סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

• מבוא
• מיהו חייב
• התראת פשיטת רגל
• תכנה של התראת פשיטת רגל
• מעשה פשיטת רגל
• סמכות למתן צו כינוס
• עילות לבקשת נושה
• בקשת נושה מובטח
• אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
• אימות והמצאה
• ראיות נחוצות
• זכות להעיד את החייב
• חקירת תוקף החוב ותמורתו
• עילות לדחיית הבקשה
• דחייה או עיכוב בגלל ערעור
• עיכוב הליכים מחמת הכחשה
• בקשת חייב
• צו כינוס נכסים לבקשת חייב
• מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
• תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
• חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
• חוות-דעת הכונס הרשמי
• החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
• אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
• פשרה או הסדר לפני צו כינוס
• פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
• כונס זמני
• עיכוב הליכים
• צו זמני לבקשת חייב
• מנהל מיוחד
• פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
• דו"ח לאחר מתן צו כינוס
• אסיפת נושים ראשונה
• בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
• פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
• צו הכרזה על פשיטת רגל
• הגבלות על פושט רגל
• הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
• מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
• פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
• פיקוח על החייב ועל נכסיו
• הפטר בפשיטת רגל

פשרה או הסדר אחרי צו כינוס

סעיפים 33 - 41 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובעים כדלקמן:

"33. הצעת החייב (תיקון: התשמ"ג)
ניתן צו כינוס, והחייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו רוצה להציע פשרה לפירעון חובותיו או הסדר לעסקיו יגיש לכונס הרשמי תוך מועד שקבע הכונס, הצעה בכתב המכילה את תוכן הפשרה או ההסדר ופרטי הערובות שהוא מציע.

34. אסיפה לדיון בהצעה (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הכונס הרשמי ישלח לכל נושה העתק של הצעת החייב ותסקיר עליה ולאחר מכן יקיים אסיפת נושים, ואם באסיפה זו החליטו ברוב מניין ושלושה רבעי ערך של התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, לקבל את ההצעה, יראו אותה כאילו קיבלוה כל הנושים כשורה, ומשאישר אותה בית-המשפט - תחייב את כולם.
(א1) על-אף הוראות סעיף-קטן (א), רשאי בית-המשפט, במקרים מיוחדים ומנימוקים שיירשמו, לאשד הצעת חייב לפי סעיף זה, אם באסיפת הנושים החליטו רוב מניין התובעים הנוכחים והמצביעים, בעצמם או על-ידי שלוח, שבידם יותר ממחצית ערך החובות המיוצג בהצבעה, לאשר את ההצעה.
(ב) החייב רשאי באסיפה לתקן את תנאי הצעתו אם לדעת הכונס הרשמי יש בתיקון כדי להועיל לכלל הנושים.
(ג) כל נושה שתבע את חובו רשאי להסכים להצעה או להתנגד לה בכתב, לפי הטופס הקבוע, שיישלח לכונס הרשמי באופן שיגיע אליו לא יאוחר מיום אחד לפני האסיפה, ודין הסכמה או התנגדות כאמור כדין הצבעה של נושה הנוכח באסיפה.
(ד) הסכמת נושה לפשרה או להסדר לא תשחרר אדם אשר לפי פקודה זו לא היה משתחרר בצו הפטר אילו הוכרז החייב פושט רגל.

