עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)

סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967קובע כדלקמן:

"45ג. עיקול מתחדש בתיק מזונות (תיקונים: התשס"ט, התשע"ג (מס' 2))
נבע החוב הפסוק ממזונות המגיעים לפי פסק-דין למזונות, מידי תקופה קבועה, רשאי רשם ההוצאה לפועל:
(1) לצוות על עיקול משכורתו של החייב המוחזקת בידי מעסיקו, כך שהצו יחול על משכורתו של החייב בגובה המזונות שעל החייב לשלם לזוכה מידי תקופה קבועה, כאילו ציווה רשם ההוצאה לפועל מחדש, מידי אותה תקופה, ובמשך שנה, על עיקול משכורתו של החייב כאמור;
(2) לצוות, מידי תקופה כאמור בפסקה (1), על עיקול כלל נכסי החייב או נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, בהתאם לסכום החוב המעודכן בתיק, ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה; צו זה יבוא במקום צו העיקול שניתן לפי פסקה זו על נכסי החייב שבידי אותו צד שלישי בתקופה הקודמת."

סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל דן בעיקול מתחדש בתיקי מזונות. במקרה בו החוב הפסוק נבע מחוב מזונות המגיע לזוכה מכוח פסק-דין למזונות אזי רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות על עיקול משכורתו של החייב המגיעה לו מידי מעסיקו מידי תקופה קבועה והעיקול יתחדש מעצמו.

כן רשאי רשם ההוצאה לפועל לצוות מידי תקופה בתיק מזונות על עיקול כלל נכסי החייב או לחלופין נכס מסויים מנכסיו הנמצאים בידי צד שלישי או שיגיעו לידו בתוך שנה מיום המצאת הצו, הצו יתחדש מעצמו ובלא צורך בבקשת עיקול חדשה.

ב- תיק הוצאה לפועל מס' נומרטור 2000078119 {החייב נ' הזוכה, תק-הצ 2013(2), 101 (2013)} נדונו שתי בקשות, האחת לסגירת תיק והשניה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ.

התיק דנן הינו תיק מזונות. החייב עתר לסגירת התיק בטענה כי התיק נפתח שלא כדין ובטענה כי הוא עומד מאז פתיחת התיק בתשלום השוטף של דמי המזונות ולכן אין מקום להותיר התיק על כנו.

החייב אף עתר לביטול עקרוני של הצו לעיכוב יציאה שניתן בתיק דנן עם פתיחתו, בטענה כי הוא עומד בתשלום דמי המזונות מאז פתיחת התיק, ואין כל חשש כי יעזוב את הארץ מבלי להבטיח את פרעונו של החוב מאחר שמרכז חייו בארץ.

בית-המשפט עמד על אופיו של תיק המזונות והסביר כי תיק מזונות להבדיל מתיק כספי רגיל, אינו מתאפס כאשר החייב עומד בחיוב השוטף, כפי שניתן לומר זאת ביחס לתיק כספי רגיל.

משמעות הדבר היא כי החוב הרובץ על כתפי החייב עם מתן פסק-הדין הוא למעשה החבות שנקבעה בפסק-הדין לתשלום חוב המזונות עד לגיל 18 של הקטין, כלומר המדובר בחבות עתידית, המתפרשת על פני שנים רבות ולכן, גם חייב המשלם את דמי המזונות באופן סדיר, אינו יכול לטעון כי יש לראות את חבותו כמאופסת.

זאת ועוד, תיק ההוצאה לפועל הוא אמצעי גביה בידי הזוכה. באמצעות תיק ההוצאה לפועל הזוכה יכולה לנקוט בהליכים כנגד החייב, אף במקרה שבו חייב משלם באופן סדיר את תיק המזונות ניתן לנקוט בהליכים להבטחת חוב עתידי.

בית-המשפט השתמש בדוגמה לפיה לו היה צפוי החייב, העומד בתשלום חוב המזונות, לקבל ירושה שיש בה כדי להבטיח את חוב המזונות עד תום תקופת החיוב, הרי שככל שלא קיים תיק הוצאה לפועל פעיל כנגד החייב לא תוכל הזוכה לבקש לנקוט בהליך עיקול אשר נועד להבטיח את גביית המזונות.

