ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב כפושט רגל
הפרקים שבספר:
- מבוא
- מיהו חייב
- התראת פשיטת רגל
- תכנה של התראת פשיטת רגל
- מעשה פשיטת רגל
- סמכות למתן צו כינוס
- עילות לבקשת נושה
- בקשת נושה מובטח
- אין פשיטת רגל בחברה או באגודה שיתופית
- אימות והמצאה
- ראיות נחוצות
- זכות להעיד את החייב
- חקירת תוקף החוב ותמורתו
- עילות לדחיית הבקשה
- דחייה או עיכוב בגלל ערעור
- עיכוב הליכים מחמת הכחשה
- בקשת חייב
- צו כינוס נכסים לבקשת חייב
- מועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- תשלומים עתיים ומגבלות על החייב
- חקירה על-ידי הכונס הרשמי וחובת מסירת מידע ומסמכים
- חוות-דעת הכונס הרשמי
- החלטת בית-המשפט בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל
- אין חזרה מבקשה שהוגשה - אלא ברשות בית-המשפט
- פשרה או הסדר לפני צו כינוס
- פעולת צו כינוס ועיכוב הליכים
- כונס זמני
- עיכוב הליכים
- צו זמני לבקשת חייב
- מנהל מיוחד
- פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
- דו"ח לאחר מתן צו כינוס
- אסיפת נושים ראשונה
- בקשה לחקירה פומבית וחקירתו של החייב
- פשרה או הסדר אחרי צו כינוס
- צו הכרזה על פשיטת רגל
- הגבלות על פושט רגל
- הנאמן על-פי פקודת פשיטת הרגל
- מינוי ועדת ביקורת וסמכויותיה של הוועדה על-פי פקודת פשיטת הרגל
- פשרה או הסדר לאחר הכרזה; אישורו של בית-המשפט והסמכות לבטל ההכרזה
- פיקוח על החייב ועל נכסיו
- הפטר בפשיטת רגל
פרסום צו כינוס ואסיפת נושים
סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 קובע כדלקמן:"24. פרסום צו כינוס ואסיפת נושים (תיקון: התשמ"ג)
הודעה על מתן צו כינוס ואם הוחלט על כינוס אסיפה כללית של נושים כאמור בסעיף 26, גם על מועד האסיפה - תפורסם ברשומות ובעיתון בדרך שנקבעה; ההודעה תפרט את שם החייב, מענו ומשלח ידו, יום מתן הצו, בית-המשפט שנתנו ותאריך הבקשה."
תקנה 19 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"19. עריכת הצו ופרסומו (תיקון: התשנ"ו)
צו כינוס ייערך לפי טופס 9, וההודעה עליו ועל מועד אסיפת הנושים הראשונה - אם הוחלט לקיימה - תפורסם בעיתון וברשומות, ערוכה לפי טופס 10."
תקנה 20 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"20. העתק לכונס הרשמי
בית-המשפט ימסור לכונס הרשמי שלושה העתקים מצו הכינוס ומצו מינוי הכונס הזמני, אם התמנה."
תקנה 21 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"21. רישום הערה בפנקס המתנהל על-פי דין
לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או הכונס הזמני, אם נתמנה, יבדוק מי שממונה על רישום נכסים בפנקס המתנהל על-פי דין אם החייב הוא בעל נכס הרשום באותו פנקס, ואם נמצא כך ירשום בפנקס הערה על צו הכינוס."
תקנה 22 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"22. הוצאות משפט
(א) הוצאות המשפט הכרוכות בכל הליך עד למתן צו הכינוס יחולו על מי שנקט בהליך, אלא-אם-כן ציווה בית-המשפט אחרת.
(ב) ניתן צו הכינוס על-פי בקשת נושה, ישולמו לו הוצאותיו מתוך נכסי החייב בסכום שיקבע בית-המשפט."
תקנה 23 לתקנות פשיטת הרגל, התשמ"ה-1985 קובעת כדלקמן:
"23. עיכוב יציאה מהארץ
צו של בית-המשפט לעניין עיכוב יציאתו של החייב מן הארץ, כאמור בסעיף 57א לפקודה, יכול שיינתן מיוזמתו או לפי בקשת הכונס הרשמי, הנאמן או נושה, ובמעמד מתן צו הכינוס רשאי הכונס הרשמי לבקש צו כאמור גם בעל-פה."
סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל מטיל על כונס הנכסים הרשמי את החובה לפרסם את דבר מתן צו הכינוס ברשומות ובעיתון יומי {פש"ר (מחוזי ב"ש) 9273/06 אגד - אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' כונס הנכסים הרשמי - הדרום, תק-מח 2006(3), 9878, 9879 (2006)}.
