botox
הספריה המשפטית
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל

הפרקים שבספר:

הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל

1. הכונס הרשמי כנאמן - סעיף 44 לפקודה
סעיף 44 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"44. הכונס הרשמי כנאמן (תיקון: התשמ"ג)
משהוכרז חייב פושט רגל יהיה הכונס הרשמי, מכוח משרתו, נאמן על נכסי פושט הרגל, ויוסיף לפעול כך עד שהוא או אדם אחר יתמנה ויוכל לפעול כנאמן."

עם הכרזתו של חייב כפושט רגל, מתמנה הכונס הרשמי כנאמן על נכסיו. הכונס הרשמי יישאר בתפקידו זה, עד אשר יתמנה נאמן אחר במקומו.

סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:

"23. מנהל מיוחד (תיקון: התשמ"ג)
(א) ראה הכונס הרשמי של נכסי חייב, שטיב נכסי החייב או עסקיו, או טובת הנושים דרך-כלל, מצריכים מינוי מנהל מיוחד לנכסים או לעסקים, זולת הכונס, רשאי הוא, למנות להם מנהל ולהגדיר את סמכויותיו; מנהל שנתמנה כאמור ישמש בתפקידו עד שהכונס, או הנאמן אם נתמנה, ישחררו אותו או יעבירוהו מכהונתו לפי שיקול-דעתם.
(ב) המנהל המיוחד יתן ערובה ודו"חות בדרך שיורה הכונס הרשמי.
(ג) המנהל המיוחד יקבל שכר כפי שיצווה הכונס הרשמי."

כלומר, לכונס הרשמי, הסמכות למנות מנהל מיוחד לנכסי החייב. המנהל המיוחד יישאר בתפקידו עד שהכונס הרשמי או הנאמן שבא במקומו ישחררו או יעבירו מכהונתו והכל לפי שיקול-דעתם.

סעיף 23(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי על מנהל המיוחד שנתמנה ליתן ערובה ודו"חות כפי שיורה לו הכונס הרשמי. כמו-כן, שכר המנהל המיוחד ייקבע על-ידי הוכנס הרשמי כמצוות סעיף 23(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

ב- בש"א (י-ם) 1313/05 {כוכבית סטרול נ' בן חקון טליה, תק-עב 2006(1), 7792 (2006)} נדונה בקשה למחיקת התובענה שהגישה המשיבה כנגד המבקשת וזאת בשל הסיבה כי המשיבה הוכרזה כפושטת רגל ומשכך אין באפשרותה של המשיבה, מבחינה משפטית, להיות תובעת או נתבעת שכאמור הינה פושטת רגל.

המשיבה ביקשה מבית-המשפט לצרף את הכונ"ר כצד לבקשה. בתגובה לבקשה השיב הכונ"ר כי הגיע להסדר, עם בא-כוחה של המשיבה, בכל הקשור להמשך ייצוג בתובענה זו, ועל-כן, אין כל מקום למחיקתה של התביעה, כפי שביקשה המבקשת.

בנוסף, הכונ"ר ביסס את עמדתו על-פי סעיף 23 לפקודת פשיטת הרגל לפיו הוראות הסעיף הנ"ל מאפשרות לכונ"ר להעביר טיפול בנכס מסויים לאדם, שישמש מנהל מיוחד מטעמו של הכונ"ר {לעניין זה, טען הכונ"ר כי תביעתה של המשיבה משולה לנכס}.

זאת ועוד, מאחר ובא-כוחה של המשיבה, היה זה שהגיש את התביעה - אין כל מניעה שהוא ישמש מנהל מיוחד מטעמו של הכונ"ר, להמשך ניהולה של התביעה.

בדחותה את הבקשה למחיקה קבעה כב' השופטת אורנית אגסי:

"9. הודעתו של הכונ"ר, כי בדעתו להמשיך בהליך התביעה של בן חקון, על-ידי מינויו של בא-כוחה, כמנהל מיוחד לתביעה, מייתרת את הדיון, שכן, הודעתו זו ניתנה בסמכות, כנאמן על נכסיה של בן חקון, כפושטת רגל, מכוח הוראות סעיפים 44 ו- 23(א) לפקודת פשיטת רגל (נוסח חדש), התש"ם-1980...

נציין כי פרשנות פרק א' לפקודה, לנכסים כולל גם כספים ונשיים (בהם גם תביעה מכוח יחסי עובד-מעביד):

' "נכסים" - מקרקעין ומיטלטלין מכל הגדר שהוא, ובכלל זה כספים ונשיים, בין בישראל ובין מחוצה לה, ולרבות חיוב, זיקת הנאה, זכות, ריווח וזיקה מכל הגדר שהוא, בין הווים ובין עתידים, בין מוקנים ובין מותנים, הנובעים מנכסים כאמור או כרוכים בהם.'

לפיכך, רשאי היה הכונ"ר למנות את בא-כוחו של בן חקון כנאמן על נכסיה ובקשת סטרול למחוק את תביעתה של בן חקון מחמת פשיטת רגל, להידחות."

ב- ע"א (ב"ש) 1161/97 {בנק לאומי נ' שמשון אלבק, תק-מח 98(1), 59 (1998)} טען בא-כוח המערער כי "משכון שלא נרשם הינו בטוחה בתוקף אפילו כלפי כונס שהוא נאמן על-פי סעיף 44 לפקודת פשיטת הרגל וכלפי נושים של פושט הרגל. ואם כך הדבר כלפי נאמן בפשיטת רגל, נכונים הדברים, קל וחומר, לגבי חייבים שאינם בפשיטת רגל".

כב' השופט י' בנאי דחה טענה זו.

2. מינוי נאמן - סעיף 45 לפקודה
סעיף 45 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"45. מינוי נאמן (תיקון: התשמ"ג)
(א) משהוכרז חייב פושט רגל, או שהחליטו הנושים שיוכרז כך, רשאים הנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי פושט הרגל: הכונס הרשמי יודיע לבית-המשפט על הצעתם.
(ב) לא הציעו הנושים אדם כאמור תוך חודש מיום ההכרזה, או שהכונס הרשמי מתנגד להצעתם, יציע הכונס הרשמי לבית-המשפט למנות אדם אחר לתפקיד נאמן.
(ג) בית-המשפט ידון בהצעות שהובאו לפניו כאמור בסעיפים-קטנים (א) ו-(ב) ויחליט בדבר מינוי הנאמן."





תקנה 114 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:

"114. הצעה למינוי
פרוטוקול מאסיפת נושים הכולל הצעה למינוי נאמן בצירוף דו"ח הכונס הרשמי יוגש לבית-המשפט תוך שלושים ימים מיום קיום האסיפה."

סעיף 45(א) לפקודת פשיטת הרגל מאפשר לנושים להציע אדם מתאים להיות נאמן על נכסי החייב. הכונס הרשמי יודיע לבית-המשפט על הצעתם של הנושים.