על-כן בית-המשפט לא קיבל את הטענה לפיה בהיותו של החייב עומד בצו התשלומי כסדרו, יש מקום לסגור את תיק ההוצאה לפועל, כברירת מחדל.

בית-המשפט סבר כי יש להותיר את תיק ההוצאה לפועל פתוח על-מנת שיהיה בידי הזוכה לנקוט בהליכים שמטרתם להבטיח את חוב המזונות העתידי, וזאת כאמור אף אם החייב עומד בתשלום השוטף.

בית-המשפט ציין את הרציונל העומד מאחורי סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל הינו, לייעל את ההליכים בתחום הרגיש של גביית מזונות המשולמים לקרובים מדרגה ראשונה קרי: בן זוג, ילד או הורה של החייב.

לטענת הזוכה תיק ההוצאה לפועל צריך להישאר פתוח לצורך מתן צו עיכוב יציאה מן הארץ. בית-המשפט סבר כי יש להותיר את תיק ההוצאה לפועל פתוח לצורך רישומו של צו עיכוב יציאה מן הארץ, בהינתן כי החייב עומד בתשלום המזונות כסדרם. נפסק כי יש להעתר לכך עקרונית אולם להכפיף הסמכות למבחן של מידתיות.

באשר לטענת החייב כי אין מקום להותיר את צו העיכוב על-כנו מאחר שהינו עומד בחיוב השוטף, מרכז חייו בישראל ולכן, הותרת צו עיכוב היציאה מן הארץ פוגעת בזכותו החוקתית לחופש תנועה. בית-המשפט קבע כי הדיון דנן אינו עוסק בשאלה האם היה מקום להטיל צו עיכוב יציאה מן הארץ על החייב, מאחר ואינו מהווה ערכאת ערעור על רשמת ההוצאה לפועל אשר נתנה את הצו.

נקבע כי, בהיעדר מסמכים וקבלת הבהרות מצד החייב, לא מצא בית-המשפט ממש בטענת החייב, כי לזוכה קיימת אפשרות להטיל עיקולים על נכסיו ואף לממשם, כאשר מכספי התמורה ישולם החוב העתידי.

בית-המשפט הדגיש גם את העובדה כי בתם של בני הזוג במקרה דנן הינה בת 6 בלבד ועל-כן צפויות לחייב שנים רבות עד לגמר התשלומים של דמי המזונות.

עם-זאת, עמידתו של החייב בחיוב השוטף צריכה להוות שיקול רלבנטי בעת קביעת הערובות, כתנאי לביטול צו עיכוב היציאה.

בית-המשפט הבהיר כי לחייב עומדת חלופה נוספת לפיה ככל שיפקיד לתיק את סכום דמי המזונות העתידיים (גם בדרך של ערבות בנקאית), יוכל לעתור בבקשה נוספת לביטול מוחלט של צו עיכוב היציאה, והכל בכפוף לקבלת תגובת הזוכה.

ב- ע"ר (חי') 11066-04-11 {א.א. נ' נ.א., תק-מש 2011(3), 24 (2011)} נדון ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל, אשר הותיר על כנו עיקול ברישום על דירת החייב, שעה שהחייב משלם את דמי המזונות השוטפים ולא קיימת בתיק ההוצאה לפועל יתרת חוב.

רשם ההוצאה לפועל החליט כי בעוד שמצד אחד ניצבת זכות הקניין של החייב, אשר עומד בתשלומי המזונות ושומר על יתרת חוב מאופסת, מהצד השני עומד האינטרס של הבטחת תשלומי מזונות עתידיים לזוכה ולילדים הקטינים.

לאחר איזון בין השיקולים הנ"ל הגיע רשם ההוצאה לפועל לכלל מסקנה כי מאחר ולא נטען כי העיקול המוטל על הנכס מגביל את החייב, בשלב זה, מהיכולת להפיק פירות מהנכס (בדרך של מגורים, השכרה, מכירה או בכל דרך אחרת), יש להורות על ביטול העיקול. המערער ערער על החלטה זו בפני בית-המשפט דנן.