מעיון בסעיף עולה כי, למעשה, המחוקק לא חייב את הכונס הרשמי לשלוח הודעות פרטניות לנושיו של החייב {בש"א (מחוזי חי') 10259/02 ויטלגו סחר ושיווק (1998) בע"מ נ' הכונס הרשמי, תק-מח 2004(2), 11736, 11738 (2004)}.
יש לזכור כי דבר מתן צו הכינוס פורסם ב"רשומות" ובעיתון כאמור בסעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל ועל-פי הדין קיימת חזקה כי הובא לידיעת הנושה {המ' (מחוזי חי') 32875/96, פש"ר (חי') 221/92 לוי דביר (החייב) נ' עו"ד שלמה ארגוב, המנהל המיוחד, תק-מח 98(2), 1147, 1148 (1998)}.
ככלל, הניח המחוקק ידיעה קונסטרוקטיבית של ההליך מרגע פרסומו הרשמי. כלומר, שעצם הפרסום משמש כתחליף המצאה וגוזר אחריו מודעות להליכי פשיטת הרגל המיוחסת לכלל הציבור. ברי איפוא, כי נושה המבקש לסתור חזקה סטטוטורית זו - עליו הראיה {בש"א (מחוזי חי') 12234/05 עיריית נשר בש"א 12234/05 נ' עו"ד פלד נעם (הנאמן), תק-מח 2006(2), 6236, 6239 (2006)}.
סעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל ותקנה 19 לתקנות פשיטת הרגל, קובעות כי הודעה אודות צו כינוס תפורסם בעיתונים וברשומות, אך אינה קובעת מועד מיום מתן הצו לביצוע הפרסום.
בעניין זה ייחסה הפסיקה לנושה ידיעה קונסטרוקטיבית אודות מתן צו הכינוס ותחילת מירוץ המועדים להגשת תביעת החוב, רק מיום הפרסום ברשומות. ובמילים אחרות, את מניין הימים יש למנות מיום הפרסום ולא מיום מתן צו הכינוס {ראה למשל פש"ר (מחוזי ת"א) 1476/06 אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין נ' עו"ד דורון ערוסי, תק-מח 2007(3), 12215, 12216 (2007)}.
ב- בש"א (מחוזי ת"א) 12280/07 {בנק הפועלים בע"מ נ' איבר ניסים, תק-מח 2007(3), 13193, 13195 (2007)} קבעה כב' השופטת ורדה אלשיך כי במקרה דנן מתן צו הכינוס לא פורסם מעולם, כנדרש על-פי הוראת סעיף 24 9לפקודת פשיטת הרגל.
היעדר פרסום כדין, וכן נוכח טענותיו של בא-כוח המשיבה כי פעל מספר פעמים על-מנת לבדוק האם אכן הוצא, כטענת החייב, צו כינוס בעניינו, אין לייחס למשיבה או לבא-כוחה כל ידיעה פוזיטיבית, לא כל שכן קונסטרוקטיבית, בנוגע לקיומו של צו הכינוס.
משניתן צו כינוס הרי שיש צורך בפרסומו על-מנת שנושיו יוכלו להגיש תביעת חוב, ולצורך יידוע הציבור על כך בבואו להתקשר עם החייב, וכן על-מנת לקדם את הליכי פשיטת הרגל.
הדרך לפרסום צו הכינוס נקבעה בסעיף 24 לפקודת פשיטת הרגל שכותרתו "פרסום צו כינוס ואסיפת נושים". סעיף 2 לפקודת פשיטת הרגל מפרט את דרכי הפרסום וכנהוג במקומותינו הודעה על מתן צו הכינוס מועברת אף ללשכות ההוצאה לפועל, בין היתר, על-מנת שיופסקו ההליכים כנגד החייב {ראה לעניין זה סעיף 22 לפקודת פשיטת הרגל}.
סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל קובע את התקופה להגשת תביעת חוב, ואת האפשרות להארכתה. על-פי סעיף הנ"ל, "נושה רשאי להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, בדרכים ובאופן שיקבע השר; הכונס הרשמי בתפקידו כנאמן על נכסי החייב, או הנאמן, רשאים, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת תביעת חוב של נושה לפרק זמן שיקבעו בהחלטתם, אם שוכנעו כי הנושה לא יכול היה להגישה במועד שנקבע."