35. אישור ההצעה בבית-המשפט (תיקונים: התשמ"ג, התשנ"ו)
(א) הצעה שנתקבלה באסיפת הנושים רשאי החייב או הכונס הרשמי לבקש מבית-המשפט לאשרה, והודעה על הזמן שנקבע לשמיעת הבקשה תינתן לכל נושה שתבע את חובו;
(ב) כל נושה שתבע את חובו זכאי שהתנגדותו לבקשה תישמע בבית-המשפט, אף אם באסיפת הנושים הצביע בעד קבלת ההצעה.
(ג) לעניין אישור פשרה או הסדר של חייבים-יחד רשאי בית-המשפט, לפי המלצת הכונס הרשמי, לוותר על חקירתו הפומבית של אחד מהם המנוע מהתייצב לחקירה מחמת מחלתו או היעדרו מישראל.
(ד) לא יאשר בית-המשפט פשרה או הסדר שלא נקבע בהם שיש לשלם תחילה את כל החובות שיש להם דין קדימה בחלוקת נכסיו של פושט רגל.
(ה) לפני אישור ההצעה ישמע בית-המשפט דו"ח של הכונס הרשמי על האמור בהצעה ועל התנהגותו של החייב, וישמע כל התנגדות שהעלה נושה או נציגו.
(ו) מצא בית-המשפט כי הצעת החייב סבירה, וכי יש בה כדי להועיל לציבור הנושים בכללותו בהתייחס להליכי פשיטת הרגל, רשאי הוא לאשר את ההצעה או להתנותה בתנאים נוספים שיקבע, לרבות במתן ערובות לביצועה; בית-המשפט רשאי לסרב לאשר הצעה של חייב אשר אילו הוכרז פושט רגל, היה בית-המשפט רשאי שלא ליתן לו הפטר, מאחר שנתקיים בו האמור בסעיף 63;
(ז) הוכחו עובדות שלפיהן היה על בית-המשפט, אילו הוכרז החייב פושט רגל, לא ליתן לו הפטר, או להתלות את הפטרו או להתנותו בתנאים, יסרב בית-המשפט לאשר את ההצעה, זולת אם יש בה ערובה סבירה שישולמו מיד או בזמן קרוב השיעורים המפורטים להלן על כל חוב לא מובטח שהוא בר-תביעה כלפי נכסי החייב, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת ההצעה לאישור בית-המשפט:
(1) %35 - אם הפשרה הוצעה תוך שנה מיום צו הכינוס;
(2) %45 - אם הוצעה כעבור שנה ובטרם עברו שנתיים מיום הצו;
(3) %55 - אם הוצעה כעבור שנתיים ובטרם עברו שלוש שנים מיום הצו ;
(4) %65 - אם הוצעה כעבור שלוש שנים ובטרם עברו ארבע שנים מיום הצו ;
(5) %80 - אם הוצעה כעבור חמש שנים או יותר מיום הצו, אולם רשאי בית-המשפט, בנסיבות מיוחדות שיפורטו ויירשמו, לקבוע שיעורים אחרים או תקופות אחרות מאלה שפורטו בסעיף-קטן זה.
(ח) בטל.
(ט) אישור בית-המשפט להצעה יינתן בטביעת חותם בית-המשפט על המסמך המכיל את נוסח הפשרה או ההסדר, או שהנוסח ייכלל בצו בית-המשפט.
(י) פשרה או הסדר שנתקבלו ואושרו כאמור בסעיף זה יחייבו את החייב ואת כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מהחייב, אך לא יפטרו את החייב מחבות לפי פסק-דין נגדו בתביעה למזונות.
(יא) תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה או הסדר נתקבלו ואושרו כדין, תהיה, באין מרמה, ראיה חלוטה לתקפם.

36. אכיפה
לפי בקשתו של אדם מעוניין רשאי בית-המשפט לאכוף את ההוראות של פשרה או של הסדר שנערכו לפי סימן זה.

37. ביטול
(א) אם שיעור המגיע לתשלום לפי פשרה או הסדר לא שולם במועדו, או שראה בית-המשפט על יסוד ראיות מספיקות כי, מפני קשיים משפטיים או מכל סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בפשרה או בהסדר בלי לגרום עוול או השהיה בלתי-סבירה לנושים או לחייב, או שראה בית-המשפט שאישורו הושג במרמה, רשאי הוא, לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או כל נושה, להכריז שהחייב פושט רגל ולבטל את הפשרה או ההסדר, בלי שייפגעו בכך מכר, העברה, תשלום או כל דבר שנעשו כשורה לפי הפשרה או ההסדר.
(ב) הוכרז החייב פושט רגל לפי סעיף זה, יהיה כל חוב שנוצר לפני ההכרזה בר-תביעה בפשיטת הרגל אם הוא בר-תביעה מבחינות אחרות.

38. תחולה לעניין נאמן
נתמנה נאמן לפי פשרה או הסדר לנהל את נכסי החייב או את עסקיו או לחלק אותם לפי הפשרה, יחולו הוראות סעיפים 59 ו- 60 ופרק ה' כאילו היה נאמן בפשיטת רגל, וכאילו היו הביטויים "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו- "הכרזה" באים, לפי העניין, לרבות פשרה והסדר, חייב בפשרה או בהסדר, וצו המאשר פשרה או הסדר.

