בוררות

1. הגשת בקשה לביטול פסק בוררות

ב- הפ"ב (מחוזי-מר') 09-03-12899[72] נפסק מפי כב' הרשם שופט מאיר יפרח:

"החלטה
עיקרי הטענות
המבקש עותר לפטור מתשלומה של אגרת המשפט בגין הגשת בקשה לביטול פסק בורר. בבקשתו, טוען המבקש כי הוא רווק בן 42 שנים, המתקיים מקצבת נכות כללית שסכומה הוא כ-2,000 ש"ח לחודש, אין לו חסכונות והוא אינו זוכה לעזרה כלשהי מצד ג'. יתר-על-כן. מתנהל נגדו תיק איחוד בלשכת ההוצל"פ, בגין חובות שסכומם הוא כ-200,000 ש"ח ובמסגרת תיק האיחוד משלם המבקש סכום של 600 ש"ח לחודש. הבקשה נתמכת בתצהירו של המבקש, שהוא מעין "תצהיר בגצ"י" (קרי: תצהיר המפנה לכתב הטענות העיקרי וטוען כי האמור בו אמת), להבדיל מתצהיר כהלכתו בסדר הדין האזרחי. הבקשה נתמכת במסמכים אחדים, דוגמת אישור המל"ל מיום 23.11.08; תדפיסי חשבון הבנק של המבקש, לתקופה שמיום 28.1.08 ועד 28.11.08 (תדפיסים אלו נושאים חותמת "נתקבל" ובה שמו של המבקש ומספר הטלפון הסלולרי שלו וכן תאריך); אישור כי המבקש הוא לקוח מוגבל בנסיבות חמורות במיוחד (מחמת תיק האיחוד); אישור מלשכת רישום המקרקעין בדבר רישום הערת אזהרה לטובת המבקש ביחס לדירה מס' 37 בבניין מס' 1, גוש 30077 חלקה 129); טופס המעיד על פתיחת תיק איחוד בלשכת לההוצל"פ בתל-אביב, וכן החלטת ראש ההוצל"פ מיום 4.7.06; חשבון חשמל לתקופה שמיום 24.10.08 ועד 16.12.08; חשבון ארנונה כללית לעיריית ירושלים לשנת 2005, על-סך של כ-550 ש"ח; הודעה מקופת-חולים מאוחדת בדבר חובות המבקש לשנים 2003-2008 בסכום של כ-550 ש"ח.
המשיבות מתנגדות לבקשה. המשיבה 1 עמדה בתגובתה על רכושו של המבקש, לרבות 3 נכסי מקרקעין (שתי דירות וחנות בירושלים) וסכום של 175,000 דולר, שקיבל (ולגישת המשיבה: נטל בערמה) מדודו המנוח אהרן שוורץ. המשיבה 1 מוסיפה ומתייחסת אף לסיכויי ההליך (אשר המבקש לא נתן דעתו אליהם במסגרת בקשתו). סוגיה אחרונה זו של סיכויי ההליך תידון, ככל שיהא צורך בכך, רק אם אקבע כי המבקש הניח בסיס לטענת דלותו הכלכלית.
ביום 19.5.09, הגיש המבקש מסמכים נוספים לתמיכת טענת עוניו וכן תצהיר בו טען כי דירת מגוריו נרכשה עבורו על-ידי משפחתו; על הדירה רובצים עיקולים רבים; הוצאות אחזקת הדירה אינן גבוהות (הוצאות החשמל והמים מסתכמות ב-450 ש"ח לערך).
המשיבה 2 אף היא מתנגדת לבקשה. תגובתה הוגשה לאחר שהמבקש הגיש לתיק בית-המשפט, את המסמכים האמורים. המשיבה 2 סבורה כי המבקש לא הציג תמונה מלאה ועדכנית אודות מצבו הכלכלי וכי על-כן אין להיעתר לבקשתו.
