ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
דחייה או עיכוב בגלל ערעור
סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"15. דחייה או עיכוב בגלל ערעור
כשהמעשה שעליו מסתמכת בקשת הנושה הוא הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל לשלם חוב פסוק, להבטיחו או להתפשר עליו, רשאי בית-המשפט לדחות את הבקשה, או לעכב את הדיון בה, בשל ערעור תלוי ועומד על פסק-הדין."
סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל, קובע כי אם ערעור על פסק-הדין אשר עליו נסמכת התראת פשיטת הרגל תלוי ועומד, רשאי בית-המשפט לדחות את בקשת פשיטת הרגל או לעכב את הדיון בה.
מהוראה זו נובעת המסקנה כי בית-המשפט רשאי להיענות לבקשה לצו כינוס, וממילא אף לבקשה להמצאת התראת פשיטת רגל, גם כאשר תלוי ועומד ערעור על פסק-הדין שעליו מבוססת הבקשה.
משנמצא כי באופן עקרוני ניתן לקדם הליך פשיטת רגל אף כשתלוי ערעור על פסק-הדין הכספי, אין סיבה שלא יחול אותו כלל לעניין מינוי כונס נכסים על כלל נכסיו של חייב מחוץ לדיני פשיטת הרגל.
אכן, הכלל הוא כי הגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע ההחלטה אשר עליה מערערים {ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984}. כוחו של כלל זה יפה הן באשר לדרך הביצוע הראשית - היא מערכת ההוצאה לפועל - והן באשר לדרך הביצוע השיורית, היא ההוצאה לפועל מן היושר.
רוצה לומר, כי אין מניעה עקרונית כי בית-המשפט ימנה כונס נכסים לשם הוצאה לפועל מן היושר של פסק-דין שערעור עליו תלוי ועומד, עם זאת היותו של פסק-הדין נתון לערעור מהווה שיקול חשוב בין יתר השיקולים שעל בית-המשפט להביא בחשבון במסגרת החלטתו בעניין מינוי כונס נכסים כאמור {בש"א (מחוזי יר') 7150/07 ס.א.ד.ר חברה לעבודות בניין בע"מ נ' ויקטור יונה, תק-מח 2008(3), 4849, 4868 (2008)}.
הדין הוא שהתראת פשיטת רגל יכול ותתבסס על פסק-דין שהוגש עליו ערעור, ובלבד שביצוע פסק-הדין לא עוכב. במובן זה, ניסוחו של סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל המדבר על פסק-דין "חלוט" הוא ניסוח בעייתי, וטוב יעשה המחוקק אם יתקן את הנוסח כך שיתאם את הדין האמור.
סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מלמד כי סעיף 3 לפקודת פשיטת הרגל, הדן בהתראת פשיטת רגל, רואה גם פסק-דין שהוגש עליו ערעור כ"חלוט" לעניין המצאת התראת פשיטת רגל אם ביצועו לא עוכב {רע"א 8746/01 אהרון שרון נ' עזבון המנוחה מרים שוורץ ז"ל ואח', פ"ד נו(6), 448 (2002); רע"א 5222/04 ד"ר דוד פישר נ' רו"ח צבי יוכמן, מפרק ואח', פ"ד נט(3), 481 (2004)}.
יש לומר כי פסק-דין שביצועו לא עוכב הוא פסק-דין שניתן לאכוף גם אם תלוי ועומד עליו ערעור, ויוזכר כי עיכוב ביצוע הוא חריג וכי הכלל הוא שפסקי-דין יש לבצע למרות שתלוי ועומד עליהם ערעור {וכלל זה חזק במיוחד מקום שהחיוב שהוטל בפסק-הדין הוא חיוב כספי גרידא}.
עוד יש לומר כי הימנעות מנקיטת הליכי אכיפה רק מחמת שתלוי ועומד ערעור עלולה לפגוע בזוכה, שכן הזמן שיחלוף עד להכרעה בערעור עלול להביא עימו הרעה ביכולת הפירעון של החייב, בין מסיבות אובייקטיביות שאינן בשליטתו ובין מחמת נקיטת מהלכים על ידו שמטרתם היא סיכול היכולת להיפרע או הכבדה עליה.
דיני פשיטת הרגל, ככל שהיוזמה להליך היא בידי נושה, הם מסלול אחד מתוך שניים עיקריים של אכיפת חיובים. מי שחוייב לשלם סכום בפסק-דין ומגיש עליו ערעור, יכול לבקש עיכוב ביצוע. מי שאינו עושה כן, כמו גם מי שעושה כן אולם בקשתו זו נדחית, חשוף להליכי אכיפה של החיוב שהוטל בפסק-הדין.
זהו הכלל, והוא חל על פשיטת רגל כפי שהוא חל על הוצאה לפועל.
סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מקנה לבית-המשפט של פשיטת רגל שיקול-דעת אם להיעתר לבקשה המבוססת על פסק-דין שתלוי עליו ערעור.
נוסחו של סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מלמד כי שיקול-הדעת הזה אינו מתייחס לשלב של היתר להמציא התראת פשיטת רגל, אלא לשלב של הכרזת פשיטת רגל מחמת הפרת הדרישה שבהתראה לבצע פסק-דין שתלוי עליו ערעור {ראה גם פש"ר (מחוזי מר') 1235-12-10 אשר רונן נ' אליהו לוי, תק-מח 2011(2), 873, 874 (2011)}.
הדברים ברורים לגמרי, משום שסעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מדבר על שיקול-דעת המוקנה לבית-המשפט לעכב את הדיון בפשיטת הרגל כאשר "המעשה" {מעשה פשיטת הרגל} הוא "הפרת דרישה בהתראת פשיטת רגל".
דיון כזה אינו אפשרי אלא לאחר שההתראה הומצאה לחייב אשר לא פעל על פיה, והנושה מגיש בקשת פשיטת רגל {בקשת כינוס} כנגד החייב בהסתמך על אי-מילוי ההתראה. בכל מקרה, ולאור האמור בסעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל, נקודת הזמן שבה יש לבחון את סוגיית העיכוב היא שעה שנדונה הבקשה לצו כינוס.
יש לציין כי סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל מתייחס לשלב של מתן צו כינוס ולא לשלב של עצם משלוח התראת פשיטת הרגל. גם אם ניתן היה לומר כי בית-משפט רשאי לעשות שימוש באנלוגיה בהוראות סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל גם לשלב המקדמי של ההתראה {ראה גם בש"א (מחוזי ת"א) 23366/07 ברוש יעקב נ' יעד חברה לפיתוח גבעתיים בע"מ, תק-מח 2008(1), 2819 (2008) שם לא נמצא כל נימוק אשר יצדיק את עיכוב ההתראה שהוצאה על בסיס פסק-דין מפורט ומנומק, כאשר ביצועו של פסק-דין זה לא עוכב והעיכוב אף לא התבקש}.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 6974/05 {בנק איגוד לישראל בע"מ נ' ישראל משולם, תק-מח 2005(3), 13491 (2005)} קבעה כב' השופטת ד' קרת-מאיר כי במקרה דנן אין גם מקום לעשות שימוש בהוראות סעיף 15 לפקודת פשיטת הרגל, שכן הבקשה לעיכוב ביצוע פסק-הדין נדחתה.
עוד יש לזכור כי הזכות לנקוט בהליכי פשיטת רגל עומדת לנושה במקביל לנקיטת הליכי הוצאה לפועל. לכן, אין פסול בכך כי המבקש נקט בהליכים כחודש לאחר מתן פסק-הדין.