39. ניהול נכסים בפשרה או בהסדר
הוראות פרק ג' יחולו על פשרה ועל הסדר, במידה שטיב העניין ותוכן המסמכים נותנים מקום לכך, והביטויים "נאמן", "פשיטת רגל", "פושט רגל" ו- "הכרזה" יפורשו כאמור בסעיף 38.

40. היקף פשרה והסדר
פשרה או הסדר שאושרו לפי הוראות סימן זה לא יראו אותם כחלים על נכסים שרכש החייב לאחר היום שאישר אותם בית-המשפט, אלא אם היתה בהם הוראה מפורשת שיחולו כאמור.

41. סייג לתוקף פשרה והסדר
פשרה או הסדר, אף אם הוסכם עליהם ואושרו, לא יחייבו נושה שלא הסכים להם לעניין חוב או חבות אשר לפי פקודה זו לא היה החייב נפטר מהם על פי צו הפטר בפשיטת רגל."

תקנות 26 - 37 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעות כדלקמן:

"26. הצעת פשרה
הצעת פשרה תיערך לפי טופס 13 בשינויים המחוייבים.



27. פיקדון
חייב או אדם אחר במקומו או במקום עזבונו, המגיש הצעת פשרה, יפקיד בקופת הכונס הרשמי פיקדון לכיסוי הוצאות ביצוע הפשרה בסכום שיקבע הכונס הרשמי.

28. נאמן
מגיש הצעת הפשרה רשאי להציע אדם כנאמן לביצועה.

29. ערובה של הנאמן
בית-המשפט רשאי לדרוש שהנאמן לביצוע פשרה ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידו וחובותיו.

30. זימון וניהול אסיפה
על זימון אסיפות נושים לצורך אישור פשרה וניהולה, יחולו הוראות פרק ג' בשינויים המחוייבים.

31. הסכמה או התנגדות
הודעה בדבר הסכמת הנושה או התנגדותו לפשרה תוגש לכונס הרשמי לפי טופס 14.

32. הודעה על מועד שמיעת הבקשה
הכונס הרשמי ישלח לכל נושה שתבע את חובו, הודעה בכתב על המועד שקבע בית-המשפט לשמיעת הבקשה לאישור פשרה שתיערך לפי טופס 15.


33. אגרות והוצאות
האגרות וההוצאות הכרוכות בבירור הצעת הפשרה ובאישורה יחולו על החייב אלא-אם-כן קבע בית-המשפט אחרת.

34. תעודת אישור פשרה
תעודת הכונס הרשמי המעידה שפשרה נתקבלה ואושרה תיערך לפי טופס 16.

35. הבטחת תביעות שבמחלוקת
על החייב להבטיח תשלום דיבידנד, בשיעור שנקבע בפשרה, לנושים שתביעותיהם שנויות במחלוקת, אם ישנן כאלה, עד שיינתן בהן פסק-דין סופי.

36. תשלום דיבידנד
לא ישולם דיבידנד לנושה במסגרת ביצוע פשרה אלא-אם-כן אישר הנאמן את תביעתו.

37. ביטול פשרה
בוטלה פשרה, חייב הנאמן לביצועה למסור לכונס הרשמי או לנאמן בפשיטת רגל, אם נתמנה, את נכסי החייב שהגיעו לידיו, בצירוף דין וחשבון על אותם הנכסים."

ב- פש"ר (מחוזי חי') 13122-11-08 {כונס הנכסים הרשמי - מחוז חיפה נ' עטאף אבו אל היג'א, תק-מח 2011(1), 10244, 10245 (2011)} קבע בית-המשפט כי לא ברור לו על בסיס איזה דין אמר יו"ר האסיפה שדי בהמצאת הסכמה של נושה אחד נוסף, לאחר האסיפה, כאשר בפקודה כתוב במפורש שיש להתחשב רק בהסכמות שהוגשו עד יום אחד לפני האסיפה. אולי התכוון ששני נושים שיסכימו בעתיד יהיו רוב מתוך 3 נושים שהיו צריכים להתייצב בעבר, אך רוב יכול להיות רק בין משתתפים, כעולה גם מהגדרת ההחלטות בפקודת פשיטת הרגל. שני נושים, גם אילו התייצבו, אינם מניין חוקי ולא היתה החלטה של אסיפת הנושים על קבלת הצעת ההסדר.

