תובענה לפסק-דין הצהרתי

1. פסק-דין הצהרתי אשר יצהיר כי דירת המגורים וכל המיטלטלין שייכים למבקשת. פטור מאגרה בסכום נמוך

ב- בש"א (שלום-ב"ש) 2527/09[69] נפסק מפי כב' הרשמת עירית קויפמן:

"החלטה
1. המבקשת הגישה בקשה לפטור מתשלום אגרה בתובענה שהגישה המבקשת במסגרתה עתרה המבקשת למתן פסק-דין הצהרתי אשר יצהיר כי דירת מגוריה וכל המיטלטלין המצויים בה שייכים למבקשת ולילדיה.
2. טענות המבקשת בבקשתה הן כדלקמן:
א. המבקשת אם לשלושה ילדים – 2 חיילות בשירות סדיר ובן סטודנט.
ב. המבקשת עובדת כאחות בשירותי בריאות כללית.
ג. בעקבות גירושיה וחובות של גרושה מצבה הכלכלי הדרדר.
3. טענות המשיבה בתגובתה הן בתמצית כדלקמן:
א. המבקשת לא פרשה בתצהירה תשתית עובדתית מלאה ושלמה על יכולה הכלכלית.
ב. המבקשת לא מפרטת אם ברשותה נכסים כלשהם.
ג. על-פי תדפיסי הבנק שצורפו לבקשה ניתן להיווכח כי ישנן הפקדות, משיכות והורדות של סכומים לא מבוטלים אשר לא קבלו התייחסות או הסבר כגון חיובים של חברת פלאפון. בנוסף יש הכנסה נוספת בחודש ינואר 2009 על סך 3232.40 ש"ח.
ד. המבקשת לא הוכיחה כי עשתה ניסיון כן ואמיתי לשלם את האגרה, כי פנתה למקורבים וידידים ובנוסף אין היא מתייחסת לעובדת ייצוגה על-ידי עורך-דין ולאופן מימון שכר-טרחתו.
ה. המבקשת נדרשת לשלם אגרה בסך של 414 ש"ח בלבד.
4. בתשובה מטעם המבקשת נטען כי המבקשת תומכת כלכלית בילדיה ומשלמת חובות של הגרוש שלה לחברות בהן היתה חתומה כבת זוג. כן נטען כי בא-כוח המבקשת מסייע לה ללא תשלום שכר-טרחה.
יצויין כי לתשובה לא צורף תצהיר של המבקשת.
דיון ומסקנות
5. תקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי:
'בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית-המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.'
6. על המבקש פטור מתשלום אגרה לפרוש בפני בית-המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי, לפרט רכושו והכנסותיו ולהוכיח כי עשה נסיונות ממשיים לגייס את הסכומים הדרושים מצדדים שלישיים.
בענייננו, לא עמדה המבקשת בנטל המוטל עליה להוכיח היעדר יכולת לשלם את האגרה. בפני בית-המשפט לא נפרשה תמונה מלאה וברורה באשר למצבה הכלכלי של המבקשת. לבקשה צורפו תלושי שכר ל- 3 חודשים בלבד וגם תדפיס חשבון הבנק מתייחס לתקופה שמיום 1.1.09 עד 8.3.09. בנוסף, המבקשת אינה נותנת כל פירוט באשר לרכושה ולא מתייחסת בבקשה ובתשובה לסכומים נוספים שהתקבלו בחשבון הבנק, על-פי התדפיס שצורף. גם טענת המבקשת בדבר חובות נטענה בעלמא ללא כל פירוט. יצויין כי המבקשת לא ציינה בתצהירה סכומי השתכרותה אולם מתלושי השכר שצורפו לחודשים 1/09 – 3/09 עולה כי שכרה הממוצע של המבקשת עומד על סך של 7604 ש"ח נטו, ולאחר ניכויי רשות סך של כ-5748 ש"ח.
המבקשת לא ציינה כי עשתה נסיונות ממשיים לגיוס סכום האגרה.
סכום האגרה בתובענה זו עומד על סך של כ- 584 ש"ח על-פי התוספת לתקנות.
7. לאור האמור, המבקשת לא עמדה בנטל המוטל עליה בבקשה למתן פטור מתשלום אגרה והבקשה נדחית."