במידה והנושים לא יגישו לכונס הרשמי הצעה בדבר הנאמן המוצע על ידם, תוך חודש ימים, מיום שהוכרז החייב כפושט רגל או במקרה והכונס הרשמי מתנגד להצעת הנושים - יציע הכונס הרשמי, אדם לתפקיד הנאמן כאמור בסעיף 45(ב) לפקודת פשיטת הרגל {ראה גם בש"א (חי') 5521/03 מרדכי דגני, עורך-דין נ' סגלוביץ משה ומלכה, תק-מח 2003(3), 18195 (2003)}.

ההצעות למינוי הנאמן יובאו לעיונו של בית-המשפט, כאמור בתקנה 114 לתקנות פשיטת הרגל, ובית-המשפט יחליט בדבר מינויו של הנאמן כאמור בסעיף 45(ג) לפקודת פשיטת הרגל.

ב- ע"א 292/63 {כונס הנכסים הרשמי נ' יהודה ברגרמן (ברטל), פ"ד יח(2), 156 (1964)} קבע כב' השופט א' ויתקון כי מינוי עורך-דין של מי שטיפל בענייני פושט הרגל, כנאמן, נראה פגום, ועל-כן, מוטב למנות כנאמן בפשיטת רגל אדם שאין כל ספק, בכשרותו לתפקיד זה.

3. זכותו של פושט הרגל להתערב בבחירת הנאמן
ב- המ' (ת"א) 7488/77 {יהושע בן ציון נ' בנק ארץ ישראל (בפירוק) ואח', פ"מ לח(ב), 184} קבע בית-המשפט כי לפושט הרגל אין כל זכות להתערב בבחירת הנאמן.

4. ניגוד עניינים במינוי נאמן - אימתי?
תקנות 3 ו- 4 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981 קובעות כדלקמן:

"3. ניגוד עניינים (תיקון: התשמ"ז)
לא ימנה בית-המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדה בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.

4. סייגים למינוי (תיקונים: התשמ"ז, התשס"א)
הוצע אדם כמועמד לתפקיד, והכונס הרשמי סבור - מתוך ניסיון קודם עם המועמד או מטעם אחר - שאין הוא מתאים להתמנות לתפקיד האמור, יודיע על כך לבית-המשפט ויפרט בהודעתו את נימוקיו לכך; בית-המשפט יחליט בדבר המינוי לאחר שיתן למציע ולמועמד הזדמנות להשמיע את טענותיהם."

ב- בש"א (חי') 3783/02 {איתן שטנדר נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2002(4), 2988 (2002)} נדונה בקשה לבטל את מינויו של הנאמן ולחילופין למנות נאמן אחר על-פי החלטת בית-המשפט. בבקשה נטען כי הנאמן משמש כבא-כוחו, מזה מספר שנים, של אחד הנושים. כמו-כן, במשך תקופה ארוכה מנהל הנאמן "מסע צלב" אישי כנגד המבקש-החייב ועל-כן, לדעת המבקש, קיים ניגוד עניינים.

בנוסף, המבקש צירף לבקשתו תצהיר ובו פירט עובדות שונות שמהן ניתן ללמוד, לטענתו, על רדיפתו של עורך-דין נשר - הנאמן את החייב.

מנגד, הנאמן טען, כי לחייב אין כל מעמד בבחירת ו/או העברת נאמן מתפקידו של הסמכות להורות על בחירת הנאמן מוקנית לנושים וכונס הרשמי.

בקבלו את הבקשה קבע כב' השופט עודד גרשון:

"5. דיון

סבורני כי בנסיבות העניין מן הדין לקבל את הבקשה.

בינתיים הצטרף להליך הנושה העיקרי, כאמור לעיל, ואף הוא בדעה כי מן הדין לבטל את מינויו של עורך-דין נשר כנאמן.

לאור עמדתו של הכונס הרשמי, כאמור לעיל, ולאור עמדתו של הנושה העיקרי, נראה לי כי אין צורך, בנסיבות העניין, בהתייחסות לטענותיו הפרטניות של החייב, ומן הדין לקבל את הבקשה ולבטל את מינויו של עורך-דין נשר כנאמן.

מבלי לקבוע עמדה כלשהי לגוף טענותיו של החייב כנגד הנאמן, נראה לי כי אין זה רצוי שבמסגרת הליכי פשיטת רגל, הליכים המתנהלים תחת פיקוחו הצמוד של בית-המשפט, יתהלך חייב תחת ההרגשה כי הנאמן על נכסיו, במסגרת הליכי פשיטת הרגל, מנהל נגדו "מסע צלב". בנסיבות העניין שבפניי די בהרגשה האמורה ובעמדתו של הנושה העיקרי כדי להצדיק את קבלת הבקשה.

6. אחרית דבר

אשר-על-כן ולאור האמור לעיל אני מקבל את הבקשה ומורה כדלקמן:

א. אני מבטל את מינויו של עורך-דין נפתלי נשר כנאמן.

ב. אני ממנה את עורך-דין נביל מטר כנאמן על נכסי פושט הרגל."

ב- ה"פ (י-ם) 3252/04 {הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' סנטון אימובילין גי.אם.בי.אן ואח', תק-מח 2004(4), 631 (2004)} נפסק מפי כב' השופטת חנה בן-עמי:

"1. המבקש, הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (להלן: הבנק הבינ"ל או המבקש) נושה בחברה - המשיבה 1 - בסכום העולה על 90 מיליון ש"ח.

חובה של החברה לבנק הבינ"ל מובטח בשיעבוד צף ללא הגבלת סכום על כל נכסיה, וכן בשיעבוד ספציפי וקבוע על מלון סאן בבת ים (להלן: המלון), שהינו נכסה העיקרי או אף היחיד של החברה. השיעבודים מעוגנים באגרות חוב ועומדים בדרגה שניה לאחר שיעבוד בדרגה ראשונה, אף הוא ללא הגבלת סכום, לטובת בנק הפועלים (משיבה 2 - להלן: בנק הפועלים). חובה של החברה לבנק הפועלים מגיע לכדי כ- 40 מיליון ש"ח.

2. לבקשת בנק הפועלים הורה בית-המשפט, ביום 16.6.04, על מינוי בא-כוחו, עורך-דין י' בנקל - ככונס נכסים קבוע לחברה, לצורך אכיפת השיעבודים הכלולים באגרות החוב שניתנו לבנק על-ידי החברה.

3. עניינה של הבקשה דנן (בש"א 6908/04) במינויו של עורך-דין מ' שפיגלמן - בא-כוח הבנק הבינ"ל - ככונס נכסים קבוע נוסף למימוש נכסי החברה.