בישיבת 20.5.09 השיב המבקש לטענות שהועלו בתגובות. במהלך הישיבה אף נחקר הוא על-ידי בא-כוח המשיבה 1 בשאלה אם השכיר את דירתו למאן דהוא, אם לאו. חקירתו העלתה כי חבר התגורר עימו חודשים אחדים ללא תשלום תמורה כלשהי. בא-כוח המבקש הסביר כי אין הוא מקבל תשלום כלשהו מן המבקש, שכן הייצוג הוא מעין "פרו בונו".
דיון
דין הוא כי המבקש פטור מאגרת משפט, יניח מסד עובדתי הולם שיצביע על התקיימותם של שני ראשים מצטברים אלו: האחד – דלותו הכלכלית; האחר – ההליך מגלה עילה (ראו תקנה 14(ג) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). להלן: "תקנות האגרות").
להלן, אבחן את התקיימות כל אחד מן התנאים במקרה שלפניי. כבר כאן אציין כי גורלה של הבקשה נחרץ לשבט בשל אי-הרמת נטל השכנוע ביחס להתקיימותו של התנאי בדבר הדלות הכלכלית.
הדלות הכלכלית
ההלכה הפסוקה מורה כי המבקש פטור מאגרה מחמת עוניו נושא בנטל לפרוש לפני בית-המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים ובמסמכים שצורפו, אני סבור כי המבקש לא קיים את חובתו האמורה. זאת ועוד: אין הוא נתון במצב של דלות כלכלית.
כך, למשל, סבור הייתי כי המבקש יבאר בתצהירו המשלים (שהוגש ביום 13.5.09) מה עלה בגורל שניים משלושת נכסי המקרקעין שנזכרו בתגובת המשיבה 1 (הנכס השלישי הוא דירת מגוריו) ומה עלה בגורל הסכום של 175,000 דולר שקיבל מדודו המנוח.
יתר-על-כן, דירת מגוריו של המבקש, המצויה ברחוב ירמיהו 48 ירושלים, אינה משועבדת. המבקש לא הסביר מדוע אין באפשרותו ליטול הלוואה בסכום הנדרש נגד שיעבוד הדירה. אין זה מתקבל על הדעת לסבור כי המבקש נתון במצב של דלות כלכלית המאששת את בקשת הפטור, שעה שיש בבעלותו דירה שאינה משועבדת. היעדרה של השתכרות או היעדרם של כספים במזומן בחשבון הבנק, אינם קנה-מידה יחיד למסקנה אודות דלות כלכלית. נכס המקרקעין הנזכר (אף אם הוא הנכס היחיד שבבעלות המבקש) נוטל את עוקצה של הדלות הכלכלית הנטענת.
המסקנה
נמצא איפוא כי מפאת אי-פרישת תמונה מלאה ועדכנית על אודות מצבו הכלכלי של המבקש, וכן לאור קיומם של נכסי דלא ניידי בבעלותו, אין לומר על המבקש כי הוא דל אמצעים. על-כן, דין בקשתו להידחות.
קיומה של עילה
תנאי מצטבר נוסף לקבלת פטור מתשלום אגרת משפט, מבואר בתקנה 14(ג) סיפא לתקנות האגרות, לאמור: ההליך מגלה עילה. כפי שביקשתי להראות לעיל, לא עמד המבקש בנטל המוטל עליו להוכחת עוניו. על-כן, אין מקום להידרש לבחינת השאלה אם מגלה ההליך עילה, אם לאו.
התוצאה
אשר-על-כן, אני דוחה הבקשה. האגרה תשולם עד ליום 10.6.09, שאם לא כן – יימחק ההליך ללא החלטה נוספת."

[72] הפ"ב (מחוזי-מר') 09-03-12899 יהושע שוורץ נ' בית אבות נוה באבוב בע"מ, תק-מח 2009(2) 5952 (2009).

סבא - ייסטהו - ייס - מתת - האל

הפרקים שבספר:

בוררות