סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
חובת תשלום אגרה
פרק 1: חובת תשלום אגרההוספה למועדפים
הדפסת הפרק
לפרק הקודם
לפרק הבא
עבור לפרק
פרק 1: חובת תשלום אגרה
תקנה 2 לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן תיקרא: "תקנות האגרות") קובעת כדלקמן:
"2. חובת תשלום אגרה
(א) המביא הליך לבית-משפט ישלם עם הבאתו לראשונה, את האגרה הקבועה בתוספת, והוא כשאין הוראה אחרת בכל דין.
(ב) כלל הליך כמה סעדים, תשולם אגרה לפי פרט אחד בלבד מבין הפרטים המפורטים בתוספת לגבי אותו הליך, לפי הסכום הגבוה.
(ג) לא ייזקק בית-משפט לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה.
(ד) הליך שלא שולמה בו האגרה, כאמור בתקנת-משנה (א), כולה או חלקה, לא יקובל לרישום, אלא-אם-כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה בקשה לפטור מאגרה.
(ה) אין בהוראות תקנה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 5 לתקנות סדרי הדין (סעד מיידי בימי מנוחה ומחוץ לשעות העבודה הרגילות בבתי-המשפט), התשל"א-1971.
(ו) נזקק בית-המשפט להליך, והתברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן דרישת תשלום לחייב בתשלום האגרה; לא שולמה האגרה בתוך עשרים ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע בה, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית-המשפט למחוק את ההליך, ולא יוחזר כל סכום אגרה ששולם בהליך.
(ז) דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנת-משנה (ו) דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.
(ח) בעד הפעולות המפורטות בתוספת תשולם אגרה ויחולו הוראות התקנות, בשינויים המחוייבים."
תקנה 2(א) לתקנות האגרות קובעת מפורשות כי כל בעל דין המביא הליך לפתחו של בית-המשפט, יהא עליו לשלם, עם הבאת ההליך לראשונה, את האגרה המתאימה הקבועה בתוספת, אלא אם אין הוראה אחרת בכל דין.
תקנה 2(ד) לתקנות האגרות קובעת כי הליך שלא שולמה בו האגרה הקבועה בתוספת, כאמור בתקנה
2(א) לתקנות האגרות, כולה או חלקה, לא יקובל לרישום במזכירות בית-המשפט, אלא-אם-כן מביא ההליך פטור מתשלום אגרה או הוגשה על ידו בקשה לפטור מאגרה.
תקנה 2(ו) לתקנות האגרות קובעת כי במקרה ובית-המשפט נזקק להליך כלשהוא ולאחר מכן התברר כי לא שולמה האגרה, כולה או חלקה, תינתן לבעל הדין דרישת תשלום של האגרה. על בעל הדין לשלם את האגרה תוך 20 ימים מיום המצאת הדרישה או פרק זמן ארוך יותר שנקבע. במידה ובעל הדין לא ישלם את האגרה חרף הדרישה שנשלחה לו, ולא ניתנה החלטה המסיימת את ההליך, רשאי בית-המשפט למחוק את ההליך שהובא בפניו[1].
[1] תקנה 2(ז) לתקנות האגרות קובעת כי דרישה לתשלום אגרה כאמור בתקנה 2(ו) לתקנות האגרות דינה כדין כל החלטה לתשלום כסף לטובת אוצר המדינה, וניתן יהיה לבצעה בהליכי הוצאה לפועל.