הוראה משלימה לזו הקבועה בסעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל נמצא בסעיף 19 לתקנות פשיטת הרגל.
קריאת סעיף 71(ב) לפקודת פשיטת הרגל יחד עם תקנה 19 לתקנות פשיטת הרגל מלמדת כי תחילת מירוץ המועד להגשת תביעת חוב הינו מיום הפרסום.
מטבע הדברים הפרסום בעיתון מקדים את הפרסום ברשומות, שכן הפרסום בעיתון נעשה בדרך-כלל בסמוך מאוד ליום שהוגש למערכת העיתון, ואילו ברשומות הוא לעיתים מתעכב כשבועיים עד לריכוז הצווים שנתנו באותה עת במודעה אחת.
השאלה שנשאלת היא האם המועד הקובע הינו הפרסום בעיתון או הפרסום הרשומות?
סעיף 71 לפקודת פשיטת הרגל מלמד כי לנושים נתונה הזכות להגיש תביעות חוב לכונס הנכסים בתוך מסגרת זמן של 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס. יחד-עם-זאת, מושכלה ידועה שאין עליה חולק, היא, כי לא יום מתן צו הכינוס עצמו מתחיל את תקופת מניין הימים לצורך הגשת תביעת החוב אלא מועד הפרסום אודות דבר מתן צו הכינוס.
מועד הפרסום התפרש על-ידי הפסיקה כמועד בו פורסם דבר צו הכינוס או בעיתונות או בילקוט הפרסומים, שאז מתגבשת "חזקת הידיעה" של הנושים כי החייב נתון בהליכי כינוס {ראה למשל פש"ר 2440/99 קינג השכרת רכב נ' עו"ד גיא אנגלר, דינים-מחוזי, לב(9), 45 (2003)}.
ב- בש"א (ת"א) 12628/07 {אגף מס הכנה ומיסוי מקרקעין נ' עו"ד דורון ערוסי, פורסם באתר האינטרנט נבו}, מציינת כב' השופטת ורדה אלשיך כי הפסיקה בעניין זה ייחסה לנושה ידיעה קונסטרוקטיבית אודות מתן צו הכינוס ותחילת מירוץ המועדים להגשת תביעת החוב, רק מיום הפרסום ברשומות.
עוד נקבע כי במקרה דנן, קיים פער גדול בין לשון החוק, הקובעת את המועד האחרון להגשת תביעות חוב בתוך שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס, ובין המועד בו ניתן לייחס למערער, ולמעשה לכל נושה של החייב, ידיעה כלשהי כי עליו לפעול להגשת תביעת חוב.
כלומר, מניין הימים לשיטת כב' השופטת ורדה אלשיך מתחיל מיום הפרסום ברשומות.
זו גם דעתו של כב' הרשם ד' גלדשטיין לפיה "ראוי שייספר מיום פרסום הצו ברשומות" {ראה בש"א (ת"א) 7035/66 חיים מנחם נ' עו"ד עופר פיק בתפקידו כנאמן, פורסם באתר האינטרנט נבו (20.07.06)}.
ב- בש"א (מחוזי יר') 6650/09 {כאלד מחמוד גמ'אל נ' עו"ד תומר רבינוביץ', תק-מח 2009(3), 11755, 11756 (2009)} סבר בית-המשפט כי הואיל ונוסח הפקודה והתקנות נוקטים בלשון "בעיתון וברשומות", יש להתחיל את מניין הימים לפי המאוחר מבין הפרסומים הנ"ל.
זאת ככלל, הן מן הטעם שמקום הפרסום נועד לקהלים שונים, והן מן הטעם שיש לפרש הוראה זו לטובת נושה פוטנציאלי, זאת בהינתן שהפרש הזמן בין הפרסומים נספר בדרך-כלל בימים.
לפיכך, במקרה דנן, מניין הימים יתחיל מיום הפרסום ברשומות, דהיינו מיום 25.4.07, משמע המועד האחרון להגשת תביעת החוב הינה 25.10.07, ואילו תביעת החוב הוגשה ביום 12.11.07, דהיינו איחור של 18 ימים.
על-פי תקנה 21 לתקנות פשיטת הרגל במידה ומדובר בעסקה במקרקעין, הרי לגבי חייב, שהוא בעלים רשום במקרקעין, תירשם לפי בקשת הכונס הרשמי הערה על הצו בלשכת רישום המקרקעין {ראה למשל ע"א 1656/90 מנחם זילברמן נ' הנאמן בפשיטת רגל לנכסי החייב חיים גושן, פ"ד מו(3), 854 (1992)}.