סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובעת כדלקמן:"14. פטור מתשלומה של אגרה
...
(ד) ראיה לכאורה לחוסר יכולתו של המבקש לשלם את האגרה כאמור בתקנת-משנה (ג), תשמש החלטה או הכרזה כמפורט להלן, אם ניתנה בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה:
(1) החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה..."
ב- דנ"א 2699/09[40] קבעה כב' הרשמת גאולה לוין כי "המבקשת הופטרה מתשלום אגרה בשורה של החלטות שיפוטיות שניתנו בשנים האחרונות, דבר המהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולת כלכלית (תקנה 14(ד)(1) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). לא שוכנעתי כי יש בטענות המשיב כדי לסתור ראיה לכאורית זו. משכך, ניתן למבקשת פטור מאגרה, כמבוקש".
ב- ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412[41] נפסק מפי כב' הרשם מאיר יפרח:
"מן המסמכים שצורפו לבקשה, מסתבר כי המבקשים זכו לפטור מאגרות הערעור בשנים 2005-2006 (ע"א 2545/05 ו-1596/06). פטורים אלו לא יוכלו לסייע למבקשים בהליך הנוכחי ואין בכוחם לשמש ראיה לכאורה לחוסר יכולתם הכלכלית של המבקשים, לאור תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות.
יוטעם כי המבקשים לא ביארו אם עתרו אף לפטור מהפקדת ערבון בתיקי הערעור ומה עלה בגורל בקשותיהם (שכן הלכה פסוקה היא כי דינו של פטור מערבון אינו כדין פטור מאגרה ובכל אחד מהם נשקלים שיקולים שחפיפתם אינה מלאה; ראו, מכלל רבים אחרים, בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי (ניתן ביום 17.10.07, פורסם במאגר נבו). הבהרה בעניין זה היתה שופכת אור על מצבם הכלכלי של המבקשים: אילו ביקשו פטור מהפקדת ערבון וקיבלוהו, היה בכך כדי להוות חיזוק לעמדתם בדבר הדלות הכלכלית; אך אילו ביקשו ונדחו (או: לא ביקשו כלל) פטור מן ההפקדה, היה בכך כדי להחליש את גרסתם."
[40] דנ"א 2699/09 רלה וינשטיין נ' בנק הפועלים בע"מ, תק-על 2009(2) 1427 (2009).
[41] ת"א (מחוזי-מר') 09-03-2412 פילון שירותי שמירה ואבטחה בע"מ נ' נח וגמן, תק-מח 2009(2) 5342, 5344 (2009).