4. כפי שפורט בהרחבה בבקשה (ובתצהיר שצורף לה) שיתפו שני הבנקים פעולה משך זמן ממושך בניסיון לפתור את המשבר הכספי אליו נקלעה החברה באופן שישקף את האינטרסים של שני הבנקים וייקח בחשבון את סך נשייתו של הבנק הבינ"ל, שהינו גבוה במידה רבה מזו של בנק הפועלים.

במסגרת שיתוף פעולה זה אף חתמו שני הבנקים עם החברה על הסכם מימון והבנק הבינ"ל העניק לחברה אשראי שנועד לפרוע תשלומים על-חשבון חובה של החברה לבנק הפועלים. לעניין זה אף נחתם בין הבנקים הסכם מפורש, על פיו הוסכם כי בנק הפועלים לא יפנה לבית-המשפט באופן חד-צדדי. עוד סוכם בין שני הבנקים כי הם יפעלו במשותף למינוי כונס נכסים אשר זהותו תהא מוסכמת על שניהם.

כנטען, למרות כל אלו פנה בנק הפועלים לבית-המשפט בבקשה למינויו של בא-כוחו עורך-דין י' בנקל ככונס נכסים לנכסי החברה, זאת מבלי לידע את הבנק הבינ"ל או לצרפו כצד לבקשה, ותוך הפרת ההסכם, הסיכומים וההבנות בין הבנקים, כאמור.

עוד נטען בבקשה כי לבנק הבינ"ל חשש מהותי כי כונס הנכסים שמונה כאמור, ייטה למכור את המלון במהירות ובמחיר שישרת אך ורק את האינטרסים של בנק הפועלים - דהיינו מחיר אשר יהא די בו כדי לכסות את חוב החברה לבנק הפועלים ואת הוצאות הכינוס - בעוד חובה של החברה לבנק הבינ"ל, שהינו נושה בדרגה שניה, ירד לתהום נשיה. חשש זה נסמך לטענת המבקש, בין היתר, על העובדה כי בבקשה שהגיש בנק הפועלים למינוי עורך-דין בנקל לכונס נכסים צויין כי הנכס היחיד של החברה הינו המלון וכי להערכתו לא יהיה בסכום שיתקבל ממימוש נכסי החברה כדי לכסות את סכום החוב המלא של החברה לבנק הפועלים, זאת אף כי במסגרת נסיונות הבנק הבינ"ל למכירת המלון נוהלו משאים-ומתנים מתקדמים למכירתו בסכומים שנעו בין 25-18 מיליון דולר.

כמו-כן צויין כי קיים חשש לניגוד אינטרסים בין הכונס לבין הבנק הבינ"ל מאחר שעורך-דין ממשרדו של עורך-דין בנקל נסחה תביעה "משתלחת מתלהמת וחסרת בושה" נגד בנק הפועלים (בעניין לקוח אחר של משרד עורך-דין).

עוד צויין בבקשה כי עם היוודע דבר המינוי פנה נציג המבקש למר טלמון מבנק הפועלים והלה הודיעו כי בנסיבות העניין בנק הפועלים לא יתנגד למינוי בא-כוח הבנק הבינ"ל, עורך-דין שפיגלמן, ככונס נכסים נוסף לחברה וכי יורה לעורך-דין בנקל לפעול בהתאם להסכמה זו. הסכמה זו אף אושררה בין מנהלי מחלקות האשראים המיוחדים בשני הבנקים. דא עקא, על-אף כל אלו סירב עורך-דין בנקל למינוי כונס נכסים נוסף כאמור.

5. בטרם הדיון בבקשה הוגשה לבית-המשפט בקשה נוספת להחלפת עורך-דין בנקל או למינוי כונס נכסים נוסף (בש"א 7196/04). בקשה זו הוגשה על-ידי חברת סאן אין אירועים בע"מ (חברת ניהול שלפי הסכם שנחתם עימה לקחה על עצמה לנהל את המלון) ומנהלה (להלן: המבקשים).

כנטען בבקשה זו הסכימו המבקשים למינויו של עורך-דין בנקל ככונס נכסים לאחר שבנק הפועלים ועורך-דין בנקל הבהירו הבהר היטב כי יש להם עניין שהמבקשים ימשיכו לנהל את המלון ולהחזיקו כ-"עסק חי", מה גם שהם היו סבורים כי בקשת הכינוס הוגשה בתאום עם הבנק הבינ"ל - מצג שהסתבר כמופרך.

עוד נטען על-ידי המבקשים כי למרות שהיה מוסכם על כל הצדדים - לרבות הכנ"ר - כי מן הראוי לשמר את האפשרות למכור את המלון כ-"עסק חי", וכי בנק הפועלים יישא בעלויות הנדרשות לצורך מימון פעילות הכינוס, ולמרות שאף בהחלטת בית-המשפט (כב' השופט ד' חשין, סגן נשיא) נקבע, במסגרת החלטת המינוי (מיום 4.7.04), כי יש להמשיך ולהפעיל המלון כפי שהומלץ בתגובת הכנ"ר, פעל עורך-דין בנקל בניגוד להבנות וההסכמות שהיו עימו ועם בנק הפועלים טרם מינויו, ואף בניגוד להחלטת בית-המשפט, ומשסירבו המבקשים לחתום על נוסח טיוטת הסכם שהציע עורך-דין בנקל ושנראה לא סביר מבחינתם הוא הודיע להם, במכתבו מיום 14.9.04, לפנות את המלון ולמסור אותו לנציגו כשהוא ריק מכל אדם עד ליום 26.9.04 בשעה 12.00 בצהריים (התראה של מספר ימים באמצעות פקס); זאת ללא ידיעת הכנ"ר או הסכמתו, ללא ידיעת הבנק הבינ"ל וללא קבלת הוראות מבית-המשפט.

לטענת המבקשים דרישה זו של הכונס הינה אבסורדית וניתנה ללא שיקול-דעת, שכן סגירת המלון לאלתר, כנדרש על-ידי עורך-דין בנקל, היה בה כדי לגרום נזקים כלכליים חמורים למבקשים וכן לצדדים שלישיים (אורחים, הזמנות אירוח ואירועים) וכן לגרום להפחתה ממשית בתמורה שניתן יהיה לקבל ממימושו.

6. בדיון שקויים בבקשות ביום 27.9.04 לא ביקש עורך-דין בנקל לחקור את המצהירים על התצהירים שצורפו לבקשות. לטענתו - כפי שהיא באה לידי ביטוי בתגובות שהוגשו על ידו וכן בדיון - הוא ממלא את תפקידו כראוי ולפיכך אין מקום להחליפו; ובאשר למינוי כונס נוסף הוא מתנגד לכך נמרצות באשר מרגע שמונה לתפקידו אין הוא פועל לקידום האינטרסים של בנק הפועלים בלבד אלא עליו לפעול כקצין בית-המשפט ולשקול את האינטרסים של כלל נושי החברה; מה גם שכל פעולה מהותית אותה יבקש לעשות, ובוודאי לכשיבוא לממש את המלון, הוא יידרש לקבל את אישורו של בית-המשפט לכך, וממילא, תישמר לבנק הבינ"ל הזכות להגיב או אף להתנגד במקרה הצורך לכל בקשה שתוגש כאמור. עוד נטען על ידו כי מינויו של כונס נוסף לא זאת שיכביד על קופת הכינוס אלא שהוא יסרבל את הליכי הפירוק.