עוד נקבע כי לפי סעיף 35 לפקודת פשיטת הרגל, היה הכונס הרשמי או החייב רשאי לבקש מבית-המשפט לאשר הצעה שהתקבלה באסיפת הנושים.

כאמור, לא התקבלה כל הצעה באסיפת הנושים. למרות זאת, הוגשה בקשה ונקבע לגביה דיון, אך ההכרעה ניתנת על בסיס ההנחה שאין הסכמה של כל הנושים, כאמור בפקודה.

אם נתעלם מאסיפת הנושים, בסופו של דבר הסכימו שני נושים המייצגים ביחד 52,155 ₪ מתוך לפחות 137,776 ₪ שהם כלל הנושים.

לכן, לא ניתן לומר כי רוב הנושים מסכימים להצעת ההסדר. אומנם, מבין הנושים רק נושה אחד נוסף הגיש התנגדות אקטיבית, אך בבחינת הצעת הסדר יש לבחון את ההצבעות באסיפת הנושים {שבה לא היה מניין חוקי}. אילו היה מניין חוקי והחלטה כאמור בפקודה, היא היתה נחשבת כהחלטת כל הנושים.

בהיעדר אסיפת נושים, כל עוד לא הסכימו רוב הנושים, אזי רוב הנושים אינם מסכימים.

ב- פש"ר (מחוזי ב"ש) 9020/06 {פרידמן רומן נ' מודדי טבעון בע"מ, תק-מח 2006(2), 9061, 9062 (2006)} קבע בית-המשפט כי נסיבות המקרה העומד בפניו נופל לגדר הוראת סעיף 34(א1) לפקודת פשיטת הרגל.

בית-המשפט סבר כי הטעמים עליהם הצביע הכונ"ר כמו גם הנאמן והחייב, טעמים מיוחדים הם. המדובר בחייב הנעדר נכסים למימוש והגם כך גייס את קרוביו לעזרתו והציע סכום לתשלום לנושים במזומן באופן אשר יטיב עם הנושים ויאפשר לו לצאת לדרך חדשה.

אי-הענות להסדר עלולה להותיר את הנושים כשהם מקבלים לידיהם סכומים זעומים מקופת הנושים המתעשרת אך בתשלומים חודשיים.

יחד-עם-זאת, בית-המשפט סבר כי לנוכח העובדה שהנושה אשר פרץ ויתר על תביעת החוב שלו באופן המעמיד את סכום הנשיה על כ- 550,000 ₪ ולנוכח העובדה כי בהצעתו הראשונית הציע החייב להעמיד לרשות הנושים 30% מתוך נשיה של 1,278,887 ₪ {דהינו הפקדה של לפחות 360,000 ₪}, לימד החייב על יכולתו הכספית לגייס כספים בסכום העולה על 200,000 ₪.

כך גם כאשר הציע דיבידנד של 40% עוד בטרם דיווח הנושה פרץ על ויתור תביעתו. במצב הנוכחי אם יאומץ ההסדר כלשונו יידרש החייב להפקיד סך של כ- 212,000 ₪. לנוכח הדברים לעיל, וכדי לאזן בדברים ובאינטרסים העומדים על הפרק קבע בית-המשפט כי בכפוף להעשרת קופת הנושים בסכום אשר יאפשר חלוקת דיבידנד בשיעור של לפחות 40% ולא פחות מ- 250,000 ₪, תוך 60 יום מיום שיקבל החייב את ההחלטה לידיו, יאשר בית-המשפט את הסדר הנושים, והחייב יופטר מיתרת חובותיו.

ב- בש"א (מחוזי נצ') 273/03 {אברכהן רענן (בכינוס) נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2003(4), 4858 (2003)} קבע כב' השופט בנימין ארבל כי הדין עם החייב.

בית-המשפט עבר על תגובותיו של בא-כוח הכונ"ר ולא מצא בהן כל טעם משפטי של ממש, מדוע זה יורה עתה בית-המשפט, כמעט כשלוש שנים לאחר השלמתו של הסדר הנושים, כי בית-המשפט יפתח את הסדר הנושים וישית על החייב תנאים נוספים, לאחר שזה עמד בכל התנאים שהושתו עליו.

לטעמו של בית-המשפט, אף לא קיים כל הליך משפטי, על-פיו יהא הכונ"ר, או נושי החייב, זכאים לדרוש השתת תנאים חדשים על החייב. לאחר שהסדר הנושים אושר מבלי שאיש ערער על האישור, ובוצע כלשונו.