2. תובענה למתן פסק-דין הצהרתי לפיו הנתבעים חייבים לפצותו בגין הנזק הממוני שנגרם לתובע. דחיית הבקשה לפטור מאגרה מחמת היעדר תדפיסי בנק ואישורי הוצאות הבית של המבקש

ב- ת"א (שלום-עכ') 09-06-12810[70] נפסק מפי כב' הרשם אורי אוחיון:

"החלטה
ביום 16.6.09 הגיש התובע תביעה למתן פסק-דין הצהרתי, לפיו חייבים הנתבעים לפצותו בגין הנזק הממוני שנגרם לו, כתוצאה מרשלנותם של הנתבעים.
המבקש טוען, כי מצבו הסוציו-אקונומי קשה מאוד, מאחר ולאור המיתון המצוי בשלטון המקומי, מקום עבודתו של המבקש, לא משולמות משכורות לעובדי העיריה.
לטענת המבקש, בשל מצבו הכלכלי הקשה לא מסוגל לעמוד בתשלום האגרה הגבוהה. לטענתו, סיכויי ההצלחה בתביעתו הינם גבוהים מאוד, לאור נזקו הממוני המוכח, בעודו רכש את החלקה בתום-לב ובתמורה.
על-כן, המבקש מבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בתיק זה, לפי תקנה 14 לתקנות בתי-המשפט (אגרות).
תקנה 14(א) לתקנות בתי-המשפט (אגרות) קובעת כי:
'(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית-המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה.'
כמו-כן, תקנה 14(ג) לתקנות בית-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כי פטור מאגרה יינתן לתובע בהתקיים שני תנאים מצטברים: חוסר יכולת כלכלית של המבקש לשלם את האגרה; התרשמות בית-משפט כי ההליך מגלה עילה.
בית-המשפט העליון ב- רע"א 10498/06 מגדלי ישי חברה לבניין בע"מ-בפירוק נ' עיריית תל-אביב-יפו, תק-על 2007(1) 1156 קבע כי:
'אין חולק בדבר חשיבותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית. יחד עם זאת, התכלית העומדת בבסיס תשלום האגרה היא מימון ההתדיינויות בבית-המשפט, והחובה לשלמה נועדה לשרת את כלל המתדיינים, בפועל או בכוח. תכלית נוספת היא מניעת הגשתן של תביעות בסכומים מופרזים. חרף האמור, אין שערי בית-המשפט ננעלים בפני בעל דין, שאין בידו לעמוד בתשלום האגרה. בעל דין כזה יכול שיזכה בפטור מתשלום האגרה – כולה או למצער חלקה – על-פי המנגנון הקבוע בתקנה
13(ב) לתקנות בית-משפט (אגרות), התשמ"ח-1987 (להלן: התקנות), 'אם ראה שאין ביכולתו של המבקש לשלם האגרה', ובלבד 'שנראה לבית-המשפט שההליך מגלה עילה'. במצב דברים זה תוטל עלות מימונו של ניהול ההליך על הציבור. מנגנון זה נועד להשגת האיזון בין האינטרסים הציבוריים הנזכרים לבין זכותו של הפרט לפנות לערכאות.'
אין בפני כל הוכחת יכולת המבקש. בנוסף לזאת שלא מצורף לבקשתו של המבקש תצהיר תומך מטעמו, לא צרף המבקש מסמך כלשהו להוכחת יכולתו, רכושו, הכנסותיו והוצאותיו, בהתאם לתקנה 14(א) לתקנות.
אין בפני תדפיסי בנק של המבקש, ואישורי הוצאות הבית של המבקש.
לאור האמור, מדובר בבקשה כללית של חוסר יכולת שלא ניתן לקבלה, ועל-כן, אני דוחה אותה."

[69] בש"א (שלום-ב"ש) 2527/09 לוקשבסקי אלבירה נ' מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה, תק-של 2009(3) 6774, 6775 (2009).
[70] ת"א (שלום-עכ') 09-06-12810 סמיר אבו פארס נ' האפוטרופוס על נכסי נפקדים בחיפה, תק-של 2009(2) 30532 (2009).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

תובענה לפסק-דין הצהרתי