7. אכן משמונה כונס נכסים לחברה ואף החל במלאכתו, צריך שיהיה טעם ראוי מספיק כדי להעבירו מתפקידו או לצרף, בשלב מאוחר, בעל תפקיד נוסף שיפעל יחד עמו.

כמו-כן מקובל עלי כי לרוב עדיף כי בעל תפקיד אחד יטפל בענייני הפירוק. לעניין זה יפים דברי השופט ד' לוין ב- המ' (ת"א) 5726/80 אובר סיז רדיו קורפוריישן בע"מ בפירוק ובכינוס נכסים (לא פורסם). ראה א' וולובסקי כונסי נכסים בדיני חברות (מהדורה שניה, 2004), 80:

'לטעמי, ככל שמספר המפרקים קטן יותר, ובתנאי שהמפרק מתאים ובעל ניסיון, תגבר יעילות הפירוק, וככל שירבה מספר המפרקים, כן תרבה המחלוקת ויווצרו קשיים...'

גם הטענה כי בסופו של יום בעל התפקיד הינו officer of court וכי המחוקק דאג לכך כי הוא לא יפעל בשרירות-לב הינה נכונה ומקובלת.

דא עקא, כל אלו מטילים על בעל תפקיד חובת הגינות, שקיפות ותום-לב מוגברים. יתר-על-כן כשמדובר בבעל תפקיד שהינו 'זרועו הארוכה של בית-המשפט' לא די באי-קיום ניגוד אינטרסים בין בעל התפקיד לנושים אחרים, נחוץ שלא יהיה אפילו חשש לכך.

8. תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, קובעת כי:

'לא ימנה בית-המשפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגודי אינטרסים עם מילוי התפקיד.'

בספרה של המלומדת צ' כהן פירוק חברות (הוצאת 2000), 247, נאמר כי מלשון תקנה 3 עולה בבירור כי אין צורך להצביע על ניגוד עניינים קיים בעת המינוי, אלא די בכך שעלול להיווצר ניגוד עניינים כזה.

בעניין זה נאמר ב- ת"א (ב"ש) 171/88 הוד אווז משחטה להודיים ואווזים בע"מ בפירוק:

'נראה בעליל כי תקנה 3 לתקנות כללי המינוי הגביהה את הסייג למניעת ניגוד עניינים, שדי שהנתונים שצויינו בה: 'עלולים ליצור ניגוד עניינים' וכו', ואין צורך שהניגוד יהיה כבר קיים בעת המינוי לתפקיד.'

עוד נאמר שם:

'גם הטענה כי למרות היותו (של המפרק) בא-כוח הנושה לא נמצא פגם ענייני בפעולותיו שהיו לטובת כלל הנושים אין בה כדי להועיל מקום שיש חשש של ממש לניגוד עניינים, בפועל או בכוח.'

9. תקנה 3 לכללי המינוי אינה כוללת רשימה ממצה של פסולים מלהתמנות לבעלי תפקיד, אף כי מהמילים 'עיסוקיו האחרים' משתמעת כי לאו דווקא בקשר בין המיועד להתמנות לבעל התפקיד לבין החברה מדובר, ואמנם פרופ' צ' כהן מונה בספרה הנ"ל בין הפסולים מלהתמנות כמפרקים גם נושה של החברה, שכן, כדבריה:

'המפרק צריך להיות בלתי-תלוי ואף להיראות כזה.' (ראה; שם, עמ' 247)

דא עקא, גם בהנחה כי מקובל, ואולי אף ראוי בנסיבות מתאימות, למנות בא-כוח נושה ככונס נכסים, מן הראוי שמינוי כזה ייבדק לגופו של עניין וכי הדבר ייעשה בהסכמת כלל הנושים (לאחר קיום אסיפת נושים) או לאחר שתישמע עמדתם.

10. בענייננו מונה כונס נכסים שהינו אמנם בא-כוח של נושה מובטח בדרגה ראשונה, ואולם עובדה זו לבדה, אין די בה. ההיפך, בנסיבות העניין יש בה כדי להעלות החשש כי עניינו של הכונס יהיה במכירת המלון בהקדם האפשרי על-מנת לגבות חוב מרשו - בנק הפועלים - וכן שכרו. ממילא אם יזדרז לממש המלון בלא לדקדק כדבעי בהשגת סכומים מעבר לאלו שיכסו את חוב מרשו יכול שיקופח הנושה המובטח בדרגה שניה, שלו האינטרס העילאי למקסם את התמורה שתתקבל מהמכירה, על-מנת שגם חובו ייפרע. ואמנם, ממהלכיו של עורך-דין בנקל, כפי שפורטו ב- בש"א 7196/04 עולה כי למרות החלטת בית-המשפט בעניין הוא לא פעל כמי שיש לו אינטרס להפעיל את המלון אלא כבעל אינטרס למימושו המידי; ובמשמע פעל כשלוחו של בנק הפועלים, בלא התחשבות באינטרסים של נושים אחרים.
ממילא אם אמנם ערך המלון עולה על ערך החוב לבנק הפועלים קיים (או עלול להיות קיים) ניגוד אינטרסים מובנה בין שני הבנקים הנושים וחשש שמא כונס הנכסים שהינו גם בא-כוח בנק הפועלים, לא יתאמץ כדבעי להשיג בגינו את התמורה המירבית.

עוד אין להתעלם מכך כי מערכת יחסים עכורה וחוסר אמון בסיסי קיימים גם בין מתפעלי המלון לבין עורך-דין בנקל. דבר שאיננו תורם לתפקודו התקין של הכונס.

11. אמנם מוטל על בית-המשפט לפקח על מהלכיו של בעל תפקיד ויש להניח כי בטרם ימומש המלון יוגשו חוות-דעת שמאיות ואף תישמע עמדת הבנק הבינ"ל, ואולם, דומני כי בכך לא די. בפרט אמורים הדברים, משהוברר כי עורך-דין בנקל הורה למבקשים על פינוי המלון לאלתר (בהתראה של ימים אחדים) בלא שקיבל אישורו של הכנ"ר או בית-המשפט (שלא לומר - בלא שנועץ בבא-כוח הבנק הבינ"ל), ובלא ששקל הנזק הרב שעלול להיגרם עקב כך - לרבות פגיעה בצדדים שלישיים וגריעה מהתמורה שתתקבל בגינו.