לטעמו של בית-המשפט, ההליך היחיד, אשר היה בידי הכונ"ר לנקטו, היה בקשה לביטול הסדר הנושים על-פי סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל. סעיף זה מאפשר ביטול הסדר נושים משלושה טעמים:

הראשון, אם החייב לא שילם במועד תשלום שנקבע בהסדר.

השני, אם נראה לבית-המשפט כי מפני קשיים משפטיים או מכול סיבה מספקת אחרת, אין להמשיך בהסדר בלי לגרום עוול או השהייה בלתי-סבירה לנושים או לחייב.

השלישי, אם אישורו של בית-המשפט הושג במרמה.

הכונ"ר לא הפנה להוראות אלה, אך מתגובותיו ניתן להבין כי הטעם היחיד הינו הטעם השלישי, דהיינו השגת האישור במרמה, שכן כאמור בתגובותיו, טוען הכונ"ר כי החייב הסתיר מידע מנושיו, לפיו הגיש תביעת חוב כנגד שותפו לשעבר, גוטמן.

לו אכן סבר כך הכונ"ר, היה עליו לפעול ולבקש את ביטולו של הסדר הנושים. אלא שהכונ"ר לא נהג בדרך זו, אלא המתין עד לאחר שהחייב עמד בכל תנאי הסדר הנושים, וגם אז אינו מבקש את ביטול הסדר הנושים, אלא את שינוי תניותיו.

בית-המשפט לא סבר כי הכונ"ר רשאי לפעול בדרך זו.

לטעמו של בית-המשפט, לא נמצא כי קיים הליך משפטי, המאפשר שינוי תנאי הסדר נושים בהסתמך על הודעת הכונ"ר המתנגד להפטר החייב לאחר שזה קיים את ההסדר.

הסדר נושים הינו פרי של תהליך של הצעה וכינוס אסיפות נושים לאישורה ולאחר מכן אישור בית-המשפט. לטעמו של בית-המשפט, אף שינויו של ההסדר טעון קיומו של תהליך זהה.

מכל מקום, בית-המשפט אף לא מצא כל טעם ענייני לטענותיו של הכונ"ר. החייב עמד למן היום הראשון על טענותיו הקשות כנגד גוטמן הנ"ל.

בית-המשפט עיין בבקשתו המקורית של החייב להכרזתו כפושט רגל, ולמתן צו לכינוס נכסיו, והסתבר כי כבר אז העלה את כל טענותיו כנגד גוטמן, כך בית-המשפט אינו סבור כי יש להאשימו בהסתרת מידע כלשהו מעיני נושיו.

בית-המשפט אף לא מצא בתגובותיו של הכונ"ר כל תשובה עניינית לטענה, כי תביעת החוב הוגשה לו מספר חודשים לפני כינוס אסיפת נושי החייב, בה אושר ההסדר, כך שהכונ"ר עצמו אמור היה להיות ער לתביעת חוב זו, ולבקש להכניס הוראה מתאימה בקשר אליה להסדר הנושים.

אף התנאים אותם העמיד הכונ"ר, לפיהם ניתנת לחייב הברירה לוותר על תביעתו כנגד גוטמן או להתחייב כי כל סכום שיגבה במסגרת תביעה זו, יועבר כדבידנד לנושים, הינם תנאים בלתי-סבירים.

למעשה, יש בתנאים אלה כדי להגן על גוטמן, שכן כל מי שעיניו בקדקודו יבין כי אדם סביר לא ינהל הליך משפטי כה סבוך, אשר תוצאותיו בלתי-ניתנות לחיזוי, תוך שהוא נכנס להוצאות - וכאשר לו עצמו לא תצמח מכך כל תועלת.

על-כן, בית-המשפט סבר כי התנאים שהעמיד הכונ"ר אינם במקומם, ומוטב היה לו – לבא-כוח הכונ"ר, לו שקל עמדתו ביתר תשומת-לב, קודם שהעלה תנאים בלתי-סבירים אלה, אשר אין בהם כדי להועיל לאיש, פרט לכך שעלולה להיגרם בעטיים פגיעה בזכויותיו של החייב.

בנסיבות אלה, בית-המשפט קבע כי לא היה מקום לנקוט בהליך בו נקט הכונ"ר. החייב זכאי איפוא להצהרה כי עמד בתנאי הסדר הנושים ובהתאם ניתן צו להפטר החייב מחובותיו ושחרור הנאמן מתפקידו.

