת שהחשבון הוא חשבון פקדונות של לקוחותיו של עורך-דין גלעדי שכן השאלה התמקדה ברישום העיקול או אי רישומו וזאת בהתאם לצו העיקול הקיים.
לפיכך, קבע בית-המשפט כי כל זמן שלא קיים צו עיקול ספציפי לגבי הכספים בחשבון הנאמנות הספציפי לא ירשום הבנק עיקול זה ויבטל את רישום העיקול הקיים בעוד אם יהיה צו עיקול ספציפי לגבי חשבון הנאמנות, ירשום הבנק עיקול זה.
בהתחשב בכך שהמשיב 1 פעל בהתאם להנחיותיו לא העביר את הכספים ויידע את הנאמן על העיקול ובהתחשב בכך שמדובר בשאלה עקרונית ושהמשיב 1 הודיע שיכבד כל החלטה של בית-המשפט לא מצא בית-המשפט מקום לחייב את המשיב 1 בתשלום הוצאות משפט.