12. ואף זאת, בנק הפועלים או אף עורך-דין בנקל, לא התכחשו למגעים וההסכמות שהיו ביניהם לבין הבנק הבינ"ל עובר להגשת הבקשה למינוי כונס נכסים על ידם. גם לא הוכחש על ידם כי היתה הסכמה בין הבנקים שימונה כונס נכסים שזהותו תהיה מוסכמת על שני הבנקים, ושיפעל כנאמנם של שניהם.

בנסיבות אלו, הפניה לבית-המשפט למינויו של עורך-דין בנקל, בלא שניתן הסבר מניח את הדעת מדוע לא צורף הבנק הבינ"ל, ולו כצד לבקשה, ובלא שפורטו פרט היטב המגעים וההסכמות בין שני הבנקים בטרם הגשת הבקשה או עמדת הבנק הבינ"ל בעניין, יש בה יותר מטעם לפגם.

13. אמנם מלכתחילה יכול שמינויים של באי-כוח שני הבנקים היה בו כדי לנטרל ניגודי האינטרסים ביניהם ולהביא למימוש המלון בתנאים האופטימליים שיביאו בחשבון את האינטרסים שלהם; דא עקא, נוכח ההתנגדות החד-משמעית שבאה מצידו של עורך-דין בנקל והביטויים הבלתי-הולמים שהועלו על ידו הן בכתב והן בעל-פה, חוששני כי צירופו של עורך-דין שפיגלמן ככונס נכסים נוסף אך יגביר את הקשיים והסירבול.

בעניין כונס הנכסים הרשמי – מחוז ת"א נ' בנק למסחר בע"מ בפירוק זמני (פש"ר 1398/02, בש"א 10212/02, תק-מח 2002(2), 1917), נאמר:

'עם זאת כאן המקום להוסיף את העובדה כי בית-המשפט צריך להשתכנע ששני בעלי התפקיד מסוגלים מבחינה אישית לעבוד ולפעול בצוותא חדא. אם לא כך יהיה, הרי כפי שכבר קרה בעבר, לא אחת, בית-המשפט ימצא עצמו מפשר ומטפל בחילוקי-הדעות שבין בעלי התפקיד במקום בהליך גופו.'

14. בהתייחס לכל אלו אינני רואה דרך אלא להורות על מינויו של כונס נכסים נייטרלי אחר במקומו של עורך-דין בנקל.

לפיכך לאחר ששקלתי את הדברים ואף התייעצתי עם בא-כוח הכנ"ר, אני מורה על מינויו של עורך-דין י' בר הלל, בהסכמתו, ככונס נכסים קבוע לנכסי החברה במקום עורך-דין בנקל.

עורך-דין בנקל יפעל כמתחייב להעברה מסודרת של התפקיד על כל הנובע מכך."

ב- בש"א (נצ') 2328/01 {דהן צמח נ' כונס הנכסים הרשמי, תק-מח 2001(3), 66997 (2001)} נפסק מפי כב' השופט אברהם אברהם:

"זוהי בקשת הכנ"ר למינוי נאמן לנכסי החייב.

ביום 16.5.01 ניתן צו, המכריז על החייב פושט רגל.

הכנ"ר מבקש למנות נאמן לנכסי החייב, על-מנת לתור אחר נכסי החייב, ועל-מנת לברר את תביעות החוב של נושים.

הכנ"ר מציע את עורך-הדין ראובן שרגיל כנאמן.

החייב מתנגד למינויו של עורך-דין שרגיל כנאמן על נכסיו, משום שבשנת 1988 נתגלעו בין החייב לבין עורך-דין שרגיל ורעייתו חילוקי-דעות כספיים בקשר עם עבודה שהחייב עשה עבור האחרונים, חילוקי-דעות שהגיעו כדי הגשת תביעה כספית לבית-המשפט.

ביקשתי אז תגובת הכנ"ר לטענת החייב, וזו אכן באה, ובה טוען הכנ"ר, כי לחייב אין כלל מעמד בבקשת הכנ"ר למינוי נאמן, שכן הוא עצמו - החייב - אינו רשאי לבקש מינוי נאמן לנכסיו. הכנ"ר מוסיף עוד, כי אחד הנושים תומך במינויו של עורך-דין שרגיל.

אינני תמים דעים עם הכנ"ר בגישתו זו, כאילו לחייב "אין מעמד" בסוגיית מינויו של נאמן על נכסיו. לחייב יש מעמד בכל הליך פשיטת הרגל, הוא שחקן ראשי בהליך, ובתוך כך הוא צד לכל פעולה הנעשית בו, לרבות מינוי נאמן. העובדה, כי הוא עצמו אינו רשאי לבקש מינוי של נאמן אין בה כדי ללמדנו, כי אין לשמוע את טענותיו ביחס למינוי, כגון קביעת זהות הנאמן, שהרי הדברים נוגעים לו ישירות, ועשויות להשפיע על זכויותיו.

ולטענה גופה: אינני מטיל ספק בכישוריו של עורך-דין שרגיל לשמש נאמן, כמו שאינני מטיל צל של ספק ביושרו ובניקיון כפיו, לו יקבל על עצמו את תפקיד הנאמן. ואף-על-פי-כן, דין הוא, כי אין למנות נאמן, אם הוא עשוי שיימצא במצב של ניגוד ענייניו. ראה תקנה 3 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א-1981, שם נאמר:

'לא ימנה בית-משפט אדם לתפקיד אם מצא שקשריו עם החברה, מעמדו בה, או כלפיה או עיסוקיו האחרים, עלולים ליצור ניגוד עניינים עם מילוי התפקיד.'

כללי פשיטת רגל (מינוי כונסי נכסים ונאמניו ושכרם), התשמ"ה-1985 קבעו:

'על... מינוי נאמן על נכסי פושט רגל... יחולו הכללים שנקבעו בתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, בשינויים המחוייבים.'

חוששני, כי היחסים העכורים ששררו בין החייב לבין הנאמן המוצע בעבר, שהגיעו כדי התכתשות בבית-המשפט, מעמידים את הנאמן המוצע במצב של ניגוד עניינים.

לפיכך, אני מוצא לדחות את בקשת הכנ"ר למינויו של עורך-דין שרגיל נאמן על נכסי החייב. הכנ"ר יציע נאמן אחר."

5. מתן ערובה - סעיף 46 לפקודה
סעיף 46 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"46. ערובה (תיקון: התשמ"ג)
בית-המשפט רשאי, לפני מינויו של נאמן או אחרי-כן, לדרוש שהנאמן ישעבד נכסים או ייתן ערובה להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו ורשאי הוא בכל עת לדרוש מן הנאמן ערובה נוספת או לשחרר ערובה שניתנה, כולה או מקצתה."