ב- רע"א 98/87 {דב פישלר, הנאמן בהסדר פשרה של נופים מפעלים כלכליים בע"מ נ' יאה (יקיר) חברה להשקעות בע"מ, פ"ד מב(4), 793 (1989)} קבע בית-המשפט כי תוקפה הנורמאטיבי של החלטה המאשרת הסדר פשרה הוא כשל פסק-דין, הרי בגלל אופייה של ההחלטה ותוקפה כלפי המעוניינים בדבר שומר לעצמו בית-המשפט את הסמכות לבטלה, אם הנסיבות מצדיקות את הדבר {השווה סעיף 37 לפקודת פשיטת הרגל}.

ב- בש"א (מחוזי חי') 7153/05 {רוטשטיין פטר מור נ' הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות, תק-מח 2006(1), 14630, 14632 (2006)} קבע בית-המשפט כי על-פי סעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל עולה כי נדרשת הסכמה של המשיבה להסדר הנושים על-מנת שההסדר יחול גם על הקנסות. אין ספק כי המשיבה לא הסכימה להסדר הנושים ועל-כן בהתאם לסעיף 41 וסעיף 69 לפקודת פשיטת הרגל, ההסדר איננו חל גם על הקנסות שקדמו לצו הכינוס.

באת-כוח הכונ"ר טענה כי על-פי הדין הנ"ל נוצר מצב לא צודק, לפיו "על-אף שהמשיבה לא התנגדה באופן מפורש להצעת ההסדר ואף לא ערערה על דחיית תביעתה על-ידי הנאמן, היא זכאית לכאורה לגבות את מלוא החוב בגין הקנסות. בעוד שאילו הייתה המשיבה מערערת על החלטת הנאמן וזוכה בערעור הייתה המשיבה, ככל הנראה, לוקחת חלק בהסדר ומקבלת דיבידנד בשיעור היחסי אותו קיבלו כל שאר נושיו של החייב".

ואולם, פקודת פשיטת הרגל רואה בחוב המגיע למדינה בשל קנס כחריג ואף כאשר ניתן צו הפטר, ההפטר לא יפטור את פושט הרגל מחוב כזה. בהתאם לכך, אף אם היה הנאמן מכיר בתביעת החוב של המשיבה, עדיין הייתה שמורה לה הזכות לבחור להתנגד להסדר, ובהתאם לסעיף 41 לפקודת פשיטת הרגל, ההסדר לא היה חל עליה.

לפיכך, אין הגיון לומר כי דווקא דחיית תביעתה של המשיבה על-ידי הנאמן תמנע ממנה לפעול על-פי זכותה בהתאם לפקודה, לגבות קנסות בגין עבירות פליליות ותזכה את החייב בפטור מלא מחובו לחברה בגין עבירות פליליות שביצע. לא לכך התכוון המחוקק.

ש' לוין ו- א' גרוניס גורסים בספרם {פשיטת רגל (מהדורה שניה), 160} כי "הסדר שנתקבל ואושר מחייב את כל הנושים לעניין כל חוב בר-תביעה המגיע להם מן החייב, זולת אם מדובר בחוב שצו הפטר לא היה מפטיר את החייב הימנו; מכאן, שקנס, חוב לפי פסק מזונות וחובות שנוצרו במרמה יעמדו בתוקף חרף ההסדר, אלא אם הנושים המסויימים בחובות אלה הסכימו להסדר. כך למשל, אישה שלזכותה חוב מזונות נגד החייב, ואשר באסיפת הנושים הצביעה נגד אישורו של ההסדר, תוכל להמשיך בהליכי הוצאה לפועל נגד החייב, אף לאחר שמילא אחר כל התנאים שבהסדר וזכה לשחרור מחובותיו האחרים. אולם, אם הנושה בדוגמה האחרונה תקבל דיבידנד במסגרת ההסדר, יתכן שהדבר יחשב כהסכמה והחייב יופטר מהחוב".

בסופו של יום נקבע, כי הדוגמה יפה אף לעניין קנס. המשיבה, לא הסכימה להסדר באשר לקנסות, המשיבה לא קיבלה דיבידנד ולכן היא ראשית להמשיך בהליכים לגביית החוב גם בגין קנסות שנוצרו טרם הליך הכינוס.