סדר הדין האזרחי - הלכה למעשה (חלק שביעי; פטור מאגרה)
הפרקים שבספר:
- חובת תשלום אגרה
- בית-המשפט לא ייזקק לכל הליך, אלא-אם-כן שולמה האגרה החלה או שמביא ההליך פטור מתשלום האגרה
- בקשה לפטור מאגרה תהא בכתב
- החובה לצרף תצהיר לבקשה לפטור מאגרה
- פטור מתשלומה של אגרה
- החלטה של בית-משפט לפטור את המבקש מתשלום אגרה (תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות)
- הכרזת חייב כפושט רגל (תקנה 14(ד)(3) לתקנות האגרות)
- זכאות לגמלת הבטחת הכנסה (תקנה 14(ה) לתקנות האגרות)
- צירוף המדינה כצד לבקשת הפטור
- סכום התביעה כרכיב חשוב בשיקולי בית-המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה
- חובת תום-הלב בהגשת בקשה לפטור מאגרה
- הגשת בקשה לפטור על-ידי מפרק חברה
- מעשה בי-דין והחלשת סיכויי התביעה
- חברות
- תובענה לפסק-דין הצהרתי
- בנקאות
- בוררות
- סמכות מקומית – תובע שיש לו מספר סניפים שאחד מהם בתחום השיפוט שבו מצוי מקום מגוריו או מקום עסקו של הנתבע (תקנה 3(א1) לתקסד"א)
- גילוי מסמכים ועיון בהם
- ביטול החלטה על-פי צד אחד (תקנה 201 לתקסד"א)
- תביעות לפי סדר דין מקוצר (חלק ג', פרק ט"ז לתקסד"א)
- הודעה לצד שלישי בתובענות מסויימות (תקנה 216 לתקסד"א)
- בקשה בכתב והדיון בה (תקנה 241 לתקסד"א)
- ערובה לתשלום הוצאות (תקנה 519 לתקסד"א)
- הארכת מועדים (תקנה 528 לתקסד"א)
בנקאות
1. שותפות וייפוי-כוחב- בש"א (מחוזי-ת"א) 7072/09[71] נפסק מפי כב' הרשם אבי זמיר:
"החלטה
התובע עותר למתן פטור מתשלום אגרה.
שני הקריטריונים הרלבנטיים למתן פטור מאגרה, המעוגנים בתקנה 14(ג) לתקנות בתי-המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, הם היעדר יכולת כלכלית וקיומה של עילת תביעה לכאורית (רע"א 321/07 גושן ואח' נ' אבי-גיא (21.8.07); ע"א 3527/09 צבעוני נ' דוק השקעות 1988 בע"מ (30.4.09)).
התביעה נסבה על הטענה לפיה גורמים מטעם הנתבע לא אישרו לתובע לבצע פעולות בחשבון בנק מסויים, אלא דרשו ששותפו הנטען, מר יגאל דהרי, יחתום על ייפוי-כוח נוסף. התובע טען, כי הוא לא הצליח ליצור קשר עם מר דהרי, ובעקבות כך נמנעה ממנו האפשרות לרכוש אופציות מעוף מסויימות, ונגרמו לו הפסדים כספיים בסך 17,225,940 ש"ח.
הנתבע והפרקליטות מתנגדים לבקשה.
אני מסכים עם הנתבע בכך שלכאורה אין לתובע, כמיופה-הכח ושלוח של בעל החשבון, עילת תביעה אישית בגין מניעת האפשרות לסחור באופציות מעו"ף, מה גם שהעילה בהקשר זה היא ספקולטיבית במקצת.
לתגובה צורף מכתב מאת מר דהרי (נספח 4), בו טען, בין היתר, כי הוא לא הודיע לנתבע על כוונתו להוסיף את התובע כשותף לחשבונו או כשותף בחשבון האופציות. מר דהרי טען, כי ביום 25.3.09 הוא הורה לנתבע 'לסגור מיידי את הכסף' (כהגדרתו) על-מנת למנוע מהתובע להשתמש בו לצורך המסחר באופציות.
מכתב זה מעיד, כי לפחות לטענתו של מר דהרי, התובע לא היה שותף בחשבון הבנק נשוא התביעה. עצם קיומה של האפשרות שטענה עובדתית זו היא נכונה (ואיני מביע עמדה מהותית בעניין), מפחיתה מסמכותו הנטענת של התובע לפעול על-פי ייפוי-הכוח שניתן לו בתחילה, ובהתאם לכך גם מפחיתה ממשקלה של עילת התביעה הלכאורית.
התובע טוען בבקשתו כי הוא לקה בנכות בשיעור 75%, מתקיים מקיצבת נכות בסך 2,000 ש"ח לחודש, ומצבו הכלכלי קשה שכן אין בבעלותו נכסי מקרקעין או נכסים פיננסיים כלשהם, וחשבונו מוגבל בעקבות החזרת שיקים. התובע צירף מסמכים רלבנטיים מהמוסד לביטוח לאומי המעידים על אחוזי הנכות וקיצבת הנכות, וכן אישור מטעם בנק ישראל לפיו בדבר היותו לקוח מוגבל בבנק הבינלאומי.
נתונים אלה אכן מעידים על כך שמצבו הכלכלי של התובע אינו יציב, אך אין בכך בהכרח בכדי להעיד על היעדר יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה. כפי שנטען בתגובת הפרקליטות, לא צורפו לבקשה מסמכים נוספים העשויים להבהיר את פני הדברים מבחינת מצבו הכלכלי של התובע (ואני מפנה לסעיף 14 לתגובת הפרקליטות).
באישור שניתן מטעם המוסד לביטוח לאומי (וצורף לבקשה), נאמר שסכום הקיצבה החודשית יועבר לבנק דיסקונט, ומהאמור בבקשה לא ברור מהי תמונת המצב לגבי חשבון התובע בבנק דיסקונט, ככל שקיים.
בנוסף, טענת התובע בדבר שותפותו בתיק אופציות מעידה לכאורה על כך שהוא ניהל לאחרונה תיק השקעות, ולא ברור האם הופקו רווחים מהשקעה זו.
מסקנתי היא, שהתמונה לגבי מצבו הכלכלי של התובע היא מעורפלת למדי, והוא לא נשא בנטל השכנוע המוטל עליו להראות כי אין ביכולתו לשאת בתשלום האגרה.
בנוסף, אני בספק אם קיימת לתובע עילה כלפי הנתבע, שעה שהוא פעל על-פי ייפוי-כוח מטעם מר דהרי, אשר מצידו, טוען כי לא הסכים לאפשר לתובע את המסחר באופציות, שלבסוף, אכן נמנע ממנו.
[71] בש"א (מחוזי-ת"א) 7072/09 יחיאל יבלונסקי נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, תק-מח 2009(3) 4420 (2009).