תקנה 115 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985, קובעת כדלקמן:

"115. ערובה
ערובה שהנאמן נדרש לתתה, תיערך לפי טופס 8 ותופקד ביד הכונס הרשמי."
סעיף 46 לפקודת פשיטת הרגל מסמיך את בית-המשפט לדרוש מן הנאמן ערובות משני סוגים:

האחת, ערובה מיוחדת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו של הנאמן. על-פי תקנה 115 לתקנות פשיטת הרגל, הערובה תיערך לפי טופס 8 בתוספת לתקנות פשיטת הרגל ותופקד בידי הכונס הרשמי.

השניה, "ערובה נוספת" שמטרתה לא הוגדרה בפקודת פשיטת הרגל ואשר תיקבע על-ידי בית-המשפט.

ב- בש"א 1674/92, ע"א 1673/92 {יצחק לב נ' דוד שני ואח', תק-על 92(2), 1989 (1992)} הגיש הנאמן ערעור על החלטה של בית-המשפט המחוזי. ביחד עם הגשת הערעור הגיש הנאמן בקשה לפטור אותו מחובת הפקדת עירבון להבטחת הוצאות המשיבים וזאת מחמת העובדה כי אין בקופת הנאמנות כספים כלשהם אותם ניתן להפקיד כעירבון.

מנגד, המשיבים הסכימו כי אין בקופת הנאמנות כספים אולם הביעו את התנגדותם לבקשה. המשיבים טענו, משאין בקופת הנאמנות כספים, על הנאמן, אישית, להבטיח את הוצאות המשיבים למקרה שהערעור שהגיש, יידחה.

כונס הנכסים טען כי "הנאמן בפשיטת רגל אינו שונה מכל עורך-דין המייצג בבית-המשפט בעל דין חסר יכולת וכשם שבית-משפט מוסמך לפטור בעל דין שהוא פושט רגל או מי שביקש להכריזו כפושט רגל בשל מצבו הכלכלי, כך מוסמך הוא - מכוח אותן הוראות - לפטור אותו אם מונה לו נאמן ומכל מקום - כך הטענה - אין מקום לחייב את הנאמן במתן ערובה אישית".
במקרה דנן, קבע כב' הרשם ש' צור:

"המקור לחיובו של הנאמן במתן ערובה מצוי בסעיף 46 לפקודה...

הוראה זו מסמיכה את בית-המשפט לדרוש מן הנאמן ערובות משני סוגים: האחת - ערובה מיוחדת להבטחת מילוי תפקידיו וחובותיו של הנאמן (השווה נוסח טופס 8 בתוספת לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985) והשניה "ערובה נוספת" שמטרתה לא הוגדרה. אני סבור כי בית-המשפט - במסגרת סמכותו לדרוש מן הנאמן "ערובה נוספת" - מוסמך גם לדרוש ממנו הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הצד שכנגד בהליך אותו נוקט הנאמן. אולם בית-המשפט המוסמך לכך הוא בית-המשפט המחוזי (סעיף 127 לפקודה) ואין צורך לומר שנתון לו, לאותו בית-משפט, שיקול-דעת בבואו לקבוע ערובה שכזו. אין בכוונתי לפרט כאן מהם אותם שיקולים אך אין ספק שבית-המשפט יעמיד לנגד עיניו - בין יתר שיקולים - את שאלת טיב ההליך וסיכוייו ואת זכותו של הצד שכנגד להבטחת הוצאותיו.

מסקנתי היא, איפוא, שהוראות תקנות סדר הדין האזרחי בדבר חובת מערער ליתן ערובה להבטחת הוצאות המשיב אינן חלות על נאמן המגיש ערעור במסגרת הליכי פשיטת רגל, אלא שמוסמך בית-המשפט המחוזי - מכוח דיני פשיטת הרגל ועל-פי בקשה מיוחדת - לחייב נאמן במתן ערובה שכזו, אם ימצא שבנסיבות העניין שבפניו אכן מוצדק לעשות כן."


6. שכר הנאמן והוצאותיו ואיסור הסדרים בעד השכר
סעיף 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסי נכסים ונאמנים ושכרם), התשמ"ה-1985, קובע כדלקמן:

"1. החלה כללים
על מינוי כונס זמני של נכסי חייב, מינוי נאמן על נכסי פושט רגל, ועל תשלום שכרם, יחולו הכללים שנקבעו בתקנות החברות (כלם בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, בשינויים המחוייבים."

סעיף 152 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"152. שכר הנאמן והוצאותיו (תיקון: התשמ"ג)
(א) נתמנה כנאמן אדם שאינו הכונס הרשמי, יקבל שכר והוצאות כפי שיורה בית-המשפט על-פי כללים שקבע השר; נתמנו כמה נאמנים - יחולק השכר ביניהם ביחס שיקבע בית-המשפט.
(ב) השר, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע שחלק משכרו של נאמן ישולם מאוצר המדינה.
(ג) השר, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, רשאי לקבוע כללים בדבר שכרו והוצאותיו של נאמן שיש לשלמם לפי סעיף-קטן (א)."




סעיף 154 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם1980-, קובע כדלקמן:

"154. איסור הסדרים בדבר השכר (תיקון: התשמ"ג)
לא יקבל נאמן מפושט הרגל או מעורך-דין, מכרוז או מכל אדם אחר המועסק בפשיטת הרגל, מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות, חוץ מן השכר האמור בסעיף 152(א)."

כלומר, סעיף 1 לכללי פשיטת הרגל (מינוי כונסים) קובע כי בכל הקשור לשכרו של הנאמן, יש לפנות לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם).

רישא של סעיף 152(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במקרה ונתמנה נאמן, שאיננו הכונס הרשמי, בית-המשפט יורה על שכרו על-פי הכללים שקבע השר. במקרה ונתמנו מספר נאמנים - שכרם יחולק בהתאם לקביעתו של בית-המשפט.

זאת ועוד. סעיף 154 לפקודת פשיטת הרגל קובע כי הנאמן בהליך פשיטת הרגל לא יקבל כל מתנה או שכר או תמורה או טובות הנאה כספיות או אחרות מכל אדם המועסק בפשיטת הרגל, למעט השכר האמור בסעיף 152(א) לפקודת פשיטת הרגל, אותו כאמור, יפסוק בית-המשפט.

תקנה 6(א) ו- (ב) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם), התשמ"א-1981, קובעת כדלקמן:



"6. בקשה לשכר-טרחה (תיקונים: התשמ"ב, התשמ"ד, התשס"א)
(א) בית-משפט יקבע את שכרו של מי שנתמנה לתפקיד (להלן - בעל תפקיד) על-פי בקשתו.
(ב) הבקשה תלווה בדו"ח כספי של בעל התפקיד, כשהוא מאומת בתצהיר. ומבוקר בידי רואה-חשבון; אולם רשאי בית-המשפט, מטעמים שיירשמו, לפטור בעל תפקיד מהחובה למסור את הדו"ח לביקורת האמורה."

כלומר, על הנאמן להגיש לבית-המשפט בקשה לקבלת שכרו. בקשה כאמור תלווה בדו"ח הכספי של הנאמן, המאומת בתצהיר ומבוקר בידי רואה-חשבון. על-אף האמור, בית-המשפט רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לפטור את הנאמן מהחובה למסור את הדו"ח לביקורת בידי רואה-חשבון.

בנוסף, תקנה 6(ג) לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם) קובעת כי המשיב לבקשה יהיה הכונס הרשמי. הכונס הרשמי רשאי ליתן חוות-דעתו לבקשה לשכר-טרחה.

בבואו של בית-המשפט לקבוע את שכרו של הנאמן, עליו ליתן דעתו לשלושה פרמטרים, ואלה הם:

האחד, שכר ניהול כאמור בתקנה 7 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם);

השני, שכר מימוש כאמור בתקנה 8 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם);

השלישי, שכר-טרחה על-פי חלוקה כאמור בתקנה 9 לתקנות החברות (כללים בדבר מינוי כונסי נכסים ומפרקים ותשלום שכרם).

7. שכר הנאמן על דרך האומדן
ב- בש"א (י-ם) 5654/07 {עורך-דין יהושע דיאמנט - כונס נכסים נ' אברהם בלוטניק ואח' ואח', תק-מח 2007(3), 1660 (2007)} קבע בית-המשפט כי כאשר היקף הפעולה שלשמה מתמנה הכונס, יכול להיות מושפע מגורמים שלא ניתן להעריכם, עובר למינוי ועל-כן, ובמקרה כזה, בית-המשפט יפעל על דרך האומדן.

בפרשת דיאמנט {ת"א (י-ם) 289/90 ישראל פלוטקין עורך-דין נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"מ נז(ג), 76 (1994)} נדונה השאלה, כיצד מחשבים שכר-טרחת כונס נכסים. כב' השופט י' שפירא סקר את המקורות לפסיקת שכר-טרחה של בעל תפקיד מטעם בית-משפט, ואלה הם:

האחד, פרק ז'1 לחוק הירושה, הדן בפסיקת שכר-טרחה של מנהל עזבון ואישור סיום תפקידו.

השני, שכר-טרחה של מפרקים וכונסי נכסים שנתמנו מכוח דיני חברות. בעניין זה נקבע כי פעולותיו של הכונס יכולות להיות מושפעים מגורמים שלא ניתן להעריכם עובר למינוי, ועל-כן יפעל בית-המשפט על דרך האומדן. אנו סבורים כי דברים אלה יפים גם לעניין בו מתמנה נאמן בהליך פשיטת הרגל.

השלישי, מינוי כונס נכסים מכוח תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

8. הבקשה לשכר הנאמן - מעמדו של פושט הרגל
הלכה ידועה היא, כי לפושט הרגל אין כל מעמד בבקשת הנאמן לקבלת שכרו. יתירה מזאת, הנאמן לא מחוייב לצרף את פושט הרגל כצד לבקשה - כמשיב או לא מחוייב להודיעו על עצם הגשת בקשה מאין זו.

יפים לעניין זה, דברי כב' השופט א' מצא ב- ע"א 5000/92 {יהושע בן-ציון נ' אוריאל גורני ואח', פ"ד מח(1), 830 (1994)} לפיהם "הכלל הוא, שפושט הרגל איננו נחשב כבעל עניין בהליכים הנוגעים לחיובי ממון המוטלים לחובת או לזכות קופת הנאמנות. וזכות העמידה לתבוע ולהיתבע בהליכים כאלה יוחדה לנאמן לבדו... אמנם גם פושט הרגל רשאי לעיתים להשיג לפני בית-המשפט על החלטה, או על פעולה של נאמנו, אך זכותו לעשות כן מוגבלת, בדרך-כלל, למקרים בהם יש בידו להראות כי "נפגע" מהחלטתו או מפעולתו של הנאמן, במשמעות האמורה בסעיף 150 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980... נראה שבקשת הנאמן לפסיקת שכר אינה יוצאת מכלל זה, ואף בה אין לפושט הרגל מעמד מוכר".

9. התפטרות הנאמן, התפנות משרתו ופיטורי הנאמן
סעיף 167 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"167. שחרור נאמן
(א) מימש הנאמן את כל נכסי פושט הרגל, או את מה שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא צורך את הנאמנות, וחילק דיבידנד סופי, או חדל לפעול משום שאושרה פשרה, או התפטר או הועבר מכהונתו, יביא הכונס הרשמי, לפי בקשת הנאמן, לידי כך שיוכן תסקיר על חשבונותיו, ואם ראה שהנאמן מילא את כל דרישותיו, יבדוק את התסקיר וכל התנגדות לשחרור הנאמן שהגיש נושה או אדם מעוניין אחר, ולפי זה ייתן או יעכב את השחרור.
(ב) עוכב שחרורו של נאמן, רשאי בית-המשפט, לבקשתו של נושה או של אדם מעוניין אחר, ליתן צו המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו."

סעיף 167(א) לפקודת פשיטת הרגל מונה מספר מקרים, שיפורטו להלן, ובהתקיימותם של אחד מהם, יביא הכונס הרשמי ולפי בקשתו של נאמן, לידי כך, שיוכן תסקיר. כל זאת לצורך בדיקת הכונס הרשמי בשאלה האם לשחרר את הנאמן מתפקידו. בעשותו כן, יבדוק הכונס הרשמי באם הוגשו התנגדויות כלשהן. על-פי הנ"ל, יתן או יעכב הכונס הרשמי את שחרורו של הנאמן מתפקידו. ואלה הם המקרים:

- הנאמן מימש את כל נכסי פושט הרגל.

- הנאמן מימש את מה שלדעתו אפשר לממש בלי להאריך ללא הצורך את הנאמנות.

- הנאמן חילק דיבידנד סופי.

- הנאמן חדל לפעול משום שאושרה פשרה.

- הנאמן התפטר.

- הנאמן הועבר מכוהנתו.

סעיף 167(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במקרה ושחרורו של הנאמן עוכב, בית-המשפט רשאי, לבקשתו של נושה או כל אדם אחר, ליתן צו, המחייב את הנאמן לשאת בתוצאות מעשהו או מחדלו.

אנו סבורים, כי הנאמן יחוייב בתוצאות מעשהו או מחדלו כאשר גרם בצורה כזו או אחרת לנזק לקופת הכינוס ו/או לחייב ו/או לנושים ו/או התרשל בביצוע תפקידו כנאמן על נכסי פושט הרגל. בשאלות מסוג אלה, נדרש בית-המשפט להכריע.