לטענת המערער, טעה רשם ההוצאה לפועל להותיר את העיקול על דירת מגוריו מאחר ואין הצדקה שהרי אין יתרת חוב והוא משלם באופן שוטף את דמי המזונות מזה שנים, וכי השארת העיקול גורמת לו לנזק בלתי-הפיך והיא בבחינת חוסר צדק משווע שכן, המשיבה מתעמרת בו ו"סוגרת חשבונות" עמו.

המשיבה טענה, כי היא חוששת שהמערער יפוטר מעבודתו ויתקשה להמשיך ולשלם את מזונותיו ולו באופן זמני ובנסיבות אלו, יש להותיר על כנו את העיקול המשמש כבטוחה להבטחת מזונות הקטינים. עיקול ברישום דירת המערער אינו גורם לו לנזק משמעותי ולפיכך, ביקשה לדחות הערעור.

במקרה דנן המערער לא הצביע על כל הכבדה הנגרמת לו מהטלת העיקול.

המשיבה טענה, כי אין היא בוטחת במערער, אין היא יודעת את פרטי השתכרותו ואת מקום עבודתו ושבעבר לא שילם לה את דמי המזונות באופן שוטף וכיום כל אחד מהם לא סומך על האחר. כל רצונה הוא להבטיח את תשלומם של המזונות השוטפים עבור שני הקטינים.

בית-המשפט קבע כי מעיון בטענות הצדדים וכן בסעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל יש לדחות את הערעור בקובעו כי החלטת רשם ההוצאה לפועל הינה סבירה, מידתית וצודקת וניתנה במסגרת שיקול-דעתו.

בית-המשפט קבע כי לרשם ההוצאה לפועל הסמכות להטיל עיקול בגין חיוב עתידי במזונות. פסק-דין למזונות מעצם טיבו צופה פני עתיד. כאשר נקבע, כי על אב לשלם סכום מזונות חודשי עבור ילדיו, הרי שהחיוב הוא עד הגיע כל אחד מהקטינים לגיל 18 שנים.

זאת ועוד, החוק אינו דורש קיומו של חוב פסוק בכדי לפתוח תיק הוצאה לפועל, אלא מסתפק בקיומו של פסק-דין.

נקבע כי, המחוקק לא מצא לנכון להגביל את שיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל בהטלת עיקול בקיומו של חוב פסוק אלא הותיר הסוגיה - הטלת עיקול, גם כאשר לא הצטברה יתרת חוב בתיק המזונות - לשיקול-דעתו של רשם ההוצאה לפועל.

יתרה-מכך, בסעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל, אשר כותרתו "עיקול מתחדש בתיק מזונות", המחוקק אבחן בין הטלת עיקול מתחדש על משכורת החייב, שאז חלה מגבלת זמן לתקופה של שנה, לכל היותר, לבין הטלת עיקול מתחדש על נכסי החייב שבבעלותו או נכס מסויים שבידי צד ג', שאז לא קיימת מגבלת זמן, לבין נכס אשר יגיע לידי החייב תוך שנה ומכאן, שהחלטת רשם ההוצאה לפועל הינה במסגרת הוראות החוק ועל-פי שיקול-דעתו.

בית-המשפט קבע כי הרציונל העומד מאחורי סעיף 45ג לחוק ההוצאה לפועל הנו, לייעל את ההליכים בתחום הרגיש של גביית מזונות המשולמים לקרובים מדרגה ראשונה קרי: בן זוג, ילד או הורה של החייב.

במקרה דנן, קבע בית-המשפט כי, אין חולק שהמערער עומד בתשלום המזונות השוטפים מכוח פסק-הדין וכי אין כלפיו יתרת חוב בתיק ההוצאה לפועל ואין חולק, כי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מעניק הגנה לקניין הפרט והגנה זו חלה גם על החייב. אך עם-זאת גם אין חולק, כי זכותם של הקטינים, במסגרת חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, כי יובטח תשלום מזונותיהם.

בית-המשפט קבע כי מחובתו של בית-המשפט "לעמוד על משמר כבודם וטובתם של קטינים" בכך שידאג למימוש זכויותיהם. הערעור נדחה.

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

עיקול מתחדש בתיק מזונות (סעיף 45ג לחוק)