סעיף 168 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"168. תוצא השחרור
צו הכונס הרשמי המשחרר את הנאמן יפטור אותו מכל חבות לכל מעשה או מחדל שלו בניהול ענייני פושט הרגל או בכל עניין אחר הנוגע להתנהגותו כנאמן; אולם אפשר לבטל את הצו אם יוכח שהושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה."

סעיף הנ"ל קובע כי צו שניתן על-ידי הכונס הרשמי, משחרר את הנאמן מכל חבות לכל מעשה שעשה או מחדל שלו בניהול הליכי פשיטת הרגל. על-אף האמור, באם יוכח לבית-המשפט כי הצו הושג במרמה או בהעלמת עובדה חשובה, שלא היתה ידועה טרם מתן הצו - ניתן יהיה לבטל את הצו המשחרר את הנאמן מתפקידו.

תקנה 130 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי לאחר שכונס הרשמי ראה, כי הנאמן מילא את כל חובותיו על-פי פקודת פשיטת הרגל ותקנותיה, ייתן הכונס לנאמן תעודת שחרור מתפקידו. התעודה תהיה ערוכה לפי טופס 24.
סעיף 169 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"169. שחרור הכונס הרשמי כנאמן
(א) הוראות סעיפים 167 ו- 168 יחולו על הכונס הרשמי כשהוא נאמן או פועל כנאמן, בית-המשפט יבוא במקומו לעניין כל מעשה שהיה עליו לעשותו אילולא היה הנאמן, וכל מסמך שיש להגישו לפי הסעיפים האמורים לכונס יגישנו הכונס לבית-המשפט.
(ב) שוחרר הכונס הרשמי לפי סימן זה, ימשיך לפעול כנאמן לכל עניין שיתעורר לאחר-מכן בניהול נכסי החייב, אולם לא יהא בהמשך פעולתו כדי להחיבו אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות שמלפני שחרורו."

סעיף 169(א) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי במקרה והכונס הרשמי פועל כנאמן, אזי, בית-המשפט יבוא במקומו לעניין כל מעשה, שהיה עליו לעשותו לפי סעיפים 167 ו- 168 לפקודת פשיטת הרגל. כמו-כן, כל מסמך שעל הכונס הרשמי להגיש לפי סעיפים הנ"ל, יגישהו לבית-המשפט.

סעיף 169(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע כי על-אף שכונס הרשמי שוחרר מתפקידו כנאמן, ימשיך הוא לפעול כנאמן לכל עניין שיתעורר לאחר שחרורו והקשור לניהול נכסי החייב. יודגש, כי בפעולתו זו של הכונס הרשמי - לא יהא בכדי לחייבו באופן אישי בשל מעשה או מחדל או חבות שמלפני שחרורו שכן עם שחרורו - פטור הוא מכל אחריות או מחדל.




סעיף 170 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כדלקמן:

"170. מילוי מקום נאמן (תיקון: התשמ"ג)
(א) נתפנתה משרתו של נאמן, ימנה בית-המשפט נאמן אחר במקומו, ועד שיתמנה ישמש הכונס הרשמי כנאמן.
(ב) היה הכונס הרשמי לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב אישית בשל כל מעשה, מחדל או חבות של נאמן קודם."

סעיף זה קובע כי כאשר נתפנתה משרתו של הנאמן - בית-המשפט ימנה נאמן אחר במקומו. עד שימונה נאמן אחר - ישמש הכונס הרשמי כנאמן. במקרה והכונס הרשמי נתמנה לנאמן או פעל כנאמן, לא יחוב הוא אישית למעשה או מחדל שעשה הנאמן הקודם. סעיף זה מקנה לכונס הרשמי, לפעול ללא כל חשש ומקנה למעשה הגנה לכונס הרשמי מפני מעשים שעשה הנאמן הקודם.

סעיף 171 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980, קובע כלדקמן:

"171. התפטרות נאמן והעברתו (תיקון: התשמ"ג)
(א) נאמן רשאי להתפטר מרצונו.
(ב) ניתן צו כינוס נגד נאמן - בטל מינויו.
(ג) על-פי בקשת הכונס הרשמי או על-פי בקשת הנושים שהוחלט עליה באסיפתם, רשאי בית-המשפט להעביר נאמן מכהונתו באחת מאלה:
(1) הנאמן התנהג שלא כראוי או אינו ממלא את תפקידיו לפי פקודה זו והתקנות על פיה;
(2) הנאמן היה עורך-דין וחברותו בלשכת עורכי-הדין פקעה או הושעתה, או שהיה רואה-חשבון ותוקף רשיונו כרואה-חשבון בוטל או הופסק;
(3) הנאמן אינו יכול למלא תפקידיו מחמת מחלה או היעדרות ממושכת;
(4) קיימות נסיבות המקשות על הנאמן לפעול לטובת הנושים בלי פניות;
(5) טובת הנושים מחייבת העברת הנאמן מתפקידו."

סעיף הנ"ל מונה מספר מקרים בהם ניתן יהיה לפטר נאמן או להעבירו מתפקידו. ואלה הם:

- הנאמן רשאי להתפטר מתפקידו. תקנה 128 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי על הנאמן להגיש לכונס הרשמי בקשה. כמו-כן, הכונס הרשמי רשאי להורות לנאמן "למסור לחייב ולכל נושה שהוכיח את חובו הודעה על כוונתו להתפטר".

- במקרה וניתן צו כינוס כנגד הנאמן - יבוטל מינויו של הנאמן.

בנוסף, סעיף זה מונה מספר מקרים בהם ניתן יהיה להעביר את הנאמן מכהונתו, לבקשת הכונס הרשמי או לבקשת הנושים, ואלה הם:

- הנאמן התנהג שלא כראוי;

- הנאמן איננו ממלא את תפקידו לפי פקודת פשיטת הרגל ותקנותיה;

- הנאמן היה עורך-דין וחברותו בלשכה פקעה או הושעתה;

- הנאמן היה רואה-חשבון ורשיונו בוטל או הופסק;

- הנאמן לא יכול למלא את תפקידו מחמת מחלה או היעדרות ממושכת;

- קיימות נסיבות המקשות על הנאמן לפעול לטובת הנושים;

- טובתם של הנושים, מחייבת העברתו של הנאמן מתפקידו.

תקנה 129 לתקנות פשיטת הרגל קובעת כי כאשר הועבר נאמן מתפקידו או ביקש להתפטר או להשתחרר, ימסור הנאמן לכונס הרשמי דו"ח כספי סופי. בנוסף, הנאמן ימסור לכונס הרשמי או לנאמן החדש, במידה ויתמנה תחתיו, את פנקסי החשבונות ושאר המסמכים הנוגעים לניהול נכסי פושט